לדלג לתוכן

AESA

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מטוס הקרב יורופייטר טייפון ללא חיפוי האף שלו, מה שחושף את אנטנת המכ"ם מסוג AESA (מדגם Euroradar CAPTOR)

מכ"ם מערך מופע פעיל (באנגלית: Active electronically scanned array; מוכר בראשי תיבות: AESA) הוא סוג של אנטנת מערך מופע, שהיא מערך אנטנות נשלט-מחשב בו ניתן לכוון אלקטרונית את אלומת גלי הרדיו כך שתצביע לכיוונים שונים מבלי להזיז את האנטנה פיזית.[1] ב-AESA, כל רכיב אנטנה מחובר למודול שידור/קליטה (TRM) קטן ממצב מוצק תחת שליטת מחשב, המבצע את פעולות במשדר או המקלט עבור האנטנה. זאת בניגוד למכ"ם מערך מופע סביל (PESA), שבו כל רכיבי האנטנה מחוברים למשדר או מקלט יחיד דרך מזיזי מופע תחת שליטת מחשב. השימוש העיקרי ב-AESA הוא במכ"ם, ואלה ידועים בשם מכ"ם מערך-מופע פעיל (APAR).

ה-AESA הוא דור שני, מתקדם ומתוחכם יותר, של טכנולוגיית מערך-מופע PESA המקורית. מכ"מי PESA יכולים לשדר רק אלומה אחת של גלי רדיו בתדר אחד בכל פעם. על ה-PESA להשתמש במטריצת באטלר (Butler matrix) אם נדרשות מספר אלומות. ה-AESA יכול לשדר מספר אלומות של גלי רדיו במספר תדרים בו-זמנית. מכ"מי AESA יכולים לפזר את פליטת האותות שלהם על פני טווח רחב יותר של תדרים, מה שהופך אותם לקשים יותר לגילוי מעל רעש הרקע, ומאפשר לספינות ולמטוסים לשדר אותות מכ"ם עוצמתיים תוך שמירה על חמקנות, כמו גם עמידות גבוהה יותר בפני שיבוש. ניתן למצוא גם שילובי הכלאה (היברידיים) של AESA ו-PESA המורכבים מתת-מערכים שכל אחד מהם מזכיר PESA, כאשר לכל תת-מערך יש "קצה קדמי" של תדרי רדיו (RF) משלו. באמצעות גישה היברידית זו, ניתן להשיג את היתרונות של AESA (למשל, מספר אלומות בלתי תלויות) בעלות נמוכה יותר בהשוואה ל-AESA טהור.

מכ"מי ה-AESA הראשונים המבוססים על הקרקע, על ספינות ועל כלי טיס הפכו למבצעיים באמצע שנות ה-90.[2][3]

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סקיצת קונספט של מערכת ZMAR, שנת 1962
מבט אווירי על שלוש הכיפות של אב-הטיפוס למכ"ם המערך הרב-תכליתי, מוקפות בגדר החזרים (Clutter fence), במטווח הטילים וייט סנדס, ניו מקסיקו.
סקיצה של מכ"ם נגד טילים בליסטיים מסוג FLAT TWIN

מעבדות בל הציעו להחליף את מכ"מי נייקי זאוס במערכת מערך-מופע בשנת 1960, וקיבלו אור ירוק לפיתוח ביוני 1961. התוצאה הייתה מכ"ם המערך הרב-תכליתי של זאוס (ZMAR - Zeus Multi-function Array Radar), דוגמה מוקדמת למערכת מכ"ם בעלת מכ"ם מערך מופע פעיל.[4] ה-ZMAR הפך ל-MAR כאשר תוכנית זאוס הסתיימה לטובת מערכת נייקי-X בשנת 1963. ה-MAR (ראשי תיבות באנגלית של Multi-function Array Radar) היה מורכב ממספר רב של אנטנות קטנות, שכל אחת מהן הייתה מחוברת למשדר או מקלט נפרד נשלט-מחשב. באמצעות מגוון של שלבי עיצוב אלומה ועיבוד אותות, MAR יחיד היה מסוגל לבצע גילוי לטווח ארוך, יצירת מסלול מעקב, הבחנה בין ראשי קרב למטרות דמה, ומעקב אחר טילי היירוט המשוגרים.[5]

ה-MAR אפשר לשלוט על הקרב כולו על פני מרחב גדול מאתר יחיד. כל MAR, יחד עם מרכז הלחימה המקושר אליו, עיבד מסלולים של מאות מטרות. המערכת בחרה אז את הסוללה המתאימה ביותר עבור כל מטרה, והעבירה מטרות ספציפיות לתקיפתן. סוללה אחת הייתה לרוב מקושרת ל-MAR, בעוד שאחרות פוזרו סביבו. סוללות מרוחקות צוידו במכ"ם פשוט בהרבה שייעודו העיקרי היה לעקוב אחר טילי ספרינט המשוגרים לפני שהפכו לגלויים ל-MAR שעלול היה להיות מרוחק. מכ"מי אתר טילים (MSR) קטנים אלה נסרקו באופן סביל, ויצרו רק אלומה יחידה במקום האלומות המרובות של ה-MAR.[5]

