F9F פאנת'ר

גראמן F9F פאנת'ר

מטוס F9F של הצי על סיפון נושאת המטוסים היו.אס.אס מידווי, 1952
מאפיינים כלליים
סוג	מטוס קרב סילוני חד מושבי
ארץ ייצור
יצרן	גראמן
טיסת בכורה	21 בנובמבר 1947
תקופת שירות	1949 – 1958 1959 – 1969
צוות	1
יחידות שיוצרו	1,382
משתמש ראשי	צי ארצות הברית
משתמשים משניים	הזרוע האווירית של הצי הארגנטינאי
ממדים אורך 11.3 מטר גובה 3.8 מטר מוטת כנפיים 11.6 מטר שטח כנפיים 23 מטר רבוע משקל ריק 4,220 קילוגרם משקל טעון 6,456 קילוגרם משקל המראה מרבי 7,462 קילוגרם
ביצועים מהירות מרבית 925 קמ"ש (575 מייל בשעה) קצב נסיקה 26.1 מטר לשנייה טווח טיסה מרבי 2,177 קילומטר (1,353 מייל) סייג רום 13,600 מטר (44,600 רגל) עומס כנף 350 קילוגרם למטר רבוע דחף 26.5 קילוניוטון (5,950 ליברות) עם הזרקת מים
חימוש תותחים 4 תותחי 20 מילימטר עם 190 פגזים לתותח פצצות 907 קילוגרם פצצות רקטות 6 רקטות 127 מילימטר (5 אינץ')
הנעה פראט אנד ויטני J-42
תרשים

ה-F9F פאנת'ר (באנגלית: Grumman F9F Panther) היה מטוס קרב סילוני מתוצרת חברת גראמן האמריקאית, הראשון בשירות מבצעי על גבי נושאות המטוסים של צי ארצות הברית. המטוס ראה שירות נרחב בטייסות הצי והנחתים של ארצות הברית במהלך מלחמת קוריאה, בה שימש כמטוס תקיפה, זאת בשל חוסר יכולתו להתמודד מול מטוסי המיג 15 הרוסים והסינים בקרבות אוויר. המטוס היה למטוס הסילון הראשון בשירות הצוות האווירובטי של הצי, המלאכים הכחולים, ולמטוס הסילון הראשון בשירות הזרוע האווירית של הצי הארגנטינאי.

העיצוב התפתח מאוחר יותר ל-גראמן F-9 קוגר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא F9F פאנת'ר בוויקישיתוף

ערך זה הוא קצרמר בנושא תעופה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.