קרטיס-רייט XF-87 בלקהוק או F-87 היה אב טיפוס של מטוס קרב-יירוט אמריקאי לכל מזג אוויר, ופרויקט המטוס האחרון של החברה. ה-XF-87, שתוכנן כתחליף למטוס הלילה/יירוט P-61 Black Widow מתקופת מלחמת העולם השנייה, שהיה מונע מדחף, הפסיד בתחרות רכש ממשלתית לנורת'רופF-89. אובדן החוזה היה קטלני עבור החברה; תאגיד קרטיס-רייט סגר את חטיבת התעופה שלו ומכר את נכסיו לחברת North American Aviation.
המטוס החל את דרכו כפרויקט למטוס תקיפה. כאשר חיל האוויר של צבא ארצות הברית פרסם דרישה למטוס קרב סילוני לכל מזג אוויר בשנת 1945, התכנון עובד מחדש עבור בקשה זו.
ה-XP-87 היה מטוס גדול בעל כנף בינונית, עם ארבעה מנועים המחוברים לתרמילי כנף, עם זנב במרכז ותחתית תלת-אופן. שני אנשי צוות (טייס ומפעיל מכ"ם) ישבו זה לצד זה תחת חופה אחת. החימוש היה אמור להיות צריח ממונע המותקן בחרטום ובו ארבעה תותחים בקוטר 20 מ"מ (0.79 אינץ'), אך זה מעולם לא הותקן באבות הטיפוס. במקום זאת, המטוס חומש בארבעה תותחים קבועים בקוטר 20 מ"מ שיורים קדימה.
הטיסה הראשונה של ה-XF-87 בלקבורן הייתה ב-5 במרץ1948. למרות שהמהירות המרבית הייתה נמוכה מהצפוי, המטוס ענה על שאר הציפיות מלבד זאת, וחיל האוויר של ארצות הברית שהוקם לאחרונה (בספטמבר 1947) הזמין 57 מטוסי קרב מדגם F-87A ו-30 מטוסי סיור מדגם RF-87A קצת יותר מחודש לאחר מכן. מאחר שבעיות הביצועים נבעו מחוסר כוח, ארבעת מטוסי הטורבו-סילון Westinghouse XJ34-WE-7 של האבות-טיפוס היו אמורים להיות מוחלפים בשני מטוסי סילון J47 של ג'נרל אלקטריק בדגמי הייצור. אחד משני האבות-טיפוס XF-87 היה אמור לעבור שינוי כבסיס ניסוי למנועים החדשים.
בשלב זה, חיל האוויר האמריקאי החליט כי ה-F-89 סקורפיון הוא מטוס מבטיח יותר. חוזה ה-F-87 בוטל ב-10 באוקטובר1948, ושני האבות-טיפוסים נגרטו.
