Devil May Cry (משחק וידאו)
 | |
| עטיפת המשחק | |
| כללי | |
|---|---|
| תאריך הוצאה | 23 באוגוסט 2001 |
| סוגה | פעולה-הרפתקה |
| פיתוח | קאפקום |
| הוצאה לאור | קאפקום |
| ארץ מקור | יפן |
| עיצוב | הידקי קאמייה |
| סדרה | Devil May Cry |
| דרישות תוכנה | |
| מצבי משחק |
משחק וידאו למשתתף יחיד  |
| פלטפורמות |
פלייסטיישן 2 פלייסטיישן 3 פלייסטיישן 4 Xbox 260 Xbox One Microsoft Windows נינטנדו סוויץ' |
| מדיה | DVD (פלייסטיישן 2), בלו-ריי (פלייסטיישן 3, פלייסטיישן 4, Xbox 360, Xbox One), כרטיס משחק של נינטנדו (אנ') (נינטנדו סוויץ') |
| המשחק הבא | Devil May Cry 2 |
| https://www.devilmaycry.com/1/ | |
  | |
Devil May Cry הוא משחק וידאו מסוגת פעולה-הרפתקה שפותח והופץ על ידי קאפקום לקונסולת פלייסטיישן 2 ב-23 באוגוסט 2001. זהו המשחק הראשון בסדרת המשחקים "Devil May Cry". עלילת המשחק עוקבת אחרי דנטה, צייד שדים שכיר המצטרף לאישה מסתורית בשם טריש למסע כדי להביס את מלך השדים, מונדוס, שהרג את אמו וגרם להיעלמות אחיו התאום.[1] המשחק נוצר בהשראת הקומדיה האלוהית של דנטה אליגיירי.[2]
פיתוח המשחק התחיל כאבטיפוס של המשחק "Resident Evil 4", אבל כשסטה מז'אנר ההישרדות אימה האופייני לסדרת Resident Evil הומר לקניין רוחני חדש. הצלחת המשחק הובילה למספר משחקי המשך, עיבוד לסדרת אנימה, עיבודים לקומיקס ומאנגה ושיווק מרצ'נדייז.[3]
משחקיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
"Devil May Cry" הוא משחק פעולה-הרפתקה המוצג בגרפיקת תלת-ממד בגוף שלישי. השחקן מגלם את דנטה, שחמוש בנשק קר וחם שאיתם הוא נלחם באויבים. המשחק מחולק ל-23 "משימות", כשבכל אחת מהן מוטלת על השחקן מטרה אחרת כדי להתקדם בעלילת המשחק. המשחק מדרג את ביצועי השחקן באמצעות "ציון סטייל", כשהציון הנמוך ביותר הוא D, אחריו C, B, A ולבסוף הציון הגבוה ביותר - S. השחקן צריך להצרף מתקפות שונות במהירות גבוהה כדי להעלות את הציון שלו, ואם הוא עושה טעות ונפגע הציון מתאפס. בנוסף ללחימה, המשחק מכיל אלמנטים של משחק פלטפורמה וחשיבה.
מתקפות מוצלחות ממלאות את מדד ה-"Devil Trigger" של השחקן, וכשהמדד מתמלא השחקן יכול להיכנס למצב מיוחד בו כוחותיו מוגברים ומתקפות חדשות מתאפשרות. כשהשחקן מביס אויבים הוא מרוויח נקודות הנקראות "כדורים אדומים", איתן הוא יכול לרכוש מתקפות חדשות ופריטים המסייעים במשחק.[1]
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עלילת המשחק נפתחת עם דנטה, צייד שדים שכיר. יום אחד פורצת למשרדו טריש, אישה מסתורית הרכובה על אופנוע. טריש מציגה את עצמה לדנטה ומבקשת את עזרתו של דנטה כדי להביס את מונדוס, מלך השדים שמתכנן לברוח מהגיהנום אל עולם בני-האדם דרך שער בין-מימדי הנמצא על אי בודד. דנטה נדהם לראות שתווי פניה של טריש זהים לחלוטין לפני אימו, שנרצחה על ידי שדים בילדותו, ומחילט לעזור לה.
