קניה וסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף Kanye West)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קניה וסט
Kanye West
וסט ב-2011
וסט ב-2011
לידה 8 ביוני 1977 (בן 42)
ארצות הבריתארצות הברית אטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית
בן/בת זוג קים קרדשיאן עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים נורת' וסט, סיינט וסט, שיקגו וסט, פסלם וסט עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת שיקגו, American Academy of Art, Polaris High School עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות שיקגו, אילינוי
שנות פעילות 1996–הווה
סוגה היפ-הופ
עיסוק זמר, במאי קולנוע, בלוגר, ראפר, איש עסקים, מסעדן, פזמונאי, מפיק מוזיקלי, שחקן, מעצב אופנה עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה דוגם צלילים עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים GOOD Music
Roc-A-Fella Records
Def Jam Records
שיתופי פעולה בולטים Child Rebel Soldier, ג'יי זי, ג'ון בריאון, ג'ון לג'נד, קיד קאדי, קומון, פושה טי, מוס דף, מיסטר האדסון, ריהאנה, ביג שון, ליל פאמפ, אדל גיבנס
פרסים והוקרה
  • פרס גראמי להופעת ראפ וזמרה (2009, 2010, 2012, 2013)
  • פרס גראמי להופעת ראפ (2012, 2013)
  • פרס BET לאמן חדש (2004)
  • פרס BET לאמן היפ הופ (2005)
  • פרס BET לווידאו השנה (2005)
  • פרס BET לווידאו השנה (2006)
  • פרס BET ללהקה הטובה ביותר (2012)
  • פרס בילבורד לאמן ראפ (2004) עריכת הנתון בוויקינתונים
kanyewest.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קניֶה אומרי וסטאנגלית: Kanye Omari West‏; נולד ב-8 ביוני 1977), הידוע גם בכינויו ייִזוּס (Yeezus) ו-יֶה (Ye), הוא ראפר, מעצב אופנה, מפיק מוזיקלי ויזם אמריקאי.

וסט נולד באטלנטה וגדל בשיקגו, הוא התפרסם לראשונה כמפיק בחברת התקליטים רוק-א-פלה רקורדס(אנ') בתחילת שנות האלפיים, והפיק סינגלים לאמנים כמו ג'יי זי, לודאקריס ואלישיה קיז. בכוונה להמשיך בקריירת סולו כראפר, הוציא וסט ב-2004 את אלבום הבכורה שלו "The College Dropout" להצלחה ביקורתית ומסחרית, והקים את חברת התקליטים GOOD Music. הוא המשיך להתנסות במגוון ז'אנרים מוזיקליים באלבומי האולפן שלו שזכו לשבחים רבים הכוללים את Late Registration, Graduation, ו-808s & Heartbreak. ב-2010 הוציא את אלבומו החמישי My Beautiful Dark Twisted Fantasy, האלבום קיבל ביקורות נלהבות ומאז הצליח כך גם באלבומיו הבאים.

השקפותיו הבולטות של וסט וחייו מחוץ למוזיקה זכו לתשומת לב תקשורתית משמעותית. הוא היווה מקור מחלוקת תכופות בגלל התנהלותו בתערוכות פרסים, במדיה החברתית ובמסגרות פומביות אחרות, כמו כן, הערותיו על ענף המוזיקה והאופנה והפוליטיקה האמריקאית. נישואיו עם השחקנית קים קרדשיאן היו גם הם מקור לתשומת לב תקשורתית משמעותית. כמעצב אופנה שיתף פעולה עם נייקי, לואי ויטון ו- A.P.C.

סגנון ההפקה של וסט מתבסס במקור על שימוש בסימפולים בפיץ' גבוה של קטעי מוזיקת סול ורית'ם אנד בלוז בשילוב תופים וכלים שלו. עם זאת, לאחר שלושת אלבומיו הראשונים הרחיב וסט את הפלטה המוזיקלית שלו, כאשר הושפע ממוזיקת רית'ם אנד בלוז משנות ה-70, מבארוק פופ, טריפ הופ, ארנה רוק, פולק, מוזיקה אלקטרונית וסינת'פופ.

