לדלג לתוכן

F-35I אדיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
F-35I אדיר
IAF F-35I Adir[1]
F-35I "אדיר" של חיל האוויר הישראלי
F-35I "אדיר" של חיל האוויר הישראלי
מאפיינים כלליים
סוג מטוס קרב חמקן מהדור החמישי
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית (ייצור)
ישראלישראל ישראל (שדרוג והתקנת מערכות ישראליות)
יצרן לוקהיד מרטין בשיתוף התעשיות הביטחוניות של ישראל
תקופת שירות 2016–הווה (כ־8 שנים)
צוות 1
יחידות שיוצרו 39
משתמש ראשי חיל האוויר הישראלי
מחיר כ-120 מיליון דולר[2]
ממדים 
אורך 15.7 מטר
גובה 4.3 מטר
מוטת כנפיים 10.7 מטר
שטח כנפיים 42.7 מטר רבוע
משקל ריק 13.3 טונות
משקל טעון 22.5 טונות
משקל המראה מרבי 31.8 טונות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביצועים 
מהירות מרבית מעל 1.6 מאך‏ (1,960 קמ"ש)
קצב נסיקה 45,000 רגל לדקה[3]
טווח טיסה מרבי 2,220 ק"מ (ללא מכלי דלק חיצוניים)
סייג רום 60 אלף רגל (18.3 ק"מ)
עומס כנף 526 ק"ג/מ"ר
דחף עד 19,500 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חימוש 
תותחים תותח 25 מ"מ ג'נרל דיינמיקס GAU-22
טילים 4 טילים או 2 פצצות ו-2 טילים בתאים פנימיים וחימוש בנשיאה חיצונית, במשקל מרבי של 8.1 טונות ב-6 נקודות שמתוכם 4 מתאימים גם עבור פצצות והיתר לטילים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנעה 
מנוע פראט אנד ויטני F135
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תרשים
(דגם I)
סמל מערך ה"אדיר" בחיל האוויר הישראלי

לוקהיד מרטין F-35I אדיר הוא מטוס קרב רב-משימתי חמקן מהדור החמישי על בסיס מטוס הקרב לוקהיד מרטין F-35 לייטנינג II מתוצרת חברת לוקהיד מרטין האמריקאית ששודרג על ידי צה"ל והתעשיות הביטחוניות של ישראל ומשרת בחיל האוויר הישראלי. ה-F-35I נועד לבצע תקיפות חשאיות במדינות רחוקות (ובפרט באיראן), להיכנס ולפעול בתוך שטח רווי-איומים, לפתוח את הדרך למטוסי קרב אחרים על ידי דיכוי הגנה אווירית,[4] לבצע משימות ביון ואיסוף מודיעין, לבצע משימות בקרה אווירית על מנת להשיג תמונת מצב של השמיים ולשתף את המידע עם כלי טיס אחרים, וכן לבצע מגוון משימות סודיות. מטוס זה שופר על ידי ישראל והותאם במיוחד לדרישותיה, כאשר הוא מתבסס על ה-F-35A בכל הנוגע לשלדה, מבנה גוף המטוס, מערכות הטיסה וההנעה. ה-F-35I של חיל האוויר הישראלי רשם תקיפת בכורה והפלת בכורה עולמית עבור ה-F-35.

ב-2008 הזמינה ישראל לראשונה את המטוס, ובשנים שלאחר מכן הגדילה את ההזמנה, עד ל-75 מטוסים (נכון ל-2024). ב-12 בדצמבר 2016 נחתו בישראל צמד מטוסי ה-F-35 הראשונים והתקבלו בטקס חגיגי. למחרת ביצע ה-F-35 טיסת בכורה לצד F-16I סופה. ב-6 בדצמבר 2017 הוכרז המטוס כמבצעי בחיל האוויר הישראלי. ב-2018 ביצע ה-F-35 את התקיפה המבצעית הראשונה שלו (בעולם), בידי חיל האוויר הישראלי, ככל הנראה במסגרת העימותים עם איראן בסוריה באפריל ומאי 2018.[5] ב-2021 ביצע ה-F-35 את הפלת הבכורה (העולמית) שלו, גם היא בידי חיל האוויר הישראלי, כאשר יירט שני כטב"מים איראניים.[6] ה-F-35I השתתף במערכה בין המלחמות, במבצע שומר החומות, במבצע עלות השחר, במלחמת חרבות ברזל ובמבצע יד ארוכה.

