CAAC איירליינס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
CAAC איירליינס
中国民航
נתונים כלליים
תקופת הפעילות 19261988 (כ־62 שנים)
חברת אם מינהל התעופה האזרחית של סין
מיקום המטה בייג'ינג, סין
נתוני חברת תעופה
יאט"א
CA
ICAO
CCA
אות קריאה
CAAC
בסיס פעולה מרכזי נמל התעופה בייג'ינג קפיטל
נמל התעופה שנגחאי פודונג
נמל התעופה צ'נגדו שואנגליו
בסיס פעולה משני האנגג'ואו, טיינג'ין, צ'ונגצ'ינג, שנג'ן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

CAAC איירליינס (中国民航) הייתה חטיבת התעופה של מינהל התעופה האזרחית של סין (CAAC) ומונופול התעופה האזרחית ברפובליקה העממית של סין. היא החלה להפעיל טיסות פנים בשנת 1949. בשנת 1988 נפרץ המונופול והחברה פוצלה לשש חברות תעופה אזוריות, שהתאגדו אחר-כך לחברות התעופה הגדולות של סין: אייר צ'יינה, שבבייג'ינג, צ'יינה סאות'רן איירליינס שבגואנגג'ואו וצ'יינה איסטרן איירליינס שבשנגחאי.

בשנת 1962 החלה CAAC להפעיל שירותים בינלאומיים, בתחילה למדינות אחרות בגוש הקומוניסטי כמו ברית המועצות, מונגוליה, צפון קוריאה, לאוס, בורמה, בנגלדש, צפון וייטנאם וקמבודיה. באמצע שנות השמונים של המאה העשרים הפעילה CAAC טיסות לארצות הברית, אירופה, המזרח התיכון ואוסטרליה, בעיקר באמצעות מטוסי בואינג אמריקאיים, תוך שהמשיכה להשתמש בכלי טיס סובייטים בקווים למזרח אירופה.

פיצול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1988 התפצלה CAAC איירליינס לשש חברות תעופה נפרדות, שכל אחת מהן נקראת על שם אזורי הפעילות העיקריים שלה:

CAAC השתמשה בקוד IATA CA בטיסות בינלאומיות בלבד; טיסות פנים לא קיבלו קוד.

על מטוסי CAAC צויר הדגל הסיני בצורה אנכית עם פסים כחולים וגרסה סינית של הלוגו של CAAC (בקליגרפיה של ראש הממשלה ג'ואו אנלאי) על גוף המטוס הלבן.

צי מטוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

CAAC בואינג 707
מטוס בואינג 747SP של CAAC בשדה התעופה שארל דה גול, פריז, צרפת (1981)
מטוס בואינג 747-200B בצבעי CAAC שהופעל על ידי אייר צ'יינה[1] בשדה התעופה הבינלאומי של אוסאקה, יפן. 1990.

צי CAAC בשנת 1988[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני הפיצול בשנת 1988 כלל צי המטוסים של החברה דגמים כדוגמת:[2]

תעופה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

צי עד 1987[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איליושין Il-14 (הוצא משירות בשנת 1982)
  • ליסונוב לי-2 (הוצא משירות ב-1980)
  • ויקרס ויסקאונט (הוצא משירות בשנת 1984)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא CAAC איירליינס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ B-2448 was handed over to Air China in 1987.
  2. ^ Klee, Ulrich & Bucher, Frank et al.: jp airline-fleets international 88. Zürich-Airport 1988, p. 10–13.