לדלג לתוכן

אססינס קריד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף Assassin's Creed)
אמונת המתנקש
Assassin's Creed
עטיפת המשחק
עטיפת המשחק
כללי
תאריך הוצאה PlayStation 3, ‏Xbox 360
13 בנובמבר 2007
Microsoft Windows:
8 באפריל 2008
סוגה פעולה-הרפתקאות, התגנבות
פיתוח יוביסופט מונטריאול
הוצאה לאור יוביסופט עריכת הנתון בוויקינתונים
ארץ מקור קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות אנגלית, גרמנית, ספרדית, איטלקית, צרפתית, רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
הפצה יוביסופט
סדרה Assassin's Creed
דרישות תוכנה
מנוע משחק Scimitar
מצבי משחק שחקן יחיד
פלטפורמות פלייסטיישן 3, Xbox 360, ‏Microsoft Windows
המשחק הבא Assassin's Creed II
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Assassin's Creed (תעתיק לעברית: אססינס קריד, בתרגום חופשי: "אמונת המתנקש") הוא משחק פעולה-הרפתקאות והתגנבות שפותח בידי יוביסופט מונטריאול והופץ בידי יוביסופט. המשחק הוא הראשון בסדרת משחקי Assassin's Creed, והוא יצא לקונסולות המשחקים פלייסטיישן 3 ו-Xbox 360 בנובמבר 2007. גרסה מיוחדת של המשחק שכללה תכנים נוספים יצאה למערכת ההפעלה Microsoft Windows באפריל 2008 תחת השם Assassin's Creed: Director's Cut Edition.

עלילת הסיפור עוקבת אחרי נרטיב היסוד של זיכיון משחקי Assassin's Creed ומתרחשת בהיסטוריה בדיונית שמשלבת בין אירועים אמיתיים לבין אלמנטים בדיוניים ודמויות בדיוניות כאשר היא מציגה מאבק עתיק יומין בין מסדר המתנקשים שנלחם לשמור על השלום, לבין מסדר הטמפלרים שמעוניין לשלוט באנושות.[1][2][3][4] סיפור המסגרת מתרחש בתקופת המאה ה-21 ועוקב אחר דזמונד מיילס, שבאמצעות מתקן האנימוס חי את הזכרונות הגנטיים של אבי אבותיו אלטאיר אבן לא-אחד. הנרטיב הראשי של הסיפור מתרחש בתקופת מסע הצלב השלישי של המאה ה-12 ועוקב אחר המתנקש אלטאיר שיוצא למסע להשיב את כבודו אחרי שסיכל משימה להשיב את פיסת עדן שהושארה מאחור בידי גזע עתיק בשם הציוויליזציה הראשונה ולהביא לקץ הסכסוך בין המתנקשים לטמפלרים.

המשחק מתמקד בכישורי הקרב, ההתגנבות וביכולות הפארקור של אלטאיר כדי להביס את אויביו ולחקור את סביבתו. הוא מכיל מערכת קרבות בסגנון "הכה ושסף" שכוללת התקפות נגד, התגנבות חברתית (כלומר, היכולת להשתמש בקהל אנשים ובסביבה כדי לחמוק מאויבים), ומציג עולם פתוח שמורכב מאזורים נרחבים של ארץ הקודש, ביניהם מסיאף, ירושלים, עכו ודמשק, כאשר כולם עוצבו לפרטי פרטים כדי להתאים לרוח התקופה. בעוד מרבית המשחק מתרחש בתוך הסימולציה שמתבססת על זכרונותיו של אלטאיר, השחקן ייצא לעיתים מתוך האנימוס כדי לשחק בתור דזמונד בזמנים המודרניים. בזמן זה, השחקנים מוגבלים לתוך מתחם המעבדה שבתוכו נמצא מתקן האנימוס, וזאת לאחר שדזמונד נחטף בידי ארגון סודי שמבקש למצוא מידע ספציפי בזכרונותיו של אלטאיר שיעזור לקדם את מטרותיו העלומות.

עם צאתו של המשחק, הוא זכה לביקורות חיוביות מהמבקרים, ששיבחו את הסיפור, הגרפיקה, העיצוב האמנותי והמקוריות, אם כי נמתחה ביקורת על המשחקיות שחוזרת על עצמה. המשחק זכה במספר פרסים בתערוכת E3 ‏2006 וכן מספר פרסי משחקים. בעקבות המשחק יצאו שני משחקי ספין-אוף: "Assassin's Creed: Altaïr's Chronicles" ‏(2008) ו-"Assassin's Creed: Bloodlines" ‏(2009), אשר זנחו את הסיפור בזמנים המודרניים והתמקדו רק בדמותו של אלטאיר. משחק המשך ישיר, "Assassin's Creed II", יצא בנובמבר 2009 והמשיך את נרטיב הסיפור בזמנים המודרניים עם דזמונד אך הציג סיפור חדש שהתרחש בתקופת הרנסאנס האיטלקי בסוף המאה ה-15 והתמקד בדמותו של פרוטגוניסט חדש, אציו אודיטורה דה פירנצה. מאז צאתו של משחק ההמשך והצלחתו הרבה, המשחקים הבאים בזיכיון יצאו עם מתנקשים אחרים בתור דמויות ראשיות בתקופות זמן שונות.

ערך מורחב – Assassin's Creed (סדרת משחקים)#משחקיות
נקודות תצפית מגובה רב מאפשרות את מיפוי הסביבה במשחק.

Assassin's Creed הוא משחק פעולה והרפתקאות המתרחש בסביבת עולם פתוח ומשוחק מנקודת מבט בגוף שלישי. השחקנים נוטלים את תפקידו של אלטאיר אבן לא-אחד דרך עיניו של דזמונד מיילס. המטרה העיקרית של המשחק היא לבצע מספר התנקשויות שניתנו בהוראתו של מנהיג המתנקשים אל-מועלים. כדי לבצע את אותן מטלות, על השחקן לערוך מסעות ממפקדת אחוות המתנקשים שבמסיאף דרך שטח ארץ הקודש שידוע בשם "הממלכה". בהגיעו לשם, השחקן יוכל לרכב על סוסים לכל אחת משלוש הערים הראשיות ירושלים, עכו ודמשק כדי לאתר את הראפיק, סוכן המתנקשים המקומי בכל עיר. הסוכן נותן לשחקן דירת מסתור ומידע מינימלי על מטרת היעד לחיסול, כמו גם משימות נוספות להערכת מודיעין לפני שיבצע את ההתנקשות. משימות אלה כוללות האזנת סתר, תשאול, כייסות והשלמת מטלות למודיעים ומתנקשים אחרים. השחקן יכול להשתתף גם במשימות צדדיות, כמו למשל לטפס על מגדלים גבוהים לצורך מיפוי הסביבה או הצלת אזרחים מפני איומים והטרדה של שומרי העיר. קיימים גם זכרונות נוספים שאינם מקדמים את העלילה, כמו למשל מרדף אחר אבירים טמפלרים ואיסוף דגלים. אחרי כל התנקשות מוצלחת, השחקן מוחזר לאחוות המתנקשים וזוכה בכלי נשק או בשדרוג חדש יותר לפני שהוא ממשיך למטרה הבאה או שניתנות לו מספר מטרות בו זמנית, כאשר ניתנת לשחקן האפשרות לבחור את סדר ביצוע ההתנקשויות.

יכולות הריצה החופשית והפארקור של אלטאיר מאפשרות חקירה טובה יותר של הסביבה.