מאפיינים ותכונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-F-35I אדיר מבוסס על לוקהיד מרטין F-35 לייטנינג II מדגם A. בין תכונותיו הבולטות של המטוס:

  • בבנייתו נעשה שימוש של 35 אחוז בחומרים מרוכבים, לרבות ביסמלימיד (BMI) וחומר אפוקסי מרוכב (CEM).
  • הוא המטוס הראשון בייצור נרחב, שבבנייתו נעשה שימוש בננו-חומרים – אפוקסי מחוזק בננו-צינורית פחמן.
  • יכולת חמקנות עמידה ופשוטה לתחזוקה, שלא כמו ה-B-2 ספיריט.
  • מכ"ם מערך סריקה אקטיבי מדגם AN/APG-81 המאפשר למטוס לאתר מטרות וכלי טיס אחרים ממרחק רב.
  • מערכות אוויוניקה וחיישנים משולבות המאפשרות שיתוף נתונים בין כל מערכות המטוס. לדוגמה אם מערכת התרעת מכ"ם מזהה איום, אותו מידע יכול אוטומטית לשמש למערכת המכ"ם והנשק לנעילה ושיגור של נשק נגד האיום.
  • מערכות לניהול תחזוקה שנועדו לחסוך עלויות.
  • תקשורת נתונים במהירות גבוהה, כולל FireWire 800 וערוץ סיב (FC).
  • מערכת בקרת טיסה מתקדמת nonlinear dynamic inversion, אשר שולבה לראשונה בהיסטוריה באופן מלא להטסת כלי טיס. מערכת זו מנתקת בין מדידת פקודות הטייס ותרגום דינמיקת המטוס הרצויה לבין סימולציה אווירודינמית שמשולבת במטוס ומייצרת באופן מיטבי את הדינמיקה המבוקשת על ידי הטייס. אופן פיתוח זה יעיל מאוד עבור פיתוח שלושת דגמי מטוס ה-F35 בבקרת טיסה עם מרכיבים משותפים רבים.[7]
  • ניהול מפעילים אלקטרו-הידרוסטטיים – תחליף למפעילים הידראוליים.
  • מנוע אחד – פראט אנד ויטני F135, המסוגל לייצר דחף בעוצמה של מעל 43 אלף פאונד, ונחשב למנוע החזק ביותר שהותקן במטוס קרב.

השיפורים הישראליים כוללים בין השאר:

הליך הרכישה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
טיסת הבכורה של ה-F-35I "אדיר" בחיל האוויר הישראלי, 13 בדצמבר 2016.
מטוס F-35I של טייסת 140 במטס יום העצמאות 2019
מטוסי F-35I של טייסת 116 "אריות הדרום", 2020.
תרגיל Enduring Lightning של מטוסי F-35 של חיל האוויר הישראלי (העליונים) וחיל האוויר האמריקאי (התחתונים), מרץ 2020

שילוב ישראל בפרויקט הפיתוח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל הוזמנה להשתתף בפרויקט פיתוח המטוס כחלק מתוכנית Joint Strike Fighter כבר בשנת 1999,[8] אך ההחלטה על ההצטרפות נדחתה עקב העלות שלה (שותפה בדרג ראשון נדרשה להשקיע כשני מיליארד דולר בעלות הפיתוח).[9]

באוקטובר 2001 ערך מנהל הפיתוח העסקי של לוקהיד-מרטין ביקור בישראל, להציג את תוכנית המטוס בפני חיל האוויר. בשלב זה שווק המטוס במחיר של כ-35 מיליון דולר, נמוך משמעותית ממטוסי הדור הרביעי באותה עת, כגון F-16 (שמחירו כ-50 מיליון דולר), ה-F-15 המתקדמים (80 מיליון דולר), וה-F-22 (85 מיליון דולר).[10]

בתחילת שנת 2002 הודיעה ארצות הברית לישראל שהמועד האחרון להצטרפות לתוכנית הפיתוח של המטוס הוא יולי 2002, תמורת 200 מיליון דולר עבור דרג שני.[11] אולם ישראל לא הצטרפה לפרויקט. התעשיות הביטחוניות הישראליות חששו שהן לא יוכלו להשתלב בעתיד במעגל הספקים ל-3,000 מטוסים, שהיו צפויים להירכש והפעילו לחץ לשנות את ההחלטה.[12]

בפברואר 2003, חתם לבסוף ראש משלחת משרד הביטחון בניו-יורק עם משרד ההגנה האמריקני על מזכר הבנות לשיתוף ישראל בפרויקט.[13] ביולי ישראל שילמה 20 מיליון דולר, תמורת קבלת מעמד זוטר של משקיפה.[14] במקביל התקבלה הסכמה עקרונית למכירת המטוס לישראל במהלך הסלון האווירי בפריז ביוני 2003 בעת מפגש בין ראש מטה חיל האוויר תא"ל אליעזר שקדי ומנכ"ל לוקהיד מרטין. באותה עת דובר על מסירת המטוס לישראל החל מ-2012.[15] בשלב זה עוד שווק המטוס כתחליף זול ולכן מספר המטוסים שביקש חיל האוויר לקנות היה גדול יחסית, כ-100, תמורת מחיר של 35 מיליון דולר ליחידה.[16]

באוקטובר 2005 ארצות הברית עיכבה את שיתוף ישראל בפיתוח המטוס,[17] בעקבות מכירת נשק לסין.[18]

ביוני 2006 הודיע ראש להק ציוד תא"ל זאב שניר כי ישראל תרכוש כ-100 מטוסים במטרה להחליף את ה-F-16 הישנים (נץ).[19] בשלב זה מחיר המטוס נאמד ב-50 מיליון דולר.[20]

ההזמנה הראשונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2008 פנתה ישראל רשמית לארצות הברית בבקשה לרכוש את המטוס. המטרה הייתה להקים טייסת ראשונה בשנים 2013–2014.[21]

