כל מה שנוצץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף Glitter (סרט))
כל מה שנוצץ
Glitter
בימוי וונדי קורטיס-הול עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי לורנס מארק, א. בנט וולש
תסריט שריל ווסט, קייט לנייר
עריכה ג'ף פרימן עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים מריה קארי, מקס ביסלי
מוזיקה מריה קארי ואחרים
צילום ג'פרי סימפסון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Laurence Mark Productions עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה פוקס המאה ה-20
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 21 בספטמבר 2001
משך הקרנה 104 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט רומנטי, סרט מוזיקלי, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 22 מיליון דולר
הכנסות 5,271,666 דולר
הכנסות באתר מוג'ו glitter
פרסים פרס השחקנית הגרועה ביותר עבור מריה קארי, בטקס פרסי "ראזי"
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כל מה שנוצץאנגלית: Glitter) הוא שם הסרט של הזמרת האמריקאית מריה קארי, אשר יצא לאקרנים בשנת 2001.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שנת 1998 קארי תכננה להוציא לאור את הפרויקט שעליו עבדה והוא סרט בכיכובה שיתאר את קורותיה של זמרת מתחילה אשר פורצת אל תעשיית המוזיקה למרות כל הקשיים שמלווים בכך. בשנה זו, היא כתבה שירים לפסקול הסרט ועבדה עליו, אך השירים עברו בשל לחץ מחברת התקליטים ל- Rainbow. בשנת 1999 העבודה על הסרט נדחתה שנית, ולכן יצא אוסף הסינגלים שלה – Number 1's. רק בשנת 2000 העבודה הסופית על הסרט החלה, כאשר במקביל אליו קארי הצטלמה לעוד סרט נוסף – Wise Girls.

בסופו של דבר, לאחר עבודה מרובה לאורך כל שנת 2000, הסרט וכמו כן גם הפסקול שלו היו מוכנים ליציאה בחודש ספטמבר 2001. תחילה יצא כקידום הסינגל המוביל מהפסקול, Loverboy. ב־11 בספטמבר יצא הפסקול ועשרה ימים לאחר מכן הסרט עצמו. עוד מיציאתו, לנוכח האזכורים התקשורתיים של קארי שלוו בביקורות שליליות כלפיה וכמו כן בעקבות התקופה שבה התרחשו פיגועי 11 בספטמבר, הסרט וכמו כן גם הפסקול סבלו מביקורות קשות מצד המבקרים שהתייחסו לאיכויות המשחק של קארי ולעלילה שלטענתם הייתה לא מספיק מפותחת. כמו כן, הסרט היה מועמד לפרסים ב-5 קטגוריות בטקס פרסי ראזי המחולקים לסרטים הגרועים ביותר. קארי זכתה בתואר "השחקנית הגרועה ביותר" על משחקה. קארי עצמה הגיבה על הסרט בדיעבד, ואמרה שהוא יכול היה להיות יותר טוב, אלמלא "לא היה סוטה מהרעיון המקורי שלו".

התייחסותה של קארי לכישלון הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראיון שנתנה, קארי התייחסה לכישלון הסרט ולאותה תקופה באומרה:

הסרט הוא דבר מה שהיה חייב להתרחש בחיי. אותו פרק זמן היה חסר פרופורציות. הסרט וכמו כן גם הפסקול שלו, שהכיל כמה שירים ממש טובים שאותם אני מקווה כי ביום מן הימים אזכה לבצע שנית, יצאו לאור ב- 11 בספטמבר, וזה משהו שאנשים צריכים לזכור. איך אנחנו יכולים לצפות למשהו כתוצאה מזה? הפכתי לשעיר לעזאזל בדרכים רבות עבור תכניות אירוח, שרצו בכלל להתנתק מהדברים האמיתיים שמתרחשים בעולם. כולנו חייבים לעבור מבחנים כדי ללמוד כמה חזקים אנחנו ולהשתקם מהצד השני.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מבוסס באופן חופשי על חיה של קארי ומתרכז סביב תקופת שנות ה-80 וחיי הלילה במועדונים וכמו כן מציג את פריחת ז'אנר הדאנס.