אף על פי שה-MAR הוכתר בסופו של דבר בהצלחה, עלות המערכת הייתה עצומה. כאשר בעיית ההגנה מפני טילים בליסטיים (ABM) הפכה למורכבת כל כך שאפילו מערכת כמו MAR לא יכלה להתמודד עוד עם תרחישי תקיפה מציאותיים, קונספט נייקי-X נזנח לטובת קונספטים פשוטים בהרבה כמו תוכנית סנטינל (Sentinel program), שלא השתמשה ב-MAR. פרויקט שני, MAR-II, ננטש במקומו באטול קווג'לין.[6]

מערכת ה-APAR הסובייטית הראשונה, ה-5N65, פותחה בשנים 1963–1965 כחלק ממערכת ההגנה מפני טילים בליסטיים S-225. לאחר מספר שינויים בתפיסת המערכת ב-1967, היא נבנתה באתר הניסויים שרי שאגאן בשנים 1970–1971 וקיבלה במערב את הכינוי "Flat Twin". ארבע שנים מאוחר יותר נבנה מכ"ם נוסף בעיצוב זה במטווח קורה, בעוד שמערכת S-225 מעולם לא נכנסה לשירות.

היצרניות האמריקאיות של מכ"מי ה-AESA המשמשים ב-F-22 ובסופר הורנט כוללות את נורת'רופ גראמן[7] ואת ריית'יאון.[8] חברות אלו גם מתכננות, מפתחות ומייצרות את מודולי השידור/קליטה המהווים את 'אבני הבניין' של מכ"ם AESA. טכנולוגיית האלקטרוניקה הדרושה פותחה פנימית דרך תוכניות מחקר של מחלקת ההגנה של ארצות הברית כגון תוכנית ה-MMIC (מעגל מיקרוגל מונוליטי).[9][10] בשנת 2016 מימן הקונגרס תחרות בתעשייה הצבאית לייצור מכ"מים חדשים עבור שני תריסרים של מטוסי קרב של המשמר הלאומי.[11]

קונספט בסיסי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סכמה בסיסית של AESA

מערכות מכ"ם פועלות לרוב על ידי חיבור אנטנה למשדר רדיו עוצמתי הפולט פעימה קצרה של אות. לאחר מכן המשדר מנותק והאנטנה מחוברת למקלט רגיש המגביר כל הד החוזר מעצמי המטרה. על ידי מדידת הזמן שלוקח לאות לחזור, מקלט המכ"ם יכול לקבוע את המרחק לעצם. המקלט שולח אז את הפלט לתצוגת מכ"ם. רכיבי המשדר היו בעבר בדרך כלל שפופרות קליסטרון או מגנטרון, המתאימים להגברה או ליצירת טווח תדרים צר ברמות הספק גבוהות. כדי לסרוק חלק מהשמיים, אנטנת המכ"ם צריכה לזוז פיזית כדי להצביע לכיוונים שונים.

החל משנות ה-60 של המאה ה-20 הוצגו התקני מצב מוצק חדשים שהיו מסוגלים לעכב את אות המשדר בצורה נשלטת. הדבר הוביל למכ"ם מערך מופע סבילה (PESA) המעשי הראשון בקנה מידה גדול, או פשוט "מכ"ם מערך מופע". מערכות PESA לקחו אות ממקור יחיד, פיצלו אותו למאות נתיבים, עיכבו באופן סלקטיבי חלק מהם, ושלחו אותם לאנטנות נפרדות. אותות הרדיו מהאנטנות הנפרדות חפפו בחלל, ותבניות ההתאבכות בין האותות הנפרדים נשלטו על מנת לחזק את האות בכיוונים מסוימים ולהשתיק אותו בכל השאר. ניתן היה לשלוט בקלות על העיכובים באופן אלקטרוני, מה שאפשר לנווט את האלומה מהר מאוד מבלי להזיז את האנטנה. מערכת PESA יכולה לסרוק נפח של חלל הרבה יותר מהר ממערכת מכנית מסורתית. בנוסף, הודות להתקדמות באלקטרוניקה, מערכות PESA הוסיפו את היכולת להפיק מספר אלומות פעילות, מה שאפשר להן להמשיך לסרוק את השמיים ובאותו הזמן למקד אלומות קטנות יותר במטרות מסוימות למעקב או להנחיית טילים בעלי ביות מכ"ם חצי פעיל. מכ"מי PESA הפכו מהר מאוד לנפוצים על ספינות ועל מערכים נייחים גדולים בשנות ה-60, ובעקבותיהם הופיעו חיישנים מוטסים ככל שהאלקטרוניקה הצטמצמה בממדיה.

