CTLA-4

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
CTLA4
CTLA4 Crystal Structure.rsh.png
מבנים זמינים
בנק מידע החלבוניםחיפוש ב־UniProt האדם: PDBe RCSB
מזהים
שמות נוספיםCTLA4, ALPS5, CD, CD152, CELIAC3, CTLA-4, GRD4, GSE, IDDM12, cytotoxic T-lymphocyte associated protein 4
מזהים חיצונייםOMIM: 123890 HomoloGene: 3820 GeneCards: CTLA4
מיקום הגן (באדם)
כרומוזום 2 (באדם)
כרומוזוםכרומוזום 2 (באדם)[1]
כרומוזום 2 (באדם)
מיקום גנומי עבור CTLA4
מיקום גנומי עבור CTLA4
עמדה2q33.2התחלה203,867,786 bp[1]
סוף203,873,960 bp[1]
תבנית ביטוי RNA
PBB GE CTLA4 221331 x at fs.png
נתוני התבטאות נוספים
אורתולוגים
מיניםאדםעכבר
Entrez
Ensembl
UniProt
RefSeq (mRNA)

NM_001037631
NM_005214

n/a

RefSeq (חלבון)

NP_001032720
NP_005205

n/a

מיקום (UCSC)Chr 2: 203.87 – 203.87 Mbn/a
חיפוש PubMed[2]n/a
ויקינתונים
צפייה/עריכה נתוני אדם
אן-שיפעול של תא T ציטוטוקסי משופעל
תהליך השיפעול של תא T ציטוטוקסי נאיבי

CTLA-4 או Cytotoxic T lymphocyte antigen-4 או CD152 (בעברית- אנטיגן 4 של תאי T ציטוטוקסיים) הוא קולטן, ממשפחת החלבונים CD28, המבוטא על תאי T ציטוטוקיסיים משופעלים. כמו הקולטן CD28 גם CTLA-4 נקשר למולקולות הקוסטימולטוריות B7 (הידועות גם כ CD80 ו CD86) אך באפיניות גבוהה מ- CD28. בניגוד ל- CD28 שקישורם ל B7 גורם לתאי T ציטוטוקסיים להפוך למשופעלים, קישור CTLA-4 ל- B7 גורם לתאים אלו להפוך לאָנרגיים- (חסרי פעילות אפקטורית). תפקידו של מנגנון ה CTLA-4 הוא למנוע תגובת יתר של המערכת החיסונית ובכך למנוע מחלות אוטואימוניות ואלרגיות. בחולי סרטן ביטוי CTLA-4 גורם להפסקת פעילותה של מערכת החיסון נגד התאים הסרטניים ולכן להגברת קצב התקדמות המחלה.

תפקידו של החלבון CTLA-4 בשליטה על התגובה החיסונית הופך אותו למטרה לטיפולים שונים הנמצאים כיום בניסויים קליניים. בניסויים אלו נבדקת האפשרות לחסום את החלבון על ידי נוגדן בחולי סרטן ובכך למנוע את הפסקת פעילותם של תאי T ציטוטוקסיים, בניסוי קליני כזה (שלב 2) נמצאה תגובה אנטי סרטנית ב 22% מחולי המלנומה שטופלו.

במחלות אוטואימוניות כגון ספחת נבדקת התועלת שבשימוש בחלבון כימרי המורכב מן החלק החוץ תאי של CTLA-4 והחלק הקבוע של נוגדן (Fc). החלבון הכימרי נקשר למולקולות קוסטימולטוריות ובכך מונע מהן להפעיל את תאי הT ליצירת התגובה האוטואימונית.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]