לדלג לתוכן

DAB

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מדינות המפעילות שירות DAB מסומנות בכחול כהה
מקלט DAB

DAB (Digital Audio Broadcasting) היא משפחת תקנים לשידור רדיו דיגיטלי ומולטימדיה. המונח DAB נקבע תחילה לתיאור שידורי רדיו דיגיטליים, אך כיום הוא מזוהה בעיקר עם התקן האירופאי אאורקה 147.

תקן אאורקה 147 פותח על ידי תאגיד הפיתוח האירופי אאורקה (Eureka). זהו תקן פתוח, אשר אושר על ידי גופי התקינה העיקריים בעולם, ומגדיר הן שידורים קרקעיים והן שידורים לווייניים (אם כי עד סוף 2006 נעשה בו שימוש רק בשידורי קרקע).

בשיטה משתמשים בתדרי VHF או L band. זהו התקן הראשון שעשה שימוש ב-OFDM. אפנון הגלים התת-נושאים מתבצע בשיטת QPSK דיפרנציאלי סימטרי (SDQPSK או π/4 D-QPSK). תיקון השגיאות מתבצע באמצעות קוד קונבולוציה מנוקב.

דחיסת השמע בתקן זה היא MP2.

DAB פותח בהדרגה משנת 1981, ותוקנן בשנות התשעים. מאז אומץ על ידי מספר גדול של מדינות. בחלקן יש כבר שידורים מסחריים, ואילו באחרות יש בשלב זה רק שידורים ניסיוניים. מקלטים לקליטת שידורים בשיטה זו נמכרים לציבור מאז 1999. שידורים בשיטה זו מיועדים להחליף את שידורי ה-FM ויישומה בעולם מתואם על ידי הפורום WorldDMB, שבו מיוצגים כ-30 מדינות ומספר יצרני ציוד.

נכון ל-2006 מעריכים כי כ-500 מיליון אנשים מכוסים על ידי שידורי DAB. המדינות המובילות, הן מבחינת כמות וכיסוי תחנות השידור (מעל לכ-95% מהאוכלוסייה), והן מבחינת כמות המקלטים שבשימוש, הן הממלכה המאוחדת, שווייץ, דנמרק, בלגיה, הולנד וגרמניה.

ביוני 2009 הכריזה ממשלת בריטניה על תוכנית להפסקת השידור האנלוגי ברחבי הממלכה המאוחדת עד שנת 2015 ומעבר לשידורי רדיו דיגיטלי באופן מלא[1]. אולם התוכנית נדחתה מספר פעמים[2], עד לאחרי שנת 2030[3].

בסוף 2017 הייתה נורווגיה למדינה הראשונה שעברה לשידורי רדיו דיגיטלי באופן מלא והפסיקה את השידור האנלוגי בתדר FM, לאחר ששידורי DAB הגיעו לכיסוי מקיף (כ-99.5% מהאוכלוסייה)[4].

תקנים מתקדמים +DAB ו-DMB

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מודול +DAB למכונית

מאז פיתוח התקן, הטכנולוגיה של שידורים דיגיטליים התקדמה ובעקבות התקדמות זו פותח ב-2007 תקן חדש ומשופר, המכונה DAB+. תקן זה משתמש בדחיסת שמע HE-AAC v2, ובקוד ריד-סולומון לתיקון שגיאות מתקדם יותר. התקן יעיל פי שניים מקודמו. אין תאימות לאחור.

נכון לאוקטובר 2017, שידורי +DAB הושקו במספר מדינות: אוסטרליה, צ'כיה, דנמרק, גרמניה, הונג קונג, איטליה, מלטה, נורווגיה, פולין, שווייץ ובלגיה[5] מלטה הייתה המדינה הראשונה באירופה שהשיקה שידורי +DAB. מספר מדינות נוספות צפויות גם הן להשיק שידורים כאלו בשנים הקרובות, כגון אוסטריה, הונגריה, תאילנד, וייטנאם ואינדונזיה.

DMB (Digital Multimedia Broadcasting) הוא תקן פתוח, המבוסס על DAB, עם יכולות של תמונות וידאו בנוסף לשמע, אומץ בשנת 2006 על ידי הפורום WorldDMB (לשעבר WorldDAB). נכון לשנת 2017, שידורי DMB מתקיימים בנורווגיה, קוריאה הדרומית ותאילנד.

בישראל אומץ לשימוש תקן אאורקה 147. בשנת 2001 החלה חברת "בזק" בשידורי ניסיון של התקן בתחום VHF. במסגרת הניסוי קיבלה קבוצה מצומצמת של מאזינים מכשיר רדיו דיגיטלי. הקבוצה כללה מספר עובדי בזק, הרשות השנייה ומוזמנים נוספים[6]. במסגרת הניסוי כוסו כ-80% משטח ישראל בשידורי רדיו דיגיטליים באמצעות חמישה משדרים בלבד - לעומת כ-40 משדרים, שנדרשים לכיסוי הרדיו האנלוגי בישראל[7]. הניסוי נערך בשיתוף הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ורשות השידור כפתרון לבעיות שידורי הרדיו בישראל. בעיקר בתחום ה-FM, שבו פועלות רוב תחנות הרדיו בישראל, הסובל ממצוקת תדרים, בין השאר בגלל הקצאה נרחבת של תדרים לצה"ל ולרשות השידור, וכן מהפרעות של תחנות רדיו פיראטיות או תחנות במדינות שכנות. כמו כן שידורי ה-FM הם אזוריים, בכל אזור יש צורך להקצות לאותה תחנה תדר אחר כדי למנוע הפרעות העשויות לנבוע ממוקדי שידור סמוכים; ואילו השידור הדיגיטלי מאפשר שידור מספר רב של תחנות על אותו תדר, ללא הפרעה[6][8].

