Evil Empire

דירוגים מקצועיים
ציוני ביקורות
AllMusic	4/5
NME	5/10
Rolling Stone	3/5

*Evil Empire*
	אלבום אולפן מאת Rage Against the Machine
יצא לאור	16 באפריל 1996
הוקלט	מרץ 1995 - פברואר 1996
סוגה	ראפ מטאל, מטאל אלטרנטיבי, פאנק (Funk) מטאל
שפה	אנגלית
אורך	46:37
חברת תקליטים	אפיק רקורדס
הפקה	ברנדון אובראיין
	"Year of tha Boomerang" תאריך יציאה: 17 בדצמבר 1994; "Bulls on Parade" תאריך יציאה: 9 בפברואר 1996; "People of the Sun" תאריך יציאה: 22 באוגוסט 1996; "Down Rodeo" תאריך יציאה: 16 בנובמבר 1996; "Vietnow" תאריך יציאה: 10 באוקטובר 1996;

Evil Empire (בעברית: אימפריית רשע) הוא אלבום האולפן השני של להקת הראפ מטאל Rage Against the Machine. האלבום מסמן שינוי כיוון מוזיקלי אצל הלהקה, מכיוון שהוא מכיל הרבה פחות קטעי מטאל כבדים כמו באלבום הראשון, ושירתו של זאק דה לה רוחה היא דומיננטית יותר. כמו כן, שירתו יותר "נקייה", ולא מלאה צרחות כמו באלבומה הראשון של הלהקה, "Rage Against the Machine", ומכילה יותר קטעי ראפ.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Evil Empire" הוא אלבום האולפן השני של להקת Rage Against the Machine האמריקאית, שיצא ב־16 באפריל 1996 על ידי חברת התקליטים Epic Records. האלבום זכה להצלחה מרובה אף יותר משל אלבומם הראשון של הלהקה, ועלה למקום הראשון בבילבורד 200 של שנת 1996; שירם "Tire Me" (בעברית: תכבול אותי, תכלא אותי) זכה בפרס גראמי בשנת 1996 על ביצועי המטאל הטובים ביותר; "Bulls on Parade" (בעברית: שוורים במצעד) ו"People of the Sun" (בעברית: אנשי השמש) היו מועמדים גם הם לפרס גראמי עבור ביצועי הרוק הכבד הטובים ביותר, אך שניהם נכשלו. ב־24 במאי 2000 אושר האלבום כאלבום פלטינה על ידי איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי^[1].

שם האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של האלבום, "אימפריית רשע", מתייחס לביטוי שתבע נשיא ארצות הברית רונלד רייגן לגבי ברית המועצות לשעבר^[2]. אלא שהביטוי באלבום משמש דווקא למטרה הפוכה ומתייחס לארצות הברית כאימפריית רשע. על עטיפת האלבום מתנוסס ציורו של ילד בעל גלימה וחולצה עם האות E (קיצור של Evil) בדומה לגיבור על. העטיפה דומה לכרזות שהיו מחולקות ברחבי ארצות הברית במאה העשרים, בהן נראו גיבורים אמריקאים שקוראים לציבור לקיים פעולות הקשורות בפוליטיקה. בכרזה שעל העטיפה מפורסמת "אימפריית הרשע" ובכך מרמזת על כך שאימפריית הרשע היא למעשה ארצות הברית - גם שירי האלבום נוקטים בלשון דומה.

נושא[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא תרגמת.

האלבום והליריקה שלו מתייחסים למהלכים הפוליטיים שניהל ממשל קלינטון בשנות התשעים, ובין היתר המהלכים שננקטו על ידי ממשלת ארצות הברית כנגד מהגרים ממקסיקו. נושא זה היה קשור באופן ישיר לסולן הלהקה, זאק דה לה רוחה, שבעצמו בן למהגרים מקסיקנים.

הכותרת "אימפריית רשע" לקוחה ממה שרואים "Rage Against The Machine" כהכפשת ברית המועצות בידי ביל קלינטון, כותרת שלדעת הלהקה יכולה באותה מידה להתאים לארצות הברית. Rage מסיימת בימים אלה את סיבוב ההופעות האירופי שלה אך הם יחזרו לאדמת ארה"ב הנוראית שלנו לסיבוב הופעות בסוף יולי.

