לוקהיד מרטין F-35 לייטנינג II

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף F-35I אדיר)
לוקהיד מרטין F-35 לייטנינג II
Lockheed Martin F-35 Lightning II
F-35A של חיל האוויר האמריקאי
F-35A של חיל האוויר האמריקאי
מאפיינים כלליים
סוג מטוס קרב חמקן מהדור החמישי
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
יצרן לוקהיד מרטין
טיסת בכורה 15 בדצמבר 2006
תקופת שירות 2015[1]–הווה (כ־7 שנים)
צוות 1
יחידות שיוצרו 865+ (נכון ל-2 בנובמבר 2022)[2]
משתמש ראשי Seal of the United States Department of the Air Force.png חיל האוויר של ארצות הברית
USMarineCorps.png חיל הנחתים של ארצות הברית
Seal of the United States Department of the Navy.svg צי ארצות הברית
משתמשים משניים RAF-Badge.svg חיל האוויר המלכותי
Israeli Air Force - Coat of arms.svg חיל האוויר הישראלי
דגמים F-35A – המראה ונחיתה רגילה
F-35B – המראה קצרה ונחיתה אנכית
F-35C – מיועד לנושאות מטוסים
F-35I – מיועד לחיל האוויר הישראלי
מחיר F-35A ‏– 94.8 מיליון דולר
F-35B ‏– 102 מיליון דולר
F-35C ‏– 115.7 מיליון דולר
F-35I ‏– כ-120 מיליון דולר[3]
ממדים 
אורך 15.7 מטר
גובה 4.3 מטר
מוטת כנפיים 10.7 מטר
שטח כנפיים 42.7 מטר רבוע
משקל ריק 13.3 טון
משקל טעון 22.5 טון
משקל המראה מרבי 31.8 טון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ביצועים 
מהירות מרבית מעל 1.6 מאך‏ (1,960 קמ"ש)
קצב נסיקה 45,000 רגל לדקה[4]
טווח טיסה מרבי 2,220 ק"מ (ללא מכלי דלק חיצוניים)
סייג רום 60 אלף רגל (18.3 ק"מ)
עומס כנף 526 ק"ג/מ"ר
דחף עד 43 אלף פאונד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
חימוש 
תותחים תותח 25 מ"מ ג'נרל דיינמיקס GAU-22
טילים ארבעה טילים או פצצות בתאים פנימיים וחימוש בנשיאה חיצונית, במשקל מרבי של 8.1 טון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הנעה 
מנוע פראט אנד ויטני F135
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
תרשים
F-35A three-view.PNG
(דגם A)

לוקהיד מרטין F-35 לייטנינג IIאנגלית: F-35 Lightning II; מכונה "מטוס תקיפה משותף", ובקיצור JSF) הוא מטוס קרב חמקן מהדור החמישי, מתוצרת חברת לוקהיד מרטין האמריקאית. המטוס פותח ביוזמת ארצות הברית ובריטניה במטרה להחליף את מטוסי הקרב של הדור הרביעי, נבחר בתוכנית Joint Strike Fighter וטס לראשונה ב-15 בדצמבר 2006.

מטוסי F-35 בנויים על העיקרון של ארכיטקטורה פתוחה, כלומר ניתן להתקין במטוס מערכות נשק, תוכנות וטכנולוגיות משתנות מבלי לבצע התאמות ארוכות. האסטרטגיה מאחורי תכונה זו של המוצר נועדה לאפשר את הארכת חיי המדף, וכן שדרוג בזמן אמת, מתוך הבנה שמערכות אלו ישתדרגו לאורך חיי המטוס. כמו מטוסי קרב אחרים מסוגו, ה-F-35 נועד להיכנס ולפעול בתוך שטח רווי-איומים, לבצע תקיפות וכן לשתף במידע מודיעיני.[5]

המטוס מיוצר בשלושה דגמים עיקריים – דגם A להמראה ונחיתה רגילה, דגם B להמראה קצרה ונחיתה אנכית, ודגם C לפעולה מנושאות מטוסים. מלבד ארצות הברית שמיועדת לרכוש 2,443 מטוסים, ובריטניה שהיא שותפה בדרגה ראשונה, מדינות נוספות השותפות בפיתוח הן איטליה והולנד – בדרגה שנייה, אוסטרליה, קנדה, דנמרק, נורווגיה וטורקיה – בדרגה שלישית, ישראל וסינגפור – בשותפות ביטחונית.

העלות הגבוהה של המטוס יחד עם טענות לביצועים לקויים וחריגה ניכרת מלוח הזמנים הובילו לביקורת נרחבת על המיזם.[6]

ב-2018 ביצע ה-F-35 את התקיפה המבצעית הראשונה שלו (בעולם), בידי חיל האוויר הישראלי, ככל הנראה במסגרת העימותים עם איראן בסוריה באפריל ומאי 2018.[7] ב-2021 ביצע ה-F-35 את הפלת הבכורה (העולמית) שלו, גם היא בידי חיל האוויר הישראלי, כאשר יירט שני כטב"מים איראניים.[8]

פיתוח ותכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס F-35A בטיסה.

תוכנית "מטוס תקיפה משותף" החלה בנובמבר 1996, במטרה לבחור מטוס קרב חדש לארצות הברית ולבעלות בריתה, כתחליף בעיקר ל-F-16, F-18, הארייר II ו-A-10. באוקטובר 2001 נבחר לוקהיד מרטין X-35, שגבר על הבואינג X-32. המטוס נועד להיות רב-משימתי – לתקיפה, ליירוט, לסיור וצילום אווירי, לביון וללוחמה אלקטרונית ויעיל מבחינה כלכלית. הוא מיועד לשמש כמטוס קרב מוביל עד שנת 2040, ולהיות שני ביכולת עליונות אווירית רק ל-F-22. כל דגמי המטוס הם חד-מושביים, ומדמי טיסה מתקדמים מיועדים לחסוך את הצורך בדגם אימון דו-מושבי, ולצמצם את טיסות האימון בכלל.[9] עיצוב המטוס מבוסס על ה-F-22, ועלות פיתוחו המשוערת היא מעל 40 מיליארד דולר, רובם במימון ארצות הברית.

