Battlefield 2: Modern Combat

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
שדה קרב 2: קרב מודרני
Battlefield 2: Modern Combat
Battlefield 2 - Modern Combat Coverart.jpg
עטיפת המשחק
תאריך הוצאה PS2 ו-Xbox:
24 באוקטובר 2005 צפון אמריקה
18 בנובמבר 2005 אירופה
26 בינואר 2006 יפן
Xbox 360:
11 באפריל 2006 צפון אמריקה
13 באפריל 2006 אירופה
27 באפריל 2006 יפן
סוגה יריות מגוף-ראשון
פיתוח EA Digital Illusions CE
הוצאה לאור Electronic Arts
הפצה Electronic Arts
סדרה Battlefield
מנוע משחק RenderWare
מצבי משחק שחקן יחיד, מרובה משתתפים
פלטפורמות PlayStation 2
Xbox
Xbox 360
מדיה DVD
המשחק הקודם Battlefield 2: Special Forces
המשחק הבא Battlefield 2: Euro Force

Battlefield 2: Modern Combat הוא משחק וידאו מסוג יריות מגוף-ראשון שפותח על ידי EA Digital Illusions CE והופץ על ידי Electronic Arts. המשחק יצא לפלטפורמות ה-PlayStation 2 וה-Xbox בתאריכים ה-24 באוקטובר 2005 (ל-צפון אמריקה), ה-18 בנובמבר 2005 (ל-אירופה), ה-26 בינואר 2006 (ל-יפן), לפלטפורמת ה-Xbox 360 בתאריכים ה-11 באפריל 2006 (ל-צפון אמריקה), ה-13 באפריל 2006 (ל-אירופה), ה-27 באפריל 2006 (ליפן). המשחק יצא לפלטפורמות ה-PlayStation 2, ה-Xbox, וה-Xbox 360 ולא יצא כמו רוב המשחקים ל-Microsoft Windows. המשחק הוא השביעי בסדרת Battlefield.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק מתמקד במלחמה בדיונית בין כוחות נאט"ו ובין סין שמתרחשת בקזחסטן. כאשר התקשרות בין שני הצדדים מאשימה אחד את השני בפשעי מלחמה ואז כל אומה נלחמת אחת בשנייה. כאשר הקרב נגמר, מתברר כי ארגון טרור הנקרא "הדגלים השרופים" אחראי להטעיית נאט"ו וסין לגבי פשעי המלחמה. הצד המנצח חייב להפסיק את המלחמה, "מפקד 31", משיק שלושה טילים גרעיניים בארצות הברית, אירופה וסין. מה שמסתבר שהצדדים לא היו צריכים להלחם מההתחלה ולגלות מה הסיבה לכך בלי מלחמה. במהלך קרב אינטנסיבי, השקות ICBM נעצרות ומפקד 31 נהרג.

מצב מרובה משתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק במצב מרובה משתתפים שונה לגמרי מהפרסום של המשחק, יש לו רק שני מצבים, "כיבוש" ו"תפוס את הדגל". שני המצבים תומכים בשרתים של עד 24 שחקנים.

כמו שהמשחק עצמו במצב שחקן יחיד, האינטרנט משפיע על מהירות הרצת המשחק, טעינת שלבים וכו'. השחקנים במשחק יכולים לבחור באיזה קבוצה הם רוצים להיות, אשר אפשר להיות או נאט"ו (האירופאי) נגד סין, או נאט"ו (האמריקאי) נגד MEC. יש מבחר גדול של מפות במצב "כיבוש" שבקרבות מרובות ועם מספר משתתפים גבוהה המשחק יוצר הנאה מרובה. עם זאת, המצב של "תפוס את הדגל" יש מספר מצומצם של מפות.

מצב כיבוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

במצב כיבוש, המטרה היא ללכוד את רוב הדגלים הפזורים ברחבי המפה. ישנם שני "דלפקים" המראים את הדגלים שנותרו בכל צד. כאשר קבוצה מסוימת מסיימת לכבוש את כל הדגלים, אז הקבוצה מנצחת. אם יש רק שחקן אחד מקבוצה מסוימת בחיים, וכל הדגלים נכבשו מהקבוצה השנייה, למספר הדגלים של הקבוצה של אותו השחקן, תהיה ירידה מהירה עד שהשחקן יהרג או יכבוש את הדגלים לבד. אם שני הצדדים נמצאים במספר שווה של דגלים, הניקוד של הקבוצה לא יקטן, אלא אם כן חבר צוות אחד מת.

מצב "תפוס את הדגל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

במצב "תפוס את הדגל", על השחקנים לתפוס את הדגל של הקבוצה האויבת שנמצא בבסיס שלהם, ולאחר לקיחת הדגל, להביא אותו לבסיס של אותה הקבוצה שלקחה את הדגל, אך חשוב גם לשמור על הדגל של הקבוצה עצמה, כדי שלא יילקח על ידי הקבוצה השנייה.

ציונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר הציון
GameRankings 78% - Xbox 360
80% - Xbox
81% - PS2
Metacritic 77/100 - Xbox 360
80/100 - Xbox
80/100 - PS2
האתר הציון
X-Play 3/5 - PS2
GameSpot 7.5 - Xbox 360
7.3 - Xbox
7.3 - PS2
IGN 7.9 - Xbox 360
8.5 - Xbox
8.5 - PS2

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]