באוקטובר 2008 הסוכנות לשיתוף פעולה צבאי וביטחוני (DSCA), גוף של הפנטגון הממונה על מכירת נשק למדינות זרות, הכריז על אישור העסקה למכירת עד 75 מטוסים לישראל. ישראל הודיעה שברצונה לרכוש לפחות 25 מטוסי F-35, שמבוססים על הגרסה המיועדת לחיל האוויר האמריקני (F-35A), עם אופציה לרכוש 50 מטוסים נוספים, שחלקם עשויים להיות מבוססים על גרסת חיל הנחתים של המטוס.[22]

אולם במהלך 2009 התגלו קשיים בחתימה על ההסכם עקב עלות יקרה מהצפוי וקשיים במשא ומתן עם לוקהיד-מרטין בנוגע לשילוב מערכות אלקטרוניות ישראליות במטוס. במקום הרכישה נשקלה האפשרות להסתפק בשדרוג מטוסי ה-F-15 וה-F-16 הקיימים, בשילוב רכישת דגמים מתקדמים שלהם.[23] בסוף הוחלט במערכת הביטחון לרכוש את המטוס, אך נושא שילוב מערכות ישראליות ורכש גומלין היה עדיין במחלוקת.[24] בתחילת 2010 גובש הסכם חדש לרכישת 19 מטוסים בלבד תוך שילוב רכש גומלין בהיקף גדול, אך חברת לוקהיד מרטין סירבה לחתום על הסכם רכש שיהיה גבוה מעלות הרכש של המטוסים.[25]

בספטמבר 2010 אישרה ועדת הכספים של הכנסת את תוכנית ההצטיידות של חיל האוויר ב-19 מטוסי F-35, בסכום כולל של 2.75 מיליארד דולר במחיר של כ-96 מיליון דולר לכל מטוס. במסגרת העסקה רכשה ישראל גם מדמי טיסה לאימון הטייסים והקימה האנגרים חדשים. זו הייתה עסקת הנשק הגדולה בתולדות ישראל.[26]

בנובמבר 2012 סוכם עם לוקהיד מרטין לוח הזמנים לקליטת המטוסים החל מסוף 2016.[27] גם רכש הגומלין סוכם והגיע לכ-1.75 מיליארד דולר עד סוף 2019.[28]

הזמנות המשך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2014 נתקלה בקשת חיל האוויר ומשרד הביטחון לרכישת טייסת שנייה של המטוס, בעסקה שהיקפה החזוי היה כארבעה מיליארד דולר וחצי, בהתנגדות חריפה בדיון בוועדת השרים להצטיידות ביטחונית. רוב השרים חשבו שמוטב לישראל להשקיע בכלי טיס בלתי מאוישים תוצרת ישראל מאשר במספר מוגבל של מטוסים נוספים ויקרים.[29] למרות זאת בפברואר 2015 נחתמה עסקת השלמה נוספת בהיקף של כשני מיליארד דולרים, הכוללת 14 מטוסים, תמורת 110 מיליון דולר למטוס.[30]

המטוסים נקלטו בבסיס נבטים של חיל האוויר מסוף שנת 2016. סימונו של המטוס בתצורה הישראלית הוא F-35I, ושמו העברי "אדיר". שילוב מערכות ישראליות ייחודיות במטוס התאפשר, לאחר שמשרד ההגנה האמריקני הוסיף לתקציב הפיתוח 450 מיליון דולר לשיפור ציוד הלוחמה האלקטרונית, ובמסגרתו הותקנו גם המערכות הנדרשות מתוצרת ישראל, כך שמחיר כל מטוס הגיע לבסוף ל-120 מיליון דולר.[2]

ב-27 בנובמבר 2016 אישר הקבינט המדיני-ביטחוני רכש של 17 מטוסי F-35I נוספים, ובכך עלה סך מטוסי ה-F-35I שתרכוש ישראל ל-50.[31] באוגוסט 2017 חתמה ישראל על העסקה ומשרד הביטחון הודיע, בעת חתימת העסקה, כי המחיר ליחידה בהזמנה זו היה פחות מ-100 מיליון דולר.[32]

בפברואר 2021 אישרה הממשלה רכש של 25 מטוסים נוספים, על ידי מיחזור ההלוואה שניטלה ב-2015 מחוץ לתקציב המדינה עבור הרכש הקודם של המטוסים. כתוצאה מכך, צה"ל נאלץ למחזר את ההלוואה הקודמת באמצעות לקיחת הלוואה חדשה. עלות הריבית הנוספת הייתה כ-217 מיליון דולר, שהם כ-716 מיליון שקל, אשר יגיעו מקופת המדינה. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, סבר כי מיחזור ההלוואה אינו מתיישב עם חוק התקציב, אך לבסוף אישר את הרכש.[33] שר האוצר ישראל כ"ץ גם התנגד למתווה המימון,[34] ועתירה לבג"ץ בנושא נדחתה.[35]

ב-2 ביולי 2023 אישר שר הביטחון יואב גלנט את הזמנתה של טייסת F-35 שלישית, בעלות 3 מיליארד דולר מכספי הסיוע האמריקני בעסקה שתכלול גם רכש גומלין.[36] בסוף מרץ 2024 אישרה ארצות הברית מכירת 25 מטוסי F-35 לישראל. בסוף יוני 2024 אשררה ישראל את ההזמנה.[37]

