Found Footage

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

Found Footageעברית: קטעי וידאו שנמצאו) היא תת-סוגה של סרטי קולנוע, טלוויזיה ואינטרנט בדיוניים, המבוימים ומצולמים באופן שיוצר אצל הצופה אשליית צילום וידאו אותנטי של אירוע שהתרחש במציאות. החומר אבד כביכול אחרי האירוע, אך נמצא בחלוף הזמן, בדרך כלל כאשר המעורבים נעדרים או מתים. העלילה מוצגת כהקלטות וידאו גולמיות שנעשו על ידי אחת או יותר מהדמויות המשתתפות, לעתים קרובות מלווה בדיבורים בזמן אמת של המצלם והמצולמים, ולחלופין, בפרשנות ועריכה של מי ש"מצא" את ההקלטות. סגנון קולנועי זה משמש לרוב בסרטי אימה, תופעות על-טבעיות, מסתורין ומותחנים, אך קיים גם בסרטי פשע, מלחמה, קומדיות וסדרות טלוויזיה.

סרט מוגדר כפאונד פוטג' כאשר למצלמה יש תפקיד ומקור ידוע בעלילה (On stage; בניגוד לסוגות נרטיביות שבהן המצלמה חיצונית לעלילה - Off stage). האירוע לא היה המניע לצילום, אלא התרחש בזמן שנעשו צילומים מסיבות אחרות, והמעורבים נקלעו אליו בעל כורחם[1].

במקורה, פאונד פוטג' היא סוגה מובחנת העומדת בפני עצמה וכוללת שילוב של קטעי סרטונים אותנטיים בסרטי תעודה, פרסומות ווידאו קליפים מוזיקליים. ואולם, ההגדרה הוחלה גם על סרטים בדיוניים הנחזים כתיעודיים. כבר בשנת 1974 השתמש אורסון ולס בטכניקה זו בבימוי הסרט ז. זה זיוף (אנ') על זייפן האמנות אלמיר דה הורי. ולס שילב בסרט קטעים תיעודיים אמיתיים של דה הורי, וכן פנה לצופים מחדר העריכה כדי לשכנע אותם ב"אמיתות" הסיפור. בזכות סרט זה נחשב ולס לממציא הקולנוע המוקומנטרי[2][3][4][5]. באופן דומה יצר הבמאי סטיוארט קופר בשנת 1975 את סרט המלחמה העלילתי Overlord שבו שילב צילומים אותנטיים של הפלישה לנורמנדי[6][7].

כדי לא להטעות, יש המקפידים לציין "קטעי וידאו מפוברקים שנמצאו" (Faux Found-footage), ואילו חוקר הקולנוע דייוויד בורדוול חולק על עצם המושג "קטעים שנמצאו" מחשש לבלבול עם סרטי קולאז' של קטעים אמיתיים שנאספו ממקורות שונים, ומעדיף להגדיר את הגימיק הזה בסרטים בדיוניים כ"קטעים שנחשפו" (Discovered Footage). מבקר הקולנוע הישראלי דורון פישלר סבור שהמושג הנכון הוא Assembled Footage (בעברית: קטעי וידאו מקובצים), מכיוון שכל שוט הגיע ממצלמה שיש לה קיום מוצדק בסרט[8].

בניתוח של 500 סרטי פאונד פוטג', אתר Found Footage Critic זיהה ארבע פרספקטיבות צילום[9]:

  1. פרספקטיבה של גוף ראשון - הדמות הראשית חווה את האירוע בעודה אוחזת במצלמה, והצופה רואה את ההתרחשות מנקודת מבטה. עבור פרספקטיבה זו, משתמשים בטכניקת צילום מנקודת מבט (POV - Point of View Shot), המכונה גם מצלמה סובייקטיבית (אנ').
  2. מוקומנטריה - צילום ראיונות או תחקירים מדומים אודות האירוע.
  3. פרספקטיבה חדשותית - כביכול, צוות חדשות מקצועי מסקר אירוע, והצופה רואה את ההתרחשות "דרך" מצלמת הטלוויזיה.
  4. פרספקטיבה של מצלמת אבטחה - מצלמה נייחת המסריטה באופן אוטומטי אירוע המתרחש במרחב שהמצלמה מכסה.

