F-35 לייטנינג II

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף F-35I אדיר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
F-35 לייטנינג II
F-35A flight (cropped).jpg
F-35A של חיל האוויר האמריקאי
מאפיינים כלליים
סוג מטוס קרב חמקן מהדור החמישי
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
יצרן לוקהיד מרטין
טיסת בכורה 15 בדצמבר 2006
תקופת שירות F35B ‏ - משנת 2015
F-35A ‏- משנת 2016
F-35C ‏- משנת 2018 –
צוות 1
יחידות שיוצרו 320 (עד ה-11 בספטמבר 2018)[1]
משתמש ראשי Seal of the United States Department of the Air Force.png חיל האוויר של ארצות הברית
USMarineCorps.png חיל הנחתים של ארצות הברית
Seal of the United States Department of the Navy.svg צי ארצות הברית
משתמשים משניים הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת חיל האוויר המלכותי
Israeli Air Force - Coat of arms.svg חיל האוויר הישראלי
דגמים F-35A - המראה ונחיתה רגילה
F-35B - המראה קצרה ונחיתה אנכית
F-35C - מיועד לנושאות מטוסים
F-35I - מיועד לחיל האוויר הישראלי
מחיר F-35A ‏- 94.8 מיליון דולר
F-35B ‏- 102 מיליון דולר
F-35C ‏- 115.7 מיליון דולר[2]
ממדים
אורך 15.7 מטר
גובה 4.3 מטר
מוטת כנפיים 10.7 מטר
שטח כנפיים 42.7 מטר רבוע
משקל ריק 13.3 טון
משקל טעון 22.5 טון
משקל המראה מרבי 31.8 טון
ביצועים
מהירות מרבית מעל 1.6 מאך [2] ‏ (1,960 קמ"ש)
קצב נסיקה חסוי
טווח טיסה מרבי 2,220 ק"מ (ללא מכלי דלק חיצוניים)
סייג רום 60 אלף רגל (18.3 ק"מ)
עומס כנף 526 ק"ג/מ"ר
דחף עד 43 אלף פאונד
חימוש
תותחים תותח 25 מ"מ ג'נרל דיינמיקס GAU-22
טילים ארבעה טילים או פצצות בתאים פנימיים וחימוש בנשיאה חיצונית, במשקל מרבי של 8.1 טון
הנעה
מנוע פראט אנד ויטני F135
תרשים
F-35A three-view.PNG
(דגם A)

F-35 לייטנינג IIאנגלית: F-35 Lightning II; מכונה "מטוס תקיפה משותף", ובקיצור JSF) הוא מטוס קרב חמקן מהדור החמישי, מתוצרת חברת לוקהיד מרטין האמריקאית. המטוס פותח ביוזמת ארצות הברית ובריטניה במטרה להחליף את מטוסי הקרב של הדור הרביעי, נבחר בתוכנית Joint Strike Fighter וטס לראשונה ב-15 בדצמבר 2006.

מטוסי F-35 בנויים על העיקרון של ארכיטקטורה פתוחה, כלומר ניתן להשתיל במטוס במהירות מערכות נשק חדישות, תוכנות וטכנולוגיות, בהתאם להתפתחות האיומים. דבר זה מקל על תוכניות שדרוג והארכת חיים. המטוס נותן יכולת לחדור לשטח רווי-איומים, לשאת לשם נשק וחימוש, להשמיד איומים וגם לשתף במודיעין את כל שותפי הפעולה[3].

המטוס מיוצר בשלושה דגמים עיקריים - דגם A להמראה ונחיתה רגילה, דגם B להמראה קצרה ונחיתה אנכית, ודגם C לפעולה מנושאות מטוסים. מלבד ארצות הברית שמיועדת לרכוש 2,443 מטוסים, ובריטניה שהיא שותפה בדרגה ראשונה, מדינות נוספות השותפות בפיתוח הן איטליה והולנד - בדרגה שנייה, אוסטרליה, קנדה, דנמרק, נורווגיה וטורקיה - בדרגה שלישית, ישראל וסינגפור - בשותפות ביטחונית.