שילוב רכיבים ישראלים במטוס

[עריכת קוד מקור | עריכה]
F-35I ("אדיר") בגרסה ייחודית לניסויי טיסה של המנ"ט נוחת בבסיס תל נוף, 2020
מטוס F-35I מטייסת מנ"ט 5601 של חיל האוויר הישראלי, נושא פצצות סימן 84 עליהן מותקנות ערכת GBU-31 JDAM לפני ניסוי הפצצה, יולי 2023

שלושה מרכיבים עיקריים מבדילים את התצורה הישראלית – מערכות C4ISTAR (מודיעין, תקשוב, קשר ופיקוד, שליטה ובקרה), חימוש ומערכות לוחמה אלקטרונית (ל"א). מערכות התקשורת והשו"ב יתבססו על מערכות ישראליות הפועלות בחיל האוויר, כך שהמטוס ישתלב ברשת הצבאית עם הגעתו. במערכת הל"א חיל האוויר ישלב במטוס מערכות ייחודיות, ויכולת עצמאית בתחום תאפשר לחיל לעדכן את המערכות באופן מיידי. בשונה ממטוסים אחרים, פיתוח התצורה הישראלית מתבצע במקביל לפיתוח הכללי של המטוס. בנוסף יכול המטוס לשאת ולשגר תחמושת ישראלית כגון טיל האוויר-אוויר פיתון 5 ופצצות מונחות.

מספר חברות ישראליות נבחרו לקחת חלק בפרויקט הבין-לאומי הכללי, בהן חברת אלביט מערכות שמייצרת את כוונת קסדת הטייס (שנבחרה כבר ב-1999) וצג מתקדם לתא הטייס,[38] וחברת תדיראן קשר המספקת מגברי רדיו.[39] בנוסף, במסגרת הסכם רכש גומלין עם ישראל, התעשייה האווירית מייצרת את הכנפיים לחלק מהמטוסים,[40] חברת סאיקלון מוצרי תעופה מספקת תת-מערכות שונות, וחברת סימיגון מספקת תוכנת סימולציה למטוס.[28]

ביוני 2023 בוצע ניסוי טיסה ראשון בישראל לנשיאת חימוש "ברד כבד" חיצוני (כלומר מחוץ לתא הפנימי לנשיאת חימוש). בניסוי זה נבחנה יכולת המטוס לנשיאת פצצה במשקל טון מסוג JDAM. ישראל היא המדינה הראשונה לאחר ארצות הברית שמבצעת ניסוי טיסה לשילוב חימוש במטוס. הניסוי הוכתר כהצלחה ומהווה הוכחת יכולת לביצוע ניסויי טיסה שיאפשרו בעתיד שילוב מגוון פצצות וחימושים במטוס האדיר.[41]

קליטה והצטיידות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
טיסת הבכורה של ה-F-35I אדיר בחיל האוויר הישראלי, בליווי F-16I סופה.
אדיר F-3I מנ"ט - מטוס ניסוי מיוחד לישראל המאפשר הכנסת ובחינת שיפורים ישראלים למטוס.

שני המטוסים הראשונים הגיעו לישראל ב-12 בדצמבר 2016, בשעה 20:30 בערב (לאחר עיכוב של מספר שעות באיטליה, תחנת ביניים בטיסתם מארצות הברית). למחרת, ערכו שני המטוסים את טיסת הבכורה בחיל האוויר הישראלי. הטייסת הראשונה שקלטה את ה-F-35I היא טייסת 140 ("טייסת נשר הזהב"). שלושה מטוסים נוספים נחתו בארץ ב-23 באפריל 2017 והצטרפו רשמית לטייסת החדשה. ביום העצמאות בשנת 2017 השתתפו מטוסי ה-F-35I לראשונה במטס חיל האוויר.

ב-6 בדצמבר 2017 הוכרזו טייסת נשר הזהב ותשעת מטוסי ה-F-35I שברשותה כמבצעיים.[42] ב-14 במרץ 2018 פורסם שה-F-35I רשם טבילת אש מבצעית, אך לא פורט מתי ומהי מהות הפעילות.[43]

ב-16 בינואר 2020 נחנכה טייסת ה-F-35I השנייה, טייסת 116 "אריות הדרום".[44]

ב-11 בנובמבר 2020 נקלטה במרכז ניסויי טיסה בבסיס תל נוף גרסה יחידה מסוגה בעולם לניסויי טיסה של ה-F-35.[45]

ב-1 ביולי 2021, נפתחה טייסת 117 כטייסת הכשרה ואימון של מטוסי ה-F-35I.[46]

ב-26 בספטמבר 2021 נקלטו בישראל שלושה מטוסי F-35 נוספים בבסיס חיל האוויר נבטים והצטרפו לטייסת "אריות הדרום".

ב-24 במרץ 2022 נקלטו בישראל שלושה מטוסי F-35 נוספים בבסיס חיל האוויר נבטים. שניים מהם הצטרפו לטייסת ב"אריות הדרום" והאחד שנותר הצטרף לטייסת "נשר הזהב".

