לדלג לתוכן

Bye Bye Bye

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"Bye Bye Bye"
סינגל בביצוע אן סינק
מתוך האלבום No Strings Attached
יצא לאור 17 בינואר 2000
תאריך הקלטה 1999 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פופ
שפה אנגלית
בי-סייד "Could It Be You"
אורך 3:20
חברת תקליטים ג'ייב
כתיבה קריסטיאן לונדין, ג'ייק שולזה, אנדראס קרלסון
הפקה לונדין, שולזה
כרונולוגיית סינגלים של אן סינק
"Music of My Heart"
(1999)		"Bye Bye Bye"
(2000)		"It's Gonna Be Me"
(2000)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"Bye Bye Bye" הוא שיר של להקת הבנים האמריקאית אן סינק, מתוך אלבום האולפן השלישי שלהם, No Strings Attached. הוא יצא לאור ב-17 בינואר 2000, כסינגל המוביל מתוך האלבום.[1]

השיר היה להצלחה מסחרית, והגיע בשיאו למקום הרביעי במצעד הבילבורד הוט 100, ולעשירייה הפותחת בכל מדינה בה נכנס למצעד. השיר קיבל מועמדות לפרס גראמי בשנת 2001, בקטגוריית "הקלטת השנה".

ב-2024, זכה השיר להצלחה מחודשת לאחר שנכלל בסרט "דדפול & וולברין" של היקום הקולנועי של מארוול.[2][3]

רקע ופיתוח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Bye Bye Bye" נכתב והופק על ידי קריסטיאן לונדין וג'ייק שולצה, כחלק מ-Cheiron Productions, עם כתיבה נוספת של אנדראס קרלסון. לונדין ציין כי השיר היה "מונע לחלוטין על ידי ההפקה".[4] קרלסון כתב את מילות השיר בזמן שעשה מבחן נהיגה בסטוקהולם.[5] השיר נועד במקור להיות מוקלט על ידי להקת הבנים האנגלית פייב, אך הם דחו אותו מכיוון שרצו להפוך ללהקת ראפ.[6] קרלסון נזכר שאחד מחברי הלהקה מיד קרא לאבטחה שלו ועזב לשדה התעופה.[5] הפזמון של השיר נכתב במקור כראפ, כאשר פייב חששו שהם יתחרו מול אמינם.[7] השיר נוצר גם כתגובה לשירים מובילים של להקות בנות כמו "No Scrubs" של TLC ו-"Bills, Bills, Bills" ו-"Bug a Boo" של דסטיניז צ'יילד, שנחשבו ל"השמצת גברים".[8]

לפני פרסומו הרשמי, אן סינק ביצעו את "Bye Bye Bye" בטקס פרסי הרדיו ב-28 באוקטובר 1999,[9] בקונצרט התרמה של LIFEbeat למען חולי איידס בניו יורק ב-1 בדצמבר 1999,[10] ובתוכנית "The Rosie O'Donnell Show" בערב חג המולד בשנת 1999.[9] השיר יצא ב-17 בינואר 2000,[11] אם כי הוא לא היה זמין כסינגל מסחרי על מנת להגביר את הביקוש לאלבום האולפן של אן סינק משנת 2000, "No Strings Attached". חברת התקליטים ג'ייב רקורדס חששה ש-"Bye Bye Bye" פורסם מוקדם מדי ביחס לאלבום, מה שגרם להם לשקול הוצאת סינגל שני כדי לשמר את העניין.[9]

הצלחה מסחרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר נכנס למצעד בילבורד הוט 100 במקום ה-42, בשבוע של 29 בינואר 2000, והגיע לעשירייה הפותחת בשבוע של 4 במרץ. השיר נשאר בעשירייה הפותחת עד 20 במאי 2000, למשך 12 שבועות. הסינגל הגיע בשיאו למקום הרביעי, באפריל 2000, בו שהה כשבועיים רצופים. במצעד 40 שירי המיינסטרים, השיר הגיע למקום הראשון ב-4 במאי 2000, ונשאר בראש המצעד למשך 10 שבועות. השיר הגיע לראש המצעדים באוסטרליה וניו זילנד, ולמקום השלישי בממלכה המאוחדת. בשבוע של 24 במרץ 2014, נכנס השיר מחדש למצעד הסינגלים הניו זילנדי, בו הגיע למקום ה-14.

ב-2024, בעקבות הכללתו בפתיח של הסרט "דדפול & וולברין" של היקום הקולנועי של מארוול, זכה השיר להצלחה מחודשת ונכנס מחדש למצעדים שונים, בהם בילבורד הוט 100, בו נכנס מחדש למקום ה-44.