העלות הכוללת של המטוס הופכת אותו למערכת הנשק היקרה בהיסטוריה. העלות הגבוהה יחד עם טענות לביצועים לקויים וחריגה ניכרת מלוח הזמנים הובילו לביקורת נרחבת על המיזם.[4]

ב-2018 ביצע ה-F-35 את התקיפה המבצעית הראשונה שלו (בעולם), בידי חיל האוויר הישראלי, ככל הנראה במסגרת העימותים עם איראן בסוריה באפריל ומאי 2018.[5]

פיתוח ותכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס F-35A בטיסה.

תוכנית "מטוס תקיפה משותף" החלה בנובמבר 1996, במטרה לבחור מטוס קרב חדש לארצות הברית ולבעלות בריתה, כתחליף בעיקר ל-F-16, F-18, הארייר II ו-A-10. באוקטובר 2001 נבחר הלוקהיד מרטין X-35, שגבר על הבואינג X-32. המטוס נועד להיות רב-משימתי - לתקיפה, ליירוט ולסיור, ויעיל מבחינה כלכלית. הוא מיועד לשמש כמטוס קרב מוביל עד שנת 2040, ולהיות שני ביכולת עליונות אווירית רק ל-F-22. כל דגמי המטוס הם חד-מושביים, ומדמי טיסה מתקדמים מיועדים לחסוך את הצורך בדגם אימון דו-מושבי, ולצמצם את טיסות האימון בכלל. עיצוב המטוס מבוסס על ה-F-22, ועלות פיתוחו המשוערת היא מעל 40 מיליארד דולר, רובם במימון ארצות הברית.

ב-2009 פורסם דווח כי חלק מתוכניות המטוס נגנבו במבצע סייבר.[6]

בין תכונותיו הבולטות של המטוס:

הפעלת המטוס התקדמה משלב הניסויים לשלב האימונים בשנת 2012, והוא נכנס לשירות בכוחות המזוינים של ארצות הברית ובכוחות המזוינים של בריטניה משנת 2015. הוא יהיה מטוס הקרב השני מהדור החמישי שייכנס לשירות בארצות הברית, והראשון מדור זה שייכנס לשירות בשאר המדינות הרוכשות. לפי הערכות בענף התעופה, ה-F-35 יהיה מטוס הקרב המאויש האחרון, ואחריו יפותחו למטרות קרב כלי טיס בלתי מאוישים בלבד.

מדינות שותפות בפיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינות שותפות בפיתוח המטוס

F-35 potential purchasers.PNG

  הלקוחה העיקרית - ארצות הברית
  שותפה בדרגה ראשונה - בריטניה
  שותפות בדרגה שנייה - איטליה והולנד
  שותפות בדרגה שלישית - אוסטרליה, דנמרק, טורקיה, נורווגיה וקנדה
  שותפות ביטחוניות - ישראל וסינגפור
מדינה דרגת שותפות סכום השקעה בפיתוח מספר הזמנות מתוכנן
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית עיקרית מעל 40 מיליארד דולר 2,443 - 1763 לחיל האוויר - דגם A ‏, 420 לחיל הנחתים - דגמים B ו-C ‏, 260 לחיל הים - דגם C
בריטניהבריטניה  בריטניה ראשונה 2.5 מיליארד דולר 138 - דגם B
איטליהאיטליה  איטליה שנייה 1 מיליארד דולר 90 - דגמים A ו-B
הולנדהולנד  הולנד שנייה 800 מיליון דולר 85 - דגם A
טורקיהטורקיה  טורקיה שלישית 195 מיליון דולר 100 - דגם A
קנדהקנדה  קנדה שלישית 160 מיליון דולר 65 - דגם A
אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה שלישית 144 מיליון דולר 100 - דגם A
נורווגיהנורווגיה  נורווגיה שלישית 122 מיליון דולר 52 - דגם A
דנמרקדנמרק  דנמרק שלישית 110 מיליון דולר 39 - דגם A
ישראלישראל  ישראל שותפות ביטחונית ייצור הקסדה המתקדמת 50‏[7] - דגם I, מסגרת הזמנה ל25 נוספים, ייתכן מדגם B
סינגפורסינגפור  סינגפור שותפות ביטחונית - -
יפןיפן  יפן - - 42 - דגם A

דגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטוס מיוצר בשלושה דגמים עיקריים:

בנוסף, שני דגמים לייצוא:

הפולמוס על תוכנית ה-F-35[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט ה-F-35 עורר מחלוקת רבה, בעיקר בשל עלותו הגבוהה, אך גם עקב טענות לכשלים בפיתוח ופגמים במטוס. פיתוח ה-F-35 חרג הן מהתקציב והן מלוח הזמנים שנקבע לפרויקט. על פי הערכות הפנטגון מ-2010, מחירו של המטוס האמיר ביותר מ-50% מהתוכניות המקוריות.[8] כמו כן, נמתחה ביקורת רבה על תקלות במטוס ובעיקר על באגים בתוכנה המפעילה את המטוס, ונטען שעקב התקלות הללו המטוס לא בשל מבצעית[9][10] ויכול להתרסק בעת פעילותו.

בישראל נמתחה ביקורת רבה על רכישת המטוס, בעיקר עקב המחיר הגבוה של כל מטוס. נטען שהמטוס נרכש בעיקר כיוון שחיל האוויר הישראלי רצה "צעצוע חדש ומתוחכם" ולא בגלל צורך מבצעי אמיתי, שכן כבר היום לחיל האוויר הישראלי יש עליונות אווירית מוחלטת במזרח התיכון. לדברי המבקרים, את הכסף הרב שהושקע ברכישת טייסות בודדות (50 מטוסים) היה אפשר לנצל יותר טוב בשיפור כלל צה"ל ובפרט של זרוע היבשה. מנגד אנשי צבא אמרו שמדובר במטוס בעל טכנולוגיות מתקדמות ויכולות חסרות תקדים, ושהוא הטוב מסוגו בעולם. מפקד חיל האוויר הישראלי אמר שברגע שהוא עולה למטוס וטס הוא רואה בקוקפיט את כל המזרח התיכון.

שירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירות בכוחות המזוינים ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיל האוויר של ארצות הברית הוא המפעיל הגדול ביותר של ה-F-35. את המטוס מפעילים גם חיל הים של ארצות הברית וחיל הנחתים של ארצות הברית.

בספטמבר 2018 נערכה תקיפה מבצעית ראשונה של F35B, שהמריא מאוניית סער אמפיבית "אסקס", ותקף יעד של טליבאן באפגניסטן.[11] באותו חודש התרסק לראשונה מטוס F35B בתאונת אימונים.[12]

שירות בחיל האוויר הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליך הרכישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיסת הבכורה של ה-F-35I "אדיר" בחיל האוויר הישראלי, 13 בדצמבר 2016.
מטוס F-35I מספר זנב 901 בטקס נחיתת המטוס בישראל.
מטוס F-35I מספר 913 בדיר תת-קרקעי בבסיס נבטים.

ישראל חתמה באוקטובר 2010 על עסקת רכישה של 19 מטוסים תמורת 2.75 מיליארד דולר ובפברואר 2015 נחתמה עסקת השלמה נוספת בהיקף של כשני מיליארד דולרים, הכוללת 14 מטוסים, אשר מיועדים להיקלט בבסיס נבטים של חיל האוויר משנת 2017. העסקה כוללת אפשרות לרכישה של עד 75 מטוסים[13]. סימונו של המטוס בתצורה הישראלית הוא F-35I, ושמו העברי "אדיר". שילוב מערכות ישראליות ייחודיות במטוס התאפשר, לאחר שמשרד ההגנה האמריקני הוסיף לתקציב הפיתוח 450 מיליון דולר לשיפור ציוד הלוחמה האלקטרונית, ובמסגרתו יותקנו גם המערכות הנדרשות מתוצרת ישראל[14]. החיל יקלוט בשלב הראשון 33 מטוסים מדגם A, ובהמשך הוא מתכנן לרכוש כ-40 מטוסים נוספים מדגם B ‏[15]. ב-27 בנובמבר 2016 אישר הקבינט המדיני-ביטחוני רכש של 17 מטוסי F-35I נוספים, ובכך עלה סך מטוסי ה-F-35I שתרכוש ישראל ל-50‏[16].

