סטודיו למשחק (תוכנית טלוויזיה)

סטודיו למשחק
Inside the Actors Studio
	לוגו התוכנית "סטודיו למשחק"
סוגה	תוכנית אירוח
בימוי	ג'יימס ליפטון
מנחים	ג'יימס ליפטון (1994-2018)
שחקנים	ג'יימס ליפטון
ארץ מקור	ארצות הברית
שפות	אנגלית
מספר עונות	23
מספר פרקים	277
הפקה
מפיק	ג'ף וורץ
מפיקים בפועל	ג'יימס ליפטון
אתר צילומים	אוניברסיטת פייס, ניו יורק
אורך פרק	60-120 דקות
שידור
רשת שידור	Bravo
רשת שידור בישראל	ערוץ 8
תקופת שידור מקורית	12 ביוני 1994 – הווה
קישורים חיצוניים
	אתר התוכנית הרשמי
	דף התוכנית ב-IMDb

סטודיו למשחק (באנגלית: Inside the Actors Studio) היא תוכנית אירוח אמריקאית של ערוץ הטלוויזיה בכבלים "בראבו", אותה הנחה ג'יימס ליפטון, אשר שימש גם כמפיק בפועל. את התוכנית מפיק ומביים ג'ף וורץ. התוכנית, אשר הועלתה לראשונה בשנת 1994, מופצת ברחבי העולם על ידי CABLEready והיא משודרת בכ-125 מדינות ברחבי העולם, ומגיעה לכ-89,000,000 בתים.^[1] בישראל משודרת התוכנית בערוץ 8 בהוט.^[2]

התוכנית מצולמת במרכז לאמנויות על שם מייקל שימל, אשר נמצא בקמפוס החדש של אוניברסיטת פייס בניו יורק.

בספטמבר 2018 הודיע ג'יימס ליפטון על פרישתו מהנחיית התוכנית לאחר 22 עונות במשך 24 שנים. לאחר מכן, התוכנית עברה לרשת Ovation, בהנחיית מפורסמים מתחלפים.^[3]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית החלה את דרכה כסדנת סמינר לסטודנטים בבית הספר למשחק, במקור - מיזם משותף של הסטודיו למשחק ושל New School University בשנת 1994, עם פול ניומן כאורח התוכנית הראשונה. עד מהרה, התוכנית הפכה לתוכנית הדגל של ערוץ בראבו האמריקאי. בתחילה, התוכנית צולמה באודיטוריום ע"ש טישמן, אשר בגריניץ' וילג', ניו יורק, מרחק של מספר רחובות ממרכז מנהטן, בו מתקיימים לימודי הסטודיו למשחק, במרכז לאמנויות ע"ש מייקל שימל אשר באוניברסיטת פייס, לשם הועברו לבסוף הצילומים (בתחילה - לסירוגין עם מקום הצילומים הקודם, אך מאז 2005 - באופן קבוע). התוכנית משמשת כסמינר עבור הסטודנטים בסטודיו למשחק.

מאז הבכורה, התארחו בתוכנית מעל 200 אורחים. האורח ה-200 היה דסטין הופמן. בין האורחים היו 74 זוכי פרס האוסקר, מתוכם: שמונה זוכי פרס על בימוי, ארבעה זוכי פרס על תסריט, 61 זוכים וזוכות בפרסים על משחק ושני זוכים בפרס על מוזיקה.

לכבוד התוכנית ה-200 בחר ליפטון להפוך בעצמו למרואיין בתוכנית, ובחר באופן אישי בדייב שאפל להיות מנחה אורח, במקומו.

בספטמבר 2018 הודיע ליפטון על פרישתו מהנחיית התוכנית לאחר כ-24 שנים.

אופי התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית בכוונה משתמשת בקצב איטי יותר בראיונות, לעומת הראיון סלבריטי טיפוסי בתוכניות אירוח אחרות, ולכן - בניגוד למקובל בתוכניות אירוח אמריקאיות - התוכנית מצולמת בדרך כלל במשך כשעתיים, ורק לאחר מכן נערכת לתוכנית של שעה - תחבולה בה השתמש לראשונה גראוצ'ו מרקס, בשעשועון הטלוויזיה שלו משנת 1950 "אתה יכול להתערב על החיים שלך". התוצאה, כפי שנכתב ב"ניו יורק טיימס", היא ש"בכיסא האורח של מר ליפטון, השחקנים מפסיקים להיות כוכבים לזמן מה, והופכים להיות אמנים ומורים".