השחקן מיודע עד כמה אלטאיר חשוף בפני השומרים ומצב ההרתעה המקומי באמצעות מד סטטוס חברתי. כדי לבצע התנקשויות ומטלות נוספות, על השחקן לבחון את אופן ביצוע הפעולות בהתאם לסוג הפרופיל שלהן - פעולות בפרופיל נמוך מאפשרות לאלטאיר להתערות בקהל הקרוב אליו, בעוברי האורח שחולפים על פניו, או על ידי ביצוע פעולות שאינן מסכנות אותו ומאפשרות לו להתחבא ולהוריד את רמת ההרתעה. השחקן יכול גם להשתמש בלהב הנשלף והנסתר של אלטאיר כדי לבצע התנקשויות בפרופיל נמוך; פעולות בפרופיל גבוה ניתנות יותר לזיהוי והן כוללות ריצה חופשית, טיפוס על בניינים כדי להגיע לנקודות תצפית גבוהות ותקיפת אויבים. ביצוע פעולות אלו בזמנים מסוימים יכולים להעלות את רמת ההתרעה המקומית. ברגע שהאזור נמצא במצב של הרתעה גבוהה, קהל האנשים מתפזר ונמלט, בעוד השומרים מנסים לרדוף אחר אלטאיר ולהביס אותו. כדי להוריד את רמת ההרתעה המקומית, על אלטאיר לחמוק מנקודת ראייתם של השומרים ואז למצוא מקום מחבוא, כמו ערימת חציר או גן שממוקם על גגות העיר, או להתערות עם קהל שיושב על ספסלים ברחבי העיר או עם משכילים משוטטים. במידה והשחקן אינו יכול להתחמק מהשומרים, הם יכולים לנהל קרב פנים אל פנים באמצעות חרבות.

אלטאיר מבצע את קפיצת האמונה.

בריאותו של השחקן מתוארת בתור מידת הסינכרוניזציה שבין דזמונד לבין זכרונותיו של אלטאיר - אם אלטאיר יספוג פגיעה, הדבר יהיה מיוצג על ידי סטייה מהאירועים ההיסטוריים של הזיכרון מאשר פגיעה פיזית ממשית. אם כל הסינכרוניזציה תיאבד, כל הזיכרון אותו חווה דזמונד יאותחל מחדש מרגע השמירה האחרונה בתהליך שנקרא "דה-סינכרוניזציה". כאשר מד הסינכרוניזציה מלא, לשחקנים ניתנת אופציה נוספת להשתמש בראיית הנץ, שמאפשרת לזיכרון שברינדור המחשב להדגיש את כל הדמויות הקרובות לשחקן בצבעים בהתאם למידת איומם - כחול לבני ברית, אדום לאויבים, לבן לנטרלים וזהב למטרות התנקשות. מאחר שזכרונותיו של אלטאיר מרונדרות בידי המחשב של פרויקט האנימוס, המשתמש יכול לחוות מספר שיבושים שברינדור העולם ההיסטורי, מה שיכול לעזור לשחקן לזהות מטרות או לשנות נקודת צפייה בתוך סצנות מתוסרטות של המשחק, וזאת בתנאי שהשחקן יפעל במהירות כאשר הן יופיעו.

בשנת 2012, ברמן נורמלי לכאורה בשם דזמונד מיילס נחטף על ידי סוכנים חשאיים של תאגיד אבסטרגו, קונגלומרט התרופות הגדול ביותר בעולם, ונלקח למטה החברה ברומא, איטליה. תחת פיקוחו של ד"ר וורן וידיק והסייעת שלו לוסי סטילמן (בדיבובה של קריסטן בל), דזמונד מאולץ לשמש כנושא מחקר של מתקן האנימוס, שמסוגל לתרגם זכרונות גנטיים של אבות-אבותיו לסימולציה של מציאות מדומה. וידיק מורה לדזמונד לחיות מחדש את חייו המוקדמים של אלטאיר אבן לא-אחד, חבר בכיר באחוות המתנקשים שחי בארץ הקודש בתקופת מסע הצלב השלישי. בתחילה, דזמונד נתקל בבעיות להתרגל למתקן, אך בסופו של דבר עובר מדריך ללומד ומצליח להתחבר לזיכרון הקרוב ביותר של אלטאיר ולבצע סינכרוניזציה איתו. לוסי מציינת בפניו שעליו לחיות רגעי מפתח בחייו של אלטאיר כדי להשלים סינכרוניזציה מלאה עם אבי אבותיו, עד לרגע הזיכרון האחרון, שמחזיק במידע שאותו אבסטרגו צריכים. לאחר מכן, המשחק משנה את נקודת המבט מזו של דזמונד אל אלטאיר, עם מעברים בודדים במהלכו של המשחק בחזרה לדזמונד עקב בעיות עם מתקן האנימוס או תחילתו של אפקט הדימום שדזמונד חווה בעקבות שימוש ממושך של המתקן.

נוסף לדמויותיהם הראשיות של דזמונד מיילס, אלטאיר אבן לא-אחד, האחים מאליק וקאדר אל-סאיף, ד"ר וורן וידיק, לוסי סטילמן ומריה ת'ורפ, המשחק מציג דמויות רבות, שחלקן מבוססות על דמויות היסטוריות מתקופת מסע הצלב השלישי.

במשחק מופיעות גרסאות בדיוניות לדמויות ההיסטוריות של המלך ריצ'רד הראשון ורוברט הרביעי מסבלה, שהיה הגראנד מאסטר של מסדר אבירי היכל שלמה בין השנים 1192-1191; דמותו של מנהיג המתנקשים אל-מועלים מבוססת על דמותו של מנהיג החשישיון רשיד א-דין סנאן; גרנייה דה נאבלס (גרנייה משכם) היה מנהיג האבירים ההוספיטלרים, שבמשחק תואר שערך ניסויים מחשבתיים על מטופלים בבית חולים בעכו; גוליאלמו החמישי, שתואר במשחק בתור העוצר האכזר של עכו, היה המרקיז השביעי של מונפראטו; מאסטר סיבראנד היה ראש האבירים הטווטונים, שתואר במשחק כפרנוידי, ושהתכוון לבגוד בצלבנים על ידי חסימת הנמלים של עכו.

דמותו של מאג'ד א-דין, אחד מתשעת קושרי הקשר שהצטייר במשחק כרודן ששלט בירושלים באמצעות פחד על ידי עריכת הוצאות פומביות להורג - התבססה על דמותו ההיסטורית של באהא א-דין אבן שדאד, מלומד והיסטוריון כורדי; דמותו של ג'ובייר אל-חאקים, מלומד מוסלמי שמשתמש במעמדו כדי להשמיד את כל הידע בדמשק מבוססת על דמותו ההיסטורית של אבן ג'ובייר, גאוגרף ומשורר ערבי-ספרדי מאל אנדלוס;

מבין שאר הדמויות שהיו חלק מתשעת קושרי הקשר ונוצרו למשחק כדמויות מקוריות נמנו טאמיר, סוחר נשק מדמשק שמוכר נשקים גם לצלבנים וגם לסרצנים; טאלאל, מנהיג כנופיה שסוחרת בעבדים בירושלים ואבו אל-נוּקוּד, סוחר עשיר וגאוותן, העוצר של דמשק שגנב כסף שנועד לממן את המלחמה.

