Batman: Whatever Happened to the Caped Crusader?
 | |
| עטיפת החוברת Batman #686 מאפריל 2009, אמנות מאת אנדי קוברט. | |
| מידע קומיקס | |
|---|---|
| יוצר |
ניל גיימן אנדי קוברט סקוט וויליאמס |
| סוגה | גיבורי על |
| תקופת פרסום מקורית | אפריל 2009 – יוני 2009 (כ־8 שבועות ו־6 ימים) |
| ארץ מקור |
 ארצות הברית |
| שפת המקור | אנגלית |
| מוציא לאור | DC קומיקס |
| מספר החוברות | 2 |
מה קרה לצלבן בגלימה? (באנגלית: Whatever Happened to the Caped Crusader?) הוא סיפור משנת 2009 שפורסם בחוברות באטמן מבית DC קומיקס. הסיפור פורסם בשני חלקים בחוברות הקומיקס Batman #686 ו-Detective Comics #853 בין אפריל ליוני 2009 – כתב ניל גיימן, באיורו של אנדי קוברט. הסיפור נועד להיות סיפור באטמן האחרון לנוכח טראומה נפשית קשה שבאטמן חווה בסיפור "Batman R.I.P" וגורלו הסופי בעלילת המשבר האחרון.
שם הסיפור מתייחס לסיפורי מסגרת שפורסמו בחוברות DC Comics Presents מתחילת שנות ה-70 ועד לאמצע שנות ה-80 ואשר עסקו בדמויות מתור הזהב ותור הכסף של הקומיקס ונקראו "מה קרה ל-". בנוסף, הם מהווים אזכור לסיפור אותו פרסם אלן מור בשם "מה קרה לאיש המחר?" המציג את עלילתו "האחרונה" של סופרמן.
היסטוריה פרסומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
במבוא לספר "Kurt Busiek's Astro City: Confession" משנת 1999, גיימן סיפר שהוא וקורט בוזיאק היו בנסיעה בדרך לבקר את סקוט מקלאוד ביחד עם אשתו של קורט ובדרך גיימן פיתח שיחה עם קורט אודות באטמן. אותה שיחה הובילה בסופו של דבר לרעיון על סיפור באטמן תאורטי. כאשר המבוא פורסם כחלק מאוסף סיפורים בשם "The View from the Cheap Seats" מאת גיימן, זה האחרון חשף שמאז שהרעיון נולד, הוא הפך לאחד הרעיונות האהובים עליו בעולם הקומיקס.
גיימן תיאר את העבודה על הסיפור כעבודה שהוא היה חייב להסכים לעבוד עליה באומרו "הם פשוט התקשרו אלי ואמרו לי 'זה מה שהולך לקרות עם באטמן. האם תסכים לכתוב את החוברת האחרונה של באטמן ואת החוברת האחרונה של קומיקס בלשים?' וכשהם מציעים לך משהו כזה, אתה חייב להגיד כן".
גיימן ביקש מהאמן אנדי קוברט להפוך את האמנות שבחוברות כמייצגות תקופות שונות בהן עבדו מאיירי באטמן השונים לאורך השנים. מבין השמות שהוזכרו בידי קוברט היו האמנים ג'רי רובינסון, קרמיין אינפנטינו, ניל אדמס ויוצרו של באטמן, בוב קיין.
בדומה לסיפור "מה קרה לאיש המחר?", עלילת הסיפור נועדה להיות "סיפורו האחרון של באטמן". הבאטמן שמוצג בסיפור לא לוקח חלק בהמשכיות המרכזית של יקום DC, אלא נועד להיות "מיזוג לא קבוע" בין שלל דמויות הבאטמן שהופיעו בקומיקס במהלך 70 שנות קיומה של הדמות.
עלילת הסיפור עוסקת בטקס אשכבה שנערך עבור באטמן בחדר צדדי בתוך פאב קטן בגות'אם סיטי. במהלך הטקס, מספר דמויות הקשורות להיסטוריה של הדמות מספרות כל אחת בדרכה שלה סיפור על חיו של באטמן וכיצד הוא מת. העלילה עצמה היא מחווה לסיפור בן ארבעה חלקים בשם "היכן היית בלילה שבו באטמן נהרג?" (Batman #291-294, ספטמבר-דצמבר 1977) בו באטמן לכאורה נהרג וארבעה מנבליו המוכרים, כל אחד בנפרד לוקחים קרדיט על הריגתו.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלק ראשון: באטמן #686[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיפור מתחיל בעיר גות'אם כאשר הקריין מצהיר שהיא נראית "שונה", זאת לא הגות'אם שהוא מכיר, אך היא עדיין מוכרת לו. מחוץ לפאב בשם "Dew Drop" בסמטת הפשע בה נהרגו הוריו של ברוס וויין, סלינה קייל פותחת את דלת הפאב ונכנסת אליו. הברמן ג'ו צ'יל מספר שקבוצת אנשים מתכנסת בחדר קטן מאחורי הפאב. סלינה נכנסת אל החדר ומבינה שהיא נוכחת בטקס אשכבה. דמויות נוספות מגיעות ונכנסות לחדר, ביניהן דו-פרצוף, ג'יימס וברברה גורדון והג'וקר. בחדר נמצא ארון קבורה פתוח ובו שוכבת גופתו של באטמן. הקריין אומר "זה אני", בכך חושף שהוא עצמו באטמן ושהוא משקיף על טקס האשכבה שלו.
