לדלג לתוכן

AIM (בורסה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
AIM
תאריך ייסוד 19 ביוני 1995 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מטבע לירה שטרלינג עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

AIMאנגלית: Alternative Investment Market) היא בורסת משנה של הבורסה לניירות ערך בלונדון, שהוקמה במטרה לאפשר לחברות קטנות ובינוניות, חברות הזנק וחברות צמיחה לגייס הון במהירות, עם מערכת רגולטורית גמישה יותר מאשר בשוק הראשי של הבורסה.

AIM החלה לפעול ב-19 ביוני 1995, היא החליפה שוק ניירות ערך קודם בשם Unlisted Securities Market, שהיה פעיל מאז 1980. בעת השקתה הבורסה כללה רק 10 חברות בשווי כולל של 82.2 מיליון ליש"ט ובסוף 1995 כבר נסחרו בה 121 חברות[1]. הבורסה גדלה במהירות תוך שנים ספורות, והפכה למוקד לגיוס הון על ידי חברות קטנות מכל רחבי העולם. הפופולריות של AIM נבעה מהדרישות הנמוכות יחסית שהציבה לרישום[1]. החברות הנסחרות ב-AIM כפופות רגולטורית לבנק ההשקעות המשמש עבורן כיועץ ממונה - Nominated Advisers (המוכנה Nomad). הוא זה שצריך לדאוג שהחברה מקיימת את חוקי ה-AIM ולא פוגעת בציבור המשקיעים[2]. בנוסף חברות נדרשות לפרסם דוחות כספיים כל חצי שנה ולא כל רבעון כמקובל ברוב הבורסות בעולם[3].

בורסת AIM זכתה לתנופה נוספת בעקבות חקיקת חוק סרבנס-אוקסלי ב-2002, חוק פדרלי של ארצות הברית שנחקק בעקבות מספר מקרים בהם חברות עסקיות ציבוריות קרסו במפתיע בשל אי-סדרים או מעילות שהובילו לדיווחים כספיים מטעים. החוק מחייב בעלי תפקידים בחברות עסקיות להצהיר על קיום בקרות נאותות בארגון שיבטיחו דיווח כספי מדויק וימנעו מקרים של אי-סדרים או טעויות בהצגת מצב עסקי החברה כפי שמשתקף בדוחות הכספיים. החוק הטיל עלות רגולטורית וכספית על חברות ציבוריות בארצות הברית וגרם לחברות רבות לבחור הנפיק ב-AIM במקום בבורסות בארצות הברית[4]. בתקופה זו, במשך שלוש שנים, יותר כסף גויס בהנפקות ראשונות בלונדון מאשר בניו יורק[5]. בדצמבר 2004 מספר החברות הרשומות בבורסת AIM הגיע ל-1,000, לאחר ש-324 חברות הונפקו בה במשך השנה[6].

בשנת 2006 הגיעה מספר החברות שהיו רשומות למסחר לשיא של כ-1,700, אולם במקביל גברה הביקורות של המשקיעים על הנפקה של חברות בעלות סיכון גבוה, סחירות נמוכה ברבות מהמניות וביצועים פושרים של החברות שנרשמו למסחר בלי היסטוריה מוכחת של הכנסות ורווח[7]. בתחילת 2007 הקשיחה הבורסה את התקנות הרגולטוריות שלה, והודיעה שתגביר את הענישה על חברות שלא יעמדו בתקנות החדשות. התקנות גם נועדו להבהיר את תפקיד היועצים הממונים (ה-nomads), בפיקוח על חברות המונפקות בבורסה והקריטריונים לפיהם ניתן להפוך ל-Nomad הוקשחו[8]. באותה עת גם אימצה הבורסה את תקן הדיווח הכספי הבין-לאומי (IFRS)[9].

