Avril Lavigne (אלבום)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: דורש הגהה והתאמה לפורמט המקובל.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Avril Lavigne
Avril lavigne (album).png
אלבום אולפן מאת אבריל לאבין
יצא לאור 1 בנובמבר 2013
סוגה רוקפופ
שפה אנגלית
אורך 46:04
חברת תקליטים אפיק רקורדס
הפקה מפיקים שונים[1]
כרונולוגיית אבריל לאבין
Goodbye Lullaby
(2011)
Avril Lavigne
(2013)
Head Above Water
(2019)
סינגלים מ-Avril Lavigne
  1. Here's to Never Growing Up
    תאריך יציאה: 9 באפריל 2013
  2. Rock n Roll
    תאריך יציאה: 27 באוגוסט 2013
  3. Let Me Go
    תאריך יציאה: 15 באוקטובר 2013
  4. Hello Kitty
    תאריך יציאה: 23 במאי 2014
  5. Give You What You Like
    תאריך יציאה: 30 במרץ 2015

Avril Lavigne הוא אלבום האולפן החמישי של הזמרת אבריל לאבין. את האלבום הוציאה ב-1 בנובמבר 2013 חברת ההקלטות סוני מיוזיק אנטרטיינמנט. לאבין שיתפה מספר מפיקים באלבום, בהם מרטין ג'ונסון, פיטר סוונסון, דייוויד הודג'ס, מאט סקוויר וצ'אד קרוגר. האלבום זכה לביקורות חיוביות, ששיבחו את אווירת הפופ הרגועה והקלילות שמוצגת באלבום, בשונה משאר אלבומיה, אלבום זה הוא בסגנון פופ ולא פופ רוק. יש שאמרו שזהו אלבומה הטוב ביותר.[דרוש מקור]

האלבום הגיע למקום החמישי בבילבורד 200, ומכר מעל 44,000 עותקים בשבוע הראשון.

מהאלבום יצאו שלושה סינגלים. הראשון "Here's to Never Growing Up", שלא זכה להצלחה רבה, אך הגיע למקום 20 במצעדים באוסטרליה, בקנדה, בארצות הברית ובממלכה המאוחדת.

הסינגל השני, "Rock n Roll", זכה לפחות השפעה והצלחה, בזמן שהסינגל השלישי "Let Me Go" זכה להצלחה רבה.

רקע, הצלחה וייצוא[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושה חודשים לאחר שלאבין הוציאה את אלבומה הרביעי, "Goodbye Lullaby", הודיעה שכבר התחילה לעבוד על אלבומה החמישי, וכבר יש לו 8 שירים כתובים. לאבין אמרה שהאלבום החמישי שלה, יהיה ההפך מהאלבום הקודם (מבחינה מוזיקלית). לאבין הסבירה, "Goodbye Lullaby היה אלבום "רך", אך האלבום הבא יהיה יותר כיפי ומלא פופ, כבר יש לי שיר שאני יודעת שהוא הולך להיות הסינגל המקדם, אני רק צריכה להקליט אותו". בסוף שנת 2011 אישרה לאבין שעברה לחברת ההקלטות אפיק רקורדס שבבעלותו של L.A. Reid, שכבר עבד עם לאבין בעבר בחברת ההקלטות אריסטה רקורדס בשנת 2000. באוגוסט 2012, דווח שלאבין סיימה לעבוד על האלבום.