ב-10 בנובמבר 2022 נקלטו בישראל שלושה מטוסי F-35 נוספים בבסיס נבטים.[47]

טייסות מפעילות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד כה סופקו לישראל 39 מטוסים מסוג F-35I (מתוכם, 38 מטוסי קרב ועוד מטוס ניסוי אחד),[48] כשהוזמנו בסך הכל 75 מטוסי F-35I. ראו עוד בשירות בחיל האוויר הישראלי. מטוסי ה-F-35I משרתים בטייסות הבאות:

פעילות מבצעית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
זוג מטוסי F-35I אדיר של טייסת אריות הדרום.
מטוס F-35I אדיר, 2023

ב-22 במאי 2018 אמר מפקד חיל האוויר האלוף עמיקם נורקין ש”אנחנו מטיסים את ה-F-35 מעל לכל המזרח התיכון וזה נהיה חלק מהיכולת המבצעית שלנו. אנחנו היינו הראשונים לתקוף על ידי F-35. ביצענו משימות מבצעיות ותקפנו כבר בחזיתות שונות”. בכך אישר שחיל האוויר הישראלי ביצע את התקיפה המבצעית הראשונה של ה-F-35 בעולם.[5][49]

מטוסי F-35I לקחו חלק במב"מ - "המערכה בין המלחמות" - וביצעו תקיפות במקומות שונים במזרח התיכון, כולל בסוריה במהלך הסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה.

ב-11 במאי 2021 השתתפו 8 מטוסי F-35I בתקיפת 150 מטרות טרור במערך הרקטי של חמאס, בהן 50–70 בורות שיגור בצפון רצועת עזה, כחלק ממבצע שומר החומות.[50]

ב-6 במרץ 2022 הותר לפרסום שחיל האוויר הישראלי רשם את ההפלה הראשונה בעולם לזכות ה-F-35, כאשר מטוסי F-35I ישראליים הפילו זוג מל"טים איראניים שניסו להעביר מטען של אקדחים לרצועת עזה ב-15 במרץ 2021.[51][6]

מטוסי F-35I השתתפו במבצע עלות השחר באוגוסט 2022, כולל בתקיפת הפתיחה נגד הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה.[52]

מלחמת חרבות ברזל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מלחמת חרבות ברזל

ה-F-35I "אדיר" השתתף גם במלחמת חרבות ברזל, שפרצה ב-7 באוקטובר 2023. מטוסי ה"אדיר" לקחו חלק רב בלחימה האווירית וקצב הפעילות שלהם היה פי 5 מאשר מצבי שגרה וביטחון שוטף. כל מטוס ביצע 2–4 גיחות ביום. מערך ה"אדיר" הצליח לשמור על כשירות גבוהה מאוד בזכות המערך הטכני של חיל האוויר הישראלי.[53] מטוסי ה-F-35I השתתפו בלחימה ברצועת עזה כאשר סיפקו סיוע אווירי ואש חיפוי לכוחות היבשה ולמסוקי הפינוי של יחידה 669.[54] בנוסף לגיחות תקיפה, ביצוע סיכולים ממוקדים ותקיפות עומק אסטרטגיות, שימש ה-F-35I גם כ"מנהל עבודה" אווירי שאיכן מטרות ואיומים באמצעות מערך הסנסורים שלו וחילק אותם לשאר כלי הטיס ומערך ההגנה האווירית, וחלק מהם אף הפיל בעצמו, כולל טילי שיוט וכטב"מים רבים.[53]

ב-31 באוקטובר יירט מטוס "אדיר" מעל הים האדום טיל שיוט ארוך-טווח ששיגרו החות'ים לעבר אילת[55] וזו הייתה הפלת בכורה עולמית של טיל באמצעות ה-F-35.[54]

מטוסי F-35I ביצעו את התקיפות בעומק לבנון, במעוזי חזבאללה בבעלבכ, שם הפציצו מתקנים אסטרטגיים ומתקנים של המערך האווירי של חזבאללה.

לפי מקורות זרים, מטוסי F-35I ביצעו את תקיפת הקונסוליה האיראנית בדמשק בה נהרג בסיכול ממוקד בריגדיר גנרל מוחמד רזא זאהדי, מפקד כוח קודס בסוריה ולבנון.[56] מטוסי F-35I השתתפו גם בסיכול המתקפה האיראנית על ישראל ב-14 באפריל 2024 בו הם יירטו טילי שיוט וכטב"מים רבים ששיגרה איראן לעבר ישראל.