הקמע וסימנו המסחרי של וסט הוא ה-"Dropout Bear", דובון אשר הופיע על עטיפות שלושת אלבומיו הראשונים, וגם מופיע על מספר עטיפות סינגלים ובקליפים שלו. אתר About.com דירג את וסט במקום ה-8 במצעד "50 מפיקי ההיפ הופ הטובים ביותר".[1] ב-16 במאי 2008, וסט הוכתר במקום הראשון במצעד Hottest MC in the Game של MTV. ב-17 בדצמבר 2010, נבחר וסט ל"איש השנה" על ידי MTV. בילבורד דירג את וסט במקום ה-3 במצעד "10 המפיקים הטובים ביותר של העשור".[2] וסט נכלל ברשימת טיים 100 בתור אחד מהאנשים המשפיעים ביותר בעולם. כמו כן, נכלל גם במספר מצעדים שנתיים של פורבס.[3]

וסט הוא בין המוזיקאים המוערכים ביותר במאה העשרים ואחת ומיוצרי המוזיקה הנמכרים ביותר בכל הזמנים עם למעלה מ -140 מיליון תקליטים שנמכרו ברחבי העולם.[4]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וסט נולד באטלנטה שבג'ורג'יה בארצות הברית. כשהיה בן 3, הוריו התגרשו ועבר עם אימו לשיקגו שבאילינוי. אביו, ריי וסט, היה חבר בתנועת הפנתרים השחורים ואחד מהעיתונאים השחורים הראשונים שעבד בעיתון הג'ורנאל קונסטיטיושן. לאחר מכן החל וסט לעסוק בטיפול באמצעות נצרות (אנ'). אמו של וסט, ד"ר דונדה וסט, לפני שפרשה כדי לשמש בתור המנהלת של וסט הייתה פרופסור לספרות אנגלית באוניברסיטת "קלארק" שבאטלנטה, ויושבת ראש החוג לאנגלית באוניברסיטת שיקגו. הוא גדל על רקע המעמד הבינוני, כשהשתתף בתיכון "פולאריס" שבפרוורי האלונים, אילינוי, לאחר שעבר עם אמו להתגורר בשיקגו.

וסט לקח שיעורי אמנות באקדמיה האמריקאית לאמנות, והוא נרשם לאוניברסיטת שיקגו, אך לבסוף נשר כדי לפתח קריירה מוזיקלית. בזמן לימודיו בבית הספר, וסט הפיק שירים עבור אמנים מקומיים רבים. מאוחר יותר הוא זכה לתהילה על ידי הפקת להיטי R&B והיפ הופ לאמנים רבים, ביניהם ג'יי זי, טאליב קוולי, פול וול, מוב דיפ, קומון, דה גיים, ג'רמיין דופרי, סקארפייס, אלישה קיז, ג'נט ג'קסון, ג'ון לג'נד ועוד. במהלך אלבומו Graduation, נהג לרדת על מוריו ושלח להם מסרים עוקצניים על הצלחתו המסחררת.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

1996–2003: תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת ההפקה הראשונה של וסט הגיעה כשהוא הפיק את האלבום Down to Earth של הראפר משיקגו, Grav,[5] בשנת 1996. וסט הפיק 8 רצועות מן האלבום. אף על פי שהאלבום לא זכה להצלחה ותשומת לב והפך לאלבומו היחידי של Grav, וסט מאוחר יותר החל להפיק אלבומים עבור אמנים מוכרים יותר. בין השנים 1998–1999 הוא הפיק שירים לאמנים ג'רמיין דופרי, פוקסי בראון, גודי מוב והרכב ההיפ הופ, הארלם וורלד.

וסט השיג את הפריצה הגדולה שלו בשנת 2000, כאשר החל להפיק עבור אמנים שהיו חתומים בחברת רוק-א-פלה רקורדס. וסט הגיע להכרה וזכה בקרדיט על החייאת הקריירה של ג'יי זי בתרומותיו לאלבום המשפיע שלו "The Blueprint".[6] האלבום מדורג בין אלבומי ההיפ הופ הגדולים ביותר, וההצלחה הקריטית והכספית של האלבום עוררה עניין רב בוסט כמפיק. כמי ששימש כמפיק ביתי של תקליטי רוק-א-פלה רקורדס, וסט הפיק עבור אמנים אחרים מהלייבל, כולל לודאקריס, אלישה קיז וג'נט ג'קסון. הוא הפיק את שירו של ג'יי זי, This Can't Be Life מתוך האלבום The Dynasty: Roc La Familia. וסט אמר כי כשיצר את קצב השיר הוא הגביר את קצב התופים של ד"ר דרה מהשיר Xxplosive.

