Five to One

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Five to One
סינגל בביצוע הדלתות
מתוך האלבום Waiting For The Sun
יצא לאור 13 ביולי 1968 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שיר מחאה עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 4.24 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים אלקטרה רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
כתיבה ג'ים מוריסון עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה פול רוטשילד עריכת הנתון בוויקינתונים
כרונולוגיית סינגלים – הדלתות
Yes, the River Knows Five to One
(1968)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

Five to One (חמישה בשביל אחד) הוא שיר שנכתב ובוצע בידי להקת הדלתות באלבומם השלישי "Waiting For The Sun", אותו הוא מסיים (1968). בניגוד לשירים האחרים באותו אלבום, שנימתם רגועה באופן יחסי, שיר זה עוצמתי הרבה יותר.

משמעות השיר איננה לגמרי ברורה. מילות השיר מזכירות מאבק, ומדברות על יחס של חמישה לאחד. תאוריות שונות קיימות בקשר למשמעות השיר: דור המבוגרים מול דור הצעירים; ילדי הפרחים מול אנשי הצווארון הלבן; שחורים מול לבנים. תאוריה אחרת גורסת כי מדובר על מספר ההרוגים הוייטנאמיים מול מספר ההרוגים האמריקניים במלחמת וייטנאם. ג'ים מוריסון, סולן הלהקה, טען כי השיר אינו פוליטי, ומשום כך כנראה שתאוריה זו אינה נכונה.

ככל הנשמע, היה מוריסון שיכור כלוט בעת הקלטת השיר. לקראת סוף השיר הוא משהק, מאבד את הקצב ומתבלבל במילים. כשביצעה הלהקה את השיר בהופעות חיות, בדרך כלל במחרוזת אחרי השיר Back Door Man, נהג מוריסון להוסיף ביטויים שצונזרו בגרסת האולפן של השיר.

השיר הוא אחד השירים המוכרים של להקת הדלתות, כמו גם שיר פופולרי בהופעותיהם, ולכן הוא מופיע ברוב אלבומי האוסף וההופעות של הלהקה. עם זאת, השיר לא יצא כסינגל.

בשנת 2000 השתמש זמר הראפ ג'יי זי בסמפול מהשיר כשהקליט את שירו "Takeover". מרילין מנסון ביצע גרסת כיסוי לשיר באותה שנה.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]