BRM

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קבוצת ברמ בע"מ
BRM Group
מייסדים יובל רכבי, ניר ואלי ברקת, עומרי מן
שנת הקמה 1988
חברות בנות מיטב דש (28%)
מיקום המטה תל אביב
בעלות

ניר ברקת (33.3%)
אלי ברקת (33.3%)

יובל רכבי (33.3%)
ענפי תעשייה פיננסים
מוצרים עיקריים

קרן השקעות פרטיות

קרן הון סיכון
www.brm.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קבוצת ברמ בע"מ היא חברת השקעות ישראלית המתמקדת בהשקעות בחברות הזנק בתחומי התקשורת, האינטרנט והתוכנה. מחזיקה כ-28% ממניות בית השקעות מיטב דש וניהלה את קרן הון סיכון, "BRM Capital Advisors" (ב.ר.מ. קפיטל יועצים בע"מ).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה הוקמה בשנת 1988 על ידי האחים ניר ואלי ברקת, יובל רכבי ועומרי מן, על בסיס תוכנת אנטי-וירוס שבפיתוחה החלו בשנת 1987, לאחר שרכבי ומן, אז סטודנטים למחשבים באוניברסיטה העברית בירושלים, גילו שוירוס מחשב פגע במחשבי האוניברסיטה. יחד עם אלי ברקת, שסיים כבר תואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטה העברית בהצטיינות יתרה ועבד כמהנדס תוכנה, הם פתחו פתרון שהיה בין תוכנות האנטי-וירוס הראשונות בעולם. התוכנה חולקה בתחילה בחינם, אך לאחר שהבינו שיש לה פוטנציאל מסחרי הוקמה החברה. ניר ברקת, שלמד אז לקראת תואר שני במנהל עסקים, מונה כמנכ"ל.[1] שם החברה הוא ראשי תיבות של שמות המשפחה של המייסדים ברקת, רכבי ומן באותיות לטיניות. התוכנה נמכרה בישראל תחת השם "וירמזהיר" ובהמשך גם בצרפת. בתחילת 1990, נכנסה החברה לשוק האמריקני וחתמה על הסכם שיווק עם חברה מקומית שגם שכרה את שרותי BRM לפיתוח פרויקטים בתחום הגיבוי, החברה החלה לייצר הכנסות משמעותיות ולהיות רווחית.[1]

בשנת 1993 פנו מיסדי חברת צ'ק פוינט ל-BRM לשם השגת מימון ראשוני לחברה, שהשקיעה 150 אלף דולר תמורת 50% מהמניות.[1] צ'ק פוינט התפתחה במהירות למובילה עולמית בתחומה, הונפקה לראשונה ביוני 1996 בבורסת הנסדא"ק לפי שווי שוק של 458 מיליון דולר ו-BRM מימשה חבילת מניות תמורת 6.3 מיליון דולר. במאי 1997, בהנפקה השנייה של החברה, מימשה חבילת מניות נוספת תמורת 30 מיליון דולר ועד סוף 1997 מכרה מניות צ'ק פוינט בסך 125 מיליון דולר.[2]

עומרי מן, פרש מהחברה ללימודי דוקטורט בחקר המוח בשנת 1997.

חברת בקווב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1995 הוקמה חברת "בקווב" (Backweb Technologies) כחברת בת של BRM, שהתמתמתה בתחום טכנולוגיית "דחיפת מידע". החברה פיתחה תוכנה המאפשרת הזרמה אוטומטית של מידע המותאם אישית לצורכי המשתמש. הצורך בטכנולוגייה של "בקווב" עלה מאחר שדפי אינטרנט אז, במחצית הראשונה של שנות ה-90, היו סטטיים (התוכן שלהם נקבע מראש כקובץ html) והיה קשה לעדכן אותם במהירות בזמן אמת. אלי ברקת שימש כמנכ"ל.[1] החברה גייסה כ-40 מיליון דולר מ-BRM ומשקיעים נוספים ביניהם, הבנקים גולדמן זאקס וסופטבנק וקרן הון הסיכון פולאריס.[3] "בקווב" הונפקה ב-1999 בבורסת הנסדא"ק וגייסה 66 מיליון דולר לפי שווי שוק של 420 מיליון דולר.[4]