הזמן הארוך ביותר שלקח לצלם תוכנית אחת היה הפרק בו התארח סטיבן ספילברג, אשר צילומיו ארכו כארבע שעות. בסופו של דבר נערך הראיון עמו כשני פרקים, באורך של 60 דקות כל אחד.

מבנה התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב התוכנית הוא ראיון "אחד על אחד" שמנחה ליפטון, בשילוב קטעי ארכיון בהם מככב האורח. הראיון נערך באודיטוריום, בנוכחות קהל המורכב ברובו מסטודנטים למשחק ולאמנויות. במהלך הריאיון ליפטון נעזר בערימה גדולה של כרטיסיות בצבע כחול, הממוספרות ועליהן מופיע מידע ביוגרפי רב על אורח התוכנית - תוצאותיו של תחקיר מדוקדק למדי, שלעיתים מפתיע ומרתיע את האורחים.

בתום הראיון מציג ליפטון בפני אורחיו גרסה מותאמת של שאלון פרוסט. השאלון כולל עשר שאלות, המבוססות על שאלון דומה שנהג לשאול את אורחיו המנחה ברנאר פיבו, בתוכניתו "אפוסטרוף" בטלוויזיה הצרפתית. לאחר השאלון מתקיימת סדנת שאלות ותשובות של האורח עם קהל הסטודנטים, ללא התערבותו של ליפטון.

השאלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יימס ליפטון עם אורחת התוכנית אנג'לינה ג'ולי

עשר השאלות שליפטון שואל הן:

מהי המילה האהובה עליך ביותר?
מהי המילה שהכי פחות אהובה עליך?
מה מדליק אותך?
מה דוחה אותך?
איזה קול או רעש אתה אוהב?
איזה קול או רעש אתה שונא?
מהי הקללה האהובה עליך ביותר?
באיזה מקצוע, מלבד המקצוע שלך, היית מעוניין להתנסות?
באיזה מקצוע לא היית מעוניין להתנסות?
אם קיים גן עדן, מה היית רוצה לשמוע את אלוהים אומר לך, כשתגיע לשעריו?

ברוב המוחלט של התוכניות, השאלון נשאר קבוע, למעט מספר בודד של מקרים יוצאי דופן. למשל, כאשר התארחה בתוכנית השחקנית ש. אפאתה מרקרסון, כחלק מצוות התוכנית "חוק וסדר", בתגובה לשאלה האחרונה היא הצהירה כי היא אתאיסטית, ולא מאמינה באלוהים. בתגובה, ליפטון ניסח מחדש את השאלה, ושאל: "אם קיים גן עדן, ואם קיים אלוהים, מה היית רוצה לשמוע אותו אומר לך, כשתגיעי לשעריו?"

אורחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב התוכניות הופיע אורח אחד בלבד - כמעט תמיד שחקן או שחקנית. לעיתים, האורח היחיד היה במאי קולנוע, מפיק, מנחה טלוויזיה, זמר, תסריטאי או בעל מקצוע אחר, הקשור בצורה כלשהו לעולם הבידור. כמו כן, היו תוכניות בהן אורחים אשר התראיינו בעבר וחזרו לראיון נוסף (למשל: אלק בולדווין שהתארח בתוכנית הראשונה וחזר להתארח בעונה ה-13, וניל פטריק האריס אשר הופיע כחלק מהצוות של איך פגשתי את אמא בעונה ה-20 וחזר לאחר שלושה פרקים להתארח לבד) ותוכניות שבהן היו יותר מאורח אחד, בהן התארחו צוות של שחקנים ויוצרים, לרוב - של תוכנית טלוויזיה (למשל: צוות המדבבים הקבוע של התוכנית "משפחת סימפסון").

להצגת רשימת כל אורחי התוכנית לפי עונות - לחצו על "הצגה" משמאל