— זאק דה לה רוחה, על שם האלבום בראיון משנת 1996

בהמשך התייחס דה לה רוחה גם לשיר "Bulls on Parade" שכתב יחד עם טום מורלו, גיטריסט הלהקה. בהתייחסו לשיר, מסר בראיון משנת 1996 את הדברים:

... מיד כשנפלה חומת ברלין מיהרה ארצות הברית לבנות חומה נוספת, בינה לבין מקסיקו. מאז 1986, כתוצאה מדברי השנאה וההיסטריה שממשלת ארצות הברית מפיצה, נמצאו 1,500 גופות בגבול; כתבנו את השיר הזה בתגובה לכך.

אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על העטיפה מוצגת גרסה מחודשת שבוצעה על ידי מל ראמוס של גיבור הקומיקס משנות ה-40, Crimebuster (אנ') כאשר סמלו הוחלף לאות "e" קטנה^[2]^[3]. איורים ותמונות נוספות לאלבום נוצרו על ידי ברברה קרוגר, וחלק מיצירות האמנות שלה מופיעות בסרטון הווידאו שצולם לסינגל "Bulls on Parade". בחלקה הפנימי של חוברת התקליטור לאלבום מופיעה תמונה של ערימת ספרים פוליטיים ופילוסופיים שונים, הכוללים את:

"תולדות עם של ארצות הברית" מאת האוורד צין
"הון, כרך א'" מאת קארל מרקס
"דיוקן האמן כצעיר" מאת ג'יימס ג'ויס
"ספר הבישול האנרכיסטי" מאת ויליאם פאוול
"לוחמת גרילה" מאת צ'ה גווארה
"התאבדות מהפכנית" מאת יואי פ. ניוטון
"Soul on Ice" מאת אלדריג' קליבר
"עלובי החיים" מאת פרנץ פאנון
"חושך בצהריים" מאת ארתור קסטלר
"הסכמה לייצור: הכלכלה הפוליטית של המדיה ההמונית" מאת אדוארד ס. הרמן ונועם חומסקי
"בשידור חי משורת המוות" מאת מומיא אבו ג'מאל
"ג'וני קיבל אקדח" מאת דלטון טרומבו
"עכשיו ואחרי: ה- ABC של האנרכיזם הקומוניסטי" מאת אלכסנדר ברקמן
"ענבי הזעם" מאת ג'ון שטיינבק
"כללים לרדיקלים" מאת שאול ד. אלינסקי
"אח סולד: מכתבי הכלא של ג'ורג 'ג'קסון" מאת ג'ורג' ג'קסון
"וולדן והתנגדות לממשל אזרחי" מאת הנרי דייוויד ת'ורו
"אדם בלתי נראה" מאת ראלף אליסון
"מדינה אחרת" מאת ג'יימס בולדווין

כל הספרים מזדהים פוליטית ופילוסופית עם המסרים שמעבירה הלהקה באלבום. ערימת הספרים מנסה להמחיש כמה אנשים מלומדים ומהפכנים כתבו ספרים שעולים בקנה אחד עם הדעה הפוליטית הרווחת באלבום (שמאל רדיקלי).

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגזין הרולינג סטון כתב על האלבום כי "המוזיקה הזו לא אמורה להיות מהנה. Rage Against the Machine גייסו את המנטליות של הסוציופוליטיות בהיפ הופ המטאליסטי שלהם וכיוונו את הצליל שלהם לשלמות כל כך צורנית - עד כי האלבום והשמחה מהרוק אנד רול שלה נראות כמעט לא קשורות"^[4].

רשימת רצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס'	שם	משך
1.	People of the Sun	2:30
2.	Bulls on Parade	3:49
3.	Vietnow	4:39
4.	Revolver	5:30
5.	Snakecharmer	3:56
6.	Tire Me	3:00
7.	Down Rodeo	5:20
8.	Without a Face	3:36
9.	Wind Below	5:50
10.	Roll Right	4:22
11.	Year of tha Boomerang	4:02
משך כולל:		46:34