בשנת 1191, אלטאיר ושני האחים מאליק וקאדר אל-סאיף נשלחים אל בית המקדש הראשון כדי להשיג ממצא עתיק ורב עוצמה שידוע בשם תפוח עדן מאויביהם המושבעים של המתנקשים, האבירים הטמפלרים. אולם, רוברט דה סַבְּלֵה, הגראנד מאסטר של מסדר הטמפלרים, משיג אותם לתפוח העדן. כדי להציל את האוצר מידיו של דה סאבל ולהרוג אותו, אלטאיר עובר על שלושת החוקים של אמנת המתנקשים ונאלץ להימלט מבלי להשיג את מבוקשו אחרי שדה סבלה התגבר עליו. בקרב המתחולל בהמשך, קאדר נהרג ומאליק נותר פצוע אנושות. כשאלטאיר חוזר למפקדת המתנקשים במסיאף בכדי לבקש את סליחתם, מאליק מצליח לחזור כשברשותו התפוח אחרי ששרד את מתקפת הטמפלרים ומזלזל באלטאיר בגלל שחצנותו הרבה. אחרי שהמתנקשים חומקים בקושי ממתקפת תגובה של הטמפלרים, מנהיג המתנקשים והמנטור אל-מועלים מוריד את אלטאיר לדרגת חניך, אך מעניק לו הזדמנות שנייה לעלות בשורות המסדר. הוא פוקד עליו להתנקש בחייהם של תשעה אנשים בכירים ברחבי ארץ הקודש בירושלים, עכו ודמשק המבקשים לכרות ברית בין הכוחות הצלבנים לבין הסרצנים. כל מטרה מבוססת על דמות היסטורית מתקופת מסע הצלב השלישי.

אלטאיר משלים כל אחת ואחת מהמטלות שלו,[5] ומגלה כיצד כל אחת מהן קשורה לרוברט דה סבלה ולטמפלרים, ושהם מבקשים לסיים את מסע הצלב ולהנחיל בארץ הקודש שליטה משלהם. אנשים משני צידי המתרס נהרגים, ואלטאיר מגלה שתוכניתו של רוברט דה סבלה היא לאחד בין הכוחות הנוצריים לבין כוחות המוסלמים כנגד אויביהם המשותפים, המתנקשים. במהלך הזמן, אלטאיר מתחיל לפקפק בהוראותיו של אל-מועלים, אט אט משנה את אישיותו השאננה לענווה וחכמה יותר ומבקש לכפר על מעשיו ולהשלים עם מאליק. בניסיון ההתנקשות שלו ברוברט דה סבלה, אלטאיר נמשך למלכודת - טמפלרית בשם מריה ת'ורפ, שנשלחה לשמש כפיתיון, שמציינת בפניו שרוברט ציפה את רדיפתם של המתנקשים אחריו ויצא לכרות ברית בין הצלבנים לבין הסרצנים כנגדם. אלטאיר חס על חייה של מריה, ובסופו של דבר, מתעמת עם רוברט דה סבלה במחנה של המלך ריצ'רד הראשון וחושף בפני כולם את פשעיו. הציבור אינו יודע למי משניהם להאמין, ורוברט מציע לערוך דו-קרב כדי לגלות את האמת, בטענתו שאלוהים יחליט מי המנצח. אחרי שאלטאיר פוצע אותו אנושות, רוברט חושף בפניו בנשימתו האחרונה שאל-מועלים הוא קושר הקשר האחרון מבין התשעה, שעזר לטמפלרים למצוא את תפוח עדן בבית המקדש הראשון אך בסופו של דבר בגד גם בהם כדי לשמור את הממצא העתיק לרשותו. אמנם בכך אלטאיר סיכל את תוכניותיהם של הטמפלרים, אך הוא נכשל לשכנע את המלך שסופה של המלחמה תתקבל בברכה בידי שני הצדדים.

אלטאיר חוזר במהרה למסיאף ומתעמת עם אדונו, שחושף בפניו את האמת - תפוח העדן הוא אינו ממצא על-טבעי אלא יוצר אשליות. הוא מוקיע את קיומה של הדת ואירועים על-טבעיים אחרים כמו מכות מצרים, קריעת ים סוף ואת קיומם של האלים האולימפיים במלחמת טרויה, באומרו שמדובר למעשה באשליות שנוצרו בידי תפוח עדן, ומגלה לו שבכוונתו להשתמש בממצא העתיק כדי לשטוף את מוחם של בני האדם ובכך להביא לקץ כל הסכסוכים. אלטאיר מצליח להתנגד לכוחו של התפוח ולראות מעבר לכל חזיונות המרמה שנוצרים באמצעותו והורג את אל-מועלים. כשהוא משיג את ידו על התפוח, הממצא העתיק מופעל לפתע וחושף מפה הולוגרפית של כדור הארץ ואת מיקומן של אינספור פיסות עדן נוספות ברחבי העולם.

כשתהליך הזיכרון הושלם, דזמונד מגלה שתאגיד אבסטרגו הוא למעשה חזית לטמפלרים המודרניים ושהם כבר מחפשים אחר פיסות עדן במקומות שזוהו מזכרונותיו של אלטאיר. בנוסף, הוא מגלה שהמתנקשים מהזמנים המודרניים ניסו להציל אותו מאחר שהיה מתנקש בעצמו, אך הם נכשלו לעשות זאת. הטמפלר הבכיר אלן ריקין פוקד על וידיק להרוג את דזמונד, מאחר שהוא כבר אינו שימושי בעיניהם. אולם, לוסי משכנעת את ריקין ואת האחרים שדזמונד יכול להמשיך להועיל להם. לפני שלוסי עוזבת עם וידיק, היא חושפת בפני דזמונד שהיא מתנקשת סמויה. דזמונד נשאר לבד בחדרו, היכן שהוא מגלה סימונים מוזרים שמתארים אירוע קטסטרופלי מתקרב.

אחרי השלמת תהליך הפיתוח על המשחק "הנסיך הפרסי: חולות הזמן" לקראת סוף שנת 2003, מעצב המשחקים פטריס דזילה קיבל הנחיה להתחיל בעבודה לקראת המשחק הבא של הנסיך הפרסי, שתוכנן לצאת לדור השביעי של קונסולות המשחקים. בעוד החברות Microsoft וסוני עדיין לא הכריזו על קונסולות המשחק החדשות שלהן, פיתוח ראשוני למשחק החל בינואר 2004 ונועד במקור לפלייסטיישן 2 בגישה דומה למשחק "חולות הזמן".[6] ככל שנחשפו יותר פרטים על יכולות הדור הבא של קונסולות המשחקים בספטמבר 2004, צוות המפתחים של דזילה שקל להרחיב את המשחקיות האקרובטית של הנסיך הפרסי לעולם פתוח שיהיה בר ביצוע יותר במערכות החדשות.[6][7]