מידע בדף זה ללא הפניות למקורות, מבוסס על שני מאמרים: מאמר בבלוג של דייוויד בורדוול[10] ומאמר באתר Found Footage Critic[9].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסגנון קולנועי זה יש תקדימים בספרות וברדיו: בספרות מוכרים רומנים אפיסטולאריים הערוכים כאסופות מכתבים או קטעי יומנים אישיים שנכתבו כביכול בידי דמות מרכזית בעלילה: דרקולה מאת ברם סטוקר, פרנקנשטיין מאת מרי שלי וקריאתו של קת'ולהו מאת ה. פ. לאבקראפט, כולם נמנים עם סוגה זו. אורסון ולס השתמש בטכניקה דומה בשנת 1938 כאשר שידר ברשת הרדיו של סי.בי.אס את התסכית מלחמת העולמות, כעיבוד לרדיו של הרומן מאת ה. ג'. וולס. הסיפור עובד כמשדר חדשות דרמטי שתיאר כביכול את פלישת אנשי מאדים בשידור חי[11].

במחצית השנייה של המאה ה-20 שימשו טכניקות פאונד פוטג' בעיקר בסרטים מוקומנטריים דלי-תקציב שצולמו תוך ימים ספורים, כגון: Culloden משנת 1964[12], יומנו של דייוויד הולצמן (1967)[13][14], ספיינל טאפ (1984)[15], בוב רוברטס (1992)[16], The Watermelon Woman (אנ') ‏(1996), ועוד. במאה ה-21 חדר הסגנון המוקומנטרי לטלוויזיה, כדוגמת הסדרה הבריטית המשרד, אשר בעקבות הצלחתה הופקה גם בגרסאות אמריקאית, ישראלית, צרפתית וגרמנית. האפשרות ליצור סרט עם ממד ריאליסטי בתקציב נמוך קסמה ליוצרי סרטי אימה שנוטים להיות דלי-תקציב. סרטים פורצי דרך היו שואת הקניבלים (1980) (אנ') המהפכני, והסרט The Last Broadcast ‏(1998) (אנ') שנחשב לחלוץ השימוש במצלמה ביתית לצילום אירוע שהתרחש כביכול במציאות[17]. אולם הסגנון הפך לפופולרי בעיקר בעקבות צאתו לאור של פרויקט המכשפה מבלייר (1999) אשר נחשב לאבטיפוס של סרטי פאונד פוטג' מודרניים[18].

ציוד חובבני המפחית את עלויות ההפקה, כגון מצלמות וידאו ומצלמות של טלפונים חכמים עם תמונות וצליל באיכות נמוכה יחסית, נחשב לגיטימי בגלל התוצאה הריאליסטית. בדרך כלל, הפקה זולה מבטיחה את רווחיות הסרט. בשנת 2007 הפיק אורן פלי את פעילות על-טבעית בעלות של 15,000 דולר בלבד, ורק בארצות הברית גרף הסרט הכנסות של כ-300 מיליון דולר[19]. סרטים שנעשו מאוחר יותר, השטן שבפנים (2012) (אנ') שהכניס כ-30 מיליון דולר[19], והסר חבר (2014) שהכניס יותר מ-64 מיליון דולר, נעשו בתקציב של מיליון דולר בלבד כל אחד. בעקבות התפתחותה והצלחתה של סדרת סרטי פעילות על-טבעית נוצרו שתי תופעות: ראשית, יריבות בתעשיית סרטי האימה. דייוויד בורדוול טוען שהסרטים Paranormal Entity[20] משנת 2009 וגירוש השדים האחרון משנת 2010[21] נעשו תוך "גניבה בוטה" מהרעיון של פלי. שנית, בגלל הדימוי הריאליסטי, טכניקות פאונד פוטג' יושמו גם בסרטים עתירי תקציב כגון קלוברפילד (2008) שנעשה בתקציב של 25 מיליון דולר, וכרוניקה בזמן אמת (2012)[8] (אנ') עם 12 מיליון דולר.

