Exploration Flight Test 1

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף EFT-1)
EFT-1
נתוני משימה
מטרה מרכזית טיסת ניסוי
חללית אוריון
כן שיגור LC-37B, נמל החלל קייפ קנוורל
שיגור 12:05 UTC,‏ 5 בדצמבר 2014
נחיתה 16:29 UTC,‏ 5 בדצמבר 2014, באוקיינוס השקט
משך המשימה 4 שעות ו־24 דקות
נתוני חללית
משגר דלתא 4 כבד
נתוני מסלול
מספר הקפות 2
אפוגיאה 5,800 ק"מ
צוות
אנשי צוות 0
משימות קשורות
משימה קודמת
STS-135
משימה הבאה
ארטמיס 1
מזהים
מספר קטלוג לוויינים 40329 עריכת הנתון בוויקינתונים
מאגר המידע הלאומי 2014-077A עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Exploration Flight Test 1, או בקיצור EFT-1, היא טיסת הניסוי הראשונה של החללית אוריון, שפותחה על ידי נאס"א. במשימה בלתי מאוישת זו שוגרה החללית אוריון באמצעות משגר דלתא 4 כבד. במשימותיה העתידיות היא תשוגר על גבי משגר העתיד של נאס"א, SLS, אשר פיתוחו הושלם לאחרונה.

מטרות טיסת הניסוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטרה העיקרית של החללית במשימה הזו היא לבחון את מערכותיה השונות. החללית שוגרה למסלול סביב כדור הארץ, ביצעה שתי הקפות סביבו, וחזרה לכדור הארץ. במהלך ההקפה השנייה בגובה של 5,800 ק"מ, נבחנה מערכת ההנחיה של החללית תוך כדי מעברה בחגורת ואן אלן. במהלך החדירה לאטמוספירה נבחנו מגן החום ומערכת המצנחים. לאחר מכן בוצעה הנחיתה בים, תורגלו צוותי האיסוף של החללית ונוהלי החילוץ מהים.

מהלך הטיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האירועים העיקריים ב־EFT-1

החללית אוריון הותקנה בחרטומו של משגר דלתא 4 כבד. מעל החללית מותקן מגדל מילוט - מערכת בעלת מנועים רקטיים שתפקיד הוא להטיס את החללית בבטחה מאזור הסכנה בשעת חירום. לחללית אוריון בטיסה הראשונה אין תא פיקוד פעיל אלא מחובר אליה דגם שלו, הזהה בממדיו ומסתו לתא השירות המבצעי. גובה השיא אליו החללית הגיע היה כ־5,700 ק"מ, דבר שאפשר בדיקת המערכות בעת מעבר בחגורת ואן אלן, ולאחר מכן כניסה לאטמוספירה במהירות 32,000 קמ"ש. בכניסה במהירות זו, מגן החום יתחמם לטמפרטורה של C°‏ 2,200 וכך ניתן יהיה לבחון את עמידותו בטמפרטורות גבוהות.

אירועי הטיסה העיקריים: (מובא גם הזמן מהשיגור, בנוסח "ש + 2 ד'" וכדומה)

  • שיגור
  • ש + 3:30 ד' - היפרדות המאיצים מן המשגר
  • ש + 4:00 ד' - הפרדת שלבים. שלב ראשון ניתק, השלב השני ניצת
  • ש + 6:15 ד' - שיגור מגדל המילוט, והסרת החיפויים מתא השירות
  • ש + 17:00 ד' - החללית אוריון מתחילה את מסלול ההקפה הראשון סביב כדור הארץ
  • ש + 1:57:11 ש' - סיום ההקפה הראשונה. הצתה נוספת של מנוע השלב השני
  • ש + 3:00:00 ש' - החללית אוריון מגיעה למרחק המרבי מכדור הארץ (גובה של 5,800 ק"מ)
  • ש + 3:23:41 ש' - החללית אוריון נפרדת מתא השירות. השלב השני מבצע תמרון ומפעיל את מנועו לשם חדירתו לאטמוספירה
  • ש + 3:57:00 ש' - החללית אוריון מבצעת תמרונים לקראת החדירה לאטמוספירה
  • ש + 4:13:41 ש' - החדירה לאטמוספירה
  • ש + 4:20:22 ש' - השלכת הכיסוי מעל תא המצנחים. פריסת שני מצנחי ייצוב ופריסת שלושת מצנחי הנחיתה
  • ש + 4:24:46 ש' - נחיתת החללית בים וניתוק המצנחים.

הטיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום השיגור המתוכנן היה ה־4 בדצמבר 2014 בשעה 7:05 שעון מזרח ארצות הברית אך נדחה חמש פעמים עקב סירה באזור השיגור, בעיות במזג האוויר ובעיות טכניות באחד משסתומי הדלק. לאחר תום הזמן שהוקצה לשיגור (חלון השיגור) הוחלט לדחות את השיגור ביממה. החללית נחתה לאחר כ־4 וחצי שעות במרחק של 2 קילומטרים מהמקום המתוכנן לאחר שכל המערכות פעלו כהלכה, ונאספה על ידי אוניית צי ארצות הברית USS Anchorage.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Exploration Flight Test 1 בוויקישיתוף