מערכות AESA הן התוצאה של פיתוחים נוספים באלקטרוניקת מצב מוצק. במערכות מוקדמות יותר, האות המשודר נוצר במקור בקליסטרון או בשפופרת גל נודד או בהתקן דומה, שהם גדולים יחסית. גם רכיבי המקלט היו גדולים עקב התדרים הגבוהים שבהם פעלו. כניסת המיקרואלקטרוניקה מבוססת גליום ארסניד במהלך שנות ה-80 שימשה להקטנה משמעותית של גודל רכיבי המקלט, עד שניתן היה לבנות רכיבים יעילים בגדלים דומים לאלו של מכשירי רדיו ניידים, בנפח של סנטימטרים מעוקבים בודדים בלבד. כניסת רכיבי JFET ו-MESFET עשתה את אותו הדבר גם לצד המשדר של המערכות. היא הביאה לעלייתם של מגברים-משדרים בעלי מחולל צורות גל ממצב מוצק בהספק נמוך המזין מגבר, מה שאפשר לכל מכ"ם המצויד כך לשדר בטווח רחב הרבה יותר של תדרים, עד כדי שינוי תדר ההפעלה בכל פולס שנשלח. צמצום המכלול כולו (המשדר, המקלט והאנטנה) לכדי "מודול משדר-מקלט" (TRM) יחיד בגודל של קרטון חלב, וסידור הרכיבים הללו כמערך, יוצרים את ה-AESA.

היתרון העיקרי של AESA על פני PESA הוא היכולת של המודולים השונים לפעול בתדרים שונים. שלא כמו ה-PESA, שבו האות נוצר בתדרים בודדים על ידי מספר קטן של משדרים, ב-AESA כל מודול מייצר ומשדר אות עצמאי משלו. הדבר מאפשר ל-AESA להפיק במקביל "תת-אלומות" רבות שהוא יכול לזהות על סמך התדרים השונים, ולעקוב באופן פעיל אחר מספר גדול בהרבה של מטרות. מערכות AESA יכולות גם להפיק אלומות המורכבות מהרבה תדרים שונים בו-זמנית, תוך שימוש בעיבוד שלאחר קליטה של האות המשולב ממספר מודולי TRM, כדי ליצור מחדש תצוגה כאילו נשלחה אלומה חזקה יחידה. עם זאת, משמעות הדבר היא שגם הרעש הקיים בכל תדר נקלט ומתווסף לתוצאה.

יתרונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכות AESA מוסיפות יכולות רבות משלהן לאלו של ה-PESA. ביניהן: היכולת ליצור מספר אלומות בו-זמנית, להשתמש בקבוצות של מודולי TRM עבור תפקידים שונים במקביל, כגון גילוי מכ"ם, וחשוב מכך, האלומות המרובות הבו-זמניות ותדרי הסריקה המשתנים יוצרים קשיים עבור גלאי מכ"ם מסורתיים מסוג קורלציה.

סבירות נמוכה ליירוט אותות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכות מכ"ם פועלות על ידי שליחת אות והמתנה להד החוזר מעצמים מרוחקים. כל אחד מהנתיבים הללו, אל המטרה וממנה, כפוף לחוק ריבוע הפוך של התפשטות, הן באות המשודר והן באות המוחזר. המשמעות היא שהאנרגיה שקולט המכ"ם יורדת ביחס לחזקה הרביעית של המרחק, ולכן מערכות מכ"ם דורשות הספקים גבוהים, לרוב בטווח המגוואט, כדי להיות יעילות לטווחים ארוכים.

אות המכ"ם הנשלח הוא אות רדיו פשוט, וניתן לקלוט אותו באמצעות מקלט רדיו רגיל. למטוסי ולספינות צבא ישנם מקלטי הגנה, הנקראים מקלטי התרעת מכ"ם (RWR), המזהים כאשר אלומת מכ"ם של האויב מופנית אליהם, ובכך חושפים את מיקום האויב. בניגוד למערכת המכ"ם, שחייבת לשלוח את הפולס ולקבל את ההחזר שלו, המקלט של המטרה אינו זקוק להחזר ולכן האות דועך רק כריבוע המרחק. המשמעות היא שלמקלט יש תמיד יתרון (בהתעלם מפערים בגודל האנטנה) על פני המכ"ם במונחי טווח – הוא תמיד יהיה מסוגל לגלות את האות הרבה לפני שהמכ"ם יוכל לראות את הד המטרה. מכיוון שמיקום המכ"ם הוא מידע שימושי ביותר בתקיפת פלטפורמה זו, המשמעות היא שמכ"מים לרוב חייבים להיות כבויים לפרקי זמן ממושכים אם הם חשופים לתקיפה; הדבר נפוץ מאוד בספינות, למשל.

בניגוד למכ"ם, היודע לאיזה כיוון הוא שולח את האות שלו, המקלט פשוט מקבל פעימת אנרגיה וצריך לפרש אותה. מכיוון שספקטרום הרדיו מלא ברעשים, אות המקלט עובר אינטגרציה על פני פרק זמן קצר, מה שגורם למקורות מחזוריים כמו מכ"ם להצטבר ולבלוט מעל רעש הרקע האקראי. ניתן לחשב את הכיוון המשוער באמצעות אנטנה מסתובבת, או מערך פסיבי דומה תוך שימוש בהשוואת מופע או משרעת. בדרך כלל מערכות RWR מאחסנות את הפולסים שזוהו למשך זמן קצר, ומשוות את תדר השידור ואת תדר חזרת הפולסים (PRF) שלהם אל מול מסד נתונים של מכ"מים מוכרים. הכיוון למקור משולב בדרך כלל עם סמלים (סימבולוגיה) המציינים את מטרת המכ"ם הסבירה: מערכת שליטה ובקרה, טיל קרקע-אוויר, וכדומה.