ב-2009 פורסם דווח כי חלק מתוכניות המטוס נגנבו במבצע סייבר.[10]

בין תכונותיו הבולטות של המטוס:

הפעלת המטוס התקדמה משלב הניסויים לשלב האימונים בשנת 2012, והוא נכנס לשירות בכוחות המזוינים של ארצות הברית ובכוחות המזוינים של בריטניה משנת 2015. הוא יהיה מטוס הקרב השני מהדור החמישי שייכנס לשירות בארצות הברית, והראשון מדור זה שייכנס לשירות בשאר המדינות הרוכשות. לפי הערכות בענף התעופה, ה-F-35 יהיה מטוס הקרב המאויש האחרון, ואחריו יפותחו למטרות קרב כלי טיס בלתי מאוישים בלבד.

מדינות שותפות בפיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינות שותפות בפיתוח המטוס

F-35 potential purchasers.PNG

  הלקוחה העיקרית – ארצות הברית
  שותפה בדרגה ראשונה – בריטניה
  שותפות בדרגה שנייה – איטליה והולנד
  שותפות בדרגה שלישית – אוסטרליה, דנמרק, טורקיה, נורווגיה וקנדה
  שותפות ביטחוניות – ישראל וסינגפור
מדינה דרגת שותפות סכום השקעה בפיתוח מספר הזמנות מתוכנן
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית עיקרית מעל 40 מיליארד דולר 2,443 – 1,763 לחיל האוויר – דגם A ‏, 420 לחיל הנחתים - דגמים B ו-C‏, 260 לחיל הים – דגם C
בריטניהבריטניה בריטניה ראשונה 2.5 מיליארד דולר 138 – דגם B
איטליהאיטליה איטליה שנייה 1 מיליארד דולר 90 – דגמים A ו-B
הולנדהולנד הולנד שנייה 800 מיליון דולר 85 – דגם A
טורקיהטורקיה טורקיה שלישית – סולקה מהתוכנית 195 מיליון דולר 100 – דגם A – בוטלה
קנדהקנדה קנדה שלישית 160 מיליון דולר 65 – דגם A
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה שלישית 144 מיליון דולר 100 – דגם A
נורווגיהנורווגיה נורווגיה שלישית 122 מיליון דולר 52 – דגם A
דנמרקדנמרק דנמרק שלישית 110 מיליון דולר 39 – דגם A
ישראלישראל ישראל שותפות ביטחונית 20 מיליון דולר[11] 50 – דגם I‏[12]
סינגפורסינגפור סינגפור שותפות ביטחונית 120 מיליון דולר -
יפןיפן יפן - 200 מיליון דולר 42 – דגם A

דגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטוס מיוצר בשלושה דגמים עיקריים:

  • F-35A – בעל יכולת המראה ונחיתה רגילה, מיועד בעיקר לחיל האוויר האמריקני. טס לראשונה ב-15 בדצמבר 2006, מחירו 79–89 מיליון דולר.

בנוסף, שני דגמים לייצוא:

הפולמוס סביב תוכנית ה-F-35[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט ה-F-35 עורר מחלוקת רבה, בעיקר בשל עלותו הגבוהה, אך גם עקב טענות לכשלים בפיתוח ופגמים במטוס. פיתוח ה-F-35 חרג הן מהתקציב והן מלוח הזמנים שנקבע למיזם. על פי הערכות הפנטגון מ-2010, מחירו של המטוס האמיר ביותר מ-50% מהתוכניות המקוריות

Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

שלושה מטוסי קרב חמקניים F-35 'אדיר' חדשים צפויים להגיע לבסיס נבטים.[13] כמו כן, נמתחה ביקורת רבה על תקלות במטוס ובעיקר על באגים בתוכנה המפעילה את המטוס, ונטען שעקב התקלות הללו המטוס לא בשל מבצעית[14][15] ויכול להתרסק בעת פעילותו.

בישראל נמתחה ביקורת רבה על רכישת המטוס, בעיקר עקב המחיר הגבוה של כל מטוס. נטען שהמטוס נרכש בעיקר כיוון שחיל האוויר הישראלי רצה "צעצוע חדש ומתוחכם" ולא בגלל צורך מבצעי אמיתי, שכן כבר היום לחיל האוויר הישראלי יש עליונות אווירית מוחלטת במזרח התיכון. לדברי המבקרים, את הכסף הרב שהושקע ברכישת טייסות בודדות (50 מטוסים) היה אפשר לנצל יותר טוב בשיפור כלל צה"ל ובפרט של זרוע היבשה. מנגד אנשי צבא אמרו שמדובר במטוס בעל טכנולוגיות מתקדמות ויכולות חסרות תקדים, ושהוא הטוב מסוגו בעולם. מפקד חיל האוויר הישראלי אמר שברגע שהוא עולה למטוס וטס הוא רואה בקוקפיט את כל המזרח התיכון.[16]

שירות בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירות בכוחות המזוינים של ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיל האוויר של ארצות הברית (USAF) הוא המפעיל הגדול ביותר של ה-F-35. את המטוס מפעילים גם חיל הים של ארצות הברית (USN) וגם חיל הנחתים של ארצות הברית (המארינס או ה-USMC).

כבר בראשית שנת 2012 מטוסי ה-F-35A וה-F-35B אושרו להתחיל באימוני טיסה בסיסיים. עם זאת, חוסר בשלות במערכת באותו זמן הביא לחששות בנוגע לבטיחות וכן לדאגות מצד מנהל הבדיקה וההערכה התפעולית, מפני בדיקת לוחמה אלקטרונית, תקציב ובמקביל לבדיקה והערכה מבצעית. בשלב זה עלתה העלות הכוללת של הפרויקט ל-1.45 טריליון דולר, פי שלוש מהתכנון המקורי.[17]

ב-10 בספטמבר 2012, למרות הבעיות שנותרו בתוכנית הבדיקות המבצעיות, ה-USAF החל בהערכת שימוש מבצעי של מטוס ה-F-35A, כולל תמיכה לוגיסטית, תחזוקה, הכשרת כוח אדם וביצוע טיסות. טיסות הערכת השימוש המבצעי החלו ב-26 באוקטובר והושלמו ב-14 בנובמבר לאחר 24 טיסות, כאשר כל טייס סיים שש טיסות.

ב-16 בנובמבר 2012, המארינס האמריקאי קיבל את מטוס ה-F-35B הראשון בשדה התעופה יומה (של המארינס).

במהלך שלב הייצור הראשוני בשיעור נמוך, שלוש הזרועות הצבאיות של צבא ארצות הברית (חיל הנחתים, חיל האוויר והצי הימי) שתפו פעולה בפיתוח טקטיקות ונהלים תוך שימוש בסימולטורי טיסה, בדיקות יעילות, גילוי בעיות ושיפור התכנון.