דזילה רצה להתרחק מהעלילה שהדמות הראשית ממתינה לתורה לעלות לשלטון, ולהתמקד יותר בדמות ששואפת להיות מלך. הוא מצא מידע באחד מספרי האוניברסיטה שלו על חברות סודיות, כשהחומר הראשון מתוכם היה על מסדר החשישיון והבין שהדמות הראשית במשחק יכולה להיות של מתנקש בדרגה בכירה שמבקש להיות מנהיג המסדר. פיתוח המשחק החל תחת השם "נסיך פרסי: מתנקש" או "נסיך פרסי: מתנקשים",[8] והתבסס על חייו של חסן-י סבאח תוך שימוש נרחב בספרו של ולדימיר ברטול "אלמות".[9][10] דמותו של המתנקש התבססה יותר במשך שלוש שנות פיתוחו של המשחק בדרך של איטרציה. לצוות המפתחים היה מושג כיצד הדמות לבושה מהספר "אלמות" ומיצירות ספרותיות אחרות בגלימת חלוק לבנה וחגורה אדומה, אך לא ידעו כיצד להמחיש זאת במשחק. באחת מסקיצות המשחק הראשוניות, באיורו של קאי ניואן, הועלה הקונספט של עוף דורס, מה שמצא חן בעיני הצוות. המתנקש נקרא בשם אלטאיר, שמשמעו "ציפור טרף" בערבית, ונעשה שימוש נרחב בתמונות של נץ בהקשר של המתנקשים.[7] הצוות נקט בדרכים יצירתיות כדי לעמוד במטרות הנרטיביות ולהתחמק מהמגבלות הטכניות של קונסולות המשחקים. אלטאיר נועד להיות דמות הרואית אך גם בעלת חיספוס, והאמן שאב השראה מדמות בעלת כישורים דומים, צל-ענן מסדרת האנימציה ג'י. איי. ג'ו. הרינדור של גלימות ארוכות ומתנפנפות היה מורכב למדי עבור החומרה החדשה, אז צוות המפתחים קיצר את הגלימה והעניק לה מראה "נוצתי" יותר בסגנון האיורים של הנץ.[7] דרכים דומות נעשו לחלקים אחרים במשחקיות, כאשר ניתן חופש פעולה לדיוק כדי להפוך את המשחק למהנה יותר. הצוות רצה שמהלכי הפארקור של אלטאיר ייראו אמינים, אך הקריבו מעט מהריאליזם לטובת אלמנטים של משחקיות, וזאת כדי לתת לדמות לבצע מהלכים שלא ניתן לבצע בחיים האמיתיים. השימוש בקפיצות של אמונה מנקודות תצפית גבוהות לתוך ערימות חציר, ושימוש בערימות חציר כמקומות מחבוא מהשומרים היה קונספט שנלקח מסרטי קולנוע של הוליווד. דזילה ציין שהספר אלמות תיאר מהלכים דומים שבהם נקטו המתנקשים.

כדי להניע את הסיפור קדימה, צוות המפתחים היה חייב למצוא מטרה משותפת שאותה מחפשים גם המתנקשים וגם הטמפלרים. פיליפה מורין הציע את השימוש בתפוח גן עדן, ובתחילה הדבר התקבל בהומור ששתי הקבוצות יילחמו על תפוח. אולם, מחקרם הוביל אותם לקיומם של ציורים מימי הביניים של בני מלוכה ואחרים שמחזיקים חפצים עגולים בדומה לגלובוס קרוקיגר (ר' גלובוס הריבון), ספירה שמונחת על צלב וייצגה כוח ושליטה. הם הבינו שהשימוש בממצא עתיק ששמו תפוח גן עדן יתאים לקונספט של הסיפור.[7]

כחלק מעבודת המחקר על המשחק נולד הרעיון על האנימוס, בעקבות רצון צוות המפתחים להתמקד בדמותם של המתנקשים. הצוות העלה השערה לפיה השחקן יערוך מסעות בין הערים, והסיפור עצמו יתעד מספר רב של התנקשויות ברחבי העידנים, כמו למשל זה של ג'ון פיצג'רלד קנדי, מה שיצריך מסע בזמן. דזילה צפה בתוכנית על DNA ועל ההיסטוריה האנושית, והושפע מהרעיון שה-DNA יכול לשמור זכרונות של אנשים. בנוסף, הם יוכלו להוסיף מכשיר בתוך המשחק שנועד לשמש כנקודת קפיצה לזמן ולמקומות אחרים, וכן יסביר מספר אספקטים של המשחק באמצעות ממשק משתמש. דזילה הסביר שצוות המפתחים עשה דבר דומה למשחק "The Sands of Time", שבו הסיפור סופר בידי הנסיך וכאשר דמות השחקן מתה בתוך המשחק, הדבר מיוחס כאי-אמיתות בסיפורו של הנסיך, מה שיאפשר לחזור לנקודה לפני מותו ולנסות שוב.[7] מחלקת השיווק של יוביסופט לא אהבה את רעיון האנימוס, שחושבה שהשחקנים יתאכזבו שהמשחק הוא אינו חוויה אמיתית ומלאה מימי הביניים. עקב כך, הקדימון הראשוני שהוצג בתערוכת Electronic Entertainment Expo של שנת 2006 התמקד רבות באלמנטים מימי הביניים.[6] חומרי שיווק מאוחרים יותר, שיצאו לקראת יציאתו של המשחק, רמזו יותר על האלמנטים המדע בדיוניים של המשחק.[11]

עלות הפיתוח של המשחק נעה בין 15 ל-20 מיליון דולרים.[12]

העבודה הראשונית על המשחק הייתה להרחיב את המערכות השונות שהיו כבר קיימות במשחק "הנסיך הפרסי: חולות הזמן" לעיצוב של עולם פתוח, לשם כך הוקם צוות פיתוח ביוביסופט מונטריאול שכלל כ-20 מפתחים.[8] הם פיתחו מנוע משחק חדש לדור הבא של קונסולות המשחקים, "Scimitar" והוא נועד לתמוך בעולם הפתוח, אם כי לשם כך נדרשו שנתיים שלמות עד להתפתחות הטכנולוגיה. עד להשלמתו, הצוות השתמש במנוע המשחק של "חולות הזמן", "Jade". במרוצת השנים, מנוע המשחק "Scimitar" שינה את שמו ל-"Anvil" ומאוחר יותר ל-"AnvilNext", ונעשה בו שימוש למשחקים הבאים של סדרת Assassin's Creed וכן משחקים אחרים של יוביסופט. מספר אלמנטים כמו טיפוס על קירות נעשו זורמים יותר, והצוות עבד על סצנות אנימציה חלקות יותר. מרבית השיפורים נעשו בזכות המתכנת ריצ'רד דומא והאנימטור אלכס דרואין, שעבדו על אותם אלמנטים ב"חולות הזמן".[7] מעצבי שלבים ואמנים אחרים עבדו במשותף על שיחזור המבנים ההיסטוריים כדי להבטיח שניתן היה לטפס על כל בניין ולשמור תוך כדי על המראה ההיסטורי שלהם.[11] הדבר גם עזר להעניק לשחקן את התחושה שיש לו את כל החופש האפשרי בתוך המשחק - קונספט שנבע מהצלחתה של סדרת Grand Theft Auto.[7][11]

בניגוד למשחקי "הנסיך הפרסי", בהם הדרך בה השחקן הולך היא מוגדרת מראש, גישת העולם הפתוח למשחק זה דרשה מהם לפתח ערים שהרגישו מציאותיות ומדויקות יותר מבחינה היסטורית, ולהעניק לשחקן חופש מלא לחקור את הסביבה כרצונו. חוץ מבנייתם של מבנים מיוחדים, הצוות עיצב את הערים כמו קוביות לגו ועבר על התהליך פעם נוספת כדי להחליק את צורתן וגם כדי לעזור במציאת הדרך המהירה ביותר בין שתי נקודות (pathfinding) ולחדד את הבינה המלאכותית של האויבים.[7] כדי לעודד את השחקן לחקור את סביבתו, הם הכלילו מספר מגדלים ברחבי העולם שעוזרים לחשוף חלקים מהמפה. מבחינה היסטורית, לערים אלו אכן היו מגדלים שכאלה. בהשראתם, המפתחים הוסיפו אותם לתוך המפה והפכו אותן לנקודות עניין שמעודדות את השחקנים לטפס עליהם.[7] אספקט פיתוח נוסף היה להדריך את השחקן וליצור משימות עבורו על מנת לשמור על חופש המשחק שלו ועל הדרך בה הוא בוחר לבצע את המשימות, אולם עדיין ליצור רגעים מיוחדים שהם רצו שהשחקן יחווה במהלך המשחק. לצורך זה, הם יצרו אנימציות פשוטות באמצעות אדובי פלאש כדי לשרטט את היסודות לביצוע הפעולות הנחוצות, ובהתאם להן פיתחו את השלבים והמשימות.[7]

