BM-25 מוסודאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
BM-25 מוסודאן
שני טילי BM-25 על גבי משגר אופני, במצעד הצבאי בפיונגיאנג, 10.10.2010
שני טילי BM-25 על גבי משגר אופני, במצעד הצבאי בפיונגיאנג, 10.10.2010
מידע בסיסי
ארץ ייצור קוריאה הצפונית עריכת הנתון בוויקינתונים
ממדים
אורך 12 מטר עריכת הנתון בוויקינתונים
קוטר 1.5 מטר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

BM-25 (המוכר גם בכינוי מוסודאן, על שם אתר הניסויים והשיגורים בצפון קוריאה) הוא טיל בליסטי מתוצרת צפון קוריאה. הטיל מבוסס על הטיל הבליסטי הסובייטי R-27, ששוגר במקור מצוללות. לטיל טווח משוער של 3,000 עד 4,000 ק"מ. הטיל הוצג לראשונה במצעד הצבאי שקיימה צפון קוריאה לציון 65 שנים לייסוד המפלגה הקומוניסטית של מדינה זו. צפון קוריאה מכרה 19 טילים מסוג זה לאיראן, שם שימשו רכיבים שלו לפיתוח משגר הלוויינים האיראני סאפיר.

נתונים טכניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנתונים הטכניים של הטיל משוערים מכיוון שצפון קוריאה לא פרסמה נתונים רשמיים.

  • אורך: 12 מטרים
  • קוטר: 1.5 מטר
  • משקל הראש הקרבי: 1000 ק"ג
  • סוג הראש הקרבי: גרעיני או קונבנציונלי
  • ניווט: אינרציאלי
  • דלק: דלק ומחמצן נוזליים
  • משקל כולל בשיגור: כ-20000 ק"ג
  • טווח: 3000-4000 ק"מ
  • רכב נשיאה, הזקפה ושיגור: משאית 12 אופנית המבוססת על המשאית הכבדה מתוצרת רוסיה MAZ-547

פיתוח הטיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם קריסתה של ברית המועצות, החלה צפון קוריאה במבצע נרחב לגיוס מהנדסי טילים סובייטים - על מנת לפתח את תוכניותיה הטיליות. קבוצת מהנדסים ומומחי הנעה ממשרד התכנון מקייב הגיעו לצפון קוריאה בראשית שנות התשעים של המאה העשרים. משרד תכנון זה היה אחראי לפיתוח הטיל הבליסטי המשוגר מצוללת R-27, ששימש כבסיס לפיתוח הטיל BM-25 מוסודאן. במשך שנים לא היה ידוע מה השינויים שהוכנסו על ידי צפון קוריאה בטיל המקורי, עד להצגת הטיל במצעד ב-2010. לאחר הצגתו בפומבי ניתן היה לקבוע כי הטיל הצפון קוריאני ארוך יותר מהמקור הרוסי, וטווחו הוגדל משמעותית.

ח'וראמשהר[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיל ה"ח'וראמשהר"

במשך שנים נטען במקורות מגוונים כי איראן השיגה מספר לא ידוע של טילים אלה, ואף שילבה את המנועים שלו במשגר הלוויינים מפיתוחה. מסמכים שהודלפו על ידי ויקיליקס, מעידים כי 19 טילים מסוג זה הועברו על ידי קוריאה הצפונית לאיראן.

בספטמבר 2017 הציגה איראן את הגרסה שלה לטיל, הקרויה על שם העיר ח'וראמשהר.[1]. הוא יכול לשאת ראש קרב במשקל 1,800 ק"ג ולהגיע לטווח של 2,000 ק"מ.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]