לאחר שהמשיך להפיק עבור ג'יי-זי, קולו של וסט הופיע רבות באלבום The Blueprint שזכה להצלחה ביקורתית ויצא לאור ב-11 בספטמבר 2001. עבודתו הובלטה בהפקת השירים Izzo (H.O.V.A.), Heart of the City, ושיר ה"דיס" (העלבה) נגד נאס ומוב דיפ בשם Takeover. וסט נהג לעבוד עם נאס ומוב דיפ עד יציאת השיר.

לאחר שקיבל ביקורות חיוביות על עבודתו בהפקת The Blueprint, וסט הפך למפיק מבוקש בתעשיית ההיפ-הופ, עוד בטרם נודע ראפר ואמן סולו. בשנים 2002–2003 הוא הפיק עבור אמנים כגון סקארפייס, לודאקריס, טאליב קוולי, T.I., מוס דף, DMX ומוניקה. הוא המשיך להפיק עבור ג'יי זי, והפיק 4 רצועות באלבום הבא שלו, The Blueprint 2: The Gift & The Curse.

למרות הצלחתו כמפיק, השאיפה האמיתית של וסט הייתה להיות ראפר. למרות שפיתח את יכולות הראפ שלו הרבה לפני שהחל להפיק, היה לעיתים קרובות אתגר עבור וסט להתקבל כראפר, והוא נאבק להשיג עסקה עם חברות תקליטים[7]. חברות תקליטים מרובות התעלמו ממנו מכיוון שלא הציג את 'תמונת הרחוב' הבולטת בהיפ הופ המיינסטרים באותה תקופה: 556 לאחר סדרת פגישות עם קפיטול רקורדס[8], וסט בסופו של דבר נשלל על ידי החברה. לבסוף חתם וסט ב"רוק-א-פלה" בתור ראפר.

2004–2005: The College Dropout ו-Late Registration[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 באוקטובר 2002, היה מעורב וסט בתאונת דרכים תוך כדי נהיגה הביתה מאולפן הקלטות, שגרמה לסדקים בלסת שלו, בשלושה מקומות. כאשר פיו עדיין היה חבוש וסגור, שבועות ספורים לאחר מכן החל וסט להקליט את "Through the Wire", בעודו מחיה את התאונה שכמעט וגרמה למותו. השיר סומפל משירה הקלאסי של צ'אקה קאן Through the Fire והפך לסינגל הראשון מאלבום הבכורה שלו, The College Dropout שיצא בפברואר 2004, וכלל את סימן ההכר של וסט באלבום זה, השימוש ב-"High Pitched Samples" - סימפולים של רצועות מוזיקת סול ורית'ם אנד בלוז המתנגנים במהירות גבוהה בשיריו[9]. אמונתו של וסט ניכרת בחלק משיריו, כשהעיקרי ביניהם הוא Jesus Walks שיצא לאור בתור הסינגל הרביעי מן האלבום והפך למרכיב עיקרי שהועיל בהופעותיו, כמו בקונצרט הלייב 8. אלבומו הראשון של וסט קיבל ביקורות ושבחים רבים, והגיע למעמד פלטינה משולשת. מהאלבום יצאו גם הסינגלים All Falls Down ו-The New Workout Plan, והסינגל השני מהאלבום, Slow Jamz, עם הראפר טוויסטה והזמר ג'יימי פוקס, שהגיע למקום ה-1 במצעד הבילבורד הוט 100 בארצות הברית והפך לשיר הראשון של שלושת הזמרים שהגיע לפסגת מצעד זה.[10]

וסט מבצע עם ג'יימי פוקס את Gold Digger בדנוור.

במהלך תקופה זו הקים וסט גם את GOOD Music, חברת תקליטים וניהול המשמשת כבית לאמנים ומפיקים, כמו No I.D. וג'ון לג'נד. באותה תקופה נקודת המוצא של סגנון הייצור של ווסט הייתה השימוש בסימפולים.

וסט היה מעורב בסכסוך כספי עם רויס דה "9'5 בשירו Heartbeat, שהופק על ידי וסט והופיע באלבום Build & Destroy: The Lost Sessions. וסט טען כי רויס מעולם לא שילם לו על הפקת השיר, אך בכל זאת הוציא אותו; לאחר שמיעת הקצב של השיר, הלקוחות המקוריים החליטו שלא לקנותו מווסט. כעבור הוויכוח ואי ההסכמה, נשבע וסט כי מעולם לא יעבוד עם רויס שוב. בזמן שהוציא לאור את The College Dropout, הפיק קניה מספר סינגלים מצליחים, ביניהם I Changed My Mind של קישיה קול, Overnight Celebrity של טוויסטה, ו-Talk About Our Love של ברנדי נורווד.