המבקר סקוט טוביאס טען שבעשור הראשון של המאה ה-21, סרטי פאונד פוטג' הם מה שהיו סרטי סלאשר בשנות ה-80 של המאה הקודמת[22]. בשנת 2014 צפה הבמאי והתסריטאי כריסטופר לאנדון שהסגנון יחרוג מסוגת האימה ויתפשט לסוגות אחרות[23]. ברוח זו, במחצית העשור השני של המאה נעשו סרטים ששולבו עם סוגת המותחן הטכנולוגי המעמידה טכנולוגיה במרכז העלילה: בסרט הסר חבר מתרחשת העלילה כולה במדיה החברתית, צגי מחשב ומצלמות רשת. סרט המדע הבדיוני הארדקור הנרי (2015) מצולם בפרספקטיבה של גוף ראשון, כביכול דרך עיניו של הגיבור, סייבורג בשם הנרי. הקרנת הסרט בפסטיבל SXSW במרץ 2016 עוררה את השאלה באיזו מידה טכניקת POV תתפתח ותחליף את טכניקת הפאונד פוטג' הקלאסית[24].

כמו סוגות קולנועיות אחרות, גם על סרטי פאונד פוטג' נעשתה פרודיה, כאשר בשנת 2013 יצאה לאקרנים הקומדיה הבית הרדוף שעושה הומאז' בעיקר לסדרת פעילות על-טבעית ולסרט השטן שבפנים, אך גם לאחרים, כגון סרט האימה מגרש השדים וקומדיית הפשע השחורה ספרות זולה. בשנת 2014 יצא סרט ההמשך, הבית הרדוף 2.

אפקטים וטכניקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטרה המרכזית היא לשוות לצילומים אמינות של אירוע אמיתי. עקב מגבלות תקציב, כמעט שאין אפקטים חזותיים ממוחשבים (Computer-generated Imagery), אלא נעזרים בפרקטיקות צילום שונות. פרקטיקה מקובלת היא שהשחקנים עצמם אוחזים מצלמות ומצלמים תוך כדי תנועה, כך שמתקבלים אפקטים של צילום חובבני ומצלמה רועדת (Shaky Camera או Handled Camera)[25]. באופן מסורתי משתמשים בציוד צילום שאיננו החדיש ביותר, אולם הזמינות הגוברת של איכות טכנולוגית ורזולוציה גבוהה במחיר שווה לכל נפש, צמצמה את הפער בין איכות צילום חובבני לאיכות מקצועית. הבמאי צ'אד ויללה סיפר שסרט האתחול של סדרת סרטי V/H/S (אנ') צולם באיכות הפרדה גבוהה, וכדי להפחית את האיכות, הצילום הומר לתקליטור, הורץ במצלמת 8 מ"מ, והתוצאה עברה דיגיטציה[1]. קודם לכן, בהפקת Overlord נעשה שימוש בעדשות צילום צבאיות גרמניות מקוריות מתקופת מלחמת העולם השנייה, כדי להתאים את איכות הצילומים לקטעים הדוקומנטריים האמיתיים ששולבו בסרט[26].