טכניקה זו הרבה פחות שימושית נגד מכ"ם בעל משדר זריז תדר (ממצב מוצק). מכיוון ש-AESA (או PESA) יכול לשנות את התדר שלו בכל פולס (למעט כאשר נעשה שימוש בסינון דופלר), ובדרך כלל עושה זאת ברצף אקראי, אינטגרציה לאורך זמן אינה עוזרת לחלץ את האות מרעש הרקע. יתר על כן, ניתן לתכנן מכ"ם כך שיאריך את משך הפולס ויקטין את עוצמת השיא שלו. ל-AESA או PESA מודרני תהיה לרוב היכולת לשנות פרמטרים אלו תוך כדי פעולה. הדבר אינו משנה את סך האנרגיה המוחזרת מהמטרה, אך מקטין את הסבירות לגילוי הפולס על ידי מערכת ה-RWR.[12] בנוסף, ל-AESA אין שום סוג של תדר חזרת פולסים קבוע, אותו ניתן גם לגוון ובכך להסתיר כל התחזקות מחזורית לאורך הספקטרום כולו. הדורות הישנים יותר של RWR חסרי תועלת בעיקרם נגד מכ"מי AESA, וזו הסיבה ש-AESAs ידועים גם כ"מכ"מים בעלי סבירות יירוט נמוכה" (LPI - Low Probability of Intercept). מערכות RWR מודרניות חייבות להיות רגישות במיוחד (זוויות ורוחב פס קטנים עבור אנטנות בודדות, אובדן שידור ורעש נמוכים)[12] ולהוסיף פולסים עוקבים דרך עיבוד זמן-תדר כדי להשיג קצבי גילוי שימושיים.[13]

עמידות גבוהה לשיבוש

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שיבוש מכ"ם

בדומה לכך, גם שיבוש מכ"ם קשה הרבה יותר נגד AESA. באופן מסורתי, משבשים פעלו על ידי קביעת תדר ההפעלה של המכ"ם ולאחר מכן שידור אות עליו כדי לבלבל את המקלט בשאלה איזהו הפולס ה"אמיתי" ואיזהו של המשבש. טכניקה זו עובדת כל עוד מערכת המכ"ם אינה יכולה לשנות בקלות את תדר ההפעלה שלה. כאשר המשדרים היו מבוססים על שפופרות קליסטרון זה בדרך כלל היה נכון, ולמכ"מים, במיוחד מוטסים, היו רק מספר מצומצם של תדרים לבחירה. משבש יכול היה להאזין לתדרים האפשריים הללו ולבחור את זה שישמש לשיבוש.

מרבית המכ"מים המשתמשים באלקטרוניקה מודרנית מסוגלים לשנות את תדר ההפעלה שלהם עם כל פולס. הדבר יכול להפוך שיבוש לפחות יעיל; אף על פי שניתן לשדר רעש לבן רחב-פס כדי לבצע שיבוש חסימה נגד כל התדרים האפשריים, הדבר מפחית את כמות אנרגיית השיבוש בכל תדר בודד. למערכת AESA יש את היכולת הנוספת לשדר פולס יחיד בספקטרום רחב, הנקרא ציוץ (Chirp), שקשה יותר לשבשו.

ניתן גם להעביר מערכות AESA למצב "קליטה בלבד", ולהשתמש באותות השיבוש העוצמתיים הללו כדי לעקוב אחר מקורם, דבר שהצריך מקלט נפרד בפלטפורמות ישנות יותר. על ידי אינטגרציה של אותות המתקבלים מהמכ"ם של המטרה עצמה יחד עם קצב נתונים נמוך יותר מהשידורים העצמיים שלה, מערכת גילוי עם RWR מדויק כמו AESA יכולה לייצר יותר נתונים בפחות אנרגיה. חלק מהמערכות בעלות יכולת עיצוב אלומה בקליטה, בדרך כלל אלו המבוססות על הקרקע, עשויות אף לוותר על משדר לחלוטין.

עם זאת, שימוש באנטנת קליטה יחידה מספק רק כיוון. השגת טווח וקטור מטרה דורשת לפחות שני התקנים סבילים נפרדים פיזית לצורך טריאנגולציה בכדי לספק נתונים מידיים, אלא אם כן משתמשים באינטרפרומטריה של מופע. ניתוח תנועת המטרה יכול להעריך כמויות אלו על ידי שילוב של מדידות כיוון רבות לאורך זמן, יחד עם ידע על מיקום המקלט ומגבלות על התנועה האפשרית של המטרה.

