BAE סיסטמס הוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הוק
BAE Systems Hawk
הוק של חיל האוויר המלכותי
הוק של חיל האוויר המלכותי
מאפיינים כלליים
סוג מטוס אימון מתקדם ומטוס קרב
ארץ ייצור הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
יצרן הוקר סידלי (1974-1977)
בריטיש אירוספייס (1977-1999)
BAE סיסטמס (מאז 1999)
טיסת בכורה 21 באוגוסט 1974
תקופת שירות 1976–הווה (כ־46 שנים)
יחידות שיוצרו 1,000+
משתמש ראשי חיל האוויר המלכותי
חיל האוויר ההודי
חיל האוויר המלכותי הסעודי
מחיר 18,000,000 לירה שטרלינג (נכון ל־2003) עריכת הנתון בוויקינתונים
ממדים 
אורך 12.43 מטר
גובה 3.98 מטר
מוטת כנפיים 9.94 מטר
שטח כנפיים 16.7 מטר רבוע
משקל ריק 4.48 טון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ביצועים 
מהירות מרבית 0.84 מאך ‏ (1,028 קמ"ש)
קצב נסיקה 9,300 רגל לדקה
טווח טיסה מרבי 2,520 ק"מ
סייג רום 44.5 אלף רגל (13.5 ק"מ)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
חימוש 
תותחים 30מ"מ מסוג ADEN[1]
טילים חימוש עד למשקל כולל של 3,000 ק"ג[1]
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הנעה 
מנוע רולס-רויס טורבומקה אדור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

BAE סיסטמס הוקאנגלית: BAE Systems Hawk) הוא מטוס אימון וקרב סילוני דו-מושבי, שפותח במקור בבריטניה על ידי הוקר סידלי בשנות ה-70 (כיום מיוצר על ידי BAE סיסטמס) ונמצא בשירות במספר מדינות סביב העולם, בין היתר בחיל האוויר המלכותי וחיל האוויר ההודי. על בסיס ההוק פותח המקדונל דאגלס T-45 גושהוק המשמש את צי ארצות הברית ומטוס הקרב הקל הרב-משימתי הוק 200 המשמש בין היתר את חילות האוויר של אינדונזיה ומלזיה.

ברוב חיילות האוויר משמש ההוק כמטוס אימון והכשרה מתקדם, באופן מצומצם יותר משמשים מספר דגמי ההוק בתור מטוסי קרב קלים רב-משימתיים המהווים חלופה זולה בהרבה למטוסי הקרב הנפוצים.

דגמים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוג מטוסי הוק T1 של טייסת 208, חיל האוויר המלכותי, 2010.
מטוס הוק 208 של חיל האוויר המלזי, 2017.
  • הוק T1: דגם האימון הראשון שנכנס לשירות חיל האוויר המלכותי ב-1976.
  • הוק T1A: דגם שיועד להחליף את ההוקר האנטר ביחידות החימוש הטקטי וכלל נקודות עגינה לטילים וחימושים שונים, דגם זה משמש את החצים האדומים.
  • הוק 50: דגם היצוא הבסיסי של ההוק שכלל יכולות תקיפה מוגבלות.
    • הוק 51: דגם ההוק שנכנס לשירות חיל האוויר הפיני בתחילת שנות ה-80.
    • הוק 52: הדגם שנכנס לשירות חיל האוויר של קניה.
    • הוק 53: הדגם שנכנס לשירות חיל האוויר המלאזי בתחילת שנות ה-80.
  • הוק 60: דגם יצוא משודרג הכולל מנוע רולס רויס אדור 861, עם ביצועים משופרים ויכולות נשיאת חימוש מוגברות. המקדונל דאגלס T-45 גושהוק מבוסס על דגם זה.
    • הוק 61, 63, 63B ו-63C: מספר דגמים שנכנסו לשירות חיל האוויר של איחוד האמירויות בין 1981 ל-1995.
    • הוק 66: הדגם שנכנס לשירות חיל האוויר של שווייץ בסוף שנות ה-80.
    • הוק 67: דגם שפותח עבור חיל האוויר של הרפובליקה של קוריאה הכולל אף מוארך (בדומה להוק 100).
  • הוק 100: שדרוג נוסף לדגם היצוא עם ביצועי טיסה ומכוונים משופרים ושדרוג יכולות נשיאת החימוש, נכנס לשימוש במספר מדינות במהלך תחילת שנות ה-90.
  • הוק 127: דגם שפותח בשיתוף פעולה עם חיל האוויר המלכותי האוסטרלי בתחילת שנות ה-2000 כמטוס אימון מתקדם.
  • הוק AJT: דגם מטוס אימון סילוני משופר (Advanced Jet Trainer) שפותח בתחילת שנות ה-2000, כולל מנוע רולס רויס אדור 951 משופר ומכוונים מודרניים כולל מסכי LCD.

