K-219

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
K-219
סוג אונייה צוללת גרעינית
צי הצי הסובייטי
סדרה Navaga
Naval Ensign of the Soviet Union.svg
ציוני דרך עיקריים
הוזמנה 28 במאי 1970
הושקה 8 באוקטובר 1971
גורלה טבעה בעקבות חדירת מי ים ב-6 באוקטובר 1986
מקום טביעתה האוקיינוס האטלנטי
נתונים כלליים
הדחק 7,766 טון על פני המים, 9,300 בצלילה
אורך 129.8 מטר
רוחב 11.7 מטר
שוקע 8.7 מטר
מהירות 26 קשר
גודל הצוות 120 איש
הנעה 2 כורים גרעינים בהספק של 90 מגה-וואט כל אחד
חימוש 4 צינורות 533 מילימטר לשיגור טורפדו
2 צינורות 406 מילימטר לשיגור טורפדו
16 צינורות לשיגור טילים בליסטיים

K-219 הייתה צוללת גרעינית בצי הסובייטי מסדרת Navaga (לפי קוד דיווח נאט"ו: Yankee I) שנשאה טילים בליסטיים עם ראשי נפץ גרעיניים. היא נשאה 16 טילים בליסטיים מסוג R-27 וצוידה על פי הערכות ב-34 ראשי קרב גרעיניים.

K-219 הייתה מעורבת במה שהפך להיות אחד האירועים הכי שנויים במחלוקת בתאונות צוללות במלחמה הקרה.

התקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום שישי ה-3 באוקטובר 1986, בעוד הצוללת בת 15 השנים מבצעת סיור באוקיינוס האטלנטי מרחק של כ-1,090 קילומטרים מברמודה, התרחש פיצוץ ובעקבותיו שריפה בצינור הטיל. כיסוי פתח הטיל כשל, ובכך דלפו מי ים לתוך צינור הטיל ונוצרה תגובה כימית כאשר הם באו במגע עם הדלק הנוזלי שבטיל. על אף שלא הייתה התייחסות רשמית מעולם, מספר מקורות טוענים כי הסובייטים אמרו שהדליפה נגרמה בעקבות התנגשות עם צוללת USS אוגוסטה של צי ארצות הברית. אוגוסטה בהחלט פעלה בקרבת הצוללת הסובייטית, אך גם צי ארצות הברית וגם מפקד ה-K-219, איגור ברטינוב, שללו שהייתה התנגשות. K-219 כבר חוותה בעבר אירוע דומה, אחד מצינורות הטילים שלה כבר נוטרל ונאטם בריתוך. הוא נאטם באופן קבוע לאחר שמי ים שחדרו לצינור גרמו לתגובה כימית במגע עם הדלק שבטיל וכתוצאה מכך נגרם פיצוץ.

האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לאחר השעה 05:30 זמן מוסקבה, מי ים דלפו לתוך סיילו מספר 6 בצוללת K-219, נוצרה תגובה עם הדלק שבטיל שיצרה חומצה חנקתית. קצין הנשק בצוללת, אלכסנדר פטרצקוב, ניסה להתמודד עם האירוע על ידי פתיחת כיסוי הצינור ופריקת הטיל לים. בשעה 05:32 התרחש פיצוץ בסיילו 6. שאריות הטיל ושני ראשי הקרב הגרעיניים שלו נפלטו לים.

מאמר שנכתב ב-Undersea warfare על ידי איגור קורדין, קצין המבצעים של K-219 בזמן התקרית ולוטננט ווין גרסדוק מצי ארצות הברית, מתאר את מה שהתרחש לאחר הפיצוץ: שני מלחים נהרגו מיד בפיצוץ, והשלישי מת זמן קצר לאחר מכן משאיפת גז רעיל. בעקבות פרצה בגוף הצוללת, החלו לזרום מי ים לתוך כלי השייט והצוללת החלה לשקוע במהירות מעומק של 40 מטרים לכ-300 מטרים. אטימת כל התאים בצוללת בשילוב הפעלה של משאבות מים בתאים שנפגעו אפשרו לייצב את עומק הצוללת.

25 מלחים נלכדו בתאים שנאטמו, ורק לאחר התייעצות של הקפטן עם מומחים, ניתנה הוראה לקצין ההנדסה לפתוח את הצוהר ולהציל את 25 המלחים הלכודים. על אף שהכור הגרעיני היה צריך לכבות אוטומטית, הדבר לא קרה. סרגיי פרמינין בן ה-20 התנדב לכבות את הכור. תוך שימוש במסכת גז הוא הצליח לכבות את הכור. יחד עם זאת, שריפה גדולה פרצה בתוך התא והעלתה את הלחץ. כאשר פרמינין ניסה להגיע לחבריו בצד השני של הדלת, הבדלי הלחצים מנעו ממנו להצליח ולפתוח את הדלת, והוא מת בתא הכור כתוצאה מחנק.

כאשר הכור נמצא במצב בטוח, ועם מספיק יציבות על מנת לעלות לפני השטח, קפטן ברטינוב העלה את הצוללת בעזרת כוח מצברים בלבד. הוא קיבל הנחייה לגרור את הצוללת על ידי אוניית משא סובייטית לנמל הבית של הצוללת ב-Gadzhiyevo, מרחק 7,000 קילומטרים ממקום הצוללת. ניסיונות הגרירה כשלו, לאחר שכמויות משמעותיות של גז רעיל דלפו לתוך תאים נוספים, ברטינוב הורה לצוות בניגוד להוראות, להתפנות מהצוללת ולעבור לאוניית המשא, אך הוא עצמו נשאר על סיפון ה-K-219.

מוסקבה הביעה חוסר שביעות רצון מתפקודו של קפטן ברטינוב והורתה לולרי סנקני, קצין האבטחה של הצוללת, לתפוס פיקוד ולהעביר את הצוות ששרד בחזרה לצוללת ולחזור לפעילות. לפני שהצוות הספיק לבצע את הפקודות הגיעה הצפת המים לגובה שלא ניתן להתגבר עליה, וב-6 באוקטובר 1986 טבעה הצוללת K-219 לעומק 6,000 מטרים. כל ארסנל הנשק הגרעיני של הצוללת אבד עם טביעתה.

ב-1988 ספינת מחקר סובייטית מיקמה את עצמה מעל הריסות הצוללת וגילתה כי הצוללת נשברה לשתיים. כמה צינורות טילים היו פתוחים, והטילים ביחד עם ראשי הקרב הגרעיניים שלהם לא אותרו.

לפרמינין העונק עיטור הכוכב האדום על אומץ ליבו באבטחת הכור. ברטינוב הואשם בהזנחה, חבלה ובגידה. הוא מעולם לא נכלא, אך חיכה למשפטו ביקטרינבורג. ב-30 במאי 1986, שר ההגנה סרגיי סוקולוב שוחרר מתפקדו כתוצאה מתקרית מתיאס רוסט והוחלף על ידי דמיטרי יאזוב; האישומים נגד ברטינוב בוטלו.

הרוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באירוע היו 6 הרוגים, כולם מצוות הצוללת. 4 מהם מתו ביום התקרית ב-3 באוקטובר 1986, והשניים הנותרים מתו בשלב מאוחר יותר כתוצאה מבעיות בריאותיות הקשורות לתקרית.