שימוש נוסף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר מופיע בסרט אקס-מן 2 מ-2003, בסרט טיל אדום מ-2021, בפרק ה-11 בעונה השנייה של טד לאסו, ובסצנת הפתיחה של הסרט דדפול & וולברין מ-2024.[12][13][14]

מיקומי שיא

[עריכת קוד מקור | עריכה]
‏
‏‏  מצעדים ודירוגים (2000)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטריה Ö3 אוסטריה טופ 40‏ 12
אוסטרליה מצעד הסינגלים האוסטרלי 1
איסלנד Íslenski listinn 29
אירופה אירופה הוט 100 5
איטליה מצעד הסינגלים האיטלקי 7
אירלנד מצעד הסינגלים האירי 16
ארצות הברית בילבורד הוט 100 4
מצעד השירים הקצביים 2
גרמניה GfK – טופ 100 4
דנמרק היטליסטן 7
הולנד מצעד 40 הסינגלים ההולנדיים 4
הממלכה המאוחדת מצעד הסינגלים הבריטי 3
ולוניה אולטראטופ 40 21
יוון IFPI Greece 2
נורווגיה VG-lista 3
ניו זילנד המצעד הניו זילנדי הרשמי 1
ספרד PROMUSICAE 7
סקוטלנד מצעד הסינגלים הסקוטי 5
פינלנד המצעדים הפיניים הרשמיים 7
פלנדריה אולטראטופ 50 7
צ'ילה צ'ילה טופ 20 4
צרפת SNEP 46
קרואטיה טופ ליסטה 10
רומניה מצעד השירים הרומני 9
שוודיה סוורייטופליסטן 3
שווייץ המצעד השווייצרי 7
‏
‏‏  מצעדים ודירוגים (2014)
מדינה מצעד מיקום שיא
ניו זילנד המצעד הניו זילנדי הרשמי 14
‏
‏‏  מצעדים ודירוגים (2024)
מדינה מצעד מיקום שיא
עולמי בילבורד גלובל 200 12
איחוד האמירויות הערביות רדיומוניטור 11
איטליה מצעד הסינגלים האיטלקי 84
אקוודור מוניטור לטינו 25
ארצות הברית בילבורד הוט 100 45
מצעד שירי הסטרימינג 38[15]
בוליביה מוניטור לטינו 14
הונג קונג IFPI Hong Kong 9
הממלכה המאוחדת מצעד הסינגלים הבריטי 12
הפיליפינים בילבורד הפיליפינים 82
יוון IFPI Greece 26
ליטא AGATA 75
סינגפור RIAS 6
סלובקיה ČNS IFPI 69
פרו מוניטור לטינו 14
צ'כיה ČNS IFPI 60
קנדה קנדה הוט 100 26

מצעדי סוף שנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
‏
‏‏  מצעדי סוף שנה (2000)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטרליה מצעד הסינגלים האוסטרלי 7
ארצות הברית בילבורד הוט 100 21
מצעד 40 שירי המיינסטרים 3
גרמניה GfK – טופ 100 50
הולנד מצעד 40 הסינגלים ההולנדיים 60
הממלכה המאוחדת מצעד הסינגלים הבריטי 79
ניו זילנד המצעד הניו זילנדי הרשמי 26
פלנדריה אולטראטופ 50 50
שוודיה סוורייטופליסטן 12
שווייץ המצעד השווייצרי 44
‏
‏‏  מצעדי סוף שנה (2024)
מדינה מצעד מיקום שיא
עולמי בילבורד גלובל 200 191[16]
בילבורד גלובל ללא ארצות הברית 179[17]

מצעדי עשור

[עריכת קוד מקור | עריכה]
‏
‏‏  מצעדי עשור (2000–2009)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטרליה מצעד הסינגלים האוסטרלי 95

נתוני מכירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אזור תואר מכירות
אוסטרליה (ARIA) פלטינה 70,000
גרמניה (BVMI) זהב 250,000
הולנד (NVPI) זהב 40,000
הממלכה המאוחדת (BPI) פלטינה 815,000
ניו זילנד (Recorded Music NZ) 2× פלטינה 60,000
קנדה (Music Canada) 3× פלטינה 240,000
שוודיה (GLF) פלטינה 30,000
סיכום
בכל העולם — 1,505,000