בספטמבר 2012, L.A. Reid (שבבעלותו חברת ההקלטות אפיק רקורדס) הודיע שלאבין "הרגע סיימה" לעבוד על האלבום ושנעזרה בבעלה (לשעבר) צ'אד קרוגר בשביל שיר. "היא עבדה עם צ'אד קרוגר, שהוא עכשיו ארוסה, והם עבדו ממש יפה ביחד והוציאו שיר מעולה" אמר L.A Reid. הוא גם חשף "אנחנו עכשיו בתהליך הסופי ואני מצפה שהאלבום ייצא בזמן הקרוב. אני אשמח להוציא אותו השנה, אך הזמן עובר ממש מהר. אם לא נוציא אותו השנה, נוציא אותו בתחילת השנה החדשה". באותו החודש, אתר צרפתי בשם "Charts in France" הודיע שהאלבום ייצא במרץ של אותו השנה, אך, באפריל, כחודש אחר כך, לאבין הודיעה שהיא עדיין עובדת על האלבום; "אני עבדתי על ההקלטה הזאת כבר שנה, לכן עבר זמן מה" היא אמרה. "כאשר אני השמעתי למפיק את השיר, הוא רצה להוציא אותו מיד. אז מסתבר שאני עדיין בסטודיו, עובדת על השיר. נשאר לי לכתוב עוד שיר אחד שאני הולכת לכתוב אותו בעצמי, כי אני אוהבת לכתוב שירים. זה חשוב בשבילי. הכל קורה כל-כך מהר ואני ממש מתרגשת!".

ב-8 באוגוסט 2013, לאבין חשפה את עטיפת האלבום בחשבון האינסטגרם שלה. בעטיפה יש קירוב של הפנים שלה עם רקע שחור, העיניים שלה מרוחות באייליינר, והשיער שלה מופנה לאחור. בריאיון אישרה לאבין שהאלבום יהיה זמין להזמנה מוקדמת ב-24 באוגוסט 2013, והוא ייצא רשמית ב-5 בנובמבר של אותה השנה. רשימת השירים נחשפה ב-5 בספטמבר, והאלבום כולו הועלה לאייטונס ולאתר הרשמי שלה ב-29 באוקטובר.

הקלטות ושיתופי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלטת האלבום החלה בנובמבר 2011, והעבודה עליו נמשכה כשנתיים, עד יולי 2013. המפיק הראשון שהיה שותף לעבודה על האלבום הוא צ'אד קרוגר סולן להקת ניקלבק. השיר הראשון שהם כתבו ביחד היה "Let Me Go", שהוא שיר בלדת פרידה. כשנשאלה אבריל על טיב היחסים עם צ'אד אמרה כי "התחלנו במרץ 2012 להכיר אחד את השני, ולבסוף התחברנו דרך המוזיקה." חודשים לאחר מכן, ביולי 2012, לאבין וקרוגר נהיו ולאחר חודש התארסו. קרוגר היה שותף בכתיבתם של 10 שירים מתוך האלבום, מתוכם הוא הפיק שלושה, והפיק במשותף ארבעה. הם הבטיחו בלדות מחוזקות, בלדות פסנתר, ודואט. לאבין בנוסף עבדה עם דייוויד הודג'ס, חבר להקת Evanescence, ואמרה "אני בסך הכול עובדת 17 ימים עם צ'אד ודייוויד. ושלושתינו כתבנו המון שירים ביחד. ה-מ-ו-ן. וההקלטה הייתה חלק ממש כיפי, עשינו חיים. הם מוזיקאים מאוד מוכשרים ומרגיש טוב להיות מוקף באנשים כאלה."

בנוסף לעבודתה עם צ'אד קרוגר, עבדה לאבין עם חבר להקת בויז לייק גירלז - מרטין ג'ונסון, והיה שותף להפקתם של חמישה שירים, כולל השיר "Here's to Never Growing Up". בריאיון לבילבורד, חשפה אבריל שהיא עבדה גם עם מרילין מנסון על שיר ששמו "Bad Girl". לאבין אמרה על השיתוף "זהו סגנון יותר כיף, ואני הייתי בטוחה שהקול שלו יהיה מתאים לזה, אז התקשרתי אליו. אמרתי לו לבוא לסטודיו והוא מאוד אהב את השיר, הוא רק הוסיף קצת קולות רקע. הוא היה מקצוען והוא עשה עבודה מדהימה. אני מאוד מעריכה אותו כאומן ואני מאוד אוהבת את הסגנון שלו והיה ממש מגניב לעבוד איתו על השיר הזה".

בריאיון, לאבין חשפה שהיא ביצעה שיר נוסף בשיתוף עם זמרת, אך לבסוף השיר לא נכנס לאלבום וזאת משום שלאבין כתבה מידי הרבה שירים לאלבום החמישי שלה, והיא שוקלת להוציא שני אלבומי "גב-אל-גב".