שלושה מרכיבים עיקריים מבדילים את התצורה הישראלית - מערכות C4ISTAR (מודיעין, תקשוב, קשר ופיקוד, שליטה ובקרה), חימוש ומערכות לוחמה אלקטרונית (ל"א). מערכות התקשורת והשו"ב יתבססו על מערכות ישראליות הפועלות בחיל האוויר, כך שהמטוס ישתלב ברשת הצבאית עם הגעתו. במערכת הל"א חיל האוויר ישלב במטוס מערכות ייחודיות, ויכולת עצמאית בתחום תאפשר לחיל לעדכן את המערכות באופן מיידי. בשונה ממטוסים אחרים, פיתוח התצורה הישראלית מתבצע במקביל לפיתוח הכללי של המטוס. בנוסף יכול המטוס לשאת ולשגר תחמושת ישראלית כגון טיל האוויר-אוויר פיתון 5 ופצצות מונחות.

מספר חברות ישראליות נבחרו לקחת חלק בפרויקט הבינלאומי הכללי - בהן חברת אלביט מערכות שתייצר את קסדת הטייס, התעשייה האווירית שתייצר את הכנפיים[17] ותדיראן קשר.

הליך הקליטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני המטוסים הראשונים הגיעו לישראל ב-12 בדצמבר 2016, בשעה 20:30 בערב (לאחר עיכוב של מספר שעות באיטליה, תחנת ביניים בטיסתם מארצות הברית). למחרת, ערכו שני המטוסים את טיסת הבכורה בחיל האוויר הישראלי. הטייסת הראשונה שקלטה את ה-F-35I היא טייסת 140 ("טייסת נשר הזהב"). שלושה מטוסים נוספים נחתו בארץ ב-23 באפריל 2017 והצטרפו רשמית לטייסת החדשה. ביום העצמאות בשנת 2017 השתתפו מטוסי ה-F-35I לראשונה במטס חיל האוויר.

ב-6 בדצמבר 2017 הוכרזו טייסת נשר הזהב ותשעת מטוס ה-F-35I שברשותה כמבצעיים[18]. ב-14 במרץ 2018 פורסם שה-F-35I רשם טבילת אש מבצעית, אך לא פורט מתי ומהי מהות הפעילות[19].

פעילות מבצעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 במאי 2018 אמר מפקד חיל האוויר האלוף עמיקם נורקין ש"אנחנו מטיסים את ה-F-35 מעל לכל המזרח התיכון וזה נהיה חלק מהיכולת המבצעית שלנו. אנחנו היינו הראשונים לתקוף על ידי F-35. ביצענו משימות מבצעיות ותקפנו כבר בחזיתות שונות". בכך אישר שחיל האוויר הישראלי ביצע את התקיפה המבצעית הראשונה של ה-F-35 בעולם.[5][20]

מפעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס F35A[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארצות הבריתארצות הברית חיל האוויר של ארצות הברית - 1,763 מטוסי F35A הוזמנו.
  • ישראלישראל חיל האוויר הישראלי - חיל האוויר הישראלי הזמין דגם מיוחד של מטוס ה-F35A, מטוס ה-F35I, שבו הוכנסו מערכות ישראליות ייחודיות. עד כה סופקו לישראל 12 מטוסים מסוג F35I, כשהוזמנו בסך הכל כ-50 מטוסים, וישנה אופציה לישראל לרכישת עוד כ-25 מטוסי F35A. ראו עוד בשירות בחיל האוויר הישראלי.
  • אוסטרליהאוסטרליה חיל האוויר המלכותי האוסטרלי - 5 מטוסים נמסרו, 70 מטוסים הוזמנו מלוקהיד מרטין, כשישנה לאוסטרלים אופציה להזמין בנוסף עוד כ-28 מטוסי F35A.
  • איטליהאיטליה חיל האוויר האיטלקי - 8 מטוסים כבר מבצעיים ועוד מטוס 1 סופק ולא נכנס למבצעיות, כששישנם עוד 2 מטוסים שהוזמנו ויגיעו בקרוב[דרושה הבהרה] לחיל האוויר האיטלקי, ולהם עוד 17 מטוסים שהוזמנו שיסופקו ב-2019. ישנה לאיטלקים אפשרות להזמין מספר מטוסים שיעלה את כמות מטוסי ה-F35A שלהם ל-60 מטוסים.
  • דנמרקדנמרק חיל האוויר המלכותי הדני - מתוכננים להזמין כ-27 מטוסים.
  • הולנדהולנד חיל האוויר המלכותי ההולנדי - 2 מטוסים בשימוש על מנת לבחון את התאמתם לחיל האוויר ההולנדי, עוד 8 מטוסים הוזמנו. להולנדים ישנה אופציה להזמין עוד כ-27 מטוסי F35A.
  • טורקיהטורקיה חיל האוויר הטורקי - 14 מטוסים הוזמנו, כשישנה לטורקים אופציה להזמין סך כולל של 120 מטוסי F35A.
  • יפןיפן כוח ההגנה העצמית האווירי של יפן - מטוס 1 מבצעי, ועוד 9 הוזמנו. 42 מתוכננים סה"כ, כש-38 מטוסים מתוכם מתוכננים לייצור על ידי מיצובישי.
  • נורווגיהנורווגיה חיל האוויר המלכותי הנורווגי - 7 מטוסים מבצעיים כיום בחיל ומשמשים לאימון הטייסים הנורווגיים בארצות הברית, 7 מטוסים סופקו לבחינות התאמה ואינטגרציה שלהם לחיל האוויר המלכותי הנורווגי. בנוסף לכך, 45 מטוסים נוספים מתוכננים לייצור ואספקה לנורווגיה.
  • קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית חיל האוויר של הרפובליקה של קוריאה - 1 מטוסים סופקו, מתוך 40 מטוסים שהוזמנו בתחילה, כשבדצמבר 2017 הוזמנו עוד כ-20 מטוסים. סך הכל כ-60 מטוסי F35A קוריאה הדרומית מתכננת לקלוט, מתוכם מטוס 1 נמסר ועוד כ-59 נמצאים כיום בייצור.