נהוג להניח שמגבלות תקציב פוגמות באיכות ובאפקטיביות של הסרטים ומאלצות את המפיקים למצוא פתרונות זולים. אולם כנגד זה קיימת טענה שדווקא שחקנים חסרי ניסיון ולא מיומנים בצילום, בנוסף לציוד ביתי ואתרים אמיתיים - כל אלה חיוניים ליצירת סרט פאונד פוטג' מוצלח[9]. מפיקים ובמאים מעדיפים ללהק שחקנים לא מוכרים. מעבר לכך שהדבר מוזיל את עלות ההפקה, הטענה היא שאם הצופים יזהו כוכבים ושחקנים המוכרים להם מתפקידים אחרים, אשליית המציאות תיפגם. אך נראה שלאור יתרונותיו של הסגנון, נעשים גם סרטים שאליהם מלוהקים גם שחקנים ידועים, כגון סוף המשמרת (2012), סרט משטרה בכיכובם של ג'ייק ג'ילנהול ומייקל פניה[27].

הבמאי אדוארדו סאנצ'ז הצביע על הצורך לא להגזים במידת הריאליזם של האירועים. הוא מסביר שקהל הצופים יודע לזהות מתי משטים בו, ואפילו בסרטי מפלצות מצפים להתנהגות אנושית מצד הדמויות. סאנצ'ז מצביע על אתגר מרכזי, והוא: לספק הצדקה להמשך מעשה הצילום במצבים שבהם כל אדם היה מפסיק לצלם. הוא מביא דוגמה לכך ב-V/H/S שבו הגיבורים רוכבים על אופניים כשהם מצוידים במצלמות גו פרו על קסדותיהם[1].

התסריטים כוללים הנחיות כלליות תוך השארת מרחב אלתור לשחקנים. העלילות מתרחשות לרוב באתר יחיד, ומקובל ראשית לבחור אתר צילומים ואז להתאים את התסריט לאתר כדי לנצלו באופן מיטבי[1]. שני מאפיינים אלה מאפשרים צילום שוטים ארוכים מהמקובל בקולנוע. למשל, במהלך צילומי הסר חבר, ההפקה הכניסה תפניות בעלילה ושלחה אותן במסרונים לשחקנים תוך כדי הצילומים, והם נדרשו לאלתר לפי השינויים. הסרט כולו צולם ברצף אחד של 80 דקות, וסיפור העלילה המלא לא נחשף לשחקנים עד אחרי סיום העריכה[28].

על מנת ליצור ולשמר אצל הצופים אווירת מציאות מדומה מתחילת הסרט, בדרך כלל אין כתוביות פתיחה ומוזיקת פתיחה, רקע וליווי. השמעת מוזיקה תיתכן רק כאשר יש לה מקור ידוע בסרט עצמו. כדוגמה, את הסרט הסר חבר פותח הלוגו של חברת סרטי יוניברסל עם שיבושים המדמים הפרעת קליטה[28], ללא מוזיקה וכתוביות, ומוזיקת ליווי מושמעת מהלפטופ של גיבורת הסרט. לצד זאת, נוצרה תת-סוגה של סרטים היברידיים שמשולבים בהם אלמנטים של פאונד פוטג' ושל צילום עלילתי רגיל, ביחס משתנה ביניהם. ישנן כמה סיבות להחשיב סרט פאונד פוטג' כהיברידי. שתי הסיבות הרווחות ביותר הן: האחת - יש מוזיקת רקע וליווי ללא מקור ידוע בסרט. השנייה - מוצגת גרפיקת ממשק משתמש של מצלמת וידאו שרק האוחז במצלמה יכול לראות, אך הגרפיקה איננה חלק מקטעי הפאונד פוטג' עצמם (כגון: גבולות הפריים; מצב סוללה). דוגמה לסרט היברידי אפשר לראות במותחן הטכנולוגי משחקי חובה, שמצלמות רשת ומצלמות סלולריות ממלאות בו תפקיד מרכזי, והעלילה מתחילה בסצנה המתרחשת במצלמת רשת, ללא כתוביות ומוזיקה.