ב-15 באוגוסט 2004 התקבלה החלטת ממשלה על הקמת תחנות רדיו דיגיטליות, במטרה להגביר את התחרות בתחום הרדיו[9]. במרץ 2005, הוסדרה החקיקה בעניין, לאחר אישור בכנסת של תיקון מס' 27 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (התשס"ה-2005). בינואר 2006 התכנסה לראשונה "ועדת גיא", בראשות השדרנית כרמית גיא, במטרה לתכנן את הרפורמה בתחום הרדיו, על ידי הפעלתן של תחנות רדיו דיגיטלי חדשות בישראל[10]. הצפי לסיום הקמת התשתית ותחילת השידור הדיגיטלי היה לתחילת 2007. כאשר יוקמו עשרות תחנות חדשות בישראל, שהמימון יגיע מגביית דמי מנוי חודשיים, לצד כספי פרסום[11].

ביוני 2008, לאחר דחיות רבות, פרסמו משרד האוצר ומשרד התקשורת מכרז משותף להקמה ולהפעלה של מערך שידורי רדיו דיגיטלי DAB+. הזיכיון הוצע ל-14 שנה, כאשר תקופת ההקמה אמורה הייתה לעמוד על שנתיים, עם הקמת תשתית שתתמוך בעד כ-50 תחנות[12]. המענק שהוצע עמד על 23 מיליון שקל[13]. חברת "בזק" נפסלה מראש, במטרה להגדיל את התחרות בתחום התקשורת בישראל במטרה ל[14][15]. למכרז לא הוגשה אף הצעה[16]. בינואר 2010 הוגדל מענק ההקמה ל-60 מיליון שקל[17], אך שוב לא הוגשה אף הצעה והמיזם לא הוקם[18][19].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא DAB בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. John Plunkett, Digital Britain: Analogue radio switch-off set for 2015, The Guardian, June 16, 2009 (באנגלית)
  2. John Plunkett, Digital radio switchover 'will not be complete until 2019', The Guardian, November 30, 2011 (באנגלית)
  3. No FM switch off in the UK until at least 2030 says DCMS, RadioToday, October 21, 2021
  4. איתי שטרן, המהפכה הבאה לא תשודר בישראל, באתר הארץ, 5 בפברואר 2017
  5. Der Action Blog: Entertainment und mehr, www.dab-digitalradio.ch (בגרמנית)
  6. 1 2 אריאל יס, המהפכה הדיגיטלית מגיעה לרדיו, באתר הארץ, 27 ביוני 2001
  7. דובי בן-גדליהו, ‏קול מהשמים, באתר גלובס, 27 בינואר 2005
  8. ערן גבאי, בזק רוצה להקים את התשתית הקרקעית לשידורי הרדיו הדיגיטלי בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים, באתר TheMarker, 24 בינואר 2006
  9. ערן גבאי, מהפכת שידורי הרדיו הדיגיטלי בישראל, באתר TheMarker, 8 בינואר 2006
  10. ועדת גיא לקידום התחרות בתחום הרדיו הארצי מתכנסת היום לישיבה ראשונה, באתר TheMarker, 4 בינואר 2006
  11. ערן גבאי, 50 תחנות - אך גם סוף להאזנה בחינם, באתר הארץ, 7 בינואר 2006
  12. ערן גבאי, המכרז להקמת התשתית לרדיו הדיגיטלי כבר בתוך כחודשיים: התשתית תתמוך ב-50 תחנות, אך תחילה רק 20 יורשו לפעול, באתר TheMarker, 12 בדצמבר 2007
  13. יעל גאוני, ‏מכרז הרדיו הדיגיטלי יוצא לדרך: הזוכה יקבל מענק הקמה עד 23 מיליון שקל, באתר גלובס, 4 ביוני 2008
  14. אמיתי זיו, מכרז הרדיו הדיגיטלי יוצא לדרך; בעלי תשתית קיימת וביניהם בזק וחברות הסלולר לא יוכלו להתחרות, באתר TheMarker, 2 באפריל 2008
  15. גיא הדס, ‏האוצר מתנגד לכניסת בזק לתחום הרדיו הדיגיטלי דרך הקמת תשתיות, באתר גלובס, 17 בספטמבר 2006
  16. יעל גאוני, ‏למרות כישלון מכרז הרדיו הדיגיטלי: ראש אגף הרדיו ברשות השנייה נשלחה לכנס בחו"ל, באתר גלובס, 26 באפריל 2009
  17. לי-אור אברבך, ‏המענק למפעיל הרדיו הדיגיטלי ישולש - ויגדל ל-60 מיליון שקל, באתר גלובס, 3 בינואר 2010
  18. ביטאון הגל, אפריל 2010
  19. יניב מגל, ‏כאן הסתיימו שידורינו, באתר גלובס, 15 ביוני 2010