לדלג לתוכן

AlloCiné

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
AlloCiné
סוג online film database עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1993–הווה (כ־32 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים Jean-David Blanc עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלות Webedia, ויוונדי, Canal+, Tiger Global Management עריכת הנתון בוויקינתונים
www.allocine.fr
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

AlloCiné הוא אתר בידור המתמחה במתן מידע על קולנוע צרפתי, בעיקר בקידום חידושים עם מידע על DVD, Blu-ray ו-VOD. המיזם נוסד כמתקשר טלפוני ולאחר מכן הפך לפורטל אינטרנט, המציע מידע מספק בגישה מהירה ומכסה את כל הסרטים שהופצו בצרפת. בשנת 2005, הוא החל לסקר סדרות טלוויזיה. האתר נחשב למקבילה הצרפתית של אתר IMDb.[1]

מטה החברה ממוקם בשאנז אליזה בפריז.

AlloCiné הרחיב את פעילותו למדינות נוספות, כולל גרמניה (Filmstarts), ספרד (SensaCine), ברזיל (AdoroCinema), טורקיה (Beyazperde) ומקסיקו (SensaCine México).

האתר נוסד בשנת 1993 על ידי ז'אן-דויד בלאן ופטריק הולצמן. בתחילה, AlloCiné פעל כשירות טלפוני אוטומטי שסיפק מידע על זמני הקרנת סרטים בפריז. השירות התבלט בזכות מספר טלפון קל לזכירה וללא חיובי שיחה נוספים, מה שהבדיל אותו ממתחרים אחרים.

בשנת 1997, AlloCiné השיק את האתר האינטרנטי שלו, והרחיב את פעילותו לכלל צרפת. בשנת 2000, האתר השיק את ערוץ הטלוויזיה AlloCiné Télévision, שהתמקד בחדשות קולנוע.

בשנת 2001, לאחר עשור של פעילות, נמכר האתר לחברת Vivendi Universal והשתלב בפעילות האינטרנט של קבוצת Canal+. בשנת 2003, בעקבות שינויים ארגוניים, הפך האתר לעצמאי שוב.

בשנת 2005, AlloCiné הרחיב את בסיס הנתונים שלו לכלול גם סדרות טלוויזיה.

בשנים 2011–2012, האתר הפעיל את ערוץ הטלוויזיה AlloCiné TV, אשר שידר תוכניות וחדשות בתחום הקולנוע.

בשנת 2013, 98% ממניות AlloCiné נרכשו על ידי חברת ההשקעות הצרפתית FIMALAC, והאתר הפך לחלק מקבוצת FIMALAC[2], חברת אחזקות צרפתית.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Derval, Diana (7 בדצמבר 2006). Wait marketing : communiquer au bon moment, au bon endroit. Paris: Eyrolles. p. 90-92. ISBN 2-7081-3776-X. {{cite book}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא AlloCiné בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Rudelle, J.B. (2016). They Told Me It Was Impossible: The Manifesto of the Founder of Criteo. Morrisville, North Carolina: Lulu Press. p. 28. ISBN 978-1-4834-5777-2.
  2. ^ "À propos d'Allociné".