כאשר צוות המפתחים הבין את הצורך בקיומן של ערים במשחק העולם הפתוח, דזילה רצה לוודא שקיימת גם סימולציה של קהל אנשים גדול, מאחר שהייתה לכך מגבלה בחומרה בזמן פיתוחו של המשחק "חולות הזמן". עם חומרת ה-PlayStation 2, הם היו יכולים לתמוך רק בשמונה אנשים בכל עת ב"חולות הזמן", אך עם חומרת הדור הבא של קונסולות המשחק, ניתן היה לתמוך בהוספתם של כ-120 אנשים.[11] הוספתם של אנשים במשחק הוביל בתורו לקונספט שנקרא "התגנבות חברתית", שבו השחקן יוכל להסוות את עצמו בתוך קהל האנשים, בנוסף להישארות מחוץ לטווח הראיה על גגות העיר.[7] דזילה עצמו הגיע מרקע של משחק, ואלמנט אחד ששילב לתוך המשחק היה לתת לשחקן הרגשה כאילו הוא שולט בדמות כמו בובה, כדי שתיווצר תחושה שהיא אנושית יותר. הוספתו של אלמנט זה הוביל ליצירתם של פרופילים בדרגה נמוכה וגבוהה לתוך המשחקיות, להבעת רגשות הדמות, ולהפעלתה של הדמות גם תוך כדי סצינות הביניים.[11]

יסודות המשחקיות הושלמו בטווח של בין תשעה ל-12 חודשים, בעוד נדרשה שנה נוספת כדי לשפר אותה לפני שצוות המפתחים יציג את המשחק בפני מנהלי החברה.[7] מפיקת המשחקים ג'ייד ריימונד נשכרה בסוף 2004 כדי לשמש כמפיקת המשחק, ועזרה לגדילתו של צוות המפתחים ולבימוי המשחק.[7][13] מסוף שנת 2005 ועד לתחילת 2006 - כמעט כשנתיים של פיתוח המשחק - הרעיון למשחק "הנסיך הפרסי: מתנקשים" כלל את דמותו הראשית של הנסיך בעלת בינה מלאכותית, שנשלטת בידי מתנקש (אותו מפעיל השחקן). המתנקש שימש כשומר ראשו של הנסיך והציל אותו ממספר סיטואציות.[6] גם להנהלת יוביסופט וגם לצוות המפתחים הייתה בעיה עם הכיוון אליו הולך המשחק. ההנהלה רצתה משחק נוסף בסדרת "הנסיך הפרסי", אך לא התלהבה מכך שמשחק שנושא את שמו לא כולל את הנסיך כדמות הראשית. בתגובה, צוות המפתחים ציין שעם התפתחות הדור החדש של קונסולות המשחקים, הם יוכלו ליצור קניין רוחני חדש לגמרי.[11][7] לקראת כינוס מפתחי המשחקים של שנת 2006, מחלקת השיווק של יוביסופט העלתה את הרעיון לקרוא למשחק בשם "Assassin's Creed", אותו חשב דזילה כמתאים מאוד לתמות עליהן עבדו, וגם התקשר לאמונה של המתנקשים ש"שום דבר אינו נכון, הכל מותר". דמותו של הנסיך הוסרה לגמרי, והמשחק התמקד במתנקש בתור דמות שניתן לשחק בה.

בעקבות תערוכת E3 ‏2006 ושינוי שם המשחק, צוות המפתחים של יוביסופט מונטריאול גדל עד לכ-150 אנשים כדי להשקיע יותר בשנת הפיתוח האחרונה של המשחק. בין חברי הצוות החדשים נמנו אלה שרק סיימו את תהליך הפיתוח של "הנסיך הפרסי: שני כיסאות המלכות", כמו גם את אנשי הצוות הקודמים שפוטרו מ-Gameloft, חברה מפיצה נוספת שמנוהלת בידי המייסד השותף של יוביסופט, מישל גיימו. עבודה על מנוע המשחק "Scimitar" הושלמה, מה שאיפשר את העברת המידע ממנוע המשחק הקודם ושיפור האספקטים הוויזואלים.

לדבריו של צ'ארלס רנדל, מפתח הבינה המלאכותית עבור מערכות הקרב של המשחק, המשחק היה מבוסס בתחילה רק על משימות ראשיות של התנקשות בדמויות מפתח ללא כל משימות צדדיות. חמישה ימים בלבד לפני שהחברה שחררה את המוצר לשווקים, הם קיבלו הודעה ממנהל החברה, שבנו שיחק במשחק ומצא שהוא משעמם והטיל עליהם להוסיף למשחק משימות צדדיות. כדי לעמוד בדדליין, הצוות שקד בחריצות במשך חמשת הימים הבאים כדי להוסיף את משימות האספנות למשחק כדי להעניק לו יותר נפח וכדי להבטיח שאין בהם באגים. אמנם עדיין נותרו מספר באגים, אך הם עמדו במטרה הסופית.[14]

עבודת הדיבוב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראיון למגזין IGN מספטמבר 2006, המפיקה ג'ייד ריימונד אישרה שדמותו של אלטאיר היא של "רוצח שכיר מימי הביניים עם עבר מסתורי", ושהוא אינו נוסע בזמן. בראיון מדצמבר 2006, השחקנית קריסטן בל שמגלמת את דמותה של לוסי סטילמן באמצעות דיבוב ולכידת תנועה, הסבירה על העלילה, שמתמקדת בזיכרון גנטי ועל תאגיד שמחפש אחר צאצאים של מתנקשים.

למעשה זה מאוד מעניין אותי. זה מבוסס בחלקו על מחקר שקורה בימים אלה, על העובדה שהגנים שלך מחזיקים בזיכרון. אפשר להתווכח על הסמנטיקה שבנושא ולהגיד שמדובר באינסטינקט, אך כיצד גוזל יודע איך לאכול תולעת... אם הוריו לא מראים לו? מדובר על חברת המדע הזו שמנסה להיכנס לתוך מוחם של אנשים בסגנון המטריקס ולמצוא את אבי אבותיהם שהיו מתנקשים, ולמעשה לאתר את אותו אדם (בזמנים המודרנים).

השחקן פיליפ שאבאז מדובב את דמותו של אלטאיר, והפנים שלו ממודלות לפי פרנסיסקו רנדז, דוגמן ממונטריאול.[16] דמותו של אל-מועלים מבוססת באופן רופף על רשיד א-דין סנאן, מנהיג סיעת החשישיון בממלכת ניזאריה שבסוריה בשנת 1191, שכונה בכינוי "האיש הזקן מן ההרים". דמותו אוזכרה במשחק "Assassin's Creed: Altaïr's Chronicles" בשם סינאן. בראיון שנערך עם פטריס דזילה באוקטובר 2007 למגזין IGN, הוא ציין ש"הקפיצות והריצות של הדמות הראשית נעשו בידי אלכס וריצ'רד, אותם אנשים מהנסיך הפרסי".[17]

שיווק והוצאה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק יצא לפלייסטיישן 3 ול-Xbox 360 ב-13 בנובמבר 2007 באמריקה הצפונית, ב-16 בנובמבר באירופה, וב-21 בנובמבר באוסטרליה ובניו זילנד.