בעקבות המשבר הכלכלי העולמי ב-2008 נמחקו מהמסחר ב-AIM מאות חברות עקב עלויות הרישום וסחירות נמוכה[10]. בתחילת 2014 היו כ-1,000 חברות רשומות למסחר ב-AIM עם שווי שוק מצרפי של 81 מיליארד ליש"ט. מתוכן 625 חברות (57%) היו בריטיות והיתר היו חברות בינלאומיות[11]. בשנת 2021, לראשונה מאז 2007, הייתה עלייה במספר החברות הרשומות בבורסה מ-819 ל-852[12].

  • FTSE AIM 100 Index - מדד הכולל את 100 החברות בעלות השווי שוק הגדול ביותר, שהרישום העיקרי שלהן הוא ב-AIM, שהושק ב-16 במאי 2005. הוא כולל חברות בריטיות ובינלאומיות. המדד מעודכן מדי רבעון, והחברות המרכיבות אותו עשויות להשתנות בהתאם לנתוני שווי השוק בסוף פברואר, מאי, אוגוסט ונובמבר.
  • FTSE AIM UK 50 Index - מדד הכולל את 50 החברות הבריטיות בעלות השווי שוק הגדול ביותר, שהרישום העיקרי שלהן הוא ב-AIM, שהושק ב-16 במאי 2005. המדד מעודכן מדי רבעון, והחברות המרכיבות אותו עשויות להשתנות בהתאם לנתוני שווי השוק בסוף פברואר, מאי, אוגוסט ונובמבר.
  • FTSE AIM All-Share - מדד הכולל את כל החברות הרשמות בבורסה, שהושק ב-1997.

חברות ישראליות בבורסת AIM

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך השנים עשרות חברות ישראליות (או חברות זרות בבעלות ישראלית) הונפקו ונרשמו למסחר בבורסת AIM, כאשר בשנת 2005 לבדה נרשמו למסחר 20 חברות שגייסו כ-2 מיליארד שקל[13]. עם כי רוב החברות הישראליות נמחקו ממסחר, נמכרו או נסגרו בהמשך. ב-2010 נותרו בבורסת AIM ‏רק 17 חברות ישראליות, לאחר ש-23 אחרות נמחקו מהמסחר בה[3]. תחילה הונפקו או נרשמו למסחר ב-AIM בעיקר חברות טכנולוגיה מישראל, אך במהלך בועת נדל"ן, בתחילת המאה ה-21, הונפקו בה בשווי גבוה מספר חברות נדל"ן ישראליות שפעלו בעיקר במרכז ובמזרח אירופה[14]. הנפקת חברות ישראליות ב-AIM נפסקה לאחר שהחברות הישראליות שהנפיקו בשנות השיא הציגו לרוב תשואות גרועות[15]. רק כשליש מהחברות הצליחו להשיג למשקיעים בהנפקה תשואה חיובית[16].

בין החברות שנרשמו למסחר ב-AIM היו:

  • דמאטק - החברה הישראלית הראשונה שהונפקה ב-AIM בדצמבר 1995, לפי מחיר של 75 פני למניה וגייסה כ-6 מיליון דולר[17]. דמאטק יצרה אזיקים אלקטרוניים, צמחה במהירות וב-2000 עברה להיסחר ברשימה הראשית של בורסת לונדון[18]. ב-2008 נמכרה לקרן ההשקעות הפרטית פרנסיסקו פרטנרס תמורת 80 מיליון דולר. כשנתיים לאחר מכן היא נמכרה לתאגיד התעשייה האמריקאי 3M תמורת 230 מיליון דולר[19]. ב-2017 נמכרה החברה לקרן ההשקעות אייפקס פרטנרס תמורת 200 מיליון דולר[20].
  • באטמ תקשורת מתקדמת - החברה הישראלית השנייה שהונפקה ב-AIM, ביולי 1996, וגייסה 12.5 מיליון דולר, לפי שווי שוק של 60 מיליון דולר[21]. בהמשך ביצעה הנפקה נוספת ועברה להיסחר ברשימה הראשית של בורסת לונדון[22].
  • אמבלייז - החברה הישראלית השלישית שהונפקה ב-AIM, באוקטובר 1996, וגייסה 18 מיליון דולר לפי שווי שוק של 160 מיליון דולר, עוד לפני שהיו לה הכנסות משמעותיות, זאת על בסיס פוטנציאל הטכנולוגיה שפיתחה להזרמת מדיה[23]. בשיא בועת הדוט-קום גייסה 400 מיליון דולר אולם החברה כשלה לבסוף מבחינה עסקית והפכה לשלד בורסאי[24]. חברת בת של אמבלייז, אורקה אינטראקטיב (Orca Interactive), גם הונפקה ב-AIM, באוקטובר 2004, לפי שווי שוק של 63 מיליון דולר[25], אך נמכרה 3 שנים אחר כך תמורת 21 מיליון דולר[26]. חברה נוספת, קי-בי (KI-BI), בה השקיע אמבלייז גם הונפקה ב-AIM ב-2005[27], אחר כך רכשה אמבלייז את השליטה בחברה[28], מיזגה לתוכה פעילות של חברה אחרת אותה רכשה (ויקון), שגם נסגרה לאחר מספר שנים[29]. חברה בת שלישית של אמבלייז, אדמיינד, גייסה 28 מיליון דולר לפי שווי של כ-90 בפברואר 2005[30], אך החברה נקלע לקשיים ושנתיים אחר כך נכסיה נמכרו תמורת 5.5 מיליון דולר בלבד[31]. חברה רביעית בבעלות אמבלייז, ויז'ואל דיפנס, גייסה במרץ 2005 35 מיליון דולר לפי שווי של 86 מיליון דולר[32]. בסך בכל גייסה אמבלייז וחברות הבת שלה כ-700 מיליון דולר ב-AIM בשנים 1996–2005[33].
  • פילת טכנולוג'יס אינטרנשיונל - חברת בת של קבוצת פילת למיון והערכה של עובדים, שעסקה בפיתוח תוכנה לניהול ואבחון עובדים[34]. היא הונפקה ב-AIM בדצמבר 1996 וגייסה 3.6 מיליון דולר לפי שווי שוק של 25 מיליון דולר[35]. פילת טכנולוג'יס התפתחה להיות בית תוכנה שעסק בפיתוח והפצת תוכנות למגזרים שונים, בין השאר פיתחה תוכנה לניהול שידורים דיגיטליים עבור קבוצת סקיי הבריטית[36]. תוכנה זו נמכרה אחר כך לחברות שידורי טלוויזיה אחרות והוחלט לפצל את פעילותה לחברה חדשה, שגם הונפקה ב-AIM בפברואר 2002, בשם פילת מדיה גלובל[37]. פילת מדיה נמכרה בינואר 2014 תמורת כ-100 מיליון דולר[38]. אחר כך מוזגה עם המתחרה שלה חברת סינטק מדיה (SintecMedia), שנמכרה באפריל 2016 תמורת 400 מיליון דולר[39].
  • דורי מדיה גרופ - חברת הפקות ישראלית, גייסה ב-AIM, במרץ 2005, 6 מיליון דולר לפי שווי שוק של 41 מיליון דולר[40].
  • לידקום - חברה שעסקה בהקמה והניהול של רשתות סלולריות ברחבי העולם, הונפקה באפריל 2005 וגייסה 17 מיליון דולר, לפי שווי שוק של 58 מיליון דולר[41]. לידקום נמכרה לחברת טק מהינדרה ב-2014 תמורת 240 מיליון דולר[42].
