סוקטה (חברה)

דאשר-סוקטה שמות קודמים: SOCATA EADS Socata
שם בשפת המקור: Société de Construction d'Avions de Tourisme et d'Affaires

נתונים כלליים
סוג	חברה פרטית
מייסדים	סוד אוויאסיון
תקופת הפעילות	1966 – מרץ 2015 (כ־49 שנים)
חברת אם	Sud Aviation Aérospatiale EADS Daher
מיקום המטה	טארב, צרפת
בעלות	DAHER ‏ 100%
ענפי תעשייה	תעשייה אווירית
מוצרים עיקריים	מטוסים, חלקי מבנה כלי טיס
www.daher.com

הלוגו של EADS סוקטה

סוקטה TBM 850 מוצג בסלון האווירי בפריז 2007

סוקטה (בשמה המלא DAHER-SOCATA‏, לשעבר EADS Socata) היא יחידה עסקית של EADS המוקדשת לייצור מטוסים קלים המונעים על ידי מנועי בוכנה ומנועי טורבו-פרופ, לרבות מטוסים פרטיים, מטוסי אימון ומטוסי מנהלים קטנים. כמו כן, מייצרת סוקטה חלקי מטוסים עבור יצרנים אחרים כגון איירבוס, דאסו, אמבראר, יורוקופטר ולוקהיד מרטין. מטה החברה והמפעל שוכנים בנמל התעופה תרבס-לורדס-פירנס שבדרום מערב צרפת. החברה מחזיקה גם מתקן בנמל התעופה נורת' פרי שבדרום פלורידה המשמש כמטה אמריקני לצורכי מכירות, שיווק, הפצת חלקי חילוף, תמיכה טכנית ושירות לקוחות.

היסטוריה

שורשי סוקטה בחברת מוראן-סאלוניר שנוסדה ב-1911. ב-1966 שינתה מוראן-סאלוניר את שמה לסוקטה (בצרפתית: Socata, ראשי תיבות של Societe de Construction d'Avions de Tourisme et d'Affaire, בעברית: חברה לבניית מטוסים לתיירות ועסקים) כאשר נרכשה על ידי סוד אוויאסיון לצורך ייצור מטוסים קטנים.

אחד המוצרים הפופולריים יותר של החברה היה סדרת Rallye של מטוסים כלליים. במהלך 1979, SOCATA החליטה לארגן מחדש ולמתג מחדש חלק גדול מתוכניות הייצור שלה, שאחת מהתוצאות שלהן היא שינוי שמות הדגמים השונים של סדרת Rallye, כל אחד מקבל שם אינדיבידואלי, "יותר גאלי".

במהלך שנות ה-80, ה-Rallye הוחלף בהדרגה והוצא מהייצור בצרפת על ידי סדרת Socata TB החדשה יותר. במהלך דצמבר 1984, נמסר הראלי האחרון של כ-3,300 מטוסים, מדגם R235 Guerrier חמוש. עם זאת, ההחלטה של SOCATA להפסיק את הייצור בצרפת לא הייתה סופה של כל פעילות הייצור. במהלך שנות ה-70, SOCATA מכרה רישיון לייצור דגם ה-Rallye 100ST לחברת התעופה הפולנית PZL, מה שהוביל לבניית המטוס באופן עצמאי במתקניה בוורשה בשם PZL Koliber (Haming Bird). ב-18 באפריל 1978, המטוס הראשון שנבנה ב-PZL ביצע את טיסת הבכורה שלו, ובמהלך השנה שלאחר מכן, החל ייצור כמותי של הקוליבר (Koliber).

במהלך אמצע שנות ה-70, SOCATA החלה לעבוד על מה שיהפוך לסדרת הTB של מטוסים כלליים; השאיפה העיקרית של קו מוצרים חדש זה הייתה להחליף לחלוטין את סדרת Rallye הקיימת והמצליחה ביותר של החברה. כמתוכנן, במהלך 1979, ייצור סדרת ראלי צומצם כאשר הייצור של הסדרה החדשה התגבר; דגמי הכניסה הראשוניים שלהם סומנו כ-TB-9 Tampico ו-TB-10 Tobago.

