Herr, deine Augen sehen nach dem Glauben, רי"ב 102

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Herr, deine Augen sehen nach dem Glauben! (גרמנית: "אדוני, עיניך רואות האמונה")[1] היא קנטטה דתית מאת יוהאן סבסטיאן באך. הקנטטה נכתבה במסגרת משרתו בלייפציג עבור יום ראשון העשירי אחרי חג השילוש, ובוצעה לראשונה ב-25 באוגוסט 1726.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקנטטה היא חלק ממחזור הקנטטות השלישי של לייפציג. מחזור התפילה והלימוד המקובל באותו יום ראשון הוא האיגרת הראשונה אל הקורינתים, י"ב, א'-י"א והבשורה על פי לוקאס, פרק ט', מ"א-מ"ח[2]. לברית הקנטטה קשורות באופן כללי למאורעות הפרקים המוזכרים, כשמילות הכורו הפותח מארמזות לספר ירמיהו, פרק ה', פסוק ג' ופרק האריוזו מהאיגרת אל הרומאים, ב', ד'-ה'. שני הפרקים האחרונים הם הבתים השישי והשביעי מהמנון מאת יוהאן הרמן (Johann Heermann)[3], אך למנגינה המסורתית של ההמנון הלותרני "Vater unser im Himmelreich" (אנ'). ישנה מחלוקת לגבי זהות מחבר יתר הלברית, כשחוקרים שונים הציעו את כריסטיאן וייס האב, את כריסטיאנה מאריאנה פון זיגלר ואת כריסטוף אלם.

הקנטטה בוצעה לפחות פעמים, בביצוע הבכורה ושוב בסביבות 1737[4].

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקנטטה כתובה לאלט, טנור, בס, מקהלה, חליל, שני אבובים, שני כינורות, ויולה ובאסו קונטינואו. פרקי היצירה מתחלקים לשנים, החלק הראשון מבוצע לפני הטקס והשני בסיומו, באופן חריג החלק השני אינו נפתח בציטוט המקראי של הפרק הרביעי.

חלק ראשון (לפני הטקס)

  1. כורו (מקהלה) Herr, deine Augen sehen nach dem Glauben
  2. רצ'יטטיב (בס) Wo ist das Ebenbild, das Gott uns eingepräget, (איכן התגלמות האמת, שהאל חקק בנו)
  3. אריה (אלט) Weh der Seele, die den Schaden (אבוי לנשמה, האשמה)
  4. אריוזו (בס) Verachtest du den Reichtum seiner Gnade, (התתעב שפע חסדו )

חלק שני (לאחר הטקס)

  1. אריה (טנור) Erschrecke doch, (חרדו אז)
  2. רצ'יטטיב (אלט ) Beim Warten ist Gefahr; (בהמתנה טמונה הסכנה)
  3. כוראל (מקהלה) Heut lebst du, heut bekehre dich, (חי היום, היום הכה על חטא)

היבטים ביצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלשה פרקים מהקנטטה שימשו את באך מאוחר יותר בשתים מהמיסות הקצרות שחיבר.

הפרק הראשון הוא פרק מקהלה משוכלל העושה שימוש במגוון אמצעים פיגורטיביים מוזיקליים לציור המילים. הפרק עצמו נפתח במבוא כלי (אינסטרומנטלי) עשיר עם האבובים, כלי הקשת והקונטינואו, בתיבה העשרים ואחת נכנסת המקהלה במלוא העוצמה, לאחר מספר חזרות על המשפט הפותח ומעבר כלי, בתיבה הארבעים נפתחת פוגה, האבובים וכלי הקשת הופכים ללא יותר מליווי לתפקיד האלט השר קדמה ושתי תיבות, אז שר את המוטיב תפקיד הסופרן, אחריו הבס, אחריו הטנור ולבסוף כלי הקשת, הכל נארגים זה בזה כשאפקט ההתגברות הדינמית משמעותי בשל הפער בין ההתחלה העדינה שבתורה באה אחרי קטע דרמטי, ובעיצומה של הפוגה בה כל התפקידים לוקחים חלק. אחרי חזרה על המשפט הפותח וחלק מהמבוא מתחילה פוגה קצרה נוספת הנגמרת גם היא במשפט הפותח. הפרק עושה בין היתר שימוש באפקט של מעברים דינמיים חדים, שאומנם אופייני למוזיקה אופראית, גם בגלל המבנה המורכב של הפרק אינו דומה לכזו. את הפרק שאל באך לפרק הקיריה הפותח מיסה רי"ב 235.

הפרק השלישי, אחרי רצ'יטטיב יבש (Secco) קצר לבס, הוא אריה, למעשה טריו לאבוב, לאלט ולקונטינואו, כשתפקידי האלט והאבוב החופשיים ארוגים זה בזה בתבניות של חיקוי וליווי. הפרק כתוב בדו מינור לעומת השימוש בסולם סול מינור בפרקים הקודמים. את הפרק שאל באך ל"Qui tollis" במיסה רי"ב 233, בה הוחלף תפקיד האלט בתפקיד סופרן.

פרק האריוזו, החותם החלק הראשון, הוא בעל אופי מנוגד לאריה. ראשית הוא כתוב במשקל שלש שמיניות הנושא אופי ריקודי, השימוש בכל כלי הקשת לעומת האריה לאלט ה"צנועה" והאינטמית, העושה שימוש רק באבוב ובקונטינואו, תורם לאופיו האחר. כמו כן הסולם מתחלף למי במול, המז'ור היחסי לסולם הפרק הקודם. בפרק מספר "הפתעות" כדוגמת התיבה החמישים ושלוש השקטה עם פרמטה, והקטע בעל האופי השונה, ריקוד סינקופי, בתיבות 79 – 102. אלפרד דירר מציין שהפרק מצוין "אריוזו" על ידי באך עצמו ונעשה בו שימוש דומה לתפקיד ישוע המוכר מהפסיונים, כמו תמיד בתפקיד בס. את הפרק שאל באך ל"Quoniam" במיסה רי"ב 233, בה הוחלף תפקיד הבס בתפקיד אלט.

האריה הפותחת את החלק השני כתובה בטריו לטרברסו (או כינור פיקולו), טנור וקונטינואו, חוזרת לסולם סול מינור וכתובה במשקל משולש.

הפרק השישי הוא רצ'יטטיב ציורי, בו האבובים מנגנים מוטיב בסקוונצות בעיקר בין תפקיד האלט אך לעיתים כליווי. הפרק כתוב במשקל מרובע.

הכוראל המסיים נחשב דוגמה ומופת אפילו בין הכוראלים מאת באך. בכוראל באך מהרמן ביצירתיות את הלחן המסורתי להמנון הלותרני "Vater unser im Himmelreich" ובאופן המבדיל אותו ממרבית הכוראלים המסימים, שבדרך כלל כתובים באופן דומה המקשה להבחין ביניהם[5].

ביצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הפרק הרביעי, האריוזו לבס, הקליטו גם זמרי בס שאינם ממוקדים במוזיקת בארוק, כשהביצוע המפורסם ואולי גם החשוב ביותר מבחינת השפעתו הוא של דיטריך פישר דיסקאו ובניצוחו של בנג'מין בריטן בפסטיבל אלדבורו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר ירמיהו, פרק ה', פסוק ג'
  2. ^ Johann Sebastian Bach
  3. ^ ההמנון במלואו
  4. ^ Dürr, Alfred (1981). Die Kantaten von Johann Sebastian Bach (in German). 1 (4 ed.). Deutscher Taschenbuchverlag. pp. 404–406. 3-423-04080-7.
  5. ^ Bach Cantata Notes: BWV 102