דוגמאות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטי קולנוע
שם בשפת המקור שם בעברית סוגה שנה מדינה במאי הערות
Guinea Pig 2: Flower of Flesh and Blood פרחים של בשר ודם אימה 1985 יפן הידאשי הינו סרט שני בסדרת Guinea Pig
Man Bites Dog איש נשך כלב קומדיית פשע שחורה; מוקומנטרי 1993 בלגיה רֶמִי בֶּלְווֹ
Forgotten Silver מוקומנטרי 1995 ניו זילנד פיטר ג'קסון
UFO Abduction החייזרים באים אימה; מדע בדיוני 1998 ארצות הברית דין אליוטו סרט אתחול
Book of Shadows: Blair Witch 2 המכשפה מבלייר 2 אימה פסיכולוגי 2000 ארצות הברית ג'ו ברלינגר סרט המשך לסרט משנת 1999
August Underground סרט ניצול 2001 ארצות הברית פרד ווגל סרט אתחול. שני סרטי המשך יצאו בשנת 2003 ובשנת 2007
Zero Day יום האפס דרמה 2003 ארצות הברית בן קוצ'יו
The Last Horror Movie סרט האימה האחרון אימה 2003 בריטניה ג'וליאן ריצ'רדס
Incident at Loch Ness תקרית בלוך נס מוקומנטרי 2004 בריטניה זאק פן
The Curse הקללה אימה 2005 יפן קוג'י שיראישי
The Collingswood Story אימה 2006 בריטניה מייק קוסטנצה סרט עצמאי; זכה בפרס הליהוק הטוב ביותר בפסטיבל סן פרנסיסקו
The Hunt ניצוד דרמה 2006 דנמרק פריץ קירש
Alone with Her לבד איתה מותחן פשע 2006 ארצות הברית אריק ניקולאס
Welcome to the Jungle ברוכים הבאים לג'ונגל מוקומנטרי; אימה 2007 ארצות הברית ג'ונתן הנסלי
The Poughkeepsie Tapes קלטות פוקיפסי אימה 2007 ארצות הברית ג'ון אריק דאודל
Death of a Ghost Hunter מותה של ציידת הרוחות אימה 2007 ארצות הברית שון טרטה
Diary of the Dead יומן המתים אימה; זומבים 2007 ארצות הברית ג'ורג' רומרו
REC פחד, מצלמים אימה; זומבים 2007 ספרד חואמה באלאגרו סרט אתחול. יצאו שלושה סרטי המשך: 2009, 2012, 2014.
במקור, העיצוב הגרפי של שם הסרט הוא [REC] כתצוגת מצב הקלטה במצלמת וידאו.
Quarantine שטח ההסגר אימה; על טבעי 2008 ארצות הברית ג'ון אריק דאודל עיבוד לסרט הספרדי REC
Lake Mungo אגם מונגו אימה פסיכולוגי 2008 אוסטרליה ג'ואל אנדרסון
District 9 מחוז 9 מדע בדיוני 2009 ניו זילנד ניל בלומקאמפ
The Ritual הפולחן אימה 2009 ארצות הברית מייקל הפסטורם
A Serbian Film סרט סרבי מותחן ניצול 2010 סרביה סרדן ספאסויביץ'
Undocumented אימה 2010 ארצות הברית כריס פקובר
The Virginity Hit קומדיה 2010 ארצות הברית האק בוטקו
Atrocious אימה 2010 ספרד פרננדו ברדה לונה
Trollhunter צייד הטרולים פנטזיה שחורה 2011 נורווגיה אנדריי אוברדל
Ragini MMS אימה 2011 הודו פוואן קריפאלאני
The Tunnel המנהרה אימה 2011 אוסטרליה קארלו לדסמה
Megan Is Missing אימה 2011 ארצות הברית מייקל גוי
Grave Encounters אימה על-טבעי 2011 קנדה קולין מיניהאן
Apollo 18 אפולו 18 אימה; מדע בדיוני 2011 ארצות הברית / קנדה גונזאלו לופז-גאז'גו
Evidence ראיות אימה 2012 ארצות הברית האווי אסקינס
Apartment 143 דירה 143 אימה 2012 ספרד רודריגו קורטס
The Dinosaur Project דינוזאורים בקונגו מדע בדיוני; הרפתקאות 2012 בריטניה סיד בנט
A Night in the Woods אימה 2012 בריטניה ריצ'רד פארי
The Conspiracy המזימה מותחן פסיכולוגי 2012 קנדה ריסטופר מק'ברייד
The Bay המפרץ אימה 2012 ארצות הברית בארי לווינסון
Dabbe: Bir Cin [29]Vakasi אימה;