ב־2005 היה וסט מועמד ל־10 פרסי גראמי. 2 מועמדויות היו בקטגוריית אלבום השנה, הראשון הוא על אלבומו "The College Dropout" והשני על עבודתו באלבומה של אלישיה קיז "The Diary of Alicia Keys". עבודתו עם אמנית הפופ ג'נט ג'קסון זיכתה אותו במועמדות ובזכייה בקטגוריית "ביצוע הרית'ם אנד בלוז הנשי הטוב ביותר". בטקס הענקת פרסי הגראמי ה־47 שהתקיים ב־13 בפברואר 2005, קניה זכה בקטגוריית אלבום הראפ הטוב ביותר, וסינגל הראפ הטוב ביותר עבור "Jesus Walks". הוא לא זכה בפרס האמן החדש הטוב ביותר (בו זכתה הלהקה מארון 5). כפי שהפסיד בשנת 2004 לגרטשן וילסון בטקס הענקי פרסי המוזיקה האמריקאית.

כשלקח מסלול אקלקטי יותר, וסט שיתף פעולה עם המלחין האמריקאי ג'ון בריאון, במטרה לבנות את אלבום האולפן השני שלו, Late Registration, אשר יצא לאור ב-30 באוגוסט 2005.[11] כמו קודמו, זכה האלבום לתהילה והכרה רבה ממבקרי המוזיקה האוניברסלית. Late Registration כבש אינסוף סקרים ביקורתיים ונערץ על ידי מבקרים שונים, כעיתונים ומגזינים רבים כינו את האלבום בתור "הטוב ביותר של השנה", ביניהם "USA Today", "טיים" ו-Spin. מגזין הרולינג סטון העניק לאלבום את המיקום הגבוה ביותר ברשימת האלבומים בסוף השנה, וקראו לו "נדיב באופן גורף, היפ הופ וירטואוזי קלאסי אבסורדי". האלבום הרוויח את המקום הראשון בסקר המבקרים קול הכפר בשנה השנייה ברציפות. Late Registration זכה גם להצלחה מסחרית, כשמכר כ-860,000 עותקים בארצות הברית בשבוע הראשון לצאתו, והגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד 200. עד סוף שנת 2005, האלבום מכר מעל 2.3 מיליון עותקים ברחבי ארצות הברית בלבד ונחשב על ידי משקיפים בתעשייה בתור האלבום היחידי שזכה להצלחה גדולה בסתיו 2005, כאשר מכירות האלבומים היו בירידה באותה תקופה. האלבום היה מועמד ל-8 פרסי גראמי, כולל "אלבום השנה", ו"הקלטת השנה" על השיר המצליח מן האלבום, Gold Digger. האלבום הגיע למעמד פלטינה משולשת.

ב-22 באוגוסט 2005, שודרה תוכנית מיוחדת ב-MTV בשם All Eyes On Kanye West, שבו וסט דיבר נגד הומופוביה בהיפ הופ. הוא טען כי היפ הופ תמיד היה על "להגיד דעתך על פירוק מחסומים, אך כולם בהיפ הופ מפלים לרעה הומואים". לאחר מכן זה בא לידי ביטוי מחוויה אישית של וסט. הוא אמר שיש לו "נקודת מפנה" כשהבין שאחד מבני דודיו היה הומו. בעניין זה אמר: "זה בן דוד שלי. אני אוהב אותו והייתי מפלה הומואים". הוא צייר השוואה בין המאבק האפריקאי-אמריקאי למען זכויות האזרח והתנועה של זכויות הומואים. שנה לאחר מכן, בראיון לעיתון Entertainment Weekly, וסט הרחיב עוד יותר את חוויותיו ודיבר על הקשר בין הקהילה השחורה לקהילת ההומואים.

2007–2009: Graduation ו-808s & Heartbreak[עריכת קוד מקור | עריכה]

וסט בהופעה בקואלה לומפור, מלזיה

ב-25 במרץ 2007, וסט ואביו ריי תמכו ביום המים הבינלאומי על ידי נוכחות בעצרת "Walk for Water". לאחר הפסקה של שנתיים, וסט חזר להיות עיתונאי אופנה במגזין סגנון החיים "Complex". ב-7 ביולי 2007, הופיע וסט יחד עם הפוליס וג'ון מאייר בקונצרט הלייב ארת' בניו-יורק. באותו זמן סיים וסט לעבוד על אלבום הסטודיו השלישי שלו, Graduation, שמסיים את נושא אלבומיו הקודמים.