מטוס F35B[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס F35C[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרט טכני F-35A[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור של F-35A
מטס של F-35A במבנה טיסה
פרופיל של F-35A בתעופה
שני מטוסי F-35I, מספר 901 ומספר 902, בדרכם לישראל כדי להימסר לחיל האוויר הישראלי.

מאפיינים כלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צוות: טייס אחד.
  • אורך: 15.67 מטר (50.5 רגל)
  • מוטת כנפיים: 10.7 מטר (35 רגל)
  • גובה: 4.33 מטר (14.2 רגל)
  • שטח כנף: 42.7 מטר רבוע (460 רגל רבוע)
  • משקל ריק: 13,199 ק"ג (29,098 ליברה)
  • משקל מלא: 22,470 ק"ג (49,540 ליברה)
  • משקל המראה מרבי: 31,800 ק"ג (70,000 ליברה)
  • מנוע: מנוע טורבו-סילון מדגם פראט אנד ויטני F135
  • דחף יבש: 125 קילוניוטון (28,000 ליברה-כוח)
  • דחף עם מבער אחורי: 191 קילוניוטון (43,000 ליברה-כוח)
  • קיבולת דלק פנימית: 8,382 ק"ג (18,498 ליברה)

ביצועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מהירות מרבית: 1.6 מאך (1,930 קמ"ש, 1,200 מייל לשעה)
  • טווח פעולה קרבי עם דלק פנימי: 2,220 ק"מ (כ-1,200 מייל ימי)
  • רדיוס פעולה קרבי: 1,158 ק"מ (625 מייל ימי) למשימת תקיפה ו-1,407 ק"מ (760 מייל ימי) למשימת עליונות אווירית
  • עומס כנף: 526 ק"ג למטר רבוע (107.7 ליברות לרגל רבוע), 745 ק"ג למטר רבוע כאשר טעון במשקל מרבי
  • יחס דחף למשקל:
    • עם מיכל דלק מלא: 0.87
    • עם חצי מיכל דלק מלא: 1.07
  • תאוצת g מרבית: g ‏9

חימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוויוניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא F-35 לייטנינג II בוויקישיתוף

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידע וסקירות
כתבות מהתקשורת
פיתוח