דנטה וטריש מגיעים לאי הבודד ומתפצלים. בעודו חוקר טירה עתיקה, דנטה מוצא חרב קסומה שנקראת אלאסטור ומשתמש בה כדי להביס מפלצת עצומת מימדים בשם פאנטום. דנטה ממשיך להתקדם לתוך הטירה ונלחם במספר אויבים מפלצתיים ובאביר בשריון מתכת בשם נילו אנג'לו. כשדנטה נלחם בנילו אנג'לו הוא שם לב שאנג'לו עונד תליון זהה לתליון שלו. דנטה נזכר שאימו נתנה לו ולאחיו התאום ורג'יל תליונות זהים בילדותם ומבין שנילו אנג'לו הוא למעשה ורג'יל. דנטה מביס את ורג'יל ושני חצאי התליון מתאחדים, והופכים את חרבו של דנטה לחרב הקסומה של אביהם השד, ספרדה.
דנטה מוצא את השער הבין-מימדי ומגיע לגיהינום, שם תוקפת אותו טריש, שמתגלה כסוכנת כפולה העובדת בשביל מונדוס. דנטה וטריש מותקפים שניהם על ידי המפלצת נייטמר, ודנטה מסכן את חייו ומציל את טריש. כשטריש שואלת למה דנטה הציל אותה למרות שבגדה בו, דנטה אומר שעשה זאת בגלל הדמיון המשונה בינה לבין אימו והולך.
מונדוס לוכד את טריש ומחליט להרוג אותה על שנכשלה במשימתה, אבל הוא נקטע על ידי דנטה והשניים נלחמים. דנטה מנצח, מגרש את מונדוס חזרה לגיהנום וסוגר את השער הבין-מימדי. טריש מתנצלת בפני דנטה, שסולח לה. השניים נמלטים על גבי אווירון בעוד האי מתפוצץ. בחזרה במשרדו של דנטה בעיר, השניים מחליטים לעבוד כשותפים בעסקי ציד השדים.
פיתוח והפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשחק פותח על ידי קאפקום, והתחיל את פיתוחו כאחד ממספר אבטיפוסים למשחק "Resident Evil 4" תחת הנחיית הבמאי הידקי קאמייה.[4] כשפיתוח המשחק התקדם הוא סטה עוד ועוד מסוגת ההישרדות אימה של סדרת Resident Evil, עד שבשלב מסויים קאפקום החליטה לנתק אותו לחלוטין מהסדרה ולהפוך אותו לקניין רוחני חדש בסוגת הפעולה-הרפתקה. הצוות החליט לתת למשחק סגנון גותי ולהשתמש בקומדיה האלוהית של דנטה אליגיירי כהשראה לכתיבת הסיפור. חברי הצוות נסעו לספרד ולממלכה המאוחדת וצילמו אלפי תמונות של אמנות גותית מימי הביניים, בהן השתמשו ליצירת הגרפיקה של המשחק. קאמייה רצה לתת למשחק תמה של "מגניבות", והחליט לשלב בו פסקול בסגנון מוזיקת רוק וטכנו. הוא עיצב את דנטה עם מעיל עור אדום ושיער לבן ורצה לשלב במשחק פעלולים אקרובטיים.[5] רמת הקושי של המשחק היתה גבוהה במיוחד ביחס למשחקים אחרים.
המשחק שוחרר לשוק ב-23 באוגוסט 2001 וזכה לביקורות חיוביות ולהצלחה כלכלית. משחק המשך, "Devil May Cry 2", הוכרז כמעט מייד לאחר צאת המשחק הראשון ויצא לשוק ב-2003. מספר משחקי המשך נוספים יצאו מאז בנוסף לאתחול בשנת 2013. ב-2012 המשחק הוסב לקונסולות פלייסטיישן 3 ו-Xbox 360 במהדורה מחודשת יחד עם המשחק השני והשלישי בסדרה. היסבים נוספים יצאו לקונסולות פלייסטיישן 4, Xbox One ולמערכת ההפעלה Microsoft Windows ב-2018, ולקונסולת נינטנדו סוויץ' ב-2019. "Devil May Cry" השפיע מאוד על סוגת משחקי הפעולה וסלל את הדרך למשחקים כמו God of War בהמשך.[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של Devil May Cry (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Devil May Cry Instruction Booklet. Capcom. 2001.
- ^ Mielke, James. "Postmortem on DMC3:SE". 1UP.com. ארכיון מ-24 ביוני 2013. נבדק ב-23 ביוני 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 אביתר כהן, להרוג שדים ולצחוק: Devil May Cry 5, באתר ynet, 2 באפריל 2019
- ^ Kevin Gifford, Mark MacDonald (באפריל 2005). "Afterthoughts: Resident Evil 4". Electronic Gaming Monthly. Ziff Davis Media Inc. (190): 51–52.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Devil May Cry Graphic Edition. Kadokawa Shoten. בדצמבר 2001. ISBN 978-4-04-707071-4.
{{cite book}}: (עזרה)