ניצול

2012 טורקיה חסן קאראצ'אדאג
The Frankenstein Theory תאוריית הפרנקנשטיין אימה 2013 ארצות הברית אנדרו ויינר
Willow Creek אימה 2013 ארצות הברית בובקט גולדתוייט
Europa Report דו"ח אירופה מדע בדיוני 2013 ארצות הברית סבסטיאן קורדרו
The Dirties המטונפים קומדיה 2013 קנדה מאט ג'ונסון
The Sacrament הפולחן אימה 2013 ארצות הברית טי ווסט
The Hunted מאבק צמוד מותחן 2013 ארצות הברית ג'וש סטיוארט
Devil's Due יורש השטן אימה פסיכולוגי 2014 ארצות הברית מאט בטינלי-אולפין
Earth to Echo להציל את אקו מדע בדיוני 2014 ארצות הברית דייב גרין
Into the Storm בתוך הסופה סרט אסונות 2014 ארצות הברית סטיבן קווייל
As Above, So Below עמוק למעלה אימה 2014 ארצות הברית ג'ון אריק דאודוול
The Possession of Michael King הרדיפה של מייקל קינג אימה 2014 ארצות הברית דייוויד יונג
The Taking of Deborah Logan ההשתלטות על דברה לוגן על טבעי 2014 ארצות הברית אדם רוביטל
Babysitting בייביסיטינג קומדיה 2014 צרפת פיליפ לאשו, ניקולה בנאמו סרט הבכורה של לאשו כבמאי (אנ')
The Pyramid הפירמידה אימה 2015 ארצות הברית גרגורי לוואסור
Welcome to Yesterday בחזרה לאתמול מדע בדיוני 2015 ארצות הברית דין ישראלייט שם הסרט הוחלף פעמיים: הוא יצא לאקרנים בשם Almanac, אחר כך הוחלף ל-Project Almanac, לפני שניתן לו השם הזה.
Demonic בית האימה אימה; על-טבעי 2015 ארצות הברית וויל קאנון
Area 51 אזור 51 אימה; מדע בדיוני 2015 ארצות הברית אורן פלי
The Gallows הגרדום אימה; על-טבעי 2015 ארצות הברית טראוויס קלאף, כריס לופינג
The Visit הביקור אימה 2015 ארצות הברית מ. נייט שיאמאלאן
Be My Cat: A Film for Anne אימה פסיכולוגי 2015 רומניה אדריאן טופיי דובר אנגלית
Unlisted Owner אימה 2016 ארצות הברית ג'ד בראיין
Operation Avalanche מותחן 2016 ארצות הברית / קנדה מאט ג'ונסון
Found Footage 3D אימה 2016 ארצות הברית סטיבן דג'נארו סרטו הראשון של הבמאי. זכה בפרס שופטי ועדת הקבלה לפסטיבל ברוס קמבל לסרטי אימה לשנת 2016.
Blair Witch המכשפה מבלייר אימה; על-טבעי 2016 ארצות הברית אדם וינגארד הסרט השלישי בסדרת פרויקט המכשפה מבלייר
Phoenix Forgotten אימה פסיכולוגי; מדע בדיוני 2017 ארצות הברית ג'סטין בארבר
Open Water 3: Cage Dive אימה פסיכולוגי 2017 אוסטרליה ג'רלד רשיונאטו ספין-אוף שני לסרט ים של פחד (Open Water) משנת 2003, אחרי לכודים בלב ים (Open Water 2: Adrift) משנת 2006.
Boots on the Ground מלחמה על-טבעי 2018 בריטניה לואיס מלוויל טריילר רשמי ראשון הופץ ב-5 ביולי 2017[30][31]
וידאו קליפים
שם השיר ביצוע תאריך יציאה חברות הפקה
Testify Rage Against the Machine 2 בנובמבר 1999 Sony/ATV Music, Universal Music, Kobalt Music
Babalon A.D. (So Glad for the Madness) Cradle of Filth 3 במרץ 2003 סוני
Get Yourself High The Chemical Brothers 17 בנובמבר 2003 Virgin Records, Astralwerks, Freestyle Dust
Postcards from Italy ביירות 9 במאי 2006 Ba Ba Bings Records, 4AD, Beggars Records
Dayvan Cowboy בורדס אוב קנדה 29 במאי 2006 Warp Records
Video Games לנה דל ריי 7 באוקטובר 2011 Interscope Records, Polydor Records, Vertigo Records, Stranger Recorsds
I Need Your Love קאלווין האריס 12 באפריל 2013 Deconstruction Records, Fly Eye Records, Columbia Records
Run On Love טובה לו, לוקאס נורד 5 ביוני 2013 Hybris, Radikal Records
One Last Time אריאנה גרנדה 10 בפברואר 2015 Republic Records
Photograph אד שירן 11 במאי 2015 Atlantic Records, Asylum Records
Run Away with Me קארלי ריי ג'פסן 17 ביולי 2015 604 Records, School Boy Records, Interscope Records

