BriLife
.jpg) | |
| נשיא המדינה ראובן ריבלין עם המתחסן הראשון בשלב ב' של החיסון הישראלי BriLife. מרכז רפואי ברזילי, ינואר 2021 | |
| בטיחות | |
|---|---|
| מעמד חוקי | ניסויים בבני אדם |
BriLife (שם גנרי: rVSV-SARS-CoV-2-S או IIBR 100) הוא פיתוח ישראלי לחיסון נגד קורונה, שפותח על ידי המכון הביולוגי בנס ציונה.[1] פיתוחו החל בפברואר 2020 ובאוקטובר 2020 התחיל שלב הניסויים בבני אדם בפיתוחו. ממשלת ישראל השקיעה בפיתוחו 86 מיליון שקלים.[2]
אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משמעות השם המסחרי של החיסון הוא "Br לבריאות, il למדינת ישראל, life - חיים".[3]
פלטפורמת חיסונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
החיסון מבוסס על נגיף vsv (אנ'), עליו הונדס חלבון מחלבוני המעטפת של נגיף הקורונה. החיסון מבוסס על שיטה דומה לזו של החיסון נגד אבולה ארבבו.
ניסויים קליניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפברואר 2020 החל המכון הביולוגי בפיתוח החיסון. לשם כך הובאו על ידי משרד הביטחון, משלוחים מסין של נגיף הקורונה.[4]
ב-21 באוקטובר 2020 אושרה תוכניתה ניסויים הקליניים לשלב I/II.[5] ב-1 בנובמבר 2020 החל השלב הראשון בניסויים בבני אדם, כאשר חוסן הנסיין הראשון בחיסון הישראלי.[6]
ב-30 בנובמבר הופיע מנהל המכון הביולוגי שמואל שפירא בפני הכנסת והתלונן על המשוכות הרגולטוריות של משרד הבריאות בעוד שחיסונים אחרים כגון פייזר ומודרנה מקבלים אישורי חירום כדי להאיץ את תהליך הפיתוח. לאור זאת הוא מעריך שהחיסון יהיה מוכן רק בקיץ 2021.[7]
ב-14 בדצמבר 2020 הכריז המכון למחקר ביולוגי, שהשלב הראשון בחיסונים עבר ללא תופעות לוואי משמעותיות ושמשרד הבריאות אישר למכון להתחיל את השלב השני עם כאלף משתתפים.[8] האחריות לניהול הניסויים בפועל תהיה של החברה הביוטכנולוגיה ומאגרי המידע האמריקנית IQVIA, שלה שלוחה בישראל.
ב-5 בינואר 2021 חוסן במרכז רפואי ברזילי המתנדב הראשון בשלב השני.
במרץ 2021, דווח כי משתתפי הניסוי יהיו זכאים לדרכון ירוק.[9]
ביולי 2021 חתם המכון הביולוגי על הסכם שיתוף פעולה עם חברת NRx Pharmaceuticals כדי להשלים את הניסויים הקליניים. לאור הקושי בגיוס מתנדבים לא מחוסנים בישראל, הניסויים כנראה יתבצעו באוקראינה וגיאורגיה. שר הביטחון בני גנץ הודיע שהוא מקווה שבעזרת ההסכם מדינת ישראל תוכל להגיע לעצמאות ביצור חיסונים לקורונה.[10]
בספטמבר 2021 הסתיים השלב השנייה, החיסון ניתן לכ-700 מתנדבים וכמעט לא נצפו תופעות לוואי בעקבותיו. הנתונים בניסוי זה יבדקו במהלך חודש אוקטובר ובמידה והתוצאות יהיו משביעות רצון ניתן יהיה להתחיל את השלב השלישי. {{הערה|מעיין יפה-הופמן, ג'רוזלם פוסט, ניסוי החיסון של המכון הביולוגי מתקרב לסיומו: הנסיין האחרון יקבל מחר את הזריקה, באתר מעריב אונליין, 18 בספטמבר 2021}
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עדכונים לגבי החיסון באתר precision vaccinations.
- עדכונים לגבי הפיתוחים של המכון למחקר ביולוגי בישראל הכוללים גם התקדמות בנוגע לחיסון.