לאחר שכולם מגיעים, ההספדים מתחילים. כל אחד מההספדים מספר כיצד באטמן מת, אך כל סיפור הוא שונה בתכלית מקודמו. ההספד של סלינה קייל מתייחס למערכת היחסים שלה עם באטמן במהלך השנים: בתחילה כפושעת שמנסה לפתות אותו, הפיכתה לפורעת חוק על מנת להשיג את תשומת לבו ולבסוף פרישתה מחייה כקאטוומן והקמת מקלט ומספרה למען חתולים. מותו של באטמן מוצג באופן הדומה למותו של רובין הוד: באטמן נכנס למספרה בזמן שהוא פצוע באופן אנוש ובמקום לקחת אותו לבית החולים, סלינה קושרת אותו לספה ומחכה שהוא ימות מפצעיו. ההספד של אלפרד פניוורת' הוא שונה בתכלית ומספר כיצד באטמן נכשל פעם אחר פעם בעצירת פושעים, מה שגרם לשפיותו להתדרדר. על מנת לסייע לו, אלפרד שכר כמה מחבריו השחקנים על מנת שאלו יעמידו פני נבלי על וביניהם אדם בשם אדי נאש שגילם את איש החידות, שפרש ממשחק בעקבות התערערות פסיכולוגית לאחר שימוש בשיטת המשחק. אלפרד עצמו גילם את הג'וקר במטרה להעניק לבאטמן "יריב שווה ערך להילחם מולו". השחקנים עבדו ביחד על מנת לשמח את באטמן ובעצמם יצרו פשעים בעיר (המזכירים את הפשעים מעלילות באטמן בשנות ה-70) במטרה שהאחרון יביס אותם וישמור על שפיותו. באטמן לבסוף גילה את התרמית, אך לא רצה לוותר על תפקידו כמגן העיר גות'אם. בסופו של דבר, באטמן נהרג על ידי אדי נאש, שהתדרדר למצב פסיכוטי והאמין שהוא באמת ובתמים איש החידות וירה בבאטמן במהלך תקרית עם בני ערובה. הקריין (באטמן) מתאר את התרחיש כבלתי אפשרי שיקרה.
בזמן שהוא מאזין לסיפורים, באטמן תוהה לעצמו האם הוא באמת מת ויישות דמויות אישה מופיעה למולו ואומרת "עוד לא". באטמן שואל לפשר הדבר והדמות עונה לו "אתה הבלש הגדול בעולם ברוס, למה שלא תנסה לפתור את זה בעצמך?".
חלק שני: קומיקס בלשים #853[עריכת קוד מקור | עריכה]
טקס האשכבה של באטמן ממשיך ובאטמן (בתור הקריין) צופה במתרחש. הספדים נוספים נשמעים על ידי חברים, בני ברית ואויבים וביניהם בטי קיין, הכובען המטורף, הג'וקר, רובין, פני חימר, הארווי בולוק, ראס-אל-גול וסופרמן. כל אחד מהם מספר את סיפור מותו של באטמן בדרך שונה, אך הסוף הוא אותו הסוף: באטמן מעולם לא נכנע, גם אם ניצב מול מוות ודאי.
באטמן עצמו נכנס דרך דלת שמופיעה לפתע מאחורי ארון הקבורה שלו. הוא מגיע למעין חלל אפל וקרן אור מתקרבת אליו. באור, באטמן רואה את האישה איתה דיבר קודם - מרתה וויין, אמו. באטמן מבין מה קורה: הוא גוסס ועובר חוויית סף מוות.
באטמן מבין שהסיפורים שהוא שמע לא עוסקים באותו האדם ושבכל פעם הוא מת בדרך אחרת. אך למרות זאת, מאפיין אחד נשאר זהה: הוא מעולם לא ויתר. באטמן מבין איך הסיפור באמת יסתיים, בדרך היחידה שבה הוא יכול להסתיים:
הסוף של של סיפורו של באטמן הוא מוות, בגלל שלבסוף באטמן מת. מה עוד אני אמור לעשות? לפרוש ולשחק גולף? זה לא עובד ככה, לעולם. אני אלחם עד שאפול ובאחד הימים אני באמת אפול, אבל עד אז אני אלחם.
מרתה חושפת שזהו באמת הסוף האמיתי של באטמן, אך חושפת שבחלק קטן מהזמן ברוס באמת שמח, כשהיה ילד. היא אומרת לברוס שהחיים עומדים להסתיים ושואלת אם הוא מוכן. ברוס מודה שהוא לא מאמין בחיים שאחרי המוות ומרתה מסבירה:
ברוס נפרד מאלמנטים בחיים שלו בדומה לסיפור "לילה טוב ירח": הוא נפרד ממערת העטלף, חבריו, בני בריתו ואויביו. התמונה האחרונה בסיפור מציגה את סמל העטלף מאיר את שמי הלילה. לפתע, הסמל משתנה לזוג ידיים של רופא המחזיקות בתינוק שעתה נולד. התינוק מועבר למרתה וויין בבית החולים. מרתה מחייכת אל התינוק ומחליטה לקרוא לו ברוס.
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיפור זכה בפרס "הקומיקס הטוב ביותר" בטקס פרסי המדע הבדיוני מטעם SFX לשנת 2010.[1]
בנוסף הסיפור זכה בפרס "הקומיקס הטוב ביותר" בטקס הפנטזיה של בריטניה בשנת 2009 ובנוסף גם בפרס בחירת העורכים במגזין Goodreads בשנת 2009.[2] בשנת 2010, הסיפור היה מועמד לפרס הוגו בקטגוריות הנובלה הגרפית הטובה ביותר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Batman: Whatever Happened to the Caped Crusader? באתר הרשמי של DC קומיקס
- Batman: Whatever Happened to the Caped Crusader? בפרויקט פאנדום של DC קומיקס
- אחרי קלריון, מתוך היומן של ניל גיימן, 27 ביולי 2008.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ SFX’s Comic-Con Highlights, Dave Golder, July 19th 2010
- ^ The 2009 Goodreads Choice Awards