בקולנוע הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Berkowitz, Joe, 8 Killer Tips For Making Found Footage Horror Movies, From The “V/H/S” Series Directors, Fast Company, ‏21.11.2014
  2. ^ "מי המציא את הקולנוע המוקיומנטרי?" (בעברית). בדיקה אחרונה ב-8 ביולי 2017. 
  3. ^ ליברגל, עופר, אורסון וולס – סרטים גדולים אחרים, סריטה, ‏25.5.2011
  4. ^ Vasquez, Josh, F for Fake, Slant, ‏18.2.2005
  5. ^ French, Philip, F for Fake – review, The Guardian, ‏26.8.2012
  6. ^ Overlord, The Criterion Collection
  7. ^ אוטין, פבלו, סיפורו של חייל, האוזן השלישית, ‏1.5.2007
  8. ^ 8.0 8.1 פישלר, דורון, ביקורת: כרוניקה בזמן אמת, עין הדג, ‏1.2.2012
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 "Found Footage Film Genre - Found Footage Critic". Found Footage Critic (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-9 ביולי 2017. 
  10. ^ Thompson, Kristin & Bordwell, David, Return to Paranormalcy, David Bordwell's Website on Cinema, ‏13.1.2012
  11. ^ אשד, אלי, "והרי החדשות : אנשי המאדים פלשו הלילה "תסכית "מלחמת העולמות " של אורסון וולס., המולטי יקום של אלי אשד, ‏אוחזר בתאריך 10.7.2017
  12. ^ The Battle of Culloden (TV Movie 1964), בדיקה אחרונה ב-10 ביולי 2017 
  13. ^ David Holzman's Diary (1967), בדיקה אחרונה ב-10 ביולי 2017 
  14. ^ ג'ים מקברייד - וואלה! סרטים, movies.walla.co.il (בhe)
  15. ^ ספיינל טאפ (1984) – סרטים, www.sratim.co.il (בhe-IL)
  16. ^ בוב רוברטס (1992) – סרטים, www.sratim.co.il (בhe-IL)
  17. ^ שמיר, אורון, סריטה: שיווק בעידן הוירטואלי, עכבר העיר, ‏31.10.2009
  18. ^ Cooper, Brock, The Evolution of Found Footage Films, Doddle News, ‏12.10.2012
  19. ^ 19.0 19.1 שביט, אבנר, צלם אנוש: התופעה שמסעירה את הוליווד: סרטי Found Footage, וואלה!, ‏31.1.2012
  20. ^ Paranormal Entity (2009) – סרטים, www.sratim.co.il (בhe-IL)
  21. ^ בר לב, קרן, שוברי קופות: הדיבוק שניצח את סטאלון, מאקו, ‏30.8.2010
  22. ^ Tobias, Scott, V/H/S, A.V. Club, ‏4.10.2012
