BriLife

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
BriLife
נשיא המדינה ראובן ריבלין עם המתחסן הראשון בשלב ב' של החיסון הישראלי BriLife. מרכז רפואי ברזילי, ינואר 2021
נשיא המדינה ראובן ריבלין עם המתחסן הראשון בשלב ב' של החיסון הישראלי BriLife. מרכז רפואי ברזילי, ינואר 2021
בטיחות
מעמד חוקי ניסויים בבני אדם

BriLife (שם גנרי: rVSV-SARS-CoV-2-S או IIBR 100) הוא פיתוח ישראלי לחיסון נגד קורונה, שפותח על ידי המכון הביולוגי בנס ציונה.[1] פיתוחו החל בפברואר 2020 ובאוקטובר 2020 התחיל שלב הניסויים בבני אדם בפיתוחו. ממשלת ישראל השקיעה בפיתוחו 86 מיליון שקלים.[2]

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמעות השם המסחרי של החיסון הוא "Br לבריאות, il למדינת ישראל, life - חיים".[3]

פלטפורמת חיסונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיסון מבוסס על נגיף vsv (אנ'), עליו הונדס חלבון מחלבוני המעטפת של נגיף הקורונה. החיסון מבוסס על שיטה דומה לזו של החיסון נגד אבולה ארבבו.

ניסויים קליניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2020 החל המכון הביולוגי בפיתוח החיסון. לשם כך הובאו על ידי משרד הביטחון, משלוחים מסין של נגיף הקורונה.[4]

ב-21 באוקטובר 2020 אושרה תוכניתה ניסויים הקליניים לשלב I/II.[5] ב-1 בנובמבר 2020 החל השלב הראשון בניסויים בבני אדם, כאשר חוסן הנסיין הראשון בחיסון הישראלי.[6]

ב-30 בנובמבר הופיע מנהל המכון הביולוגי שמואל שפירא בפני הכנסת והתלונן על המשוכות הרגולטוריות של משרד הבריאות בעוד שחיסונים אחרים כגון פייזר ומודרנה מקבלים אישורי חירום כדי להאיץ את תהליך הפיתוח. לאור זאת הוא מעריך שהחיסון יהיה מוכן רק בקיץ 2021.[7]

ב-14 בדצמבר 2020 הכריז המכון למחקר ביולוגי, שהשלב הראשון בחיסונים עבר ללא תופעות לוואי משמעותיות ושמשרד הבריאות אישר למכון להתחיל את השלב השני עם כאלף משתתפים.[8] האחריות לניהול הניסויים בפועל תהיה של החברה הביוטכנולוגיה ומאגרי המידע האמריקנית IQVIA, שלה שלוחה בישראל.

ב-5 בינואר 2021 חוסן במרכז רפואי ברזילי המתנדב הראשון בשלב השני.

במרץ 2021, דווח כי משתתפי הניסוי יהיו זכאים לדרכון ירוק.[9]

ביולי 2021 חתם המכון הביולוגי על הסכם שיתוף פעולה עם חברת NRx Pharmaceuticals כדי להשלים את הניסויים הקליניים. לאור הקושי בגיוס מתנדבים לא מחוסנים בישראל, הניסויים כנראה יתבצעו באוקראינה וגיאורגיה. שר הביטחון בני גנץ הודיע שהוא מקווה שבעזרת ההסכם מדינת ישראל תוכל להגיע לעצמאות ביצור חיסונים לקורונה.[10]

בספטמבר 2021 הסתיים השלב השנייה, החיסון ניתן לכ-700 מתנדבים וכמעט לא נצפו תופעות לוואי בעקבותיו. הנתונים בניסוי זה יבדקו במהלך חודש אוקטובר ובמידה והתוצאות יהיו משביעות רצון ניתן יהיה להתחיל את השלב השלישי. {{הערה|מעיין יפה-הופמן, ג'רוזלם פוסט, ‏ניסוי החיסון של המכון הביולוגי מתקרב לסיומו: הנסיין האחרון יקבל מחר את הזריקה, באתר מעריב אונליין, 18 בספטמבר 2021}