הוק 200[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההוק 200 הוא מטוס קרב קל רב-משימתי שפותח על בסיס ההוק למטרת יצוא. ההוק 200 תוכן כמטוס קרב קל וזול יחסית למטוסי קרב אחרים בתקופה, הוא פותח בתחילת שנות ה-80 וטס את טיסת הבכורה שלו במאי 1986. כיום ישנם שלושה דגמים במשפחה: הוק 203 שיוצר עבור חיל האוויר של עומאן, הוק 208 שיוצר עבור חיל האוויר המלזי והוק 209 שיוצר עבור חיל האוויר האינדונזי. בנוסף, עוצב גם דגם ההוק 205 עבור חיל האוויר המלכותי הסעודי, אך הוא לא נכנס לשירות.

מלבד מנוע משופר, ציוד תקשורת, ניווט ומכ"ם משודרג, ההוק 200 פותח עם יכולת רבה יותר לנשיאת חימוש. הוא כולל שבע נקודות לחיבור חימוש: 2 נקודות מתחת לכל כנף, נקודה אחת מתחת לגוף המטוס ועוד נקודה בקצה כל כנף. בין היתר הוא יכול לשאת עד 3 מכלי דלק נתיקים להגברת טווח הטיסה שלו, מערכת תצפית חיצונית, משגר רקטות (SNEB או CRV7), טילי אוויר-אוויר (כגון AIM-9 סיידוויינדר), טילי אוויר-קרקע (כגון AGM-65 מאבריק) וטילים נגד ספינות (כגון סי איגל). בנוסף יכול ההוק 200 לשאת פצצות מסוגים שונים (בהם ה-MK-83 וה-MK-82) ומערכות נישאות נוספות כגון מכ"ם AN/APG-66 ועדשות אינפרה-אדום מרקוני.

מקדונל דאגלס T-45 גושהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחצית השנייה של שנות ה-70, צי ארצות הברית חיפש חלופה למטוסי האימון הסילונים ששימשו אותו דאז, ה-T-2 באקאיי והדאגלס A-4 סקייהוק. צוות בריטי-אמריקאי הציע דגם מותאם לצורכי הצי שהתבסס על ההוק 60 ולאחר בחינת מספר הצעות, בדצמבר 1981, נבחר ההוק ונכנס לייצור בארצות הברית תחת רישיון על ידי חברת מקדונל דאגלס תחת השם T-45 גושהוק (Goshawk; נץ גדול).

מפעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפעילות של ההוק בכחול, מפעילות לשעבר באדום ומפעילות ה-T-45 גושהוק בכחול בהיר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 כלל החימוש הוא אופציונאלי ומתייחס לדגם הוק 128.
  2. ^ נכון ליוני 2017, חיל האוויר המלכותי של עומאן קיבל שני מטוסי הוק 166 מתוך הזמנה של 8 מטוסים סך הכל.
  3. ^ נכון לתחילת 2016 חיל האוויר הסעודי הזמין 22 מטוסי הוק מדגם 165.