  23. ^ Tope, Fred, Exclusive Interview: Christopher Landon on Paranormal Activity: The Marked Ones Read more at http://www.craveonline.com/site/625449-exclusive-interview-christopher-landon-on-paranormal-activity-the-marked-ones#Js60iL9SOxHUkztZ.99, Crave, ‏4.1.2014
  24. ^ Lincoln, Ross A., ‘Hardcore Henry’ SXSW Premiere: Is POV The New Found Footage?, DeadLine Holywood, ‏14.3.2016
  25. ^ תנועות מצלמה, איי סי ספוט, ‏3.12.2015
  26. ^ Cooper, Stuart, A camera instead of a rifle, The Guardian, ‏18.1.2008
  27. ^ שוברי קופות: ספטמבר השחור ממשיך, וואלה!, ‏23.9.2012
  28. ^ 28.0 28.1 Unfriended (2014), בדיקה אחרונה ב-15 ביולי 2017 
  29. ^ rarehorror, Dabbe: Bir Cin Vakasi (2012) Quick Review, Rare Horror, ‏2014-11-14
  30. ^ Boots on the Ground (2018) – Found Footage Movie Trailer, Found Footage Critic, ‏5.7.2017
  31. ^ Rob D'Annunzio, First Official BOOTS ON THE GROUND Trailer Proves that War is Hell!, Found Footage Critic, ‏5.7.2017
  32. ^ ליכטר, נתן, ג'רוזלם - "צעד קטן לסרטי האימה. צעד גדול לקולנוע הישראלי", סרט, ‏אוחזר בתאריך 11.7.2017
  33. ^ קמרלינג, תומר, ירושלים המחולקת: 5 הערות על "ג'רוזלם", מאקו, ‏7.7.2016
  34. ^ אנדרמן, נירית, סרט הסטודנטים של יונתן דקל, שצולם באייפון והצליח מעל לכל הציפיות, הארץ, ‏21.7.2014
  35. ^ NFCT | אחד באפרילNFCT, nfct.org.il (בhe-IL)
  36. ^ בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלויזיה | מבזקים וחדשות | "אחד באפריל" זכה בפרס אופיר לסרט הקצר; 4 זכיות נוספות לבוגרי בית הספר, www.jsfs.co.il (בen)
  37. ^ אחד באפריל - 25 דק', www.israelfilmacademy.co.il
  38. ^ כאן - תאגיד השידור הישראלי (27 במאי 2017), אחד באפריל - זוכה פרס אופיר 2015, בדיקה אחרונה ב-31 באוגוסט 2017 
  39. ^ אנדרמן, נירית, הסרט "צומת הרוחות" זכה במקום הראשון בפסטיבל קולנוע דרום, הארץ, ‏11.06.2015
  40. ^ אנדרמן, נירית, שני סרטים ישראליים קצרים יתחרו בפסטיבל ברלין, הארץ, ‏13.01.2016
  41. ^ פַאוּנד פוּטֵג'- Found footage - סרט הגמר שלי, Headstart
  42. ^ אוריה הרץ | קנלר ייצוג אמנים, kneller.co.il (בhe-IL)
  43. ^ בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלויזיה | מבזקים וחדשות | "בית האילמת" של תמר קיי זכה בפרס לסרט המצטיין בערב הגמר, www.jsfs.co.il (בen)