בינואר 2013 החלו האימונים בבסיס חיל האוויר האמריקאי אגלין עם קיבולת של 100 טייסים ו-2,100 אנשי תחזוקה בבת אחת. ב-8 בינואר 2015 נבחר בסיס חיל האוויר המלכותי Lakenheath בבריטניה לבסיס הראשון באירופה המכיל טייסות של מטוסי ה-F-35. הוצבו בו 48 מטוסי F-35 בשתי טייסות שנוספו לטייסות הקיימות של מטוסי F-15A ו-F-15C השייכות לאגף הקרב־48 (חלק מחיל האוויר האמריקאי הנמצא באירופה).

ב-31 ביולי 2015 חיל הנחתים האמריקאי הכריז על יכולת מבצעית ראשונית עבור ה-F-35B ברמה Block 2B (רמת מבצעיות ראשונית מוערך ב-87 אחוזי יכולת מבצעית מלאה) לאחר ניסויים מבצעיים. עם זאת, נותרו מגבלות ביכולות; פעולות לילה, תקשורת, תוכנה ושיגור נשק.

ביולי 2016 מטוסי F-35B של חיל הנחתים השתתפו בתרגיל הדגל האדום (תרגיל הבודק יכולת מבצעית) הראשון שלהם עם 67 גיחות שנערכו. ב-2 באוגוסט 2016 מטוס ה-F-35A השיג יכולת מבצעית ראשונית ברמה Block 3i (מוערך ב-89 אחוזי יכולת מבצעית מלאה).

בשנת 2017 השתתפו מטוסי F-35A של ה-USAF בתרגיל הדגל האדום, יכולת המערכת השתפרה והמטוסים השיגו בסופו של דבר יחס הפלות של 15:1 נגד טייסת של מטוסי F-16 המתמחים בקרבות אוויר-אוויר בסביבה עם איום רב.

ב-28 בפברואר 2019 השיג מטוס ה-F-35C יכולת מבצעית מלאה ברמה Block 3F (מאה אחוזי יכולת מבצעית מלאה).

עלות התפעול של ה-F-35 גבוהה יותר משל מטוסי קרב וותיקים יותר, בשנת 2018 עלות שעת טיסה של F-35A עמדה על כ-44,000 דולר.

לשם השוואה בשנת 2015 עלות שעת טיסה של מטוס ה-A-10 עמדה על 17,716 דולר, של מטוס ה-F-15 עמדה על 41,492 דולר ושל מטוס ה-F-16 עמדה על 22,514 דולר.

בשנת 2019 הוזל המחיר לשעת טיסה ל-35,000 דולר. לוקהיד מרטין מקווה שעד שנת 2025 יוזל המחיר אף ל-25,000 דולר.

חיל הנחתים האמריקאי מתכנן לפזר את מטוסי ה-F-35B בין בסיסים הפרוסים קרוב לשטח הקרב. בדומה לפריסת מטוסי ההוקר סידלי הרייר, מטוסי תקיפה בעלי יכולת המראה ונחיתה קצרה שפעלו בשירות חיל האוויר המלכותי הבריטי במלחמה הקרה, שהסתמכה על מסלולי המראה קצרים, מסתור ומכסה. ה-F-35B יפעלו מבסיסים זמניים בשטח בעלות הברית ובטווח הטילים הבליסטיים וטילי השיוט העוינים תוך שהמטוסים יועברו כל 24–48 שעות (מחזור מציאת המטרות של האויב).

האסטרטגיה הזאת נועדה דווקא למטוסי ה-F-35B בעלי טווח הטיסה הקצר ביותר מבין שלושת הסוגים. מערך ה-F-35B הזה ילווה בנקודות תדלוק וחימוש ניידות (M- Farbs) המאוכלסות במטוסי KC-130 ו-V-22 Osprey לצורך חידוש ותדלוק המטוסים. נקודות אלו יוכלו להתבסס על שדות תעופה קטנים, כבישים רב-נתיביים או בסיסים ראשיים פגומים. כמו כן יוקמו נקודות הפצה ותיקון בחופי הים.

בספטמבר 2018 נערכה תקיפה מבצעית ראשונה של מטוס F-35B, שהמריא מאוניית סער אמפיבית "אסקס", ותקף יעד של טליבאן באפגניסטן.[18] באותו חודש התרסק לראשונה מטוס F-35B בתאונת אימונים.[19] בעקבות כך, ב-15 באפריל 2019 נפרסו מטוסי קרב של חיל האוויר האמריקאי בבסיס האווירי אל דפרה, באיחוד האמירויות הערביות. ב-27 באפריל 2019 שימשו לראשונה מטוסי F-35A בלחימה בתקיפה אווירית על רשת מנהרות של המדינה האסלאמית בצפון עיראק.

שירות בחיל האוויר המלכותי ובצי המלכותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-F-35 לייטנינג II נמצא בשירות חיל האוויר המלכותי וזרוע האוויר של הצי המלכותי, בשירות בריטי הוא מכונה בפשטות "לייטנינג" והוא יועד להחליף את מערך מטוסי הבריטיש אירוספייס הרייר II.

הטייסת המבצעית הראשונה לקלוט את הלייטנינג הייתה טייסת 617 שהוקמה מחדש באפריל 2018 ומוצבת דרך קבע בבסיס חיל האוויר המלכותי מרהאם, מספר חודשים אחריה הוקמה מחדש גם טייסת 207 על בסיס הלייטנינג, גם היא במרהאם. לצד שתי הטייסות המבצעיות, נקלטו מטוסי לייטנינג גם בטייסת הבחינה וההערכה 17 (מילואים) כבר ב-2013 כחלק ממהלך הקליטה של המטוס ליחידות המבצעיות. ככל הנראה סביב 2023 עתידה טייסת 809 (זרוע האוויר של הצי המלכותי) גם היא לקלוט אף היא את הלייטנינג ולהפוך ליחידה המבצעית הראשונה של הצי המלכותי לעשות שימוש במטוס המתקדם.

