Hellfire

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Hellfire (בגרסה העברית נקרא: אש גיהנום) הוא שיר מהסרט הגיבן מנוטרדאם של דיסני משנת 1996. השיר מושר על ידי האנטגוניסט הראשי של הסרט, השופט קלוד פרולו, אשר אותו מדבב השחקן טוני ג'יי ובגרסה העברית מדבב אותו השחקן אלי גורנשטיין. מילות השיר נכתבו על ידי סטיבן שוורץ ואלן מנקן חיבר את הלחן.

כאשר מחשבות טומאה אודות הצועניה היפה אזמרלדה פוקדות את פרולו, הוא נכנס לחרדה ומנסה נואשות להילחם בדחפיו ויצריו למען ישלוט בעצמו. מאבק זה מוביל לשיר אש גיהנום, אשר מתואר לרוב כ״שיר הרשעים הטוב ביותר של דיסני״ ולשיר האפל ביותר שנכנס לסרטי ההנפשה של דיסני.[1] פרולו, נאבק בתאוותו לאזמרלדה, ומאשים אותה בכך שגורמת לו לחטוא, ופונה למריה למען ינצל מקסמה. פרולו שר (לפי תרגום שפרירה זכאי) ״הרסי את אזמרלדה, שתישרף בגיהנום, או רק שלי תהיה כמצוותי״ בעוד באש מולו מרצדת בדמיונו אזמרלדה אשר רוקדת ריקוד פרובוקטיבי בלהבות האש.[2]

אותו קטע בסרט של חטא התאווה והתשוקה היה זה שהוביל בין היתר לדירוג יוצא הדופן של הסרט.

השיר בסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרולו מדמיין את אזמרלדה כעשן שיוצא מהאח

השיר מתחיל מיד אחרי הסולו של קוואזימודו, הגיבן מנוטרדאם, בו הוא מתוודה על אהבתו לאזמרלדה, "heaven's light". השיר מתחיל בכך שרואים את הארכדיאקון מטלטל מחתה, בעוד מאחוריו צועדים מתפללים נוספים בקתדרלת נוטרדאם, אשר מתחילים את תפילת ״אני מתוודה״. יחד עם שמיעת התפילה, המצלמה עוברת מגגות פריס אל בית הדין לצדק של פריס, שם פרולו צופה בכנסיית נוטרדאם ונושא תפילה למריה הבתולה (לה הוא פונה למעשה בשם ״ביאטה מריה״ - מריה הברוכה מנשים). פרולו אומר בתפילתו כי מריה יודעת שהוא ״הרי אדם ישר״ והוא ״שלא כמו הכופרים באספסוף״. פרולו צועד לעבר האח ופונה בתחינה בשאלה למריה, מדוע הוא חושק באזמרלדה חרף היותו אדם טהור. במהלך תפילתו להבה בדמות אסמראלה חגה ריקוד פרובוקטיבי כנגד עיניו.

בבית השני, פרולו צועד לאחור ומגלה חתיכת בד אשר אזמרלדה השתמשה בו מוקדם יותר בסרט. פרולו שר על דחפיו אליה ועל עצם כך שהיא תגרום לו עוד לחטוא ומכחיש את היותו אשם כאשר אנשים בכיפות אדומות קמים מן הרצפה, בעודם שרים mea culpa (זו אשמתי). פרולו רץ לאורך החדר כאשר משני צידיו ניצבות אותו הדמויות, בעודו מבקש למחילה, בטענה שאזמרלדה הטילה עליו את קסמיה, ואף טוען כי ״האל גרם שהשדים יוכלו לגבור על האדם״. הדמויות לאחר מכן הופכות ללהבות ושבות אל האח.

פרולו ממשיך לשיר, ומתחנן בפני מריה להציל אותו מאזמרלדה. הוא אוחז בצעיפה של אזמרלדה בכעס, בעודו אומר כי על אזמרלדה לבחור בו או לעלות באש המוקד. אזמרלדה שוב מופיע בלהבות האח, אך הפעם במקום לרקוד, היא מוצגת כעומדת להישרף. עשן בצורת אזמרלדה פורץ לאחר מכן מן האח (כמוצג למעלה) ומתקרבת אל סגור זרועותיו של פרולו, אך נקישה בדלת קוטעת את שניהם. העשן נמוג ושומר נכנס לחדר, מיידע את פרולו כי אסמראלדה ברחה מנוטרדאם, שם פרולו ״כלא״ אותה. פרולו מורה עליו למצוא אותה, גם אם הדבר יצית אש בכל פריס. השומר עוזב ופרולו ממשיך לשיר, ומציב בפני אזמרלדה אולטימטום: עליה לבחור בין להיות רכושו שלו לבין לעלות על המוקד (״אם לא תהיה לי, תובא אל המוקד״). או אז פרולו זורק את צעיפה של אזמרלדה אל האח, ובכך מסמל את אשר עשוי לקרות לה.

בבית האחרון, פרולו נשען על הקיר ומבקש מהאל לרחם עליו ועל אזמרלדה, ובכך מראה שהוא ביודעין מבצע פעולות המנוגדות לרצון האל. בעודו שר, דמויות צל אשר אוחזות בקרוסיפיקיסים יוצאת מאור האש ועפות לעבר פרולו, אשר נופל על ברכיו, בעודו אומר כי על אזמרלדה להיות שלו, ולא תועלה על המוקד (״שלי תהיה או למוקד״). בסוף השיר, פרולו מתעלף, נופל על פניו וצורת גופו כצלב.

מספר הערות הועלו על הניגוד בין שירו של קוואזימודו על אהבתו הטהורה כלפי אזמרלדה, שהשיר מדבר על כמיהתו של הגיבן לאהבה ("אני מעז לחשוב שהיא תרצה גם בי") ולכבודה הוא מצלצל בפעמונים, בעוד ששירו של פרולו הוא אפל, ומדבר על אהבתו הגופנית והסוטה כלפי הצוענייה. גם שמותיהם של השירים - "Hellfire" מול "Heaven's lights" (בעברית "אש גיהנום" מול "אור כוכבים") הוא מנוגד ופונה אל העולם התחתון והאפל מול גן העדן בהתאמה. בנוסף, המוזיקה והאקורדים של השיר "אור כוכבים" הוא מז'ורי ומלא תקווה, בעוד ש"אש הגיהנום" הוא מינורי, אפל ומלא ייאוש.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Movie Review: The Hunchback of Notre Dame (1996)". בדיקה אחרונה ב-8 בינואר 2013. 
  2. ^ Brew, Simon (16 במאי 2011). "Looking back at Disney's The Hunchback Of Notre Dame". בדיקה אחרונה ב-8 בינואר 2013.