יתרונות נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שכל אלמנט ב-AESA הוא מקלט רדיו רב עוצמה, למערכים פעילים ישנם תפקידים רבים מלבד מכ"ם מסורתי. שימוש אחד הוא להקצות מספר אלמנטים לקליטת אותות מכ"ם נפוצים, מה שמייתר את הצורך במקלט אזהרת מכ"ם נפרד. ניתן להשתמש באותו קונספט בסיסי כדי לספק תמיכת רדיו מסורתית, וכאשר חלק מהאלמנטים משמשים לשידור, הם יוצרים ערוץ נתונים בעל רוחב פס רחב מאוד. ה-F-35 משתמש במנגנון זה כדי לשלוח נתוני חיישנים בין מטוסים על מנת לספק תמונה סינתטית ברזולוציה וטווח גבוהים יותר ממה שכל מכ"ם יחיד יכול היה לייצר. בשנת 2007, ניסויים שנערכו על ידי חברת נורת'רופ גראמן, לוקהיד מרטין ו-L3 טכנולוגיות אפשרו למערכת ה-AESA של מטוס ראפטור לפעול כנקודת גישה של Wi-Fi, המסוגלת לשדר נתונים בקצב של 548 מגה-ביט לשנייה ולקלוט במהירות של ג'יגה-ביט; זה הרבה יותר מהיר ממערכת הלינק 16 שבה משתמשים מטוסי ארצות הברית ובעלות בריתה, המעבירה נתונים בקצב של קצת יותר מ-1 מגה-ביט/שנייה.[14] כדי להשיג קצבי נתונים גבוהים אלו נדרשת אנטנה כיוונית ביותר, ש-AESA מספקת, אך היא מונעת קליטה על ידי יחידות אחרות שאינן נמצאות ברוחב אלומת האנטנה, בעוד שכמו רוב עיצובי ה-Wi-Fi, מערכת ה-Link-16 משדרת את האות שלה לכל הכיוונים כדי להבטיח שכל היחידות בטווח יוכלו לקבל את הנתונים.

מערכות AESA גם אמינות בהרבה ממערכות PESA או מתכנונים ישנים יותר. מכיוון שכל מודול פועל ללא תלות באחרים, לכשלים בודדים יש השפעה מועטה על פעולת המערכת כולה. בנוסף, המודולים פועלים כל אחד בנפרד בהספקים נמוכים, אולי 40 עד 60 וואט, כך שהצורך בספק כוח גדול במתח גבוה מתייתר.

החלפת מערך סרוק מכנית בתושבת קבועה של AESA (כמו בבואינג F/A-18 סופר הורנט) יכולה לעזור בהפחתת שטח חתך המכ"ם הכולל של המטוס, אך חלק מהתכנונים (כגון יורופייטר טייפון וסאאב JAS 39 גריפן) מוותרים על יתרון זה לטובת שילוב של סריקה מכנית עם סריקה אלקטרונית כדי לספק זווית כיסוי רחבה יותר.[15][16] יכולת הצבעה זו בזווית רחבה הרחק מציר האף, מאפשרת למטוס קרב המצויד ב-AESA להפעיל תמרון חציית ה-T, המכונה לעיתים "הקרנה" (Beaming) בהקשר של קרב אוויר-אוויר, כנגד מכ"ם סרוק מכנית אשר יסנן את מהירות הסגירה הנמוכה של הטיסה האנכית כהחזרי קרקע, בעוד שה-AESA מסתובב 40 מעלות לעבר המטרה כדי לשמור אותה בתוך מגבלת ה-60 מעלות מחוץ לציר של ה-AESA.[17]

מגבלות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם מרחק של חצי אורך גל בין האלמנטים, זווית האלומה המרבית היא כ-°. עם מרחק קטן יותר בין האלמנטים, שדה הראייה הרחב ביותר עבור אנטנת מערך-מופע שטוחה עומד כיום על 120° (°),[18] אם כי ניתן לשלב זאת עם היגוי מכני כפי שצוין לעיל.[19][20]

רשימת מערכות קיימות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכ"ם AESA מדגם AN/APG-77 של ה-F-22 ראפטור
תקריב של מכ"ם RBE2-AA מתוצרת תאלס המותקן על מטוסי ראפאל מתקן F3R ואילך. (ה-OSF שמאחוריו אינו חלק מהמכ"ם.)
מטוס הקרב HAL טג'אס מצויד במכ"ם Uttam AESA
מכ"ם AESA מדגם ESR-500A של חברת LIG Nex1

מערכות מוטסות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכות קרקע וים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכ"ם ה-AESA הראשון שהופעל על גבי ספינת מלחמה מבצעית היה ה-OPS-24 היפני, שיוצר על ידי מיצובישי אלקטריק והוצג על ה-"Hamagiri" (DD-155), הספינה הראשונה מסדרת הייצור המאוחרת של משחתות מסדרת אסיגירי, אשר הושקה בשנת 1988.