  • אמפייר אונליין - חברה שעסקה בשיווק אתרי אינטרנט העוסקים בהימורים והוקמה על ידי נעם לניר ביוני הונפקה לפי שווי שוק של מיליארד דולר וגייסה כ-225 מיליון דולר, שהייתה ההנפקה הראשונית הגדולה ביותר של חברה ישראלית[43]. ההנפקה כללה הצעת מכר של 175 מיליון דולר, שכ-45 מיליון דולר מתוכה עברו ללניר מיד במזומן[44]. פעילות ההימורים של "אמפייר און ליין" נמכרה תמורת 48 מיליון דולר בלבד בדצמבר 2006, והחברה שינתה את שם החברה ל"ליוורמור השקעות"[45]. "ליוורמור השקעות" עסקה בהשקעות בנדל"ן, בקרנות גידור ובקרנות השקעה פרטיות[46].
  • טלמסג' - חברת תוכנה ישראלית שהונפקה ב-AIM באוגוסט 2005[47]. באוגוסט 2016 נמחקו מניות החברה ממסחר בבורסה של לונדון, בעקבות הצעת רכש.
  • גילת טלקום - הונפקה באוגוסט 2005 וגייסה 8 מיליון דולר לפי שווי של 30 מיליון דולר. שווי כמעט כפול מהשווי בו נסחרה באותה עת בבורסה של תל אביב[48]. מיד לאחר ההנפקה עלה מחיר מנית גילת סאטקום בבורסת לונדון[49], אך עד סוף 2006 איבדה החברה כמחצית משוויה, אחרי שדיווחה כי התוצאות השנתיות שלה אינן בהתאם לציפיות השוק[50]. במאי 2008, בעלת השליטה בחברה, חברת סאטקום מערכות, פרסמה הצעת רכש במחיר הנמוך ב-30% ממחיר המניה בעת ההנפקה והיא נמחקה מהמסחר[51].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא AIM בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 דפנה מאור, שוק קטן וחברות בו רבות, באתר TheMarker‏, 22 בדצמבר 2003
  2. ^ אפרת נוימן, המדריך המלא למנפיק בלונדון, באתר TheMarker‏, 29 ביוני 2006
  3. ^ 1 2 טלי ציפורי, ‏בורסת AIM בלונדון: בוגרת יותר ובשלה לקשרים רציניים, באתר גלובס, 22 בדצמבר 2010
  4. ^ הארץ, בניגוד לשמועות המשקיעים נשארים, באתר TheMarker‏, 6 במרץ 2007
    טלי ציפורי, ‏"ה-AIM היא כמו שוק הון פרטי. היא לא מהווה שוק אמיתי למסחר במניות", באתר גלובס, 4 ביולי 2005
  5. ^ הארץ, בראשונה זה שלוש שנים: יותר כסף יגויס בהנפקות ראשונות בניו יורק מאשר בלונדון, באתר TheMarker‏, 27 בנובמבר 2007
  6. ^ סוכנויות הידיעות, מספר החברות הרשומות בבורסת AIM הלונדונית הגיע ל-1,000, באתר TheMarker‏, 12 בדצמבר 2004
  7. ^ מיכל רמתי, בורסת AIM מתכוונת להגביר את הפיקוח על החברות הנסחרות בה במסגרת הצעה חדשה, באתר TheMarker‏, 12 באוקטובר 2006
  8. ^ מיכל רמתי, בורסת AIM מגבירה הפיקוח על החברות הנסחרות בה; מדובר בשינוי הגדול ביותר בספר החוקים שלה זה 12 שנים, באתר הארץ, 20 בפברואר 2007
  9. ^ אתר למנויים בלבד שלומי שוב, בדרך לבורסה משנית חוזרים עשור לאחור, באתר TheMarker‏, 21 בדצמבר 2017
  10. ^ סוכנויות הידיעות, מספר שיא של חברות נטשו את בורסת AIM בלונדון בעקבות המשבר, באתר TheMarker‏, 15 ביולי 2009
  11. ^ אתר למנויים בלבד דרור רייך, ההנפקות זולגות מאחד העם ללונדון: "השוק הישראלי מוגבל", באתר TheMarker‏, 8 באפריל 2014
  12. ^ AIM grows by largest number of companies since 2007 as the junior market experiences IPO boom, ‏24 Jan 2022
  13. ^ אפרת נוימן, הטבלה לא משקרת: לונדון מנצחת בתחרות על ליבן של החברות הישראליות, באתר הארץ, 17 במאי 2005