בילי פרנק היא בת לאם ממוצא אפרו-אמריקאי שעובדת כזמרת ג'אז ומכורה לסמים ואלכוהול ואב לבן עור שעזב את האם והבת ומביא להן מדי פעם כספים. מילדותה, בילי נהגה לצפות באימה שרה במועדונים ואף הופיעה איתה. בלילה אחד, לאחר שהן חוזרות מהופעה, ביתן עולה באש והן נותרות חסרות כל. בילי נשלחת לפנימייה שם היא פוגשת את לואיס ורוקסן, שלימים יהפכו לחברותיה הטובות ביותר והמלוות שלה.

הסרט עובר לאחר מכן כמה שנים קדימה, בהן בילי וחברותיה משמשות כקול של זמרת לא מוכשרת בשם סילק. בתום הופעה במועדון, ניגש אל סילק די.ג'יי מצליח בשם דייס שמופתע מכישרונה, וזאת מחמיאה לעצמה למורת רוחה של בילי שביצעה במקור את השירים. בתור מחאה, היא יוצאת מהחדר זועמת ושרה את השירים, מפתיעה את סילק בכך שהיא הזמרת האמיתית. בתום שיחה ביניהם, הוא מחליט לנהל אותה מוזיקלית אולם מה שמפריע לו הוא טימוטי, המפיק שאליו התחייבה בילי עם חברותיה, שדורש ממנו סכום עתק בשביל לשחרר אותה מהחוזה.

למרות דרישותיו של טימוטי, דייס אינו נכנע אליהן ומחליט לעבוד עם בילי באופן עצמאי ולהקליט איתה שירים. בין השניים פוצח במקביל רומן. השירים שדייס הפיק לבילי זוכים להצלחה רבה במועדונים והיא מוחתמת בחברת תקליטים, שמנסה למנוע מדייס התערבות בתהליך העבודה למורת רוחו. כמו כן, דייס עוזרת לבילי בפגישות עם משרד הרווחה בו היא מבררת פרטים בנוגע לאימה, אך ללא הועיל.

בתום מסיבה של בכירים בעולם המוזיקה, בה בילי פוגשת את רפאל, זמר מצליח שמעוניין לשתף איתה פעולה מוזיקלית אך גם מעוניין בקשר אישי איתה, דייס רב עם בילי בדרכם חזרה. חברותיה, לואיז ורוקסן, שמנסות להגן עליה זוכות להתקפה מצידו של דייס ונזרקות מהרכב, ובילי אינה מצטרפת אליהן ובכך מתנתק הקשר שלה איתן. למרות התנהגותו של דייס, בילי בסופו של דבר מקלידה את הדואט עם רפאל שהופך ללהיט.

כאשר בילי מגיעה לביתו של דייס, היא פוגשת את טימוטי שמאיים על חייה במידה והוא לא ישלם לו את הסכום שנקבע. בילי שמספרת את זה לדייס, אינה יודעת כי הוא הולך להכות אותו. בילי שבאותה זמן הייתה אמורה להופיע בתוכנית אירוח כדי לקדם את הסינגל שלה, שומעת בחדשות לפני כן על התקרית ומגיעה לתחנת המשטרה בה דייס משוחרר בערבות. בתום אותו פרק זמן, היא נפרדת ממנו.

בילי ממשיכה בחייה ומשלימה עם חברותיה, אך הגעגועים אינם מניחים לה. היא כותבת את השיר Never Too Far, בדירתה כאשר במקביל, דייס המתגעגע מחבר לחן שנקרא "לחן לבילי". ימים אחדים לפני מופע הבכורה שלה, בילי מגיעה לדירתו ומוצאת את הלחן ומחברת לו את המילים שהיא כתבה, בעודה משאירה נשיקה על התווים, שאותם מוצא דייס. כאשר הוא יוצא מחוץ לביתו לחפש אותה, הוא נרצח על ידי טימוטי ביריית אקדח.