  • APAR (מכ"ם מערך מופע פעיל): המכ"ם הרב-תכליתי של חברת תאלס בהולנד הוא החיישן הראשי של הפריגטות מסדרת דה זבן פרובינסיאן של הצי המלכותי ההולנדי, הפריגטות מסדרת זקסן של הצי הגרמני, והפריגטות מסדרת איוואר הויטפלדט של הצי המלכותי הדני. ה-APAR הוא המכ"ם הרב-תכליתי הראשון בעל מערך סריקה אלקטרונית פעילה שהופעל על גבי ספינת מלחמה מבצעית.[34]
  • אסלסאן
    • AKREP, עבור פלטפורמות ימיות.
    • CENK, עבור פלטפורמות ימיות.
    • ALP 100-G, מכ"ם נייד רב-תכליתי למעקב אווירי.
    • ALP 300-G, מכ"ם נייד לטווח ארוך להתרעה מוקדמת.
  • BAE סיסטמס
  • בהראט אלקטרוניקס
    • RAWL-03 – מכ"ם למעקב אווירי רב-תכליתי בעל מערך-מופע פעיל.[35]
    • מכ"ם הגנה מפני טילים ימי (NMDR) – מכ"ם רב-תכליתי בעל מערך-מופע פעיל בתדר S-Band.[35]
  • קסידיאן
    • BÜR (מכ"ם מעקב קרקעי) (אנ') של קסידיאן, עבור הבונדסוור.
    • מכ"ם COBRA נגד סוללות ארטילריה (מכ"ם איכון).
  • טכנולוגיות CEA
  • סין
  • הארגון לחקר ופיתוח הגנה (DRDO)
    • מכ"ם אשוויני LLTR – מכ"ם AESA 4D (בשימוש חיל האוויר ההודי).[39]
    • מכ"ם ארודהרה – מכ"ם AESA רב-תכליתי (בשימוש חיל האוויר ההודי).[40]
    • מכ"ם מעקב ארוך טווח סוורדפיש - מכ"ם זיהוי מטרות ובקרת אש עבור מערכת ההגנה מפני טילים בליסטיים הודית.
    • מכ"ם בקרה טקטית להגנה אווירית (ADTCR) – מכ"ם בקרה טקטית.[41]
    • מכ"ם בקרת אש של הגנה אווירית אטוליה (ADFCR) – מכ"ם בקרת אש תלת-ממדי בפס X.[42]
מכ"ם ה-MF-STAR מותקן על משחתת מסדרת קולקטה
  • אלתא מערכות
  • הנזולדט
  • לארסן וטוברו (Larsen & Toubro)
    • מערכת מכ"ם לבקרת אש והגנה אווירית – מכ"ם מעקב תלת-ממדי.[46]
  • לוקהיד מרטין
    • AN/TPQ-53, מכ"ם איכון מטרות ארטילריה נגדית.
    • AN/SPY-7, מכ"ם הבחנה ארוך טווח.
    • AN/MPQ-64A4 סנטינל.
    • AN/TPY-4 3DELRR, מכ"ם משלחות תלת-ממדי ארוך טווח.[47]
מכ"ם מופע מדגם AN/TPQ-53
  • מכ"ם בקרת האש של מערכת ה-MEADS.
  • מיצובישי אלקטריק
    • המכ"ם הרב-תכליתי של מערכת טילי קרקע-אוויר לטווח בינוני מסוג Type 3 (Chu-SAM, SAM-4).
    • OPS-24 (מכ"ם ה-AESA הימי הראשון בעולם) על משחתות מסדרת אסיגירי, המשחתות מסדרת מוראסאמה (Murasame) והמשחתות מסדרת טקנאמי (Takanami).
    • OPS-50 (FCS-3) על נושאות המסוקים מסדרת היוגה (Hyūga), נושאות המסוקים מסדרת איזומו (Izumo) והמשחתות מסדרת אקיזוקי (Akizuki).
    • J/FPS-3, המכ"ם המרכזי של ההגנה האווירית הקרקעית היפנית.
    • J/FPS-5, מכ"ם ההגנה מפני טילים מהדור הבא הקרקעי של יפן.
    • JTPS-P14, מכ"ם הגנה אווירית נייד.