הרכב ונושאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך ראיון למגזין Nylon, לאבין אמרה שהאלבום הוא "יותר אומנותי" מהקודמים שלה, והוסיפה, "הפעם, לא כל השירים הם רק על מערכות יחסים וגברים. אני רק רציתי לכתוב שירים יותר אומנותיים. רציתי לרדת לעבר המורד, לא ניסיתי לכתוב להיט ענק". כאשר היא דיברה עם האתר Entertainmentwise, לאבין הסבירה; "האלבום הוא באמת תפס חלק משמעותי, ישנם שירים עם פסנתר, שהם בעצם רק פסנתר ושירה, חלקם ממש חדשים, חלקים רגשיים. בנוסף ישנם גם מספר שירי קיץ, זה נוסטלגי ממש." כאשר דיברה על המילים של השירים, היא אמרה "מבחינת מילים אני דחפתי את עצמי לדבר על נושאים שונים שלא יצא לי לדבר עליהם. אני לא רוצה להיות כל-כך פשוטה. אני ניסיתי ממש להביע את עצמי ולהגיע עמוק יותר." "ישנם מלא שירי קיץ, ועוד מספר שירים אחרים שהם ממש נוסטלגיים. אני חושבת שלא רציתי שזה יצא ככה אבל מסתבר שזה טוב."

כאשר דיברה על השירים מהאלבום, לאבין חשפה, "אני ממש מתרגשת בקשר לשיר "Hello Kitty" שכתבתי לאלבום, מפני שאני אובססיבית להלו קיטי וזה ממש כיף והסאונד ממש שונה", היא אמרה. "זה לא דומה לשום דבר שעשיתי לפני כן, ואפילו הכנסתי קצת יפנית לזה!". היא בנוסף תיארה את השיר "Rock n Roll" כשיר "רועש, מרשים, והוא מדבר על כל-כך הרבה דברים אחרים חוץ ממוזיקה - זה ממש מה שרציתי - וזהו שיר שאני מכניסה אליו עוד קצת דברים כרגע". היא גם קראה לדואט שלה עם מרילין מנסון כדואט "כבד ורוקיסטי". כשנשאלה מה הם השירים הכי אהובים עליה מהאלבום, היא ענתה: "Give You What You Like,' 'Hush Hush' and 'Bad Girl."

רשימת רצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבריל לאבין
מס' שם משך
1. Rock N Roll 3:26
2. Here's to Never Growing Up 3:34
3. 17 3:24
4. Bitchin' Summer 3:30
5. Let Me Go (featuring Chad Kroeger) 4:27
6. Give You What You Like 3:45
7. Bad Girl (featuring Marilyn Manson) 2:54
8. Hello Kitty 3:16
9. You Ain't Seen Nothin' Yet 3:13
10. Sippin' on Sunshine 3:29
11. Hello Heartache 3:49
12. Falling Fast 3:13
13. Hush Hush 3:59
משך כולל:
45:59

ביקורת על האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום זכה לשבחים רבים, אך גם ספג ביקורת רבה על השיר "Hello Kitty" שאינו משקף את סגנונה המוזיקלי של לאבין.

נוסף לכך, השיר "Hello Kitty" הואשם בתוכן מיני בוטה. בקליפ לשיר זה באתר יוטיוב נראית לאבין ברחובות יפן ועם רקדניות יפניות בעלות הבעת פנים קשוחה. בעקבות כך הואשמה לאבין בגזענות כלפי היפנים, בהצמדה של תווית 'אטומים' ליפנים. לאבין הגיבה לאשמות אלו בציוץ מהיר בטוויטר שבו טענה שהיא אוהבת את יפן ומבקרת רבות שם, מפיקה אלבומים ומבצעת הופעות ואין כל בסיס לתלונות אלו. נכון לדצמבר 2015 הקליפ לשיר זה מונה למעלה מ-112 מיליון צפיות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ^ אבריל לאבין, צ'אד קרוגר, אל איי רייד ,כריס באספורד, דייוויד הודגס, ריצ'רד גורנסון, מרטין ג'ונסונר, קיילי מורמן, ברנדון פדקוק