באפריל 2008 נודע כי המשחק ישוחרר באופן דיגיטלי למכירה בהזמנה מוקדמת דרך פלטפורמת סטים של חברת Valve. גרסת המחשב האישי יצאה ב-8 באפריל 2008, והיא כללה ארבע משימות בונוס שלא נכללו בגרסאות הקונסולות. ארבע משימות אלו הן התנקשות הקשת, אתגר מרוץ הגגות, אתגר השמדת דוכני סוחרים ואתגר ליווי. מכיוון שארבעת משימות אלה היו בלעדיות לגרסת ה-PC, הן נמכרו בגרסת מיוחדת שנקראה "Director's Cut Edition".[18]

גרסה פירטית של המשחק הייתה קיימת עוד מסוף פברואר 2008. חברת יוביסופט הכניסה ביודעין באג לגרסה לפני יציאתה לשווקים, שתפיל את המשחק ותמנע את השלמתו כאמצעי בטיחות. אולם, השחקנים יכלו להשתמש בתוכן נוסף שהיה זמין באינטרנט כדי לעקוף את החסימה.[19][20] הגרסה הפירטית של המשחק Assassin's Creed הייתה הפופולרית ביותר במהלך השבוע הראשון של מרץ 2008.[21] קיומו של הבאג והביצועים של הגרסה הפירטית נחשבו בידי יוביסופט כבעיה שתגרום לנזק שלא ניתן יהיה לתקן, והדבר הוביל לירידה במכירות המשחק. חברת מחקרי השוק NPD Group דיווחה שכארבעים אלף עותקים של גרסת המחשב האישי נמכרו בארצות הברית בחודש יולי, בעוד כ-700,000 עותקים לא חוקיים הורדו לדברי חברת יוביסופט.[22] ביולי 2008, חברת יוביסופט תבעה את מפיצי הדיסקים Optical Experts Manufacturing בהאמינה שהחברה הייתה אחראית להדלפה, ושאמצעי הביטחון הלקויים איפשרו לעובד החברה לעזוב עם עותק המשחק.

גרסה חופשית של המשחק שכללה ניהול זכויות דיגיטלי שוחררה בידי GOG.com, חנות למסחר אלקטרוני וחברה בת של CD Projekt, והייתה זמינה דרך החנות המקוונת של החברה. ב-10 ביולי 2007, במהלך כנס E3 של Microsoft, פורסם דמו של המשחק שהתרחש בירושלים. בין האספקטים שהוצגו היו מכניקת הקהל המשופרת, מערכת מרדפים (מרדף אחרי מטרה שמנסה להימלט) ואספקטים נרחבים יותר של אמנות הפארקור. הייתה זו הפעם הראשונה שדמותו של אלטאיר דיברה. ב-11 ביולי הוצג שוב הדמו בפני קהל, הפעם במשך כ-20 דקות, וכלל גרסה מורחבת של הדמו שבה נראה אלטאיר מנסה לברוח אחרי שהתנקש בטאלאל, סוחר העבדים.

Assassin's Creed Original Soundtrack
אלבום אולפן מאת ג'ספר קיד
יצא לאור 31 בדצמבר 2007
סוגה פסקול משחקי וידאו
שפה אנגלית, גרמנית, ספרדית, איטלקית, צרפתית, רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה ℗ 2007 Ubisoft Music
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מפיק המשחק ג'ייד ריימונד ציין שהצוות רצה פסקול שילכוד את האווירה העקובה מדם של הלוחמה מימי הביניים, אך גם שתהיה קצבית ובת זמננו.[23] נעימות המשחק הולחנו בידי המלחין הדני ג'ספר קיד, כאשר שש מתוכן היו זמינות באינטרנט עבור אלה שרכשו את המשחק, ובהמשך היו זמינות בחנויות מוזיקה מקוונות. חלקן אף היה זמין בעמוד המייספייס של קיד ובאתר הרשמי שלו. הנעימות ששוחררו היו מורכבות ממקהלה לטינית ארכאית ותזמורת אפלה, בעוד הנעימה "Meditation Begins" כללה מוזיקת ריקודים בסגנון סלטלרו (אנ') בצירוף אוברטון אווירתי ואפל, כאשר מקהלת גברים לוחשת בלטינית. האווירה בנעימות אלו הפכה לסמן היכר של ג'ספר קיד, והיא אפקטיבית ביותר אין סיטו.[24]

Assassin's Creed Original Soundtrack
מס' שם משך
1. City of Jerusalem 3:11
2. Flight Through Jerusalem 3:39
3. Spirit of Damascus 1:31
4. Trouble in Jerusalem 4:04
5. Acre Underworld 3:24
6. Access the Animus 9:34
7. Dunes of Death 1:46
8. Masyaf in Danger 3:43
9. Meditation Begins 2:47
10. Meditation of the Assassin 3:43
11. The Bureau 3:12

קבלה וביקורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציון מבקר
מבקר ציון
Metacritic PS3: ‏81/100[25]X360: ‏81/100[26]PC: ‏79/100[27]
ציון ביקורות
פרסום ציון
GamePro [28]
PlayStation: The Official Magazine
+GamesRadar [25]
GamesTM
Famitsu 37/40[29]
Game Informer 9.5/10[30]
GameSpot 9/10[31]
Hogan Reviews [32]
PCMag [33]
Official Xbox Magazine US 8.5/10
Trusted Reviews [34]
IGN 7.5/10[35]
Eurogamer 7/10[36]
1Up.com B-[37]

לפי אתר הביקורות Metacritic, המשחק "Assassin's Creed" קיבל ביקורות חיוביות ברובם מהמבקרים, כאשר העניק למשחק ממוצע משוקלל של כ-81 מתוך 100 לגרסאות הפלייסטיישן 3[25] וה-Xbox360,[26] וכ-79 מתוך 100 לגרסת המחשב האישי.[27] מגזין +GamesRadar[25][26] והמגזין הרשמי של פלייסטיישן[38] העניקו למשחק ציון של 10 מתוך 10. מגזין GamePro העניק למשחק 5 כוכבים מתוך 5, בציינו שמדובר באחת מחוויות המשחקים המשובחות ביותר שאי פעם נוצרו", וזאת במידה שיש סבלנות עקב החוסר בפעולה במינון גבוה.[28]

מגזין GameTrailers שיבח את סיפור המשחק והעניק לו ציון של 9.7 מתוך 10, אך מתח ביקורת על משחקיות שחוזרת על עצמה ובינה מלאכותית גרועה כגורמים שמעיבים על פוטנציאל המשחק, באומרו ש"המשחק 'Assassin's Creed' הוא אחד מאותם משחקים שפורץ גבולות חדשים אך נכשל בכמה מהאלמנטים הבסיסיים שלו". מגזין Game Informer העניק למשחק ציון של 9.5 מתוך 10, בשבחו את סכמת השליטה, הערך שבמשחק חוזר והסיפור המרתק, אך הביע תסכול על איסוף המידע שחוזר על עצמו במשימות.[30] מגזין Famitsu העניק למשחק ציון של 37 מתוך 40, בשבחו את הסיפור, הפרזנטציה והאקרובטיקה במשחק, בעודו מותח ביקורת על מערכת הלחימה בכפתור אחד, מערך המפה ובעיות המצלמה.[29][39] ארון בולדינג מתוכנית On the Hotlist של חדשות ESPNews ציין שרעיון ההתגנבות החברתית במשחק הוא מקורי ביותר, ושמבחינה ויזואלית, המפתחים קלעו בול.[40] קווין ואן אורד ממגזין GameSpot העניק למשחק ציון 9 מתוך 10, בקביעתו ש"האושר הגדול ביותר מגיע מהפרטים הקטנים ביותר, ועל כל קרב מורט עצבים, ישנו רגע שקט שמגיע ללב ולנשמה של המשחק".[31]