    • JTPS-P16, מכ"ם נגד סוללות ארטילריה.
  • המכון הלאומי צ'ונג-שאן למדע וטכנולוגיה
    • "Sea eagle eye" (עין נשר ים) – מכ"ם AESA רב-תכליתי.[48]
  • NEC
    • J/TPS-102, מכ"ם קרקעי מתנייע, בעל אנטנת מערך גלילית.
  • מכ"ם מעקב נייד תלת-ממדי מסוג AESA מדגם 1L119 Nebo SVU של מכון NNIIRT.
  • נורת'רופ גראמן
    • מכ"ם מוכוון משימות קרקע/אוויר מדגם AN/TPS-80 (G/ATOR) (אנ').
    • HAMMR, מכ"ם רב-משימתי בעל יכולת התאמה גבוהה.
  • ראדא תעשיות אלקטרוניות[49]
    • RPS-10
    • RPS-15
    • RPS-40
    • RPS-42
    • RHS-44
מערכת מכ"ם ארוך-טווח 3DELRR
  • ריית'און
    • FlexDAR, מכ"ם מערך מבוזר גמיש.
    • מכ"ם X-band מבוסס ים (XBR) של הגנה לאומית מפני טילים של ארצות הברית
    • מכ"ם נגד טילים בליסטיים AN/TPY-2 שיכול לעמוד בפני עצמו או להיות חלק ממערכת ה-ABM של THAAD
    • מכ"ם רב-תכליתי מדגם AN/SPY-3 עבור כלי השיט של הדור הבא בצי האמריקאי: ה-DD(X) (משחתות זומוואלט (אנ')) וה-CVN-21 (נושאות המטוסים מסדרת ג'רלד פורד (אנ')).
    • מכ"ם רב-תכליתי להגנה אווירית ומפני טילים (AMDR) מדגם AN/SPY-6 עבור משחתות אמריקאיות מסוג ארלי בורק ונושאות המטוסים מסדרת ג'רלד פורד של צי ארצות הברית.
    • מערכת Cobra Judy Replacement (CJR) / Cobra King, מותקנת על גבי ספינת המעקב האמריקאית הווארד או. לורנצן (USNS Howard O. Lorenzen).
    • מכ"ם התרעה מוקדמת משודרג (UEWR) של AN/FPS-132 – שדרוג PAVE PAWS מ-PESA ל-AESA
    • מכ"ם KuRFS.[50]
  • קבוצת סאאב
    • מכ"ם ג'ירף: מדגמי GIRAFFE 1X, GIRAFFE 4A, ו-GIRAFFE 8A.[51]
  • סלקס ES
מכ"ם AESA מדגם KRONOS של חברת לאונרדו עבור מערכת ההגנה האווירית המתקדמת לטווח בינוני (MAADS) מבוססת טילי CAMM של חיל האוויר האיטלקי
    • מכ"ם KRONOS קרקעי[52] וימי[53] (מכ"ם תלת-ממדי רב-תכליתי).
    • RAN-40L, מכ"ם התרעה מוקדמת תלת-ממדי.
    • RAT-31DL.
    • RAT-31DL/M.
  • קבוצת תאלס
    • Ground Master 200.
    • Ground Master 400.
    • Ground Master 200 MM.
    • SMART-L MM.[54]
    • Sea Fire 500 על פריגטות ה-FREMM-ER.
    • Sea Master 400.
    • Sea Watcher 100.
מכ"ם ה-AESA מסוג SAMPSON מותקן על סיפון המשחתת מסוג 45
  • תאלס ריית'און סיסטמס
    • M3R
  • טושיבה
    • J/FPS-4, זול יותר מה-J/FPS-3, מיוצר על ידי טושיבה.
    • JMPQ-P13, מכ"ם איכון נגד סוללות ארטילריה מתוצרת טושיבה.
  • מכ"ם נייד למעקב תלת-ממדי ממצב מוצק מסוג AESA מדגם VNIIRT Gamma DE.
  • מכ"ם רב-תכליתי 50N6A של מערכת הטילים S-350 ויטיאז (אנ') ומערכת 42S6 "מורפיי" (מורפאוס).