    אפרת נוימן, שנת ההנפקות בלונדון: 20 חברות ישראליות גייסו 2 מיליארד שקל, באתר TheMarker‏, 20 בדצמבר 2005
  14. ^ אפרת נוימן, האם בבורסה של לונדון מתפתחת בועת נדל"ן ישראלית?, באתר הארץ, 22 במרץ 2006
  15. ^ אפרת נוימן, אכזבה לבריטים מגל ההנפקות הישראליות: 6 מתוך 8 חברות שהונפקו הפסידו בין 2% ל-22%, באתר TheMarker‏, 30 במאי 2005
  16. ^ אפרת נוימן, בלונדון כבר לא קונים כל סחורה ישראלית, באתר TheMarker‏, 4 בדצמבר 2006
    אפרת נוימן, 16 הנפקות של חברות ישראליות בלונדון, ורק בשלוש מהן המשקיעים הרוויחו, באתר TheMarker‏, 31 באוקטובר 2005
  17. ^ צביקה רובינס, ‏המלכה אליזבת מריצה את דמאטק, באתר גלובס, 8 בדצמבר 1999
  18. ^ איי אונליין, מניות דמאטק מזנקות בבורסת לונדון ביותר מ- % 32 , באתר TheMarker‏, 6 באפריל 2000
  19. ^ גיא גרימלנד, אקזיט ענקי לאטנטי הישראלית: תימכר ל-3M תמורת 230 מיליון דולר, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2010
  20. ^ אתר למנויים בלבד יוסף חרש, אייפקס מוכרת את חברת אטנטי תמורת כרבע מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 5 באפריל 2022
  21. ^ שי שלו, ‏מחצית ממניות השליטה ב-BATM תקשורת נמכרו בלונדון תמורת כ-28 מ' דולר, באתר גלובס, 28 ביולי 1998
  22. ^ אמיר אייזנברג, צביקה כבר לא במרום, באתר TheMarker‏, 7 בדצמבר 2000
  23. ^ עמי גינזבורג, ‏גיאו אינטראקטיב תגייס 48 מ' ד' בהנפקת מניות שנייה בלונדון, באתר גלובס, 11 במאי 1998
  24. ^ אתר למנויים בלבד ערן אזרן, ביהמ"ש אישר: הנאמן של BGI יוכל למכור מניות אמבלייז כדי לחסל החוב לבעלי אג"ח, באתר TheMarker‏, 17 במרץ 2016
  25. ^ אפרת נוימן, נעים להכיר, כאן אורקה, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2004
    הארץ, אורקה מקבוצת אמבלייז גייסה 25 מיליון דולר ממשקיעים מוסדיים בלונדון, באתר TheMarker‏, 8 באוקטובר 2004
  26. ^ הארץ, ויאקסס של פראנס טלקום רוכשת את אורקה ב-21.4 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 11 במרץ 2008
  27. ^ אפרת נוימן, 3 שנים לאחר שהקים את החברה: אהוד לוי הנפיק את קי-בי בלונדון לפי שווי של 38 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 25 באפריל 2005
    בורסת AIM הלונדונית תקלוט עוד חברת סטארט-אפ ישראלית נטולת רווחים, באתר הארץ, 12 באפריל 2005
  28. ^ אפרת נוימן, מה זומם אלי רייפמן לעשות עם קופת המזומנים של קי-בי?, באתר TheMarker‏, 27 במרץ 2006
  29. ^ הארץ, התעלולים הפיננסיים החדשים של אלי רייפמן, באתר TheMarker‏, 5 ביוני 2006
  30. ^ שמוליק ינאי, אדמיינד גייסה 28 מיליון דולר לפי שווי של כ-90 מיליון דולר בבורסת AIM בלונדון, באתר TheMarker‏, 14 בפברואר 2005
  31. ^ טלי ציפורי, ‏מכירת החיסול של אדמיינד; מוביקסל תרכוש את נכסיה תמורת 5.5 מ' ד' בלבד, באתר גלובס, 22 בפברואר 2007
  32. ^ אפרת נוימן, לרייפמן כבר יש שלישייה ב-AIM, באתר הארץ, 1 במאי 2005
  33. ^ אפרת נוימן, אחרי אורקה ואדאמינד, אלי רייפמן מנפיק גם את ויז'ואל דיפנס בבורסת ה-AIM בלונדון, באתר TheMarker‏, 29 במרץ 2005