ב-17 במאי 2024 ביצע מטוס F-35I "אדיר", ביחד עם מסוק קרב AH-64D אפאצ'י "שרף", סיכול ממוקד במחבל בכיר (מפקד חטיבת ג'נין של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני) בלב ג'נין.[57]

ב-13 ביולי 2024 צה"ל חיסל בתקיפה אווירית את מוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית של חמאס, ואת ראפע סלאמה, מח"ט ח'אן יונס של חמאס וסגנו של דף. התקיפה בוצעה על ידי שני מטוסי F-35I "אדיר" שהטילו 8 פצצות "ברד כבד" – פצצת JDAM במשקל 2,000 ליברות (910 קילוגרם) – על המסתור של דף וסלאמה בפאתי אל-מוואסי בח'אן יונס.[53][58]

ב-20 ביולי 2024 במבצע יד ארוכה ביצעו מטוסי F-35I "אדיר" תקיפה אווירית נגד מטרות טרור, תשתיות ומאגרי נפט של החות'ים ליד נמל אל-חודיידה שבתימן כתגובה לפיגוע הכטב"ם בעיר תל אביב ב-19 ביולי בו נרצח אזרח ישראלי.[59]

ב-26 באוקטובר 2024 במבצע "ימי תשובה" ביצעו מטוסי F-35I "אדיר" תקיפות אוויריות ברחבי איראן.

מפרט טכני F-35I

[עריכת קוד מקור | עריכה]
איור של F-35I
שני מטוסי F-35I, מספר 901 ומספר 902, בדרכם לישראל כדי להימסר לחיל האוויר הישראלי.
מטוס F-35I במטס יום העצמאות 2019
מטוס F-35I עם דלתות תאי החימוש פתוחות.
מטוס F-35I בתרגיל Red Flag בבסיס נליס, 2023.

מאפיינים כלליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מהירות מרבית: 1.6 מאך (1,930 קמ"ש, 1,200 מייל לשעה)
  • טווח פעולה קרבי עם דלק פנימי: 2,220 ק"מ (כ-1,200 מייל ימי)
  • רדיוס פעולה קרבי: 1,158 ק"מ (625 מייל ימי) למשימת תקיפה ו-1,407 ק"מ (760 מייל ימי) למשימת עליונות אווירית
  • עומס כנף: 526 ק"ג למטר רבוע (107.7 ליברות לרגל רבוע), 745 ק"ג למטר רבוע כאשר טעון במשקל מרבי
  • יחס דחף למשקל:
    • עם מכל דלק מלא: 0.87
    • עם חצי מכל דלק מלא: 1.07
  • תאוצת g מרבית: g ‏9

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההחלטה על רכישת ה-F-35I
מסירת ה-F-35I לחיל האוויר הישראלי
קליטת ה-F-35I בחיל האוויר הישראלי ובניין הכוח
פעילות מבצעית

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ באנגלית מקובל לתרגם את "אדיר" ל-"Mighty".
  2. ^ 1 2 יובל אזולאי, ‏מהיר וחמקני: מטוס הקרב ב-120 מיליון דולר שישראל קיבלה, באתר גלובס, 22 ביוני 2016
  3. ^ The ten most expensive military aircraft ever built | Airforce-technology.com, www.airforce-technology.com
  4. ^ דן ארקין, ‏מטוסי F-35 בארה"ב מתאמנים להתמודד עם איומי הגנ"א חדישים וקטלניים תוצרת רוסיה וסין, באתר "IsraelDefense‏", 12 באפריל 2017.
  5. ^ 1 2
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל

    סוג לא תואם [ 3 ]
    כנס מח"אים הבינלאומי יוצא לדרך - "אנחנו הראשונים בעולם שביצעו תקיפה מבצעית עם ה-F-35", באתר צה"ל, 22 במאי 2018
  6. ^ 1 2 אודם כץ, כך יירט צה"ל את המל"טים האיראניים בדרכם לישראל, באתר צה"ל, 7 במרץ 2022
  7. ^ Jeffrey J. Harris, F-35 Flight Control Law Design, Development and Verification, American Institute of Aeronautics and Astronautics, 2018-06-25 doi: 10.2514/6.2018-3516
  8. ^ דרור מרום, ‏לוקהיד-מרטין נקלע לקשיים בפיתוח מטוס התקיפה העתידי של חיל האוויר האמריקני, באתר גלובס, 11 בפברואר 1999
    רן דגוני, וושינגטון, ‏משרד הביטחון החל בתכנון עיסקת המטוסים הבאה בהיקף 2 מיליארד ד', באתר גלובס, 17 ביוני 1999
  9. ^ נתן גוטמן, ישראל במירוץ להצטרף לפיתוח מטוס הקרב המשולב, באתר הארץ, 2 ביולי 2002
  10. ^ דרור מרום, ‏לוקהיד-מרטין: ישראל עשויה לקבל את מטוס האף-35 ארבע שנים לאחר הצבא האמריקני, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2001
  11. ^ דרור מרום, ‏ישראל תודיע לארה"ב שתצטרף לפרויקט JSF תמורת 200 מיליון ד', באתר גלובס, 26 ביוני 2002
  12. ^ דרור מרום, ‏המועד האחרון להצטרפות לפרויקט מטוס הקרב JSF עבר - וישראל טרם החליטה, באתר גלובס, 17 ביולי 2002
  13. ^ רן דגוני, וושינגטון, ‏נחתם הסכם על שילוב ישראל בפרוייקט מטוס הקרב העתידי JSF; העלות לישראל: עשרות מיליוני ד', באתר גלובס, 13 בפברואר 2003
  14. ^ דרור מרום, ‏ישראל שילמה 20 מיליון דולר להצטרפות לפרויקט מטוס התקיפה האמריקני JSF, באתר גלובס, 29 ביולי 2003
  15. ^ אמנון ברזילי, ישראל תקבל את מטוסי האף-35 החל ב-2012, באתר הארץ, 20 ביוני 2003
  16. ^ דרור מרום, ‏חיל האוויר הישראלי עומד להצטייד ב-100 מטוסי קרב העתיד מדגם JSF, באתר גלובס, 7 באוגוסט 2003
  17. ^ אלוף בן, ארה"ב מעכבת שיתוף ישראל בפיתוח מטוס קרב, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2005
  18. ^ זאב שיף, וואשינגטון, מחריף המשבר הביטחוני עם ארה"ב: דורשת מישראל להגביר פיקוח על יצוא נשק ומחמירה את הסנקציות, באתר הארץ, 12 ביוני 2005
  19. ^ אמנון ברזילי, ‏ראש להק ציוד בחי"א תא"ל זאב שניר: ישראל תרכוש כ-100 מטוסי קרב ב-5 מיליארד ד', באתר גלובס, 21 ביוני 2006
  20. ^ אמיר אורן, חיל האוויר בוחן רכישת 100 מטוסי קרב מדגם אף-35; מחיר מטוס נאמד ב-50 מיליון דולר, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2006
  21. ^ יובל אזולאי, ישראל רוצה לרכוש מארה"ב מטוסי חמקן מדגם אף-35, באתר הארץ, 23 במאי 2008
    נטשה מוזגוביה וסוכנויות הידיעות, הפנטגון אישר מכירת 25 מטוסי קרב לישראל, באתר הארץ, 23 במאי 2008
  22. ^ רן דגוני, וושינגטון, ‏בעסקת מיליארדים תרכוש ישראל מארה"ב עד 75 מטוסי אף 35; מטוסי הדור הבא של חיל האוויר, באתר גלובס, 1 באוקטובר 2008
  23. ^ אנשיל פפר, קשיים במגעים על עסקת הנשק הגדולה בתולדות צה"ל, באתר הארץ, 17 באפריל 2009
  24. ^ אנשיל פפר, ישראל קרובה לעסקת רכישה של מטוס הקרב אף-35, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2009
  25. ^ רן דגוני, ‏"דרישות ישראל בעסקת מטוסי ה-F35 - חוצפה על סטרואידים", באתר גלובס, 24 באוגוסט 2010
    סטלה קורין ליבר, ‏"אין הסכמות על רכש גומלין של 35-F", באתר גלובס, 18 באוגוסט 2010
    אורה קורן, הזמנות בהיקף של 5 מיליארד דולר מישראל? רק אם תרכוש 75 חמקנים, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2010
  26. ^ יובל אזולאי, ‏צה"ל מצטייד: אושרה רכישת מטוסי F-35 ב-13.3 מיליארד שקל, באתר גלובס, 20 בספטמבר 2010
  27. ^ עמוס הראל, מטוסי אף-35 ראשונים יגיעו לארץ בסוף 2016, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2012
  28. ^ 1 2 יובל אזולאי, ‏היקף הרכש מהתעשיות הישראליות למטוסי החמקן: כ-1.75 מיליארד דולר, באתר גלובס, 8 בספטמבר 2019
  29. ^ אתר למנויים בלבד אמיר אורן, שרים מתנגדים לרכישת מטוסי אף-35 נוספים מארצות הברית, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2014
  30. ^ גילי כהן, נחתמה העסקה לרכישת 14 מטוסי אף-35 נוספים לצה"ל, באתר הארץ, 22 בפברואר 2015
    אתר למנויים בלבד אורה קורן, משרד הביטחון חתם על רכישת 14 מטוסי F-35 בכ-3 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 22 בפברואר 2015
  31. ^
    מורן אזולאי ואיתמר אייכנר, הקבינט אישר פה אחד לרכוש עוד מטוסי F-35, באתר ynet, 27 בנובמבר 2016
  32. ^ אתר למנויים בלבד גילי כהן, ישראל חתמה על עסקה לרכישת 17 מטוסי אף-35 נוספים, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2017
  33. ^ אתר למנויים בלבד אבי בר-אלי, "קושי משפטי משמעותי ביותר": האזהרה של מנדלבליט נגד מימון ה-F35, באתר TheMarker‏, 7 בפברואר 2021
  34. ^ אתר למנויים בלבד אבי בר-אלי, המדינה מודה: רכש מטוסי החמקן אושר למרות התנגדות כ"ץ והסתייגות מנדלבליט, באתר TheMarker‏, 21 באפריל 2021
  35. ^ אתר למנויים בלבד אבי בר-אלי, יסתפקו ב"כרטיס צהוב": בג"ץ לא יתערב במימון מטוסי ה-F-35, באתר TheMarker‏, 11 באוגוסט 2021
  36. ^ משרד הביטחון ירכוש טייסת 'אדיר' (F-35) שלישית, באתר צה"ל, 2 ביולי 2023
  37. ^ אבי אשכנזי, ‏שובר שוויון אווירי: המטוס שמדיר שינה מעיני האיראנים בדרכו לישראל, באתר מעריב אונליין, 30 ביוני 2024.
  38. ^ מאת דרור מרום, ‏אלביט מערכות נבחרה לספק כוונת קסדה למטוסי JSF בארה"ב, באתר גלובס, 10 באוגוסט 1999
    ידיעות אחרונות: אלביט מערכות תשתתף בפרויקט האף-35; צפויה להכנסות של 100–200 מיליון דולר, באתר גלובס, 28 באוקטובר 2001
  39. ^ דרור מרום, ‏תדיראן-קשר נבחרה לספק מערכות קשר ל-JSF, מטוס הקרב העתידי של ארה"ב, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2002
  40. ^ אתר למנויים בלבד אורה קורן, התעשייה האווירית חתמה על חוזה עם לוקהיד מרטין לייצור כנפיים ל-F-35, באתר TheMarker‏, 23 באפריל 2013
  41. ^ הלל ביטון רוזן, איתות לאיראן: חיל האוויר ביצע ניסוי הטלת פצצות חודרות בונקרים, באתר עכשיו 14, 19 ביולי 2023.
  42. ^ מטוסי ה"אדיר" הוכשרו לשימוש מבצעי, אתר צה"ל, 6 בדצמבר 2017
  43. ^ אמיר בוחבוט‏, טבילת האש של מטוס ה-F-35: פעילות מבצעית ראשונה לחמקן המתקדם, באתר וואלה, 14 במרץ 2018
  44. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל

    סוג לא תואם [ 3 ]
    מערכת אתר צה"ל, טייסת "אריות הדרום" נפתחה בטקס חגיגי בבסיס "נבטים", באתר צה"ל, 16 בינואר 2020
  45. ^ שירה פיינסקי ודור פלקוביץ, ‏"אדיר" ממוכשר לניסויי טיסה ייחודי מסוגו נקלט במנ"ט, באתר חיל האוויר הישראלי, 11 בנובמבר 2020
  46. ^ שירה פיינסקי ויסמין דרור, ‏אדירה: טייסת 117 נפתחה מחדש, באתר חיל האוויר הישראלי
  47. ^ דן ארקין, ‏שלושה מטוסי קרב חמקניים F-35 'אדיר' חדשים צפויים להגיע לבסיס נבטים, באתר "IsraelDefense‏", 10 בנובמבר 2022
  48. ^ לילך שובל, שלושה מטוסי F-35 "אדיר" נחתו בארץ, יצטרפו לצי של חיל האוויר, באתר ישראל היום, 21 ביולי 2023
  49. ^ טל לב רם, ‏מפקד חיל האוויר: תקפנו עם מטוס "האדיר" פעמיים - הראשונים בעולם, באתר מעריב אונליין, 22 במאי 2018,
    יואב זיתון, מפקד חיל האוויר: "אנחנו הראשונים בעולם שתקפו עם F-35", באתר ynet, 22 במאי 2018
  50. ^ מערכת אתר צה"ל, הוסרו ההגבלות בכל הארץ, הלימודים מתקיימים כסדרם, באתר צה"ל, 10 במאי 2021
  51. ^ יואב זיתון, הותר לפרסום: צה"ל יירט כטב"מים איראניים נושאי אקדחים בדרכם לעזה, באתר ynet, 6 במרץ 2022,
    אמיר בוחבוט‏, הותר לפרסום: מטוס F-35 יירט שני כלי טיס חמושים מאיראן לפני שנה, באתר וואלה, 6 במרץ 2022.
  52. ^ מהבילוי של שישי לתקיפה שהחלה את המבצע: טייסי ה-F-35 מדברים, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 03:51), 18 באוגוסט 2022
  53. ^ 1 2 3 שי לוי, ‏תקף את מוחמד דף: כך מערך מטוסי החמקן בא לידי ביטוי במלחמה, באתר ‏מאקו‏, 19 ביולי 2024.
  54. ^ 1 2 יואב זיתון, טייסי ה-F-35 שתקפו מצפון לביירות, וחתומים על היסטוריה עולמית: "התרגשתי בקוקפיט", באתר ynet, 17 במרץ 2024.
  55. ^ כך יורטו מטרות עוינות ע"י מטוס ה"אדיר" ומערכת ההגנה "חץ", באתר צה"ל, 2 בנובמבר 2023.
  56. ^ יואב זיתון, ליאור בן ארי, סוכנויות הידיעות, 6 טילים מ-F-35, ליד שגרירות קנדה: כך חוסל הבכיר האיראני ב"פגישה סודית" עם אנשי הג'יהאד, באתר ynet, 1 באפריל 2024.
  57. ^ פוסט בדף האינסטגרם של חיל האוויר הישראלי, 28 במאי 2024,
    שני פרלברג, ‏"חרבות ברזל": מאחורי הקלעים של הסיכול הממוקד בלב ג'נין, באתר חיל האוויר הישראלי, 28 במאי 2024.
  58. ^ רגע החיסול של מחמד דף. תיעוד, באתר צה"ל, 1 באוגוסט 2024.
  59. ^ יואב זיתון, איתמר אייכנר, ליאור בן ארי, הרוגים ופצועים בתקיפה ישראלית בתימן, פיצוצים אדירים בנמל חודיידה, באתר ynet, 20 ביולי 2024.