הצורך בטכנולוגייה של "בקווב" התיתר במהירות עם פיתוח טכנולוגיית ליצירת דפים דינמיים ועסקיה גוועו. אלי ברקת עזב את תפקיד המנכ"ל ב-2004 ועבר לנהל את קרן "BRM קפיטל".[5] "בקווב" המשיכה להתקיים כעשר שנים נוספות, אך העיסוק העיקרי שלה היה תביעת חברות, דוגמת IBM ומיקרוסופט, על שימוש לא מורשה בפטנטים שלה.[6][7] בניגוד למימוש המהיר של מניות צ'ק פוינט, BRM לא מכרה מניות של בקווב ולאחר שעסקיה קרסו מנייתה צנחה לשווי של סנטים אחדים.[8]

קרן BRM קפיטל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2001, הוקמה קרן ההון סיכון "BRM קפיטל" והשלימה גיוס של 253 מיליון דולר ממשקיעים מוסדיים ופרטיים, ביניהם IBM, כור תעשיות, עידן עופר, חברת בזק וחברת BRM עצמה.[9] כעבור שנה, בעקבות התפוצצות "בועת הדוט-קום", צמצמה את היקף הקרן מ-253 מיליון דולר ל-150 מיליון דולר, השינוי נעשה בהתאם לחלק היחסי של כל משקיע בקרן שכספו הוחזר.[10] ב-2003, הגישה חברת בזק תביעה לבית המשפט המחוזי נגד ניר ברקת ו"קרן BRM קפיטל" להשבת 2.3 מיליון דולר שהשקיעה ולביטול ההתחייבויות הנותרות שלה לקרן בהיקף של 2.1 מיליון דולר. בזק טוענה כי ברקת, גרם לה נזק ולא מילא אחר התחייבויותיו כלפיה כשעזב את ניהול BRM שייסד לטובת מרוץ על ראשות עיריית ירושלים, בו הפסיד לבסוף, אך שימש כחבר מועצה וכיו"ר האופוזיציה באותה עת.[11] ובגלל שבזמן שניהל את הקרן נהג להתחרות בראלי פריז דקר ולהיעדר לתקופות ארוכות.[12] התביעה הסתיימה בפשרה ואלי ברקת מונה למנהל הקרן.[13] בשנת 2007, הקרן סיימה לבצע השקעות חדשות והוחלט שלא לגייס קרן המשך.[14]

הקרן השקיעה בהצלחה במספר חברות, ביניהם:

  • חברת "ווייל תקשורת" (Whale Communications) - חברת הזנק שהוקמה בשנת 1998 ופיתחה פלטפורמת תקשורת מאובטחת המיועדת להגנה על הגישה ליישומים עסקיים רגישים באמצעות האינטרנט, תוך שימוש בפתרון VPN מבוסס SSL. בשנת 2000 השקיעה BRM, יחד עם קרן ההשקעות של איל ההון ג'ורג' סורוס ובנק ההשקעות גולדמן זקס 23 מיליון דולר בחברה.[15] בשנת 2006 נמכרה למיקרוסופט תמורת 76 מיליון דולר.[16]
  • חברת "פרוד סאיינסז" (Fraud Sciences) - חברת הזנק שהוקמה בשנת 2001 ופיתחה פלטפורמת לאבטחה ומניעה של הונאות כרטיסי אשראי ברשת. גייסה כ-5 מיליון דולר מקרן BRM, שהחזיקה כ-40% ממניות החברה. בשנת 2008 נמכרה ל-PayPal תמורת 169 מיליון דולר (חלקה של BRM ברכישה היה 70 מיליון דולר).[17]
  • חברת "אופלס" (Oplus) - חברת הזנק שהוקמה בשנת 1994 ופיתחה מעבדים למכשירי תצוגה דיגיטליים, דוגמת טלוויזיות פלזמה ומקרנים. החברה גייסה כ-20 מיליון דולר מקרן BRM ומשקיעים נוספים.[18] בשנת 2005 נמכרה ל-אינטל תמורת 100 מיליון דולר.[19]

רכישת דש בית השקעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2010, השתלטה קבוצת BRM על דש בית השקעות, בעסקה מורכבת שכוללה רכישת מניות מחמישה בעלי מניות בו זמנית, מוזי ורטהיים (12%), נתן חץ (8.3%), קרן הגידור אולד ליין שבבעלות סיטיגרופ (13%) והמנכ"לים המשותפים ויקטור שמריך ועידו נויברגר (כ־3.9% כל אחד) תמורת כ-600 מיליון שקל.[20] דש בית השקעות הוקמה בשנת 1991 תחת השם "דוברת שרם ושות' ניהול השקעות בע"מ" על ידי אהרן דוברת ויצחק שרם.