בנובמבר 2021 התרסק מטוס F-35C שהמריא מנושאת המטוסים אה"מ המלכה אליזבת (R08) בים התיכון.[20]

שירות בחיל האוויר הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליך הרכישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל מערך ה"אדיר" בחיל האוויר הישראלי
טיסת הבכורה של ה-F-35I "אדיר" בחיל האוויר הישראלי, 13 בדצמבר 2016.
מטוס F-35I של טייסת 140 במטס יום העצמאות 2019
מטוסי F-35I של טייסת 116 "אריות הדרום", 2020.
תרגיל Enduring Lightning של מטוסי F-35 של חיל האוויר הישראלי (העליונים) וחיל האוויר האמריקאי (התחתונים), מרץ 2020
F-35I ("אדיר") בגרסה ייחודית לניסויי טיסה של המנ"ט נוחת בבסיס תל נוף, 2020

שילוב ישראל בפרויקט הפיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל הוזמנה להשתתף בפרויקט פיתוח המטוס כחלק מתוכנית Joint Strike Fighter כבר בשנת 1999,[21] אך ההחלטה על ההצטרפות נדחתה עקב העלות שלה (שותפה בדרג ראשון נדרשה להשקיע כשני מיליארד דולר בעלות הפיתוח).[22]

באוקטובר 2001 ערך מנהל הפיתוח העסקי של לוקהיד-מרטין ביקור בישראל, להציג את תוכנית המטוס בפני חיל האוויר. בשלב זה שווק המטוס במחיר של כ-35 מיליון דולר, נמוך משמעותית ממטוסי הדור הרביעי באותה עת, כגון F-16 (שמחירו כ-50 מיליון דולר), ה-F-15 המתקדמים (80 מיליון דולר), וה-F-22 (85 מיליון דולר).[23]

בתחילת שנת 2002 הודיעה ארצות הברית לישראל שהמועד האחרון להצטרפות לתוכנית הפיתוח של המטוס הוא יולי 2002, תמורת 200 מיליון דולר עבור דרג שני.[24] אולם ישראל לא הצטרפה לפרויקט. התעשיות הביטחוניות הישראליות חששו שהן לא יוכלו להשתלב בעתיד במעגל הספקים ל-3,000 מטוסים, שהיו צפויים להירכש והפעילו לחץ לשנות את ההחלטה.[25]

בפברואר 2003, חתם לבסוף ראש משלחת משרד הביטחון בניו-יורק עם משרד ההגנה האמריקני על מזכר הבנות לשיתוף ישראל בפרויקט.[26] ביולי ישראל שילמה 20 מיליון דולר, תמורת קבלת מעמד זוטר של משקיפה.[27] במקביל התקבלה הסכמה עקרונית למכירת המטוס לישראל במהלך הסלון האווירי בפריז ביוני 2003 בעת מפגש בין ראש מטה חיל האוויר תא"ל אליעזר שקדי ומנכ"ל לוקהיד מרטין. באותה עת דובר על מסירת המטוס לישראל החל מ-2012.[28] בשלב זה עוד שווק המטוס כתחליף זול ולכן מספר המטוסים שביקש חיל האוויר לקנות היה גדול יחסית, כ-100, תמורת מחיר של 35 מיליון דולר ליחידה.[29]

באוקטובר 2005 ארצות הברית עיכבה את שיתוף ישראל בפיתוח המטוס,[30] בעקבות מכירת נשק לסין.[31]

ביוני 2006 הודיע ראש להק ציוד תא"ל זאב שניר כי ישראל תרכוש כ-100 מטוסים במטרה להחליף את ה-F-16 הישנים (נץ).[32] בשלב זה מחיר המטוס נאמד ב-50 מיליון דולר.[33]

ההזמנה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2008 פנתה ישראל רשמית לארצות הברית בבקשה לרכוש את המטוס. שהמטרה הייתה להקים טייסת ראשונה בשנים 2013–2014.[34]

באוקטובר 2008 הסוכנות לשיתוף פעולה צבאי וביטחוני (DSCA), גוף של הפנטגון הממונה על מכירת נשק למדינות זרות, הכריז על אישור העסקה למכירת עד 75 מטוסים לישראל. ישראל הודיעה שברצונה לרכוש לפחות 25 מטוסי F-35, שמבוססים על הגרסה המיועדת לחיל האוויר האמריקני (F-35A). עם אופציה לרכוש 50 מטוסים נוספים, שחלקם עשויים להיות מבוססים על גרסת חיל הנחתים של המטוס.[35]

אולם במהלך 2009 התגלו קשיים בחתימה על ההסכם עקב עלות יקרה מהצפוי וקשיים במשא ומתן עם לוקהיד-מרטין בנוגע לשילוב מערכות אלקטרוניות ישראליות במטוס. במקום הרכישה נשקלה האפשרות להסתפק בשדרוג מטוסי ה-F-15 וה-F-16 הקיימים, בשילוב רכישת דגמים מתקדמים שלהם.[36] בסוף הוחלט במערכת הביטחון לרכוש את המטוס, אך נושא שילוב מערכות ישראליות ורכש גומלין היה עדיין במחלוקת.[37] בתחילת 2010 גובש הסכם חדש לרכישת 19 מטוסים בלבד תוך שילוב רכש גומלין בהיקף גדול, אך חברת לוקהיד מרטין סרבה לחתום על הסכם רכש שיהיה גבוה מעלות הרכש של המטוסים.[38]

בספטמבר 2010, ועדת הכספים של הכנסת אישרה את תוכנית ההצטיידות של חיל האוויר ב-19 מטוסי F-35, בסכום כולל של 2.75 מיליארד דולר במחיר של כ-96 מיליון דולר לכל מטוס. במסגרת העסקה ישראל רכשה גם מדמי טיסה לאימון הטייסים והקימה האנגרים חדשים. זו הייתה עסקת הנשק הגדולה בתולדות ישראל. [39]

בנובמבר 2012 סוכם עם לוקהיד מרטין לוח הזמנים לקליטת המטוסים החל מסוף 2016.[40] גם רכש הגומלין סוכם והגיע לכ-1.75 מיליארד דולר עד סוף 2019.[41]

הזמנות המשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2014 נתקלה בקשת חיל האוויר ומשרד הביטחון לרכישת טייסת שנייה של המטוס, בעסקה שהיקפה החזוי היה כארבעה מיליארד דולר וחצי, בהתנגדות חריפה בדיון בוועדת השרים להצטיידות ביטחונית. רוב השרים חשבו שמוטב לישראל להשקיע בכלי טיס בלתי מאוישים תוצרת ישראל מאשר במספר מוגבל של מטוסים נוספים ויקרים.[42] למרות זאת בפברואר 2015 נחתמה עסקת השלמה נוספת בהיקף של כשני מיליארד דולרים, הכוללת 14 מטוסים, תמורת 110 מיליון דולר למטוס.[43]