Socata Tampico TB9

'

ב-18 בדצמבר 1980, דגם משופר של המטוס, שהוגדר כ-TB20, זכה בתעודת הסוג שלו על ידי רשויות התעופה הצרפתיות. במהלך מרץ 1981, הושלמה המסירה הראשונה של ייצור TB20 ללקוח גרמני. דגמים שונים משופרים של סדרת ה-TB פותחו לאחר מכן.

SOCATA אימצה פילוסופיית הרכבה פשוטה במתקן ההרכבה הסופית שלה בטארבס, ובחרה להשלים מטוס נתון רק לאחר שכבר קיבלה הזמנה עבורו. מסגרות אוויר בסיסיות ייוצרו מראש ויגמרו על פי הזמנה, מה שמאפשר להתקין שינויים שצוינו על ידי הלקוח וציוד אופציונלי להתקין בהתאם לדרישותיו. בעוד שהסוג הושלם על פס ייצור יחיד במתקן, כל הדגמים, הנמוכים והעליונים כאחד, סיימו באותו קו. בתחילת 1993, SOCATA ייצרה כ-12 מטוסים מסדרת TB בחודש, עד אמצע השנה, זה ירד לכ-8 מטוסים בחודש.

סוקטה TB 10 טובגו GT

במהלך שנות ה-80, SOCATA, לאחר שזיהתה עמדת שוק פנויה עבור מטוס חד-מנועי מותאם במיוחד המסוגל לבצע הובלה אישית מהירה ומטען קל, החלה להתעניין במטוס הקל מוני 301 המופעל באמצעות בוכנה של חברת מוני מטוסים. בהתאם לכך, החלו שיחות בין מוני לבין SOCATA בנושא ייצור נגזרת מונעת טורבו-פרופ של ה-301. המוצר שעלה מהדיונים הללו היה עיצוב חדש, המכונה TBM 700, שהיה כבד במידה ניכרת מה-301 המקורי בעוד שסופק עם יותר מפי שניים מהכוח הזמין. הקידומת של הייעוד, TBM, מקורה בראשי התיבות "TB", המייצגת Tarbes, העיר הצרפתית שבה שוכנת SOCATA, ואילו ה-"M" מייצגת מוני. בזמן יצירתו, בעוד שכמה חברות תעופה למדו או שקלו אחרת את הפיתוח של מטוס כזה, ה-TBM 700 המיוחל היה מטוס הנוסעים/המטען החד-מנועי הראשון שנכנס לייצור. מלכתחילה, נקבעו קריטריונים לביצועים מרכזיים, שדרשו רמה גבוהה של אמינות, תוך שהם מסוגלים לשילוב מהירות/גובה שאין כמוהו בין עמיתים חד-מנועי TBM 700 אחרים.

כתוצאה מכך, במהלך יוני 1987, הוקם מיזם משותף, בשם TBM International, במטרה להשלים את הפיתוח של עיצוב ה-TBM 700 ולבצע את ייצור המטוס החדש; הבעלות על המיזם המשותף חולקה בין מוני לבין חברת האם של SOCATA, Aérospatiale.  תוכננו זוג קווי ייצור נפרדים עבור ה-TBM 700, אחד הממוקם במתקן של מוני ב-Kerrville, טקסס, אשר נועד לשרת את השוק האמריקאי, והשני מבוסס במפעל של SOCATA בטארבס, שהיה אמור לייצר מטוסים ללקוחות בכל שאר העולם. עם זאת, במהלך שנות ה-80 המאוחרות ותחילת שנות ה-90, מוני סבל מחסרים פיסקאליים מתמשכים; כתוצאה מכך, במאי 1991, בחר מוני לפרוש מהשתתפות במיזם המשותף, והותיר את SOCATA כחברה העיקרית המעורבת בתוכנית.

Socata TBM-700

ב-14 ביולי 1988, אב הטיפוס הראשון של TBM 700 ערך את טיסת הבכורה של הטיפוס. בדיקות טיסה הוכיחו שלמעשה כל המטרות שנקבעו בתכנון הושגו, מה שהוביל להתקדמות מהירה לקראת הייצור. ב-31 בינואר 1990 התקבל אישור סוג מהרשויות בצרפת; אחריו הענקת אישור מינהל התעופה הפדרלי של ארצות הברית (FAA) ב-28 באוגוסט 1990. במהלך תחילת 1990 התרחשה המסירה הראשונה של TBM 700; קבוצת הייצור הראשונה של 50 מטוסים נמכרה כמעט מיד. משוב מוקדם שהתקבל ממפעילים וטייסים היה בדרך כלל חיובי לגבי היכולות של המטוס החדש, ולעיתים קרובות שיבח את המהירות שלו ואת שולי הכוח הנדיבים שלו בין תכונות אחרות.

