Beggars Banquet

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Picto infobox music.png
Beggars Banquet
Beggarsbanquet.jpg
אלבום אולפן מאת הרולינג סטונז
יצא לאור 6 בדצמבר 1968
הוקלט 17 במרץ - 25 ביולי 1968
סוגה רוק, בלוז
אורך 39:47
חברת תקליטים אבקו/דקה (בריטניה)
אבקו (ארצות הברית)
הפקה ג'ימי מילר
כרונולוגיית הרולינג סטונז
Their Satanic Majesties Request
‏(1967‏)
Beggars Banquet
‏(1968‏)
Let It Bleed
‏(1969‏)

Beggars Banquet הוא אלבום של להקת הרוק הבריטית הרולינג סטונז שיצא ב-1968.

באלבום יש 10 שירים. למרות הצלחת האלבום מכל הבחינות, יצא ממנו רק סינגל אחד: Street Fighting Man והבי סייד שלו No Expectations. השיר Street Fighting Man הצליח מאוד והוא אחד מהשירים הטובים של הלהקה, אך השיר המצליח ביותר באלבום הוא Sympathy for the Devil, שנחשב בעיני רבים לשיר המוצלח ביותר של הלהקה ודורג במקום ה-32 ברשימת 500 השירים הטובים ביותר של מגזין הרולינג סטון.

חברי הלהקה בזמן יציאת האלבום היו: מיק ג'אגר, קית' ריצ'רדס, ביל ווייאהם, צ'ארלי ווטס ובריאן ג'ונס.

האלבום קיבל פלטינה אחת בלבד, ושהה במקום החמישי במצעד האמריקאי 32 שבועות, ושהה במקום השלישי במצעד הבריטי 12 שבועות. המקום הגבוה ביותר אליו הגיע בבילבורד היה החמישי בשנת 1969.

מגזין הרולינג סטון דירג את האלבום במקום ה-57 ברשימת 500 האלבומים הטובים ביותר. האלבום הגיע למקום ה-67 בסקר האלבום הטוב ביותר שערכה רשת הטלוויזיה VH1.

בנוסף להיותו אחד מהקלאסיקות של האבנים, האלבום גם נחשב אחד מארבעת האלבומים הטובים ביותר של האבנים מבחינה אומנותית. שלושת האחרים הם: Sticky Fingers, Let It Bleed ו-Exile on Main Street.

רשימת רצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. Sympathy for the Devil
  2. No Expectations
  3. Dear Doctor
  4. Parachute Woman
  5. Jigsaw Puzzle
  6. Street Fighting Man
  7. Prodigal Son
  8. Stray Cat Blues
  9. Factory Girl
  10. Salt of the Earth