לפני מופע הבכורה שלה, בילי שמגיעה להיכל, שומעת את הבשורות הרעות ועולה לבמה בלית ברירה בוכייה. היא אומרת לקהל "לעולם אל תיקחו אנשים כמובן מאליו" ושרה את השיר שאותו הלחין עבורה דייס. בסוף הסרט, היא שבה לבית של אימה, שבינתיים השתקמה, לאחר שנודע לה שדייס הצליח לאתר עבורה פרטים בנוגע אליה. היא מחבקת את אימה ושתיהן בוכות.

שימוש בשירי הפסקול בסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – Glitter (אלבום)
  1. Loverboy, הוא סינגל-מיינסטרים הראשון של בילי פרנק.
  2. Lead The Way, נוגן ברקע של סצנת האהבה בין בילי לדייס וכמו כן כסוף הסרט בהצגת הקרדיטים.
  3. If We, נוגן ברקע לפני פגישתם הראשונה של בילי ודייס.
  4. Didn't Mean To Turn You On, נוגן מספר פעמים בסרט. תחילה בתור השיר הראשון שאותו בילי הקליטה עם דייס, לאחר מכן כשיר המועדונים המצליח שנוגן במועדון שבו בילי ודייס פגשו את המפיקים שהחתימו אותה על חוזה, וכמו כן בחזרות לערב פרסי המוזיקה בו בילי לקחה חלק.
  5. Don't Stop (Funkin' 4 Jamacia), הוא שיר ממנו נלקח הגשר שאותו מבצעת בילי במופע "פריסטייל" שארגן דייס במועדון, בפעם הראשונה שפגש אותו.
  6. All My Life, הוא השיר שבמקור הזמרת הלא מוכשרת סילק ביצעה, אך בעקבות זיופיה בילי וחברותיה הקליטו במקומה. לאחר שסילק מחמיאה לעצמה על הביצועים הקוליים שאינם כלל שלה בפני דייס, בילי מוחה על זאת בכך שהיא שרה את השיר בקולה שלה.
  7. Reflections (Care Enough), הוא השיר שאותו בילי כתבה על אימה. חברת התקליטים שלה דחתה את השיר בטענה ש"אלו שנות ה-80, אנשים רוצים לרקוד!"
  8. Last Night a DJ Saved My Life, הוא השיר שנוגן ברקע המועדון.
  9. Want You, הוא השיר שבילי הקליטה עם הזמר רפאל שהפך ללהיט.
  10. Never Too Far, הוא השיר שאת מילותיו כתבה בילי והתאימה אותן ללחן שכתב עבורה דייס במתנה. את השיר היא ביצעה בסצנה האחרונה של הסרט, בו היא מתבשרת על מותו ומחליטה לשיר את השיר הזה במקום את Loverboy, שהיה אמור לפתוח את המופע שלה. כמו כן, קטע מתוך השיר נשמע ברקע לאחר שבילי ואימה נפגשות שנית בסוף הסרט.
  11. Twister, נוגן בכל הסצנות שעסקו בבילי ואימה ובמיוחד בתחילת הסרט בו בילי נפרדת מאימה ובסוף הסרט בו היא פוגשת אותה שנית בבגרותה.

צוות השחקנים הראשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקן תפקיד
מריה קארי בילי פרנק
מקס ביסלי ג'וליאן "דייס" בלאק
טרנס הווארד טימוטי ווקר
וולרי פטיפורד ליליאן פרנק
אן מנגסון קלי
גיא ריצ'רדסון דוריאן הארווד
גראנט ניקלאס ג'אק ברידג'ס
דה בראט לואיס
טיה טוקסדה רוקסן
אריק בנט רפאל
פדמה לאקשמי סילק

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]