בעוד שאר המבקרים העניקו למשחק ציונים סבירים, היו כאלה שמתחו ביקורת על האספקטים הפחות טובים במשחק. מייקל דונהו ממגזין 1Up.com העניק למשחק ציון -B על רעיון הסיפור, אך הרגיש שניתן היה לעשות יותר באומרו ש"נראה שאותם רעיונות גרנדיוזים היו יותר מדי בשביל הפעם הראשונה.. לפחות אבני היסוד הונחו למשחק המשך קטלני".[37] הילרי גולדשטיין ממגזין IGN העניק למשחק ציון 7.5 מתוך 10, בציינו ש"סיפור רע, אלמנטים של משחקיות שחוזרים על עצמם ובינה מלאכותית גרועה מובילים לנפילתו של אחד מהמשחקים המבטיחים ביותר לאחרונה". אולם, הוא החמיא לאנימציות הלחימה ומכניקת הטיפוס, והעריך עד כמה יוביסופט דייקה בתיאור הערים ירושלים, עכו ודמשק.[35] מגזין Eurogamer העניק למשחק ציון 7 מתוך 10 וציין ש"המשחקיות אינה מתפתחת, הופכת מעט למשעממת ולמרבה ההפתעה חוזרת על עצמה".[36] דארן וולס ממגזין Hyper שיבח את המשחק על הסיפור והגרפיקה הטובים, כמו גם על השליטה האינטואיטיבית, אך מתח ביקורת על מספר משימות שאינן נראות טוב על המחשב האישי, ושהמשחק כולל מערכת תפריטים לולאתית מדי.[41]

המשחק זכה במספר פרסים בתערוכת E3 ‏2006, ביניהם פרס מבקרי המשחקים של מגזין IGN בקטגוריות "משחק הפעולה-הרפתקה הטוב ביותר", "משחק הפעולה הטוב ביותר", "משחק הפלייסטיישן 3 הטוב ביותר של התערוכה", "משחק הפעולה הטוב ביותר לפלייסטיישן 3", "גרפיקת הפלייסטיישן 3 הטובה ביותר"; קטגוריית "משחק הפלייסטיישן 3 הטוב ביותר של התערוכה" מהמגזינים GameSpot ו-gameSpy; קטגוריית "המיטב של התערוכה" ממגזין GameTrailers; ו"משחק הפלייסטיישן 3 הטוב ביותר" ממגזין 1Up.com.

כמו כן, המשחק קיבל מועמדויות רבות מתוכניות גיימינג כדוגמת Xplay ו-SpikeTV, וכן מועמדויות רבות בטקס פרסי D.I.C.E של האקדמיה לאמנויות ולמדעים אינטראקטיבים, בקטגוריות "משחק ההרפתקה של השנה", "הישגים בחדשנות הגיימינג", "הישגים מיוחדים באנימציה" (בו זכה), "הישגים מיוחדים בארט דירקשן", "הישגים מיוחדים בעיצוב משחקיות" ו"הישגים מיוחדים בעיצוב גרפי". המשחק דורג במקום ה-143 ברשימת 200 המשחקים הטובים ביותר בכל הזמנים של מגזין Game Informer.[42]

רשימת פרסים ומועמדויות למשחק Assassin's Creed
שנה פרס קטגוריה תוצאה
2006 Game Critics Awards משחק הפעולה-הרפתקה הטוב ביותר זכייה
המשחק המקורי הטוב ביותר מועמדות
משחק הקונסולות הטוב ביותר מועמדות
2007 משחק הפעולה-הרפתקה הטוב ביותר מועמדות
Spike Video Game Awards משחק הפעולה הטוב ביותר מועמדות
Visual Effects Society Awards הישגים בגרפיקה בזמן אמת במשחק וידאו (קדימון המשחק בגרסת Xbox 360) מועמדות
2008 Golden Trailer Awards קדימון משחק הווידאו הטוב ביותר מועמדות
Academy of Interactive Arts & Sciences משחק ההרפתקאות של השנה מועמדות
הישגים מיוחדים באנימציה זכייה
הישגים מיוחדים בארט דירקשן מועמדות
הישגים מיוחדים בעיצוב משחקיות מועמדות
הישגים מיוחדים בעיצוב גרפי מועמדות
Game Developers Choice Awards הטכנולוגיה הטובה ביותר מועמדות
האמנות הוויזואלית הטובה ביותר מועמדות
Game Audio Network Guild Awards המוזיקה של השנה מועמדות
2009 British Academy Games Awards הפסקול המקורי הטוב ביותר (ג'ספר קיד) מועמדות
הישגים בתחום הטכני מועמדות
הישגים בתחום האמנותי מועמדות
הסיפור והדמויות הטובים ביותר מועמדות

לדברי החברה המפיצה, מכירות המשחק עלו הרבה מעבר לציפיות שלהם.[43] ברחבי הממלכה המאוחדת, המשחק הגיע למקום הראשון בהיקף המכירות, ועקף את מכירות המשחק "Call of Duty 4: Modern Warfare" של חברת Infinity Ward. מרבית נתוני המכירות היו של גרסת המשחק לקונסולת Xbox 360, כ-67% מסך כל המכירות של המשחק.[44] בנוסף, גרסאות הפלייסטיישן 3 וה-Xbox 360 של המשחק זכו להגיע למעמד פלטינום במכירות בידי ארגון המלכ"ר The Association for UK Interactive Entertainment, תוך ציון היקף מכירות של כ-300 אלף עותקים ברחבי הממלכה המאוחדת.[45] ב-16 באפריל 2009, חברת יוביסופט פרסמה שהמשחק מכר כ-8 מיליון עותקים.[46]

משחקי פריקוול ומשחקי המשך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק "Assassin's Creed" המקורי הוביל ליציאתם של שני משחקי ספין-אוף ישירים, בנוסף לזיכיון שלם של משחקי המשך אשר המשיכו את עלילת הזמנים המודרניים אך שינו את התקופות ההיסטוריות אותן חווה השחקן דרך זכרונותיו של משתמש האנימוס, בין אם מדובר בדזמונד מיילס או במשתמשים אחרים שהגיעו אחריו.

משחק הספין-אוף הראשון היה "Assassin's Creed: Altaïr's Chronicles", והוא יצא ב-5 בפברואר 2008 לקונסולת נינטנדו DS. המשחק שימש כפריקוול למשחק המקורי, ובהמשך יצאו גרסאות שאינן קאנוניות לאייפון, אייפוד טאץ' ו-Java ME בידי חברת Gameloft באפריל 2009. משחק הספין-אוף השני - "Assassin's Creed: Bloodlines" - יצא כהמשך ישיר למשחק המקורי בנובמבר 2009 לקונסולת PlayStation Portable.

משחק המשך רשמי יצא תחת השם "Assassin's Creed II" בנובמבר 2009 לקונסולות פלייסטיישן 3 ו-Xbox 360, כאשר עלילת התקופה ההיסטורית עברה אל הרנסאנס האיטלקי בסוף המאה ה-15 ועקבה אחרי הפרוטגוניסט אציו אודיטורה דה פירנצה. עלילותיו של אציו המשיכו במשחקי ההמשך "Assassin's Creed: Brotherhood" ו-"Assassin's Creed: Revelations" מנובמבר 2010 ונובמבר 2011, כאשר "Revelations" הביא לסיום סיפורם של אציו ושל אלטאיר.