המטוסים נקלטו בבסיס נבטים של חיל האוויר מסוף שנת 2016. סימונו של המטוס בתצורה הישראלית הוא F-35I, ושמו העברי "אדיר". שילוב מערכות ישראליות ייחודיות במטוס התאפשר, לאחר שמשרד ההגנה האמריקני הוסיף לתקציב הפיתוח 450 מיליון דולר לשיפור ציוד הלוחמה האלקטרונית, ובמסגרתו הותקנו גם המערכות הנדרשות מתוצרת ישראל, כך שמחיר כל מטוס הגיע לבסוף ל-120 מיליון דולר.[3]

ב-27 בנובמבר 2016 אישר הקבינט המדיני-ביטחוני רכש של 17 מטוסי F-35I נוספים, ובכך עלה סך מטוסי ה-F-35I שתרכוש ישראל ל-50.[44] באוגוסט 2017 חתמה ישראל על העסקה ומשרד הביטחון הודיע, בעת חתימת העסקה, כי המחיר ליחידה בהזמנה זו היה פחות מ-100 מיליון דולר.[45]

בפברואר 2021 אישרה הממשלה רכש של 25 מטוסים נוספים, על ידי מיחזור ההלוואה שניטלה ב-2015 מחוץ לתקציב המדינה עבור הרכש הקודם של המטוסים. כתוצאה מכך, צה"ל נאלץ למחזר את ההלוואה הקודמת באמצעות לקיחת הלוואה חדשה. עלות הריבית הנוספת הייתה כ-217 מיליון דולר, שהם כ-716 מיליון שקל, אשר יגיעו מקופת המדינה. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, סבר כי מיחזור ההלוואה אינו מתיישב עם חוק התקציב, אך לבסוף אישר את הרכש.[46] שר האוצר ישראל כ"ץ גם התנגד למתווה המימון,[47] ועתירה לבג"ץ בנושא נדחתה.[48] למרות זאת, נכון לנובמבר 2022 העסקה טרם נחתמה.[12]

שילוב רכיבים ישראלים במטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושה מרכיבים עיקריים מבדילים את התצורה הישראלית – מערכות C4ISTAR (מודיעין, תקשוב, קשר ופיקוד, שליטה ובקרה), חימוש ומערכות לוחמה אלקטרונית (ל"א). מערכות התקשורת והשו"ב יתבססו על מערכות ישראליות הפועלות בחיל האוויר, כך שהמטוס ישתלב ברשת הצבאית עם הגעתו. במערכת הל"א חיל האוויר ישלב במטוס מערכות ייחודיות, ויכולת עצמאית בתחום תאפשר לחיל לעדכן את המערכות באופן מיידי. בשונה ממטוסים אחרים, פיתוח התצורה הישראלית מתבצע במקביל לפיתוח הכללי של המטוס. בנוסף יכול המטוס לשאת ולשגר תחמושת ישראלית כגון טיל האוויר-אוויר פיתון 5 ופצצות מונחות.

מספר חברות ישראליות נבחרו לקחת חלק בפרויקט הבינלאומי הכללי, בהן חברת אלביט מערכות שמייצרת את קסדת הטייס (שנבחרה כבר ב-1999) וצג מתקדם לתא הטייס,[49] וחברת תדיראן קשר המספקת מגברי רדיו.[50] בנוסף, במסגרת הסכם רכש גומלין עם ישראל התעשייה האווירית מייצרת את הכנפיים לחלק מהמטוסים,[51] חברת סאיקלון מוצרי תעופה מספקת תת-מערכות שונות, וחברת סימיגון מספקת תוכנת סימולציה למטוס.[52]

הליך הקליטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני המטוסים הראשונים הגיעו לישראל ב-12 בדצמבר 2016, בשעה 20:30 בערב (לאחר עיכוב של מספר שעות באיטליה, תחנת ביניים בטיסתם מארצות הברית). למחרת, ערכו שני המטוסים את טיסת הבכורה בחיל האוויר הישראלי. הטייסת הראשונה שקלטה את ה-F-35I היא טייסת 140 ("טייסת נשר הזהב"). שלושה מטוסים נוספים נחתו בארץ ב-23 באפריל 2017 והצטרפו רשמית לטייסת החדשה. ביום העצמאות בשנת 2017 השתתפו מטוסי ה-F-35I לראשונה במטס חיל האוויר.

ב-6 בדצמבר 2017 הוכרזו טייסת נשר הזהב ותשעת מטוסי ה-F-35I שברשותה כמבצעיים.[53] ב-14 במרץ 2018 פורסם שה-F-35I רשם טבילת אש מבצעית, אך לא פורט מתי ומהי מהות הפעילות.[54]

ב-16 בינואר 2020 נחנכה טייסת ה-F-35I השנייה, טייסת 116 "אריות הדרום".[55]

ב-11 בנובמבר 2020 נקלטה במרכז ניסויי טיסה בבסיס תל נוף גרסה יחידה מסוגה בעולם לניסויי טיסה של ה-F-35.[56]

ב-1 ביולי 2021, נפתחה טייסת 117 כטייסת הכשרה ואימון של מטוסי ה-F-35I.[57]

ב-26 בספטמבר 2021 נקלטו בישראל שלושה מטוסי F-35 נוספים בבסיס חיל האוויר נבטים והצטרפו לטייסת "אריות הדרום".

ב-24 במרץ 2022 נקלטו בישראל שלושה מטוסי F-35 נוספים בבסיס חיל האוויר נבטים. שניים מהם הצטרפו לטייסת ב"אריות הדרום" והאחד שנותר הצטרף לטייסת "נשר הזהב".