בחיל האוויר הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההחלטה על רכישת ה-F-35I
מסירת ה-F-35I לחיל האוויר הישראלי
קליטת ה-F-35I בחיל האוויר הישראלי ובניין הכוח
פעילות מבצעית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ F-35 Lightning II F-35 PROGRAM REVIEW
  2. ^ העלויות הן העלויות הממוצעות הנמוכות ביותר לבלוק רכישה, לא כולל מנוע. מבוסס על אתר לוקהיד מרטין [1]
  3. ^ "מטוסי F-35 בארצות הברית מתאמנים להתמודד עם איומי הגנ"א חדישים וקטלניים תוצרת רוסיה וסין"
  4. ^ Adam Ciralsky. "Will the F-35, the U.S. Military’s Flaw-Filled, Years-Overdue Joint Strike Fighter, Ever Actually Fly?". Vanity Fair. בדיקה אחרונה ב-29 בספטמבר 2015. 
    "Fighter plane cost overruns detailed". פוליטיקו. בדיקה אחרונה ב-29 בספטמבר 2015. 
    "Flawed F-35 Too Big to Kill as Lockheed Hooks 45 States". Bloomberg.com. 22 בפברואר 2013. בדיקה אחרונה ב-29 בספטמבר 2015. 
    גיא רולניקמי צריך את החמקן - וכמה זה יעלה לנו?, באתר TheMarker‏, 25 ביוני 2016
  5. ^ 5.0 5.1 כנס מח"אים הבינלאומי יוצא לדרך - "אנחנו הראשונים בעולם שביצעו תקיפה מבצעית עם ה-F-35", באתר צה"ל, 22 במאי 2018.
  6. ^ Gorman, Siobhan. "Computer Spies Breach Fighter-Jet Project". The Wall Street Journal, 21 April 2009. Retrieved 29 March 2010.
  7. ^ חדשות 2, ‏ישראל תרכוש מארה"ב 14 מטוסי F-35 נוספים בהיקף של 2.8 מיליארד דולר, באתר ‏mako‏‏, ‏22 בפברואר 2015‏,
    איציק וייס, מתחזקים: חיל האוויר יצטייד בעוד 17 מטוסי F-35, באתר חדשות 0404‏,
    מורן אזולאי ואיתמר אייכנר, הקבינט אישר פה אחד לרכוש עוד מטוסי F-35, באתר ynet, 27 בנובמבר 2016.
  8. ^ Shalal-Esa, Andrea and Tim Dobbyn, ed. "Price of F35 fighter soars". Reuters. Retrieved: 12 September 2011.
  9. ^ בלומברגהפנטגון לא מרוצה מפיתוח ה-F35: "לא מספק את הסחורה", באתר TheMarker‏, 25 באוגוסט 2016
  10. ^ קרולין גליק, ‏חבילה עוברת: המרוויחה העיקרית מהסכם הסיוע היא לוקהיד-מרטין, באתר מעריב השבוע, 29 ביולי 2016
  11. ^ לראשונה: החמקן שנוחת אנכית בפעילות מבצעית, באתר ynet, 28 בספטמבר 2018
  12. ^ תאונה של מאה מיליון דולר: התרסקות ראשונה של מטוס ה-F-35, באתר וואלה! NEWS‏, 29 בספטמבר 2018
  13. ^ מטוס הקרב העתידי בדרך לישראל, באתר חיל האוויר הישראלי
  14. ^ "מערכות ישראליות יותקנו ב-F-35", ישראל היום, 27 ביולי 2012
  15. ^ הפנטגון אישר מכירת מטוסי "חמקן" לישראל באתר ynet
  16. ^ איציק וייס, מתחזקים: חיל האוויר יצטייד בעוד 17 מטוסי F-35, באתר חדשות 0404‏,
    מורן אזולאי ואיתמר אייכנר, הקבינט אישר פה אחד לרכוש עוד מטוסי F-35, באתר ynet, 27 בנובמבר 2016.
  17. ^ התעשייה האוירית תייצר כנפיים למטוס החמקן F-35, באתר ערוץ 7, 23 באפריל 2013
  18. ^ מטוסי ה"אדיר" הוכשרו לשימוש מבצעי, אתר צה"ל, 6 בדצמבר 2017.
  19. ^ אמיר בוחבוט‏, טבילת האש של מטוס ה-F-35: פעילות מבצעית ראשונה לחמקן המתקדם, באתר וואלה! NEWS‏, 14 במרץ 2018.
  20. ^ טל לב רם, ‏מפקד חיל האוויר: תקפנו עם מטוס "האדיר" פעמיים - הראשונים בעולם, באתר מעריב השבוע, 22 במאי 2018,
    יואב זיתון, מפקד חיל האוויר: "אנחנו הראשונים בעולם שתקפו עם F-35", באתר ynet, 22 במאי 2018.