DIR (טיפול)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

DIR (ראשי תיבות של[1]Developmental Individual differences Relationship - based ) מכונה גם שיטת גרינספן, או Floor time)

מודל ה- DIR הוא מודל אינטגרטיבי להערכה וטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים בכלל וילדים על הספקטרום האוטיסטי בפרט. המודל פותח על ידי פרופ' סטנלי גרינספן וד"ר שרינה וידר על בסיס תצפיות רבות שנערכו על אינטראקציה של תינוקות בעלי התפתחות תקינה והוריהם אשר שימשו בסיס להבנת התפתחות ותפקוד תקינים.

הנחות היסוד של המודל[עריכת קוד מקור | עריכה]

א. ילדים מתפתחים (בכל תחומי התפקוד), מתוך אינספור התנסויות באינטראקציה עם הוריהם או עם המטפלים המשמעותיים עבורם -

זהו מרכיב ה- Relationship . המודל רואה בקשר ובאינטראקציה את המנוע המרכזי להתפתחות תינוקות וילדים. ההורים לפיכך, הם המטפלים העיקריים והאינטראקציה עמם היא במוקד ההתערבות הטיפולית.

ב. כל תחומי ההתפתחות (המוטורי, התחושתי, הרגשי, השפתי, החברתי וכו' ) מתפתחים במקביל, קשורים ומשפיעים זה על זה. ההתבוננות על תפקוד הילד לפיכך חייבת להיות כוללנית - זהו מרכיב ה- Developmental.

פרופ' גרינספן וד"ר וידר תארו רצף התפתחותי המורכב משלבים אשר מושתתים האחד על בסיס הקודם אך ממשיכים להתפתח גם במקביל ( השלבים הם: ויסות עצמי , קשב ועניין בעולם, אינטימיות ויצירת קשרים, הדדיות ותקשורת דו- כיוונית, תקשורת מורכבת ופתרון בעיות, רעיונות רגשים, חשיבה רגשית וחיבור בין רעיונות, חשיבה רב סיבתית, חשיבה השוואתית ומדורגת ולבסוף - חשיבה רפלקטיבית ותחושת עצמי מבוססת).

ג. ההבנה של תפקוד תינוקות וילדים מושתתת על התפיסה כי הבסיס הנוירו-ביולוגי הקונסטיטוציוני שעמו מגיע התינוק לעולם ישפיע על הדרך בה הוא יקלוט , יעבד, יחווה את העולם סביבו ויפעל בו. זהו מרכיב ה -Individual Differences . הבנת הדרך שבה כל ילד קולט ומעבד את העולם ופועל בתוכו מהווה את הבסיס להבנת עוצמותיו וחולשותיו שעל בסיסה תיבנה לכל ילד וילד תוכנית טיפול ייחודית התפורה בדיוק לצרכיו ולצורכי משפחתו.

תוכנית טיפולית לפי המודל תכלול שעות טיפוליות של רכיב הליבה של המודל - ה- Floor time, את רכיב העבודה המובנית חלקית בה יינתן מענה לצרכים טיפוליים בתחומי התפקוד השונים (בטיפולי השפה והתקשורת, הריפוי בעיסוק, הפיזיותראפיה וכו') ואת רכיב העבודה הסנסו-מוטורית (מפורטים מטה).

תוכנית כוללנית תכלול גם עבודה עם ההורים , התערבות רפואית, עבודה על התאמת אמצעי תקשורת תומכת וחליפית במידת הצורך עבור ילדים הזקוקים לכך, התערבות חינוכית במסגרת בה נמצא הילד, עבודה טיפולית עם בני גילו - למעשה, החזקת המערך הטיפולי של הילד והמשפחה על מרכיביו השונים.

מרכיב ה-Floor time הוא מרכיב הליבה של המודל ומטרתו המרכזית היא להביא את הילד לתוך קשר מהנה ומתמשך עם ההורה/המבוגר המשמעותי באמצעות התחברות אל מוקדי העניין וההנעה הרגשית של הילד ותוך הבאה בחשבון של צרכיו הייחודיים. מתוך המותאמות של ההורה אל השלב בו הילד נמצא ואל צרכיו התחושתיים-רגשיים, צפויים להתפתח שלבי ההתפתחות הבאים (שתוארו מעלה בקצרה).

מרכיב העבודה המובנית חלקית הוא זה אשר בו מתקיימת עבודה טיפולית על מטרות טיפוליות שונות המותאמות לצרכיו של הילד והמשפחה. הטיפולים הפארה רפואיים על סוגיהם, העבודה החברתית ומטרות שונות עליהם מושם דגש - נכנסים לתוך מרכיב העבודה המובנית חלקית.

מרכיב העבודה הסנסו-מוטורית הוא זה אשר בא לתת מענה לצרכים החושיים-מוטוריים של הילד על מנת להביאו לתפקוד מיטבי ובו תתקיים בו זמנית התאמה מרבית של הסביבה לצרכיו של הילד והן עבודה ממוקדת עם הילד על מנת להביאו לתפקוד אופטימאלי בסביבתו.

תוכנית טיפול כוללנית תודרך ותנוהל על ידי איש מקצוע טיפולי אשר הוכשר לכך בתהליך ההכשרה הרשמי.

בישראל מיושם מודל ה- DIR במספר מסגרות חינוכיות ברחבי הארץ אשר מודרכות על ידי מטפלים מוסמכים לטיפול והדרכה במודל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סטנלי גרינשפן ושרינה ויידר (1995), "ילדים עם צרכים מיוחדים", הוצאת קוראים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]