ב-10 בנובמבר 2022 נקלטו בישראל שלושה מטוסי F-35 נוספים בבסיס נבטים.[58]

פעילות מבצעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 במאי 2018 אמר מפקד חיל האוויר האלוף עמיקם נורקין ש”אנחנו מטיסים את ה-F-35 מעל לכל המזרח התיכון וזה נהיה חלק מהיכולת המבצעית שלנו. אנחנו היינו הראשונים לתקוף על ידי F-35. ביצענו משימות מבצעיות ותקפנו כבר בחזיתות שונות”. בכך אישר שחיל האוויר הישראלי ביצע את התקיפה המבצעית הראשונה של ה-F-35 בעולם.[7][59]

ב-11 במאי 2021 השתתפו 8 מטוסי F-35I בתקיפת 150 מטרות טרור במערך הרקטי של חמאס, בהן 50–70 בורות שיגור בצפון רצועת עזה, כחלק ממבצע שומר החומות.[60]

ב-6 במרץ 2022 הותר לפרסום שחיל האוויר הישראלי רשם את ההפלה הראשונה בעולם לזכות ה-F-35, כאשר מטוסי F-35I ישראליים הפילו זוג מל"טים איראניים שניסו להעביר מטען של אקדחים לרצועת עזה ב-15 במרץ 2021.[61][8]

מטוסי F-35I השתתפו במבצע עלות השחר באוגוסט 2022, כולל בתקיפת הפתיחה נגד הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה.[62]

מפעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפעילי גרסאות לפי צבע: ירוק: F-35A, F-35B ו-F-35C, טורקיז: F-35A ו-F-35B, תכלת: רק F-35B, כחול: רק F-35A, ורוד: F-35I, כתום: מדינות שהגישו הזמנה.

מטוס F-35A[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפעילות פוטנציאליות:

  • איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות חיל האוויר של איחוד האמירויות הערביות – ארצות הברית אישרה למכור לו 50 מטוסים.[70] אך בדצמבר 2021 איחוד האמירויות הודיעה על השעיית העסקה.[71]
  • טורקיהטורקיה חיל האוויר הטורקי – 4 מטוסים נבנו אך טרם נמסרו לטורקים, מתוך הזמנה של כ-30 מטוסים, כשהייתה לטורקים אופציה להזמין סך כולל של 120 מטוסי F-35A. עם זאת, בעקבות ההקצנה של ארדואן ורכישת מערכת ההגנה אווירית S-400 מרוסיה, ארצות הברית השעתה את העסקה עם טורקיה ופתחה בהליכים לסלק את טורקיה מתוכנית ה-F-35,[72] דבר שהושלם באמצע 2020. המטוסים שיועדו לטורקיה עברו הסבה ונמסרו לחיל האוויר האמריקני.

מטוס F-35B[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס F-35C[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס F-35I[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרט טכני F-35A[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור של F-35A
מטס של F-35A במבנה טיסה
פרופיל של F-35A בתעופה
שני מטוסי F-35I, מספר 901 ומספר 902, בדרכם לישראל כדי להימסר לחיל האוויר הישראלי.
מטוס F-35I במטס יום העצמאות 2019

מאפיינים כלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מהירות מרבית: 1.6 מאך (1,930 קמ"ש, 1,200 מייל לשעה)
  • טווח פעולה קרבי עם דלק פנימי: 2,220 ק"מ (כ-1,200 מייל ימי)
  • רדיוס פעולה קרבי: 1,158 ק"מ (625 מייל ימי) למשימת תקיפה ו-1,407 ק"מ (760 מייל ימי) למשימת עליונות אווירית
  • עומס כנף: 526 ק"ג למטר רבוע (107.7 ליברות לרגל רבוע), 745 ק"ג למטר רבוע כאשר טעון במשקל מרבי
  • יחס דחף למשקל:
    • עם מכל דלק מלא: 0.87
    • עם חצי מכל דלק מלא: 1.07
  • תאוצת g מרבית: g ‏9

חימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוויוניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות מהתקשורת
פיתוח