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא BriLife בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ד"ר איתי גל, חדשות טובות מהחיסון הישראלי: "אחרי 40 מתחסנים - לא דווחו תופעות לוואי", ynet, ‏16 בנובמבר 2020
  2. ^ איתי גדסי, החיסון הישראלי לקורונה: 86 מיליון לתוכנית הניסויים, קול חי, ‏27 באוגוסט 2020
  3. ^ Israel names its vaccine candidate: Brilife
  4. ^ איתמר אייכנר, נגיפי קורונה הובאו בחשאי לארץ במטרה לייצר חיסון, באתר ynet, 5 במרץ 2020
  5. ^ מחקר העלאת מינון שלב 1/2 אקראי, רב-מרכזי, מבוקר פלצבו להערכת הבטיחות, האימונוגניות והיעילות הפוטנציאלית של חיסון rVSV-SARS-CoV-2-S (IIBR 100) במבוגרים באתר משרד הבריאות
  6. ^ אדיר ינקו, יעל פרידסון, נתניהו עם תחילת הניסוי בחיסון הישראלי: "זו תהיה היציאה האמיתית מהמשבר", ynet, ‏1 בנובמבר 2020
  7. ^ רועי רובינשטייין, אדיר ינקו, מנהל המכון הביולוגי נגד הממשלה: "נתנו כבוד לחברות מחו"ל", באתר ynet, 30 בנובמבר 2020
  8. ^ אדיר ינקו, החיסון הישראלי נגד קורונה עובר לשלב השני בניסוי: "אין תופעות לוואי משמעותיות", באתר ynet, 14 בדצמבר 2020
  9. ^ גם משתתפי הניסוי לחיסון ישראלי יקבלו תו ירוק, N12, ‏6 במרץ 2021
  10. ^ יואב זיתון, הסכם ישראלי עם חברת תרופות: יורחבו הניסויים בחיסון מהמכון הביולוגי לקראת אישורו, באתר ynet
מגפת הקורונה
קורונה
SARS-CoV-2 (נגיף)COVID-19 (מחלה)
התפשטות בעולם
אפריקה אלג'יריהאתיופיהגבוןג'יבוטיגינאה המשווניתדרום אפריקהכף ורדהלובמצריםמרוקוסודאןתוניסיה
אסיה אוזבקיסטןאזרבייג'ןאיחוד האמירויות הערביותאינדונזיהאיראןארמניהבחרייןגאורגיההודוהפיליפיניםטאיוואןטורקיהיפןירדןישראל (הרשות הפלסטינית) • כוויתלאוסלבנוןסוריהסיןסינגפורעומאןעיראקערב הסעודיתקוריאה הדרומיתקטר
אירופה אוסטריהאוקראינהאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאנדורהאסטוניהבולגריהבוסניה והרצגובינהבלארוסבלגיהגרמניהדנמרק (גרינלנד) • הולנדהממלכה המאוחדתהונגריהיווןלוקסמבורגלטביהליטאליכטנשטייןמולדובהמונטנגרומונקומלטהמקדוניה הצפוניתנורווגיהסלובקיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקרואטיהקריית הוותיקןרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
אמריקה הצפונית ארצות הבריתבליזגואטמלההרפובליקה הדומיניקניתמקסיקוסנט לוסיהפנמהקנדהג'מייקה
אמריקה הדרומית ארגנטינהבוליביהברזילפרגוואיפרוקולומביה
אוקיאניה אוסטרליה (הקבינט הלאומי)ניו זילנד
אחר אוניות תענוגות (גרנד פרינססדיימונד פרינסס) • נושאות מטוסים (שארל דה גולתאודור רוזוולט)
מוסדות ומרכזים רפואיים
מרכזים לבקרת מחלות המרכז הלאומי לבקרת מחלותאירופהארצות הבריתהודוהרפובליקה העממית של סיןמלזיהקוריאה הדרומיתרוסיה
מרכזי רפואה ובידוד בית החולים המרכזי של ווהאןבית החולים חוושנשאןבית החולים ליישנשאןהמרכז הרפואי האזורי דבי מאונטייןאוניות בתי חוליםבית החולים קנברהבית החולים יורקשייר והאמברהתמוטטות מלון שינג'יה אקספרס
ארגונים ארגון הבריאות העולמיהמכון הלאומי לווירולוגיההקבינט הלאומי של אוסטרליההקואליציה לחידושי מוכנות למגפהכוח המשימה הבין-סוכנותית בנושא מחלות זיהומיות מתעוררותכוח המשימה להאצת מחלות וירוסיםמכון ווהאן לווירולוגיהמשרד הבריאותהמכון למחקר ביולוגי בישראלמשרד הבריאות של רוסיהמכון גאמליהמכון וקטורנציבות הבריאות הלאומית של סיןהסוכנות לבריאות הציבורכוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונההמטה המבצעי לתיאום הרשויות המבצעות במאבק בנגיף הקורונההסוכנות הרגולטורית לתרופות ומוצרי בריאות (הממלכה המאוחדת)הסוכנות האירופית לתרופותמנהל המזון והתרופות האמריקאי
נושאים
בעיות והגבלות זכויות האדםחירום בריאות הציבור בדאגה הבינלאומיתמגבלת נסיעותמידע שגויפינוייםתגובות מקומיות
מניעה וטיפול בדיקת קורונהריחוק חברתימספר ההתרבות הבסיסיהסגר (בריאות)בידוד (בריאות)חסינות העדרפיתוח תרופות וחיסונים (‏BNT162b2 ‏ • BriLife ‏ • EpiVacCorona ‏ • Gam-COVID-Vac • ‏ mRNA-1273 • ‏ AZD1222)‏
השפעה חברתית-כלכלית אירוויזיוןביטולי אירועיםדתכלכלה (מלחמת מחירי הנפט) • חינוךספורט (אולימפיאדת טוקיו 2020) • מוזיקהפוליטיקהקולנועתעופהלהט"בהסביבהיחסי חוץפשיעהמדע וטכנולוגיה
אישים
מפיצים, אנשי מקצוע ברפואה איי פןג'אנג וונג-ג'ונגליו וןלי ונליאנגקורונה רינטואןשיי לינקה
חוקרים גואן ייג'ונג נאנשאןג'ורג' פ. גאוזנג גואנגוואנג גואנגפהיואן קוווק-יונגכריסטיאן דרוסטןלי לאנג'ואןניל פרגוסוןשי ז'נגלי
בעלי תפקידים תאודרוס אדהנום גברה-יסוס (יו"ר ארגון הבריאות העולמי)מייקל ג'יי ראיין (מנכ"ל תוכנית חירום הבריאות של ארגון הבריאות העולמי)מריה ואן קירשובה (האחראית הטכנית על תגובת התפרצות נגיף הקורונה)נעמיצ'י סוזוקי (מושל הוקאידו)סטלה קיריאקידס (נציבת האיחוד האירופי לבטיחות ובטיחות מזון)
אחרים לי זהואהצ'ן צ'יושיקנטרו איווטהאנדרס טגנל

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.