Es ist nichts Gesundes an meinem Leibe, רי"ב 25
_-_James_Tissot_-_overall.jpg)
Es ist nichts Gesundes an meinem Leibe (בעברית: אין מתום בבשרי), רי"ב 25, היא קנטטה שהלחין יוהאן סבסטיאן באך בהיותו בלייפציג. ביצועה הראשון היה ביום ראשון ה-14 שלאחר חג השילוש הקדוש, ב-29 באוגוסט 1723.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
באך עבד כנגן עוגב בעיר מילהאוזן בין 1707 ל-1708, אך שלח ידו גם בהלחנת קנטטות. לאחר מכן היה מלחין החצר של הדוכס בוויימאר מ-1708 עד 1717, וחיבר שם כ-20 קנטטות "דתיות" שנועדו לביצוע כחלק מתפילת יום ראשון בכנסייה. לאחר מכן עבר לעיר קטן, התמנה לקאפלמייסטר[1] וחיבר שם מוזיקה בסגנון חופשי ולא דתי.
במאי 1723 התמנה באך לתפקיד מנצח המקהלה ואחראי על המוזיקה בכנסיות המרכזיות בלייפציג[2]. הוא חי ופעל בעיר כ-27 שנים, עד מותו. שם כתב את רוב הקנטטות שלו: מתוך יותר מ-200 קנטטות שידוע עליהן כיום, פחות מ-40 נכתבו עד הגיעו ללייפציג וכל השאר נכתבו בעיר; בדומה לעבודתו בוויימאר, מטרתו הייתה להלחין קנטטה עבור כל מועד בשנה הליטורגית, כלומר ימי ראשון וחגים, תוך כמה שנים. עם זאת, בגלל העומס הגדול והקושי בהלחנת יצירות כה רבות[3], נהג מדי פעם לבצע שוב קנטטות ישנות שלו, לעיתים עם עריכות ושינויים קלים או הרחבות.
קנטטה זו הייתה השלוש-עשרה שהלחין באך מאז החל למלא את תפקידו בלייפציג, לאחר רי"ב 75, רי"ב 76, רי"ב 24, רי"ב 167, רי"ב 147, רי"ב 186, רי"ב 136, רי"ב 105, רי"ב 46, רי"ב 179, רי"ב 69א ורי"ב 77.
ב-1855 הוציאה לאור חברת באך את הקנטטה לראשונה, בכרך 5 של פרסומיה[4].
מילים ומוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סדר הקריאה לאותו יום כולל פסוקים מהאיגרת אל הגלטים העוסקים בניגוד בין תאוות הבשר - החטאים, לפרי הרוח - המידות הטובות[5]. בנוסף, נקראים פסוקים מהבשורה על-פי לוקאס העוסקים בעשרה מצורעים שריפא ישו[6]. הלברית נכתבה על ידי יוהאן יאקוב רמבאך (Johann Jacob Rambach)[7] או שהיא מתבססת על טקסט שלו[8]. היא מתקשרת לפסוקי הקריאה ומשווה בין האדם לבין המצורע, במובן שכל חטאי הבשר והתשוקות גורמות לאדם להיחשב חולה. מסקנת הלברית היא שרק האמונה בישו יכולה לרפא ולהציל את האדם. החלק הראשון הוא פסוק מספר תהלים המביע רעיון דומה: "אֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי מִפְּנֵי זַעְמֶךָ אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי"[9]. החלק האחרון לקוח ממזמור של יוהאן הרמן (Johann Heermann).
הקנטטה נועדה לביצוע על ידי סולני סופרן, טנור ובס בליווי מקהלה בת ארבעה קולות, קורנטו, 3 טרומבונים, 3 חליליות, שני אבובים, שני כינורות, ויולה ובאסו קונטינואו. לקנטטה 6 חלקים:
- מקהלה: Es ist nichts Gesundes an meinem Leibe (אין מתום בבשרי)
- רצ'יטטיב לטנור: Die ganze Welt ist nur ein Hospital (העולם כולו אינו אלא בית-חולים)
- אריה לבס: Ach, wo hol ich Armer Rat (אה, מאין יבוא עזרי)
- רצ'יטטיב לסופרן: O Jesu, lieber Meister (הו ישו, רב-אומן יקר)
- אריה לסופרן: Öffne meinen schlechten Liedern (פתח לפני שירי הרעים)
- כורל: Ich will alle meine Tage (כל ימי ארצה)
הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]
היצירה הוקלטה במלואה 11 פעמים בהקלטות מסחריות[10]. בין המנצחים שביצעו את ההקלטות ניתן לציין את ניקולאוס הרנונקור (ב-1972), טון קופמן (ב-1997), מסאקי סוזוקי (ב-1999) וג'ון אליוט גרדינר (ב-2000).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ביוגרפיה של באך באתר אוניברסיטת חרונינגן
- ^ ביוגרפיה של באך באתר אוניברסיטת חרונינגן
- ^ על קנטטות באך, עמוד 6
- ^ רשימת פרסומי באך באתר IMSLP
- ^ אל הגלטים, ה, 16-24
- ^ לוקס, י"ז, 11-19
- ^ על הקנטטה, עמוד 14, כריסטוף וולף
- ^ על הקנטטה, עמוד 8
- ^ ספר תהלים, פרק ל"ח, פסוק ג'
- ^ רשימת ההקלטות באתר קנטטות באך