  34. ^ עמנואל תימור, ‏פילת תרכוש חברה אמריקנית בתחום שירותי כוח אדם במחיר של עד 8 מ' ד', באתר גלובס, 2 בדצמבר 1996
  35. ^ יונתן נשיא, ‏פילת גייסה בלונדון 3.6 מיליון דולר לפי שווי חברה של 25 מיליון דולר, באתר גלובס, 15 בדצמבר 1996
  36. ^ שלומי גולובינסקי, פילת מפצלת את פעילות המדיה לחברה חדשה שמניותיה יירשמו בבורסות לונדון ות"א, באתר TheMarker‏, 4 בינואר 2001
  37. ^ TheMarker digital, פילת טכנולוג'יס השלימה פיצול פעילותה בתחום המדיה לפילת מדיה גלובל, באתר TheMarker‏, 27 בפברואר 2002
  38. ^ אתר למנויים בלבד מיכאל רוכוורגר, אקזיט מוצלח לאלוביץ ושותפיו: מוכרים את פילת מדיה תמורת כ-350 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 15 בינואר 2014
  39. ^ אתר למנויים בלבד ענבל אורפז, סינטק מדיה הירושלמית, שמנהלת שידורי טלוויזיה, נרכשת בכ-400 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 19 באפריל 2016
  40. ^ אפרת נוימן, יאיר דורי ותמי מוזס-בורוביץ גייסו 6 מיליון דולר בלונדון; דורי מדיה גייסה לפי שווי של 41 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 22 במרץ 2005
  41. ^ הארץ, התחלה מוצלחת ללידקום בבורסה בלונדון, באתר TheMarker‏, 8 באפריל 2005
  42. ^ אתר למנויים בלבד אמיר טייג, לידקום מחליפה בעלים: LCC השולטת בחברה נמכרה ל-Mahindra ההודית, באתר TheMarker‏, 8 בדצמבר 2014
  43. ^ אפרת נוימן, יום ההימורים הראשון של אמפייר אונליין עבר בהפסד - המניה סיימה את היום מתחת למחיר ההנפקה, באתר TheMarker‏, 16 ביוני 2005
  44. ^ איתן אבריאל, ההימור של אמפייר אונליין הצליח: נעם לניר השלים הנפקה בהיקף של 225 מיליון דולר - מתוכה הצעת מכר של 175 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 10 ביוני 2005
  45. ^ עפרה שלו, נועם לניר מחסל כצפוי את עסקי ההימורים: מוכר את פעילות אמפייר אונליין לפארטיגיימינג ב-48 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 29 בדצמבר 2006
  46. ^ הארץ, ליוורמור השקעות סיימה שנה ראשונה ללא פעילות הימורים ברווח נקי של 21 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 5 במאי 2008
  47. ^ צורי דאר, טלמסג' מיזגה את פעילותה לתוך חברת מסג'ינג אינטרנשיונל וגייסה 1.6 מיליון ליש"ט ב-AIM, באתר TheMarker‏, 7 באוגוסט 2005
  48. ^ אפרת נוימן, צביקה בארינבוים השלים לגילת סאטקום גיוס בלונדון של 8 מיליון דולר לפי שווי של 30 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 4 באוגוסט 2005
  49. ^ הארץ, גילת סאטקום הוסיפה 13% בימי המסחר הראשונים בבורסת AIM בלונדון, באתר TheMarker‏, 11 באוגוסט 2005
  50. ^ אפרת נוימן, גילת סאטקום שבשליטת צביקה בארינבוים צונחת בלונדון 34% לאחר שפירסמה אזהרת רווח, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2006
    טלי ציפורי, ‏ישראליות בלונדון: הנסיקה של דורי מדיה, הנפילה של גילת סאטקום, באתר גלובס, 26 במרץ 2007
  51. ^ יובל מעוז, סאטקום מערכות רוצה למחוק את גילת סאטקום מהמסחר בלונדון, באתר הארץ, 9 במאי 2008