בחיל האוויר הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההחלטה על רכישת ה-F-35I
מסירת ה-F-35I לחיל האוויר הישראלי
קליטת ה-F-35I בחיל האוויר הישראלי ובניין הכוח
פעילות מבצעית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ F35B ‏ – משנת 2015, F-35A ‏– משנת 2016, F-35C ‏– משנת 2018
  2. ^ [1]
  3. ^ 1 2 יובל אזולאי, ‏מהיר וחמקני: מטוס הקרב ב-120 מיליון דולר שישראל קיבלה, באתר גלובס, 22 ביוני 2016
  4. ^ The ten most expensive military aircraft ever built | Airforce-technology.com, www.airforce-technology.com (באנגלית)
  5. ^ "מטוסי F-35 בארצות הברית מתאמנים להתמודד עם איומי הגנ"א חדישים וקטלניים תוצרת רוסיה וסין"
  6. ^ Adam Ciralsky. "Will the F-35, the U.S. Military's Flaw-Filled, Years-Overdue Joint Strike Fighter, Ever Actually Fly?". Vanity Fair. נבדק ב-29 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
    "Fighter plane cost overruns detailed". פוליטיקו. נבדק ב-29 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
    "Flawed F-35 Too Big to Kill as Lockheed Hooks 45 States". Bloomberg.com. 22 בפברואר 2013. נבדק ב-29 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
    גיא רולניק, מי צריך את החמקן - וכמה זה יעלה לנו?, באתר TheMarker‏, 25 ביוני 2016
  7. ^ 1 2 Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg כנס מח"אים הבינלאומי יוצא לדרך - "אנחנו הראשונים בעולם שביצעו תקיפה מבצעית עם ה-F-35", באתר צה"ל, 22 במאי 2018
  8. ^ 1 2 Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg כך יירט צה"ל את המל"טים האיראניים בדרכם לישראל, באתר צה"ל, 6 במרץ 2022
  9. ^ שי לוי, ‏מוריד עדכון ותוקף באיראן: הסימולטורים של טייסי החמקן, באתר ‏מאקו‏‏, ‏30 באפריל 2021‏
  10. ^ Gorman, Siobhan. "Computer Spies Breach Fighter-Jet Project". The Wall Street Journal, 21 April 2009. Retrieved 29 March 2010.
  11. ^ דרור מרום, ‏ישראל שילמה 20 מיליון דולר להצטרפות לפרויקט מטוס התקיפה האמריקני JSF, באתר גלובס, 29 ביולי 2003
  12. ^ 1 2 3 שי לוי, ‏3 חמקנים חדשים לחיל האוויר: טרם נחתמה הזמנה נוספת, באתר ‏מאקו‏‏, ‏9 בנובמבר 2022‏
  13. ^ Shalal-Esa, Andrea and Tim Dobbyn, ed. "Price of F35 fighter soars". Reuters.(הקישור אינו פעיל, 14.8.2021)Retrieved: 12 September 2011.
  14. ^ בלומברג, הפנטגון לא מרוצה מפיתוח ה-F35: "לא מספק את הסחורה", באתר TheMarker‏, 25 באוגוסט 2016
  15. ^ קרולין גליק, ‏חבילה עוברת: המרוויחה העיקרית מהסכם הסיוע היא לוקהיד-מרטין, באתר מעריב אונליין, 29 ביולי 2016
  16. ^ חגי עמית, האם ישראל שילמה יותר מדי על מטוסי ה-F-35? מאות המיליונים שאפשר היה לחסוך, באתר TheMarker‏, 3 בספטמבר 2017
  17. ^ רויטרס, צפו ב-F35 - המטוס שיעלה לארה"ב 1.45 טריליון דולר, באתר TheMarker‏, 29 במרץ 2012
  18. ^ לראשונה: החמקן שנוחת אנכית בפעילות מבצעית, באתר ynet, 28 בספטמבר 2018
  19. ^ תאונה של מאה מיליון דולר: התרסקות ראשונה של מטוס ה-F-35, באתר וואלה!‏, 29 בספטמבר 2018
    אתר למנויים בלבד הארץ, לראשונה מאז שהושק: מטוס F-35 התרסק בטיסת אימון בארה"ב, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2018
  20. ^ ynet, מטוס קרב בריטי, מסוג F-35, התרסק בים התיכון: "לא פעולה עוינת", באתר ynet, 17 בנובמבר 2021;
    ynet, עולה על הרמפה, ונופל: תיעוד התרסקות ה-F35 הבריטי בים התיכון, באתר ynet, 30 בנובמבר 2021
  21. ^ דרור מרום, ‏לוקהיד-מרטין נקלע לקשיים בפיתוח מטוס התקיפה העתידי של חיל האוויר האמריקני, באתר גלובס, 11 בפברואר 1999
    רן דגוני, וושינגטון, ‏משרד הביטחון החל בתכנון עיסקת המטוסים הבאה בהיקף 2 מיליארד ד', באתר גלובס, 17 ביוני 1999
  22. ^ נתן גוטמן, ישראל במירוץ להצטרף לפיתוח מטוס הקרב המשולב, באתר הארץ, 2 ביולי 2002
  23. ^ דרור מרום, ‏לוקהיד-מרטין: ישראל עשויה לקבל את מטוס האף-35 ארבע שנים לאחר הצבא האמריקני, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2001
  24. ^ דרור מרום, ‏ישראל תודיע לארה"ב שתצטרף לפרויקט JSF תמורת 200 מיליון ד', באתר גלובס, 26 ביוני 2002
  25. ^ דרור מרום, ‏המועד האחרון להצטרפות לפרויקט מטוס הקרב JSF עבר - וישראל טרם החליטה, באתר גלובס, 17 ביולי 2002
  26. ^ רן דגוני, וושינגטון, ‏נחתם הסכם על שילוב ישראל בפרוייקט מטוס הקרב העתידי JSF; העלות לישראל: עשרות מיליוני ד', באתר גלובס, 13 בפברואר 2003
  27. ^ דרור מרום, ‏ישראל שילמה 20 מיליון דולר להצטרפות לפרויקט מטוס התקיפה האמריקני JSF, באתר גלובס, 29 ביולי 2003
  28. ^ אמנון ברזילי, ישראל תקבל את מטוסי האף-35 החל ב-2012, באתר הארץ, 20 ביוני 2003
  29. ^ דרור מרום, ‏חיל האוויר הישראלי עומד להצטייד ב-100 מטוסי קרב העתיד מדגם JSF, באתר גלובס, 7 באוגוסט 2003
  30. ^ אלוף בן, ארה"ב מעכבת שיתוף ישראל בפיתוח מטוס קרב, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2005
  31. ^ זאב שיף, וואשינגטון, מחריף המשבר הביטחוני עם ארה"ב: דורשת מישראל להגביר פיקוח על יצוא נשק ומחמירה את הסנקציות, באתר הארץ, 12 ביוני 2005
  32. ^ אמנון ברזילי, ‏ראש להק ציוד בחי"א תא"ל זאב שניר: ישראל תרכוש כ-100 מטוסי קרב ב-5 מיליארד ד', באתר גלובס, 21 ביוני 2006
  33. ^ אמיר אורן, חיל האוויר בוחן רכישת 100 מטוסי קרב מדגם אף-35; מחיר מטוס נאמד ב-50 מיליון דולר, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2006
  34. ^ יובל אזולאי, ישראל רוצה לרכוש מארה"ב מטוסי חמקן מדגם אף-35, באתר הארץ, 23 במאי 2008
    נטשה מוזגוביה וסוכנויות הידיעות, הפנטגון אישר מכירת 25 מטוסי קרב לישראל, באתר הארץ, 23 במאי 2008
  35. ^ רן דגוני, וושינגטון, ‏בעסקת מיליארדים תרכוש ישראל מארה"ב עד 75 מטוסי אף 35; מטוסי הדור הבא של חיל האוויר, באתר גלובס, 1 באוקטובר 2008
  36. ^ אנשיל פפר, קשיים במגעים על עסקת הנשק הגדולה בתולדות צה"ל, באתר הארץ, 17 באפריל 2009