- דרור פויר, גלי וינרב, חשאיות, יוהרה ומתחרה בשם פייזר: הסיפור האמיתי מאחורי החיסון הישראלי לקורונה, באתר גלובס, 5 במאי 2021
- יוסי מלמן, החיסון של המכון הביולוגי תקוע, ובישראל מנסים למכור את הידע, באתר הארץ, 5 ביולי 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ד"ר איתי גל, חדשות טובות מהחיסון הישראלי: "אחרי 40 מתחסנים - לא דווחו תופעות לוואי", ynet, 16 בנובמבר 2020
- ^ איתי גדסי, החיסון הישראלי לקורונה: 86 מיליון לתוכנית הניסויים, קול חי, 27 באוגוסט 2020
- ^ Israel names its vaccine candidate: Brilife
- ^ איתמר אייכנר, נגיפי קורונה הובאו בחשאי לארץ במטרה לייצר חיסון, באתר ynet, 5 במרץ 2020
- ^ מחקר העלאת מינון שלב 1/2 אקראי, רב-מרכזי, מבוקר פלצבו להערכת הבטיחות, האימונוגניות והיעילות הפוטנציאלית של חיסון rVSV-SARS-CoV-2-S (IIBR 100) במבוגרים באתר משרד הבריאות
- ^ אדיר ינקו, יעל פרידסון, נתניהו עם תחילת הניסוי בחיסון הישראלי: "זו תהיה היציאה האמיתית מהמשבר", ynet, 1 בנובמבר 2020
- ^ רועי רובינשטייין, אדיר ינקו, מנהל המכון הביולוגי נגד הממשלה: "נתנו כבוד לחברות מחו"ל", באתר ynet, 30 בנובמבר 2020
- ^ אדיר ינקו, החיסון הישראלי נגד קורונה עובר לשלב השני בניסוי: "אין תופעות לוואי משמעותיות", באתר ynet, 14 בדצמבר 2020
- ^ גם משתתפי הניסוי לחיסון ישראלי יקבלו תו ירוק, N12, 6 במרץ 2021
- ^ יואב זיתון, הסכם ישראלי עם חברת תרופות: יורחבו הניסויים בחיסון מהמכון הביולוגי לקראת אישורו, באתר ynet
| מגפת הקורונה בישראל | ||
|---|---|---|
| חלק ממגפת הקורונה העולמית | ||
גופים ממשלתיים וארגונים
|
משרד הבריאות • משרד האוצר • משרד הביטחון • קבינט הקורונה • מערכת הבריאות בישראל • מגן דוד אדום • מפקדת "אלון" • ועדת הקורונה • מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה • מכון גרטנר • המכון למחקר ביולוגי בישראל • המטה לביטחון לאומי | |
חיסונים
|
לתת כתף • חיסון פייזר • חיסון מודרנה • פיתוח חיסון במכון הביולוגי | |
תקנים
|
מתווה הרמזור • דרכון ירוק • התו הירוק • התו הסגול | |
טכנולוגיות למניעת הדבקה
|
המגן (אפליקציה) • הכלי | |
| תקנות שעת חירום: תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה • צו בריאות העם (בידוד בית) • הגבלת פעילות • נתוני מיקום • הגבלת מספר העובדים במקום עבודה • אזור מוגבל, הגבלת תנועה אל יישובים ומהם • חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש | ||
| ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו • שר הבריאות, יעקב ליצמן • שר האוצר, משה כחלון • שר הביטחון, נפתלי בנט • מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב • המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, איתמר גרוטו • ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, סיגל סדצקי | ||
בעלי תפקידים החל מ-17 במאי 2020
|
ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו • ראש הממשלה החלופי ושר הביטחון, בני גנץ • שר הבריאות, יולי אדלשטיין • שר האוצר, ישראל כ"ץ • מנכ"ל משרד הבריאות, חזי לוי (משה בר סימן טוב עד 18 ביוני 2020) • הממונה הלאומי לנגיף הקורונה, נחמן אש (רוני גמזו עד נובמבר 2020) • המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, איתמר גרוטו (עד פברואר 2021) • ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, שרון אלרעי פרייס (סיגל סדצקי עד יולי 2020) | |
| ראש ממשלת ישראל, נפתלי בנט • ראש הממשלה החלופי ושר החוץ, יאיר לפיד • שר הבריאות, ניצן הורוביץ • שר האוצר, אביגדור ליברמן • שר הביטחון, בני גנץ • מנכ"ל משרד הבריאות, נחמן אש (חזי לוי עד 11 ביולי 2021) • הממונה הלאומי לנגיף הקורונה, סלמאן זרקא (נחמן אש עד 14 ביולי 2021) • המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ספי מנדלוביץ' (מ-5 בספטמבר 2021) • ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, שרון אלרעי פרייס | ||
שונות
|
השפעת מגפת הקורונה על ישראל | |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.