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Bell Labs (באוקטובר 1975). ABM Research and Development at Bell Laboratories, Project History (PDF). {{cite book}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא AESA בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ The Insane Engineering of the F-35B (באנגלית), 28 בינואר 2023 {{citation}}: (עזרה)
  2. 1 2 Tomohiko Tada (במרץ 2010). "4. Radar/ECM/ESM (Shipboard weapons of JMSDF 1952-2010)". Ships of the World (ביפנית). Kaijin-sha (721): 100–105. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. 1 2 3 "Japan Upgrading 60 F-2s With AAM-4, J/APG-2". {{cite web}}: (עזרה)
  4. ↑ Bell Labs 1975, p. I-35.
  5. 1 2 Bell Labs 1975, p. 2-3.
  6. ↑ Bell Labs 1975, p. 2-22.
  7. ↑ "Northrop Grumman Successfully Completes F-22 Radar Flight-Test Certification (NYSE:NOC)". אורכב מ-המקור ב-8 בפברואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ↑ Raytheon Corporate Communications. "Raytheon". אורכב מ-המקור ב-2008-07-07. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ↑ "A DARPA Perspective on the Future of Electronics" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-26 בספטמבר 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ↑ "The Development of Phased-Array Radar Technology" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2007-09-26.
  11. ↑ Albon, Courtney. “Concerned about Industrial Base: Senate Appropriators Call For Broader F-16 AESA Radar Upgrade.” Inside the Air Force, vol. 26, no. 23, Inside Washington Publishers, 2015, pp. 3–3, JSTOR website Retrieved 13 March 2022.
  12. 1 2 "IEEE TEMS Home - IEEE Technology and Engineering Management Society" (PDF). IEEE Technology and Engineering Management Society.
  13. ↑ "tech_conf_papers/A14" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-30 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ↑ Page, Lewis. "F-22 superjets could act as flying Wi-Fi hotspots." The Register, 19 June 2007. Retrieved: 7 November 2009.
  15. ↑ "Eurofighter Radar Captor-E 01awENG" (PDF). airbus.com. Airbus.
  16. ↑ "RADAR LOVE". baesystems.com. BAE Systems. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ↑ Rogoway, Tyler (21 בנובמבר 2015). "SAAB's Gripen NG Fighter Has An Awesome Way To Make Its Radar More Capable". jalopnik.com. Kinja. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ↑ Introduction to Electronic Warfare Modeling. Artech House. 2001. ISBN 9781596933118 – via Google Books.
  19. ↑ Adamy, David (26 במרץ 2018). Introduction to Electronic Warfare Modeling. Artech House. ISBN 9781596933118 – via Google Books. {{cite book}}: (עזרה)
  20. ↑ "Error 308". אורכב מ-המקור ב-6 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ↑ P, Rakend (12 בפברואר 2025). "Aero India 2025: Data Patterns showcases fire-control radar". janes.com. {{cite news}}: (עזרה)
  22. 1 2 http://www.ausairpower.net/APA-PLA-AWACS-Programs.html PLA-AF Airborne Early Warning & Control Programs
  23. ↑ "Chinese Military Aviation | China Air Force". אורכב מ-המקור ב-2011-12-05. Chinese Military Aviation - Fighters (Cont.)
  24. ↑ "China's New J-16D Aircraft Might Have a Terrifying New Military Capability | The National Interest". 30 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ↑ "Saab launches GlobalEye multi-role airborne surveillance system". Airforce Technology. 17 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ↑ "PICOSAR - DETAIL - Leonardo". {{cite web}}: (עזרה)
  27. ↑ "RAVEN ES-05". Leonardocompany.com. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ↑ "The Gripen Solution - AESA radar". אורכב מ-המקור ב-2013-12-19.
  29. ↑ "SeaSpray 5000E - DETAIL - Leonardo". {{cite web}}: (עזרה)
  30. ↑ "SeaSpray 7000E - DETAIL - Leonardo". {{cite web}}: (עזרה)
  31. ↑ "SeaSpray 7500E - DETAIL - Leonardo". {{cite web}}: (עזרה)
  32. ↑ "VIXEN 500E - DETAIL - Leonardo". {{cite web}}: (עזרה)
  33. ↑ "VIXEN 1000E - DETAIL - Leonardo". {{cite web}}: (עזרה)
  34. ↑ Jane's Navy International, August 2010, "Expanding coverage from sea to sky"
  35. 1 2 "BEL | Products". אורכב מ-המקור ב-2016-11-03.
  36. ↑ MINNICK, WENDELL (22 בנובמבר 2014). "China's Anti-Stealth Radar Comes to Fruition". www.defensenews.com. Gannett. אורכב מ-המקור ב-24 בנובמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  37. ↑ http://www.ausairpower.net/APA-HQ-9-12-Battery-Radars.html HQ-9 and HQ-12 SAM system battery radars
  38. ↑ John C Wise (13 בינואר 2009). "PLA Air Defence Radars". p. 1. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ↑ Low Level Transportable Radar (LLTR) - Ashwini https://www.drdo.gov.in/sites/default/files/inline-files/lltr.pdf
  40. ↑ "DRDO Radar List". drdo.gov.in. אורכב מ-המקור ב-23 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ↑ "Air Defence Tactical Control Radar (ADTCR)". Defence Research and Development Organisation, Ministry of Defence, Government of India. ארכיון מ-2020-07-08.
  42. ↑ "Air Defence Fire Control Radar". Defence Research and Development Organisation, Ministry of Defence, Government of India. ארכיון מ-2020-08-15.
  43. ↑ "TRML-4D - Multi-Functional Air Surveillance and Target Acquisition Radar System | HENSOLDT". אורכב מ-המקור ב-2024-05-06.
  44. ↑ "Hensoldt presenting TRML - 4D multi-function air surveillance and target acquisition radar | Defense News May 2021 Global Security army industry | Defense Security global news industry army year 2021 | Archive News year". אורכב מ-המקור ב-2022-05-26.
  45. ↑ "HENSOLDT presents new ground-based Air Defence Radar". 19 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ↑ "Defexpo 2016: Larsen & Toubro highlights new Air Defence Fire Control Radar system". Army Recognition. 28 במרץ 2016. ארכיון מ-2016-04-01. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ↑ "Lockheed Martin completes first AN/TPY-4 radar production". 5 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ↑ "中科院研製「海鷹眼」主動相列雷達 海軍正進行效能審核 -- 上報 / 要聞". Up Media.
  49. ↑ http://www.rada.com/capabilities-3/land-radars-2.html (אורכב 13.05.2020 בארכיון Wayback Machine) RADA Tactical Land Radars
  50. ↑ "The Swiss Army knife of radars - For soldiers, the KuRFS radar does it all and all at once | Raytheon Missiles & Defense".
  51. ↑ http://www.janes.com/article/38219/saab-expands-surface-radar-portfolio Saab expands surface radar portfolio
  52. ↑ "KRONOS LAND - DETAIL - Selex ES". אורכב מ-המקור ב-18 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ↑ "KRONOS NAVAL - DETAIL - Selex ES". אורכב מ-המקור ב-17 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ↑ "SMART-L MM | Thales Group".
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=AESA&oldid=42988352"