  37. ^ אנשיל פפר, ישראל קרובה לעסקת רכישה של מטוס הקרב אף-35, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2009
  38. ^ רן דגוני, ‏"דרישות ישראל בעסקת מטוסי ה-F35 - חוצפה על סטרואידים", באתר גלובס, 24 באוגוסט 2010
    סטלה קורין ליבר, ‏"אין הסכמות על רכש גומלין של 35-F", באתר גלובס, 18 באוגוסט 2010
    אורה קורן, הזמנות בהיקף של 5 מיליארד דולר מישראל? רק אם תרכוש 75 חמקנים, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2010
  39. ^ יובל אזולאי, ‏צה"ל מצטייד: אושרה רכישת מטוסי F-35 ב-13.3 מיליארד שקל, באתר גלובס, 20 בספטמבר 2010
  40. ^ עמוס הראל, מטוסי אף-35 ראשונים יגיעו לארץ בסוף 2016, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2012
  41. ^ יובל אזולאי, ‏היקף הרכש מהתעשיות הישראליות למטוסי החמקן: כ-1.75 מיליארד דולר, באתר גלובס, 8 בספטמבר 2019
  42. ^ אתר למנויים בלבד אמיר אורן, שרים מתנגדים לרכישת מטוסי אף-35 נוספים מארצות הברית, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2014
  43. ^ אתר למנויים בלבד גילי כהן, נחתמה העסקה לרכישת 14 מטוסי אף-35 נוספים לצה"ל, באתר הארץ, 22 בפברואר 2015
    אורה קורן, משרד הביטחון חתם על רכישת 14 מטוסי F-35 בכ-3 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 22 בפברואר 2015
  44. ^
    מורן אזולאי ואיתמר אייכנר, הקבינט אישר פה אחד לרכוש עוד מטוסי F-35, באתר ynet, 27 בנובמבר 2016
  45. ^ אתר למנויים בלבד גילי כהן, ישראל חתמה על עסקה לרכישת 17 מטוסי אף-35 נוספים, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2017
  46. ^ אתר למנויים בלבד אבי בר-אלי, "קושי משפטי משמעותי ביותר": האזהרה של מנדלבליט נגד מימון ה-F35, באתר TheMarker‏, 7 בפברואר 2021
  47. ^ אתר למנויים בלבד אבי בר-אלי, המדינה מודה: רכש מטוסי החמקן אושר למרות התנגדות כ"ץ והסתייגות מנדלבליט, באתר TheMarker‏, 21 באפריל 2021
  48. ^ אתר למנויים בלבד אבי בר-אלי, יסתפקו ב"כרטיס צהוב": בג"ץ לא יתערב במימון מטוסי ה-F-35, באתר TheMarker‏, 11 באוגוסט 2021
  49. ^ מאת דרור מרום, ‏אלביט מערכות נבחרה לספק כוונת קסדה למטוסי JSF בארה"ב, באתר גלובס, 10 באוגוסט 1999
    ידיעות אחרונות: אלביט מערכות תשתתף בפרויקט האף-35; צפויה להכנסות של 100–200 מיליון דולר, באתר גלובס, 28 באוקטובר 2001
  50. ^ דרור מרום, ‏תדיראן-קשר נבחרה לספק מערכות קשר ל-JSF, מטוס הקרב העתידי של ארה"ב, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2002
  51. ^ אורה קורן, התעשייה האווירית חתמה על חוזה עם לוקהיד מרטין לייצור כנפיים ל-F-35, באתר TheMarker‏, 23 באפריל 2013
  52. ^ יובל אזולאי, ‏היקף הרכש מהתעשיות הישראליות למטוסי החמקן: כ-1.75 מיליארד דולר, באתר גלובס, 8 בספטמבר 2019
  53. ^ מטוסי ה"אדיר" הוכשרו לשימוש מבצעי, אתר צה"ל, 6 בדצמבר 2017
  54. ^ אמיר בוחבוט‏, טבילת האש של מטוס ה-F-35: פעילות מבצעית ראשונה לחמקן המתקדם, באתר וואלה!‏, 14 במרץ 2018
  55. ^ Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg מערכת אתר צה"ל, טייסת "אריות הדרום" נפתחה בטקס חגיגי בבסיס "נבטים", באתר צה"ל, 16 בינואר 2020
  56. ^ שירה פיינסקי ודור פלקוביץ, ‏"אדיר" ממוכשר לניסויי טיסה ייחודי מסוגו נקלט במנ"ט, באתר חיל האוויר הישראלי, 11 בנובמבר 2020
  57. ^ שירה פיינסקי ויסמין דרור, ‏אדירה: טייסת 117 נפתחה מחדש, באתר חיל האוויר הישראלי
  58. ^ דן ארקין, ‏שלושה מטוסי קרב חמקניים F-35 'אדיר' חדשים צפויים להגיע לבסיס נבטים, באתר "IsraelDefense‏", 10 בנובמבר 2022
  59. ^ טל לב רם, ‏מפקד חיל האוויר: תקפנו עם מטוס "האדיר" פעמיים - הראשונים בעולם, באתר מעריב אונליין, 22 במאי 2018,
    יואב זיתון, מפקד חיל האוויר: "אנחנו הראשונים בעולם שתקפו עם F-35", באתר ynet, 22 במאי 2018
  60. ^ Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg מערכת אתר צה"ל, חוסל מפקד מערך הנ"ט של חמאס בעזה, עשרות בורות שיגור הושמדו, באתר צה"ל, 11 במאי 2021, 18:36
  61. ^ יואב זיתון, הותר לפרסום: צה"ל יירט כטב"מים איראניים נושאי אקדחים בדרכם לעזה, באתר ynet, 6 במרץ 2022,
    אמיר בוחבוט‏, הותר לפרסום: מטוס F-35 יירט שני כלי טיס חמושים מאיראן לפני שנה, באתר וואלה!‏, 6 במרץ 2022.
  62. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg מהבילוי של שישי לתקיפה שהחלה את המבצע: טייסי ה-F-35 מדברים, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 03:51), 18 באוגוסט 2022
  63. ^ Charbel Kadib, RAAF F-35 fleet bolstered, new jets touch down, www.defenceconnect.com.au, ‏2022-03-04 (באנגלית)
  64. ^ חה"א האוסטרלי: מטוסי F-35 הוכרזו כבעלי כשירות מבצעית, ישראל דיפנס
  65. ^ אתר למנויים בלבד הארץ, מטוס F-35 של יפן התרסק באוקיינוס השקט - הטייס נעדר, באתר הארץ, 11 באפריל 2019
  66. ^ 송상호, S. Korea's Air Force completes deployment of 40 F-35A fighters: sources, Yonhap News Agency, ‏27 בינואר 2017 (באנגלית)
  67. ^ סוכנויות הידיעות, ממשלת קנדה ביטלה ההזמנה למטוסי F-35: יקרים מדי, באתר TheMarker‏, 8 בדצמבר 2012
  68. ^ דן ארקין, ‏קנדה החליטה: מטוס הקרב הבא יהיה החמקן F-35 של לוקהיד מרטין, באתר "IsraelDefense"‏, 30 במרץ 2022
  69. ^ דן ארקין, ‏שווייץ חתמה על החוזה לרכש 36 מטוסי קרב F-35, באתר "IsraelDefense‏", 20 בספטמבר 2022
  70. ^ אתר למנויים בלבד נעה לנדאו, יניב קובוביץ ויהונתן ליס, נתניהו אישר לארה"ב למכור מטוסי F-35 לאמירויות; גנץ הבהיר: המו"מ הוסתר ממני, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2020
  71. ^ אתר למנויים בלבד רויטרס והארץ, איחוד האמירויות הודיעה על השעיית עסקת מטוסי האף-35 עם ארה"ב, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2021
  72. ^ סוכנויות הידיעות, טורקיה מסולקת מה-F-35: "נזק בלתי הפיך ליחסים עם ארה"ב", באתר ynet, 18 ביולי 2019
  73. ^ טייס בריטי נטש מטוס F-35, Israel Defense, ‏18 בנובמבר 2021