על פי פרסום תעופה וחלל Flying, בעוד שה-TBM 700 התגלה במהירות כפופולרית וכמטוס טוב בזכות עצמו, השירותים ומתקני התמיכה שסופקו SOCATA היו נקודת חולשה ראשונית. SOCATA, שהכירה בחשיבות הקריטית של תשתית תמיכה אפקטיבית, השקיעה רבות בשיפור התמיכה העולמית בסוג; במקום להסתמך רק על צדדים שלישיים ועל הסדרי שותפות עם חברות אחרות, המשרד פיתח מתקנים משלהם. SOCATA פתחה מרכז שירות משלה בפלורידה, וכן הקימה רשת מפיצים המסוגלת הן למכירה והן לשירות עבור ה-TBM 700. כתוצאה מכך, במהלך שנות ה-90 המאוחרות, המכירות מהסוג בשוק צפון אמריקה עלו באופן דרמטי.

במהלך שנת 2000 הפכה SOCATA לחברה בת בבעלות מלאה של קונצרן התעופה הרב לאומי EADS; זמן קצר לאחר מכן, העסק מותג מחדש כ-EADS SOCATA. ב-27 ביוני 2008, EADS הודיעה על כוונתה למכור את גרעין השליטה ב-EADS SOCATA לעסק הטכנולוגיה הצרפתי DAHER, אך תשמור על מניות מיעוט בחברה.[9] ב-3 בנובמבר 2008, EADS ו-DAHER הודיעו כי הגיעו להסכמה סופית ל-DAHER לרכוש 70% ממניות EADS SOCATA.

ב-7 בינואר 2009, DAHER אישרה את רכישת רוב 70% ממניות SOCATA.

במהלך סוף 2009, פורסם כי EADS SOCATA סיימה הסכם עם חברה פרטית, JetSet International Ltd, למכירת תעודת הסוג, כלי עבודה, רכיבים, תוכניות הנדסיות ושרטוטים עבור ה-Morane-Sulnier MS.760 Paris, א. מטוס עסקים מונע על ידי סילון שפותח על ידי קודמו של SOCATA. החברה רכשה בנפרד יותר מ-30 מטוסי MS760 בדימוס מממשלות צרפת וארגנטינה;[12] לפי הדיווחים, ל-JetSet International Ltd היו שאיפות לשפץ את שלדות התעופה הקיימות הללו ולהתקין מנועי סילון ואוויוניקה מהדור הנוכחי במטרה למכור אותם ל - מפעילים תמורת כ-$550,000.

ביוני 2014 הודיעה דאהר כי רכשה את 30% הנותרים מ-EADS SOCATA מקבוצת איירבוס (לשעבר EADS), מה שהופך אותה לחברה בת בבעלות מלאה של החברה. במהלך מרץ 2015, השימוש בשם SOCATA הופסק רשמית, לאחר שהחטיבה מותגה מחדש כדאהר בלבד כדי ליישר קו הדוק יותר עם חברת האם החדשה שלה.

כלי טיס של סוקטה

כלי טיס שיוצרו בעבר

• סדרת ראלי
• ST 10 דיפלומט
• TB 30 אפסילון

כלי טיס המיוצרים כיום

• סדרת סוקטה TB הכוללת את:
  • TB-9 טמפיקו GT
  • TB-10 טובגו GT
  • TB-200 טובגו XL GT
  • TB-20 טרינידד GT
  • TB-21 טרינידד TC GT
• סדרת סוקטה TBM הכוללת את:
  • TBM 700
  • TBM 850

כלי טיס שלא נכנסו לייצור סדרתי

• TB 31 אומגה
• TB 360 טנגרה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סוקטה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של סוקטה
• EADS סוקטה, האתר הרשמי