Bermuda Bowl

**Bermuda Bowl**
ענף	ברידג'
תאריך ייסוד	1950
ארגון מפעיל	התאגדות הברידג' העולמית
	האתר הרשמי

Bermuda Bowl היא אליפות העולם בברידג' לנבחרות לאומיות. התחרות מאורגנת בכל שנה אי זוגית על ידי התאגדות הברידג' הבינלאומית, בראשי תיבות:WBF. התחרות הראשונה נערכה בשנת 1950 בעיר המילטון בברמודה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחרות הראשונה אורגנה בשנת 1950 על ידי נורמן בך, רואה חשבון ושחקן ברידג' מברמודה ששיחק בנבחרת בריטניה. התחרות הראשונה הייתה תחרות בין שלוש נבחרות: ארצות הברית, אירופה ובריטניה. ב-Bermuda Bowl הראשון זכתה נבחרת ארצות הברית. התחרות התקיימה באותה תקופה אחת לשנה והייתה תחרות בין נבחרת ארצות הברית לבין נבחרות ממדינות אירופה. בשנים 1957 עד 1975 זכתה הקבוצה הכחולה שיצגה את איטליה שש עשרה פעמים באליפות.

להלן רשימת שינויים והרחבות בתחרות.
1958 - התווספה לתחרות אלופת דרום אמריקה.
1961 - האלופה המכהנת השתתפה אוטומטית בתחרות.
1966 - השתתפו גם נבחרות מיבשת אסיה.
1971 - גם נבחרת אוסטרליה השתתפה.
1974 - התווספה תחרות דומה לנבחרות נשים שנקראת Venice Cup.
1979 - האלופה המכהנת לא השתתפה אוטומטית בתחרות רק משום שהייתה אלופה בפעם הקודמת.
1981 - הנציגות של אירופה הוגדלה בשתי נבחרות.
1983 - ארצות הברית והמדינה המארחת הורשו לשתף שתי נבחרות.
1985 - Bermuda Bowl ו-Venice Cup משוחקות באותו מקום, באותו זמן ובאותו פורמט.

אגוסטין מדלה היה השחקן הצעיר ביותר שהשתתף בתחרות והוא היה בן 15 בלבד. בהמשך הוא זכה בתחרות כחלק של נבחרת איטליה.

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 2000
מקום התחרות והשנה	מקום ראשון	מקום שני	מקום שלישי
מרקש, מרוקו, 2023^[1]	שווייץ	נורווגיה	ארצות הברית2
איטליה, 2021^[2]	שווייץ	הולנד	נורווגיה/ארצות הברית
ווהאן, סין, 2019^[3]	פולין	הולנד	נורווגיה
ליון, צרפת, 2017^[4]	ארצות הברית 2	צרפת	בולגרית
צ'נאי, הודו, 2015^[5]	פולין	שוודיה	ארצות הברית 2
באלי, אינדונזיה, 2013^[6]	איטליה	מונקו	פולין
וולדהובן, הולנד, 2011^[7]	הולנד	ארצות הברית 2	איטליה
סן פאולו, ברזיל, 2009	ארצות הברית 2	איטליה	בולגריה
שאנגחאי, סין, 2007	נורווגיה	ארצות הברית 1	הולנד
אסטוריל, פורטוגל, 2005	איטליה	ארצות הברית 1	הולנד
מונטה קרלו, מונקו, 2003	ארצות הברית 1	איטליה	ארצות הברית 2
פריז, צרפת, 2001	ארצות הברית 2	נורווגיה	פולין
סאוטהמפטון, ברמודה, 2000	ארצות הברית 1	ברזיל	ארצות הברית 2

משנת 1980 ועד שנת 1999[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1980 ועד שנת 1999
מקום התחרות והשנה	מקום ראשון	מקום שני	מקום שלישי
חממאת, תוניסיה, 1997	צרפת	ארצות הברית 2	נורווגיה
בייג'ינג, סין, 1995	ארצות הברית 2	קנדה	צרפת
סנטיאגו דה צ'ילה, צ'ילה, 1993	הולנד	נורווגיה	ברזיל
יוקוהמה, יפן, 1991	איסלנד	פולין	שוודיה
פרת, אוסטרליה, 1989	ברזיל	ארצות הברית	פולין
אוצ'ו ריאוס, ג'מאיקה, 1987	ארצות הברית	בריטניה	שוודיה
סן פאולו, ברזיל, 1985	ארצות הברית	אוסטריה	ישראל
סטוקהולם, שוודיה, 1983	ארצות הברית 1	איטליה	צרפת
ניו יורק, ארצות הברית, 1981	ארצות הברית	פקיסטן	פולין

משנת 1950 ועד שנת 1979[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1950 ועד שנת 1979
מקום התחרות והשנה	מקום ראשון	מקום שני	מקום שלישי
ריו דה ז'ניירו, ברזיל, 1979	צפון אמריקה	איטליה	אוסטרליה
מנילה, הפיליפינים, 1977	צפון אמריקה	אלופים המגנים על תוארם (ארצות הברית)^[8]	שוודיה
מונטה קרלו, מונקו, 1976	צפון אמריקה	איטליה	ישראל
סאוטהמפטון, ברמודה, 1975	איטליה	צפון אמריקה	צרפת
ונציה, איטליה, 1974	איטליה	צפון אמריקה	ברזיל
גוארוג'ה, ברזיל, 1973	איטליה	ארצות הברית קבוצת Aces^[9]	ברזיל
טאיפיי, טאיוון, 1971	ארצות הברית קבוצת ה-Aces	צרפת	אוסטרליה
סטוקהולם, שוודיה, 1970	צפון אמריקה	טאיוון	נורווגיה
ריו דה ז'ניירו, ברזיל, 1969	איטליה	טאיוון	צפון אמריקה
מיאמי ביץ', ארצות הברית, 1967	איטליה	צפון אמריקה	צרפת
סנט וינסנט, איטליה, 1966	איטליה	צפון אמריקה	ונצואלה
בואנוס איירס, ארגנטינה, 1965	איטליה	צפון אמריקה	ארגנטינה
סנט וינסנט, איטליה, 1963	איטליה	צפון אמריקה	צרפת
ניו יורק, ארצות הברית, 1962	איטליה	צפון אמריקה	בריטניה
בואנוס איירס, ארגנטינה, 1961	איטליה	צפון אמריקה	צרפת
ניו יורק, ארצות הברית, 1959	איטליה	צפון אמריקה	ארגנטינה
קומו, איטליה, 1958	איטליה	ארצות הברית	ארגנטינה
ניו יורק, ארצות הברית, 1957	איטליה	ארצות הברית
פריז, צרפת, 1956	צרפת	ארצות הברית
ניו יורק, ארצות הברית, 1955	אירופה	ארצות הברית
מונטה קרלו, מונקו, 1954	ארצות הברית	אירופה
ניו יורק, ארצות הברית, 1953	ארצות הברית	שוודיה
נאפולי, איטליה, 1951	ארצות הברית	איטליה
האמילטון, ברמודה, 1950	ארצות הברית	אירופה	בריטניה