שלושת המשחקים הבאים מגוללים את עלילותיהם של אבות אבותיו של דזמונד מיילס, ראדונהאגדו/קונור קנוויי, היית'ם קנוויי ואדוארד קנוויי. הראשון מתוכם, "Assassin's Creed III", יצא באוקטובר 2012 והביא לסוף סיפורו של דזמונד מיילס אולם התרחש בתקופה ההיסטורית של מלחמת העצמאות של ארצות הברית. המשחק הבא בסדרה, "Assassin's Creed IV: Black Flag", יצא באוקטובר 2013 והמשיך את הקו העלילתי בזמנים המודרניים עם עובד אבסטרגו חסר שם שעוזר למתנקשים, בעוד התקופה ההיסטורית עברה לתור הזהב של הפיראטים כאשר שימש כפריקוול לקודמו. בנובמבר 2014 יצא המשחק המסכם את אירועי קודמיו, "Assassin's Creed Rogue", ואשר התרחש בתקופת מלחמת שבע השנים ועקב אחרי המתנקש שהפך לטמפלר שיי פטריק קורמק. סופו של משחק זה קישר למשחק הבא של הסדרה, "Assassin's Creed Unity", שהתרחש בתקופה ההיסטורית של המהפכה הצרפתית ועקב אחרי דמותו של ארנו דוריאן.

באוקטובר 2015 יצא המשחק האחרון לדור השביעי של קונסולות המשחקים, "Assassin's Creed Syndicate", בו עלילת התקופה ההיסטורית עברה אל אנגליה בתקופה הוויקטוריאנית ועקבה אחרי דמויותיהם של האחים ג'ייקוב ואיווי פריי.

באוקטובר 2017 יצא הראשון מתוך סדרת פריקוולים חדשה, אשר שינתה את סגנון המשחקיות מהרפתקאות-פעולה והתגנבות למשחק תפקידים. עלילת הזמנים המודרניים עוקבת אחר דמותה של ליילה חסן, החוקרת את מקורותיהם של המתנקשים בתקופות קדומות יותר - "Assassin's Creed Origins" אשר עקב אחרי באייק מסיווה מתקופת מצרים התלמית, "Assassin's Creed Odyssey" מאוקטובר 2018, שעקב אחרי אלכסיוס וקסנדרה מתקופת המלחמה הפלופונסית ו-"Assassin's Creed Valhalla" מנובמבר 2020, שעקב אחרי אייבור ורינסדוטיר ובאסים אבן אישאק מהתקופה הוויקינגית. המשחק הבא "Assassin's Creed Mirage" מאוקטובר 2023 החזיר את משחקיות הסדרה לסגנון ההתגנבות והמשיך את עלילותיו של באסים אבן אישאק כאשר התרחש בתור הזהב של האסלאם.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אססינס קריד בוויקישיתוף

ביקורות

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Assassin-Templar War בפרויקט פאנדום של סדרת משחקי Assassin's Creed
  2. ^ Assassin's Creed: Why Assassins & Templars Hate Each Other, Caitlin Grieve, September 24th 2020
  3. ^ The Templars and the Assassins - The Militia of Heaven, James Wasserman, Destiny Books
  4. ^ Assassin's Creed: 10 Things You Didn't Know About The Templars, Rhett Roxi, February 16th 2021
  5. ^ Hunt for the Nine, בפרויקט פאנדום של סדרת משחקי Assassin's Creed
  6. ^ 1 2 3 4 House Of Dreams: The Ubisoft Montreal Story, Mitch Dyer, February 3rd 2014
  7. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 Assassin's Creed: An oral history, Richard Moss, October 3rd 2008
  8. ^ 1 2 The Making Of: Assassin’s Creed, Edge, March 24th 2013
  9. ^ Interview: Assassin's Creed, Computer and Video Games], November 7th 2006
  10. ^ Assassin's Creed producer speaks out, we listen intently, Nick Doerr, November 10th 2006
  11. ^ 1 2 3 4 5 6 The Making Of: Assassin’s Creed, Edge, March 24th 2013
  12. ^ Assassin's Creed sales outpace expectations, Ryan Pearson, December 13th 2007
  13. ^ Assassin's Creed: Interview with Jade Raymond - Producer at Ubisoft Montreal, Xbox Gazette, October 2006
  14. ^ The wild story behind why the first Assassin's Creed has side missions, Wesley Yin-Poole, May 23rd 2020
  15. ^ IGN: IGN Exclusive Interview: Kristen Bell, IGN, December 13th 2006
  16. ^ Assassin's Creed Francisco Randez lends his face to Altaï], Lienmultimedia, November 23rd 2007
  17. ^ IGN: Assassin's Creed AU Interview: Patrice Desilets, IGN, October 22nd 2007
  18. ^ Assassin's Creed PC: New Investigation Types – News, Charles Beauchemin, March 4th 2008
  19. ^ Ubisoft sues over Assassin's Creed leak, Brendan Sinclair, August 6th 2008
  20. ^ So… Assassin’s Creed PC?, Jim Rossignol, March 4th 2008
  21. ^ The Yarr-ts: Piracy Snapshot 5.3.2008, Kieron Gillen, March 5th 2008
  22. ^ Ubisoft Files $10M Suit Over Assassin's Creed PC Leak, David Jenkins, August 7th 2008
  23. ^ Assassin's Creed Score Is BAFTAstic, Michael McWhertor, October 16th 2007
  24. ^ Assassin's Creed (Soundtrack) by Jesper Kyd, Tracksounds, April 25th 2012
  25. ^ 1 2 3 4 Assassin's Creed for PlayStation 3 Reviews, Metacritic
  26. ^ 1 2 3 Assassin's Creed for Xbox 360 Reviews, Metacritic
  27. ^ 1 2 Assassin's Creed for PC Reviews, Metacritic
  28. ^ 1 2 Review: Assassin's Creed: As Good As We Imagined, Todd Melick, November 9th 2007
  29. ^ 1 2 Famitsu reviews Dragon Quest IV, Assassins Creed, Guilty Gear 2 and more, April 16th 2009
  30. ^ 1 2 Assassin's Creed - History with a Twist, Matt Miller, December 2007
  31. ^ 1 2 Assassin's Creed Review, Kevin VanOrd, November 13th 2007
  32. ^ Assassin’s Creed (XBOX360) Review, David Hogan, September 9th 2020
  33. ^ Assassin's Creed Review, Daniel S. Evans, December 13th 2007
  34. ^ Assassin's Cree Review, Stuart Andrews, November 21st 2007
  35. ^ 1 2 Assassin's Creed Review, Hilary Goldstein, May 14th 2012
  36. ^ 1 2 Assassin's Creed Review, Tom Bramwell, November 23rd 2007
  37. ^ 1 2 Assassin's Creed Review, Michael Donahoe, November 12th 2007
  38. ^ Nelson, Randy (January 2008). "Review: Assassin's Creed". PlayStation: The Official Magazine. No. 2. Future US. pp. 76–77
  39. ^ Assassin's Creed nabs 37/40 from Famitsu, Justin McElroy, November 2nd 2007
  40. ^ Easy Points - 'Tis the Season, Aaron Boulding, December 1st 2007
  41. ^ Wells, Darren (June 2008). "Assassin's Creed". Hyper (176). Next Media: 54. ISSN 1320-7458
  42. ^ Game Informer’s top 200 games of all time, Nintendo Everything, November 21st 2009
  43. ^ Ubisoft Announces Outstanding Sales Performance For Assassin's Creed and Raises Guidance for Fiscal 2007-08, December 14th 2007
  44. ^ Chart Assassination for Call of Duty - Games Industry - MCV, MCV.UK, November 20th 2007
  45. ^ ELSPA Sales Awards: Platinum, Entertainment and Leisure Software Publishers Association
  46. ^ Ubisoft Unveils Assassins Creed II, Ubisoft