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Bella, Timothy (13 במרץ 2019). "Lou Pearlman was a disgraced mogul who defrauded '90s boy bands. Then came the $300 million Ponzi scheme". Washington Post. נבדק ב-3 באוגוסט 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ "'Deadpool and Wolverine' Box Office Success Spurs Massive Gains for *NSYNC, Madonna & Green Day Pop Classics". Billboard. 31 ביולי 2024. נבדק ב-2 באוגוסט 2024. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ Weiss, Josh (31 ביולי 2024). "NSYNC's 'Bye Bye Bye' Choreographer Darrin Henson Reacts To Dance's Resurgence In 'Deadpool & Wolverine'". Forbes. נבדק ב-2 באוגוסט 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Interview With Kristian Lundin". HitQuarters. 7 בינואר 2003. אורכב מ-המקור ב-9 ביוני 2012. נבדק ב-10 באפריל 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 Tailor, Leena (20 במרץ 2020). "*NSYNC's 'No Strings Attached' Turns 20: How Destiny's Child, Heartache & Lawsuit Fueled the Album (Exclusive)". Entertainment Tonight. ארכיון מ-20 במרץ 2020. נבדק ב-20 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Greene, Andy (9 באפריל 2012). "Exclusive QA: Simon Cowell on One Direction's Rise to Stardom". Rolling Stone. ארכיון מ-12 במאי 2012. נבדק ב-24 במרץ 2013. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ Sherman, Maria (20 במרץ 2020). "The Future According To NSYNC: 20 Years Of 'No Strings Attached'". NPR. ארכיון מ-20 במרץ 2020. נבדק ב-20 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "*NSYNC's 'No Strings Attached' Shook up the Sound of Y2K Pop". Billboard.
  9. ^ 1 2 3 Wonsiewicz, Steve (7 באפריל 2000). "Why Why Why Fans Buy Buy Buy 'N Sync" (PDF). Radio & Records (1345): 42. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ "Short 'N SYNC Set Wows Girls At Benefit". MTV News. 2 בדצמבר 1999. אורכב מ-המקור ב-30 במאי 2017. נבדק ב-30 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Manning, Kara (3 בינואר 2000). "'NSYNC Lines Up Release Dates In Wake Of Settlement". MTV News. אורכב מ-המקור ב-7 בנובמבר 2012. נבדק ב-24 במרץ 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "'Bye Bye Bye': How R-rated 'Red Rocket' found its anti-scammer anthem in an 'NSync classic". Los Angeles Times (באנגלית אמריקאית). 14 בדצמבר 2021. נבדק ב-8 באפריל 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Edwards, Belen (5 באוקטובר 2021). "Simon Rex and *NSYNC dominate trailer for A24's 'Red Rocket'". Mashable (באנגלית). נבדק ב-8 באפריל 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Deadpool & Wolverine Soundtrack Album Details". Film Music Reporter. 17 ביולי 2024. ארכיון מ-17 ביולי 2024. נבדק ב-17 ביולי 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Billboard Hot 100™, בילבורד, ‏17 באוגוסט 2024
  16. ^ Year-end Charts 2024 – Billboard Global 200 Songs, בילבורד, ‏2024
  17. ^ Year-end Charts 2024 – Billboard Global Excl. U.S. Songs, בילבורד, ‏2024


פרס הווידאו קליפים של MTV לקליפ הפופ הטוב ביותר
"Livin' la Vida Loca" – ריקי מרטין (1999) • "Bye Bye Bye" – אן סינק (2000) • "Pop" – אן סינק (2001) • "Hey Baby" – נו דאוט בהשתתפות באונטי קילר (2002) • "Cry Me a River" – ג'סטין טימברלייק (2003) • "It's My Life" – נו דאוט (2004) • "Since U Been Gone" – קלי קלרקסון (2005) • "Stupid Girls" – פינק (2007) • "Piece of Me" – בריטני ספירס (2008) • "Womanizer" – בריטני ספירס (2009) • "Bad Romance" – ליידי גאגא (2010) • "Till the World Ends" – בריטני ספירס (2011) • "What Makes You Beautiful" – ואן דיירקשן (2012) • "Come & Get It" – סלינה גומז (2013) • "Problem" – אריאנה גרנדה בהשתתפות איגי אזליה (2014) • "Blank Space" – טיילור סוויפט (2015) • "Formation" – ביונסה (2016) • "Down" – פיפת' הרמוני (2017) • "No Tears Left to Cry" – אריאנה גרנדה (2018) • "Sucker" – האחים ג'ונאס (2019) • "On" – ‏BTS ‏(2020) • "Peaches" – ג'סטין ביבר בהשתתפות דניאל סיזר וגיביון (2021) • "As It Was" – הארי סטיילס (2022) • "Anti-Hero" – טיילור סוויפט (2023) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2024) ‏•‏‏ אריאנה גרנדה – Brighter Days Ahead ‏(2025)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=Bye_Bye_Bye&oldid=40155333"