בחודש מרץ 2013 הודיעה דש בית השקעות על השלמת המיזוג בינה לבין מיטב בית השקעות, מהלך אשר הפך את הגוף הממוזג לשני בגודלו בישראל בתחום[21]. שמו של הגוף המאוחד שונה למיטב דש בית השקעות ו-BRM מחזיקה כ-28% מהבעלות בו. בעקבות עסקת המיזוג פוטרו כ-200 עובדים.[22] את הגוף החדש מנהל מי שהיה מנכ"ל בית ההשקעות מיטב, אילן רביב. יו"ר דירקטוריון החברה הוא אלי ברקת.

חברות בהן השקיעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 "אנחנו כמו סיירת מטכ"ל. מעט אנשים שעושים הרבה ומהר", באתר גלובס, 13 ביולי 1997
  2. ^ כמה הערות על BRM קפיטל, באתר גלובס, 10 ביולי 2001
  3. ^ בקווב גייסה 20 מ' ד' לפי שווי של 150 מ' ד'; המנכ"ל ברקת: "נהיה יותר גדולים מצ'ק פוינט", באתר גלובס, 30 ביולי 1998
  4. ^ אמדוקס גייסה 673 מיליון דולר; בקווב גייסה 66 מ' ד' לפי שווי של 420 מ' ד', באתר גלובס, 9 ביוני 1999
  5. ^ עודד חרמוני, אלי ברקת יצטרף כמנהל שותף ל-BRM במקום ניר ברקת, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2003
  6. ^ ארז וולברג, ‏בקווב תובעת את מיקרוסופט על הפרת זכויות פטנט: המניה מזנקת ב-1, באתר גלובס, 20 במרץ 2009
  7. ^ רוני ליפשיץ, החלטת הפסח של BRM: חלוצת הרשת הישראלית בקווב תסגר, באתר TheMarker‏, 2 באפריל 2013
  8. ^ עודד חרמוני, עסקה אחת חלומית שכיפרה על 30 עסקות מפסידות, באתר TheMarker‏, 2 בדצמבר 2004
  9. ^ BRM קפיטל השלימה גיוס של 253 מיליון דולר לקרן חדשה; תנהל נכסים בהיקף של 350 מיליון דולר, באתר גלובס, 10 ביולי 2001
  10. ^ BRM מצמצמת את הקרן האחרונה שלה מ-253 מיליון דולר ל-150 מ' ד', באתר גלובס, 3 ביולי 2002
  11. ^ עודד חרמוני, משקיעים ב-BRM בוחנים פירוקה בעקבות התמודדות ניר ברקת על ראשות העיר י-ם, באתר הארץ, 15 בפברואר 2003
  12. ^ עודד חרמוני, פשרה בג'רוזלם גלובל, תביעה נגד BRM, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2003
  13. ^ עודד חרמוני, פשרה בין בזק ל-BRM: יבוטלו כמחצית מהתחייבויות בזק לקרן, באתר הארץ, 6 במאי 2004
  14. ^ גיא גרימלנדאלי ברקת עוזב את עסקי ההון סיכון ופונה להשקעות נדל"ן ותעשייה מסורתית, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2007
  15. ^ נהסטרט-אפ ווייל מקבוצת BRM גייס 23 מיליון ד' לפי 100 מיליון דולר, באתר גלובס, 3 באפריל 2000
  16. ^ ביל גייטס מאמין באבטחה הישראלית: מיקרוסופט רוכשת את ווייל ב-76 מיליון דולר, באתר גלובס, 18 במאי 2006
  17. ^ המיליונרים של פרודסיינסז: סער וילף ושבט שקד יגרפו 40-50 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 28 בינואר 2008
  18. ^ עודד חרמוני, הסטארט-אפ הישראלי אופלס השלים גיוס הון של 10 מיליון דולר, באתר הארץ, 27 ביולי 2003
  19. ^ שלומי גולובינסקי,צורי דאר, אינטל עומדת לרכוש את הסטארט-אפ הישראלי אופלס ביותר מ-100 מיליון דולר, באתר הארץ, 25 בפברואר 2005
  20. ^ רם דגן, שרית מנחם, נועם בר, "לאלי ברקת יש חשיבה אמריקאית וכסף כמעט בלי הגבלה - זה יוביל לרכישות" אלי ברקת השלים אתמול בערב את רכישת דש-איפקס באמצעות קרן BRM., באתר הארץ, 25 בינואר 2010
  21. ^ גיא בן סימון, עכשיו זה רשמי: הושלם מיזוג מיטב-דש לבית ההשקעות השני בגודלו בישראל, באתר כלכליסט, 19 במרץ 2013
  22. ^ עירן פאר, ‏ניתוח: 200 עובדים יפוטרו בעקבות מיזוג מיטב-דש אייפקס, באתר גלובס, 21 במרץ 2012