ביולי 2007, שינה וסט את תאריך הוצאת אלבומו Graduation מ-18 בספטמבר 2007, לאותו תאריך שבו הראפר 50 סנט הוציא את אלבומו Curtis, ב-11 בספטמבר 2007. 50 סנט טען בראיון כי אם Graduation ימכור יותר עותקים מ-Curtis, הוא יפסיק להוציא אלבומי סולו. מאוחר יותר 50 סנט חזר בו מדבריו. האלבום Curtis יצא לאור שנתיים לאחר אלבומו המצליח של 50 סנט, The Massacre, שמכר בשבוע הראשון לצאתו מעל 1.14 מיליון עותקים רק בשבוע הראשון לצאתו והפך לאחד מאלבומי ההיפ הופ המצליחים ביותר בעשור, אך הפסיד ל-Late Registration בטקס הגראמי ה-48 בקטגוריית "אלבום הראפ של השנה", בשנת 2006.

Graduation מכר כ-957,000 עותקים בארצות הברית בשבוע הראשון לצאתו, לעומת 691,000 של Curtis, ובסוף שנת 2007 הגיע למעמד פלטינה כפולה.

ב-26 באוגוסט 2007, וסט הופיע (בתור עצמו) בסדרת הטלוויזיה הפמליה של HBO, שבה הוא קידם את הסינגל החדש שלו באותה התקופה, Good Life. בספטמבר 2007 הופיע וסט בטקס פרסי ה-VMA, שם הוא הפסיד בכל 5 הפרסים שלהם היה מועמד, כולל פרס "האמן הטוב ביותר" ו"וידאו השנה". לאחר מכן הוא היה נסער לאחר שאיבד פרס VMA שנתיים ברציפות, וקבע כי לא לא יהיה מוכן לחזור ל-MTV לעולם. באותו ערב נשא וסט נאום כועס, כשאמר "אולי העור שלי לא בסדר" וטען כי MTV ניצלו את הזמרת בריטני ספירס למען הרייטינג, מאחר שלא היה ברשותה להיט במשך תקופה ארוכה. הוא הופיע במספר תחנות רדיו ואמר כי כאשר עבד על השיר Stronger, זה היה החלום שלו לפתוח איתו את טקס ה-VMA.

לאחר תקופת ה-VMA, וסט היה מועמד ל-8 פרסי גראמי בטקס הגראמי ה-50. הוא זכה ב-4 מהם, כולל קטגוריית "אלבום הראפ הטוב ביותר" (עבור Graduation) ו"ביצוע סולו הראפ הטוב ביותר" (עבור Stronger). במהלך הטקס הופיע וסט עם השירים Stronger (עם דאפט פאנק) ו-Hey Mama (לכבוד אמו המנוחה).

ב-16 באפריל 2008, השיק וסט את סיבוב ההופעות שלו Glow in the Dark Tour שב-KeyArena. הסיור היה אמור להסתיים במקור ביוני בסינסינטי, אך הוארך עד אוגוסט. במהלך סיבוב ההופעות, וסט התארח במספר הופעות של אמנים שונים, ביניהם לופ פיאסקו, ריהאנה, N.E.R.D, נארלס בארקלי ועוד. ב-15 ביוני, וסט היה אמור להופיע בשעת לילה מאוחרת בפסטיבל המוזיקה בונארו, אך הופעתו החלה באיחור של שעתיים ורץ במשך חצי שעה בסה"כ, מה שגרם לכעס בקרב מעריצים רבים בקהל. מאוחר יותר וסט התייחס לתקרית בזעם בבלוג שלו, כשהאשים את מארגני הפסטיבל, וגם את הופעתה של הלהקה פרל ג'אם, שהופעתה נמשכה זמן ארוך יותר מהצפוי.

וסט מופיע ב-2008

ב-7 בספטמבר 2008, וסט השיק שיר חדש, Love Lockdown, בטקס ה-VMA 2008. בשיר אין ראפ, והוא מבוצע בשימוש בתכנת Auto-Tune. השיר יצא בתור הסינגל הראשון מתוך אלבום האולפן הרביעי של וסט, 808s & Heartbreak. האלבום היה צפוי לצאת לאור בדצמבר 2008, אך וסט הקדים אותו ל-24 בנובמבר. האלבום מכר בשבוע הראשון לצאתו מעל ל-450,000 עותקים בסה"כ, מפלה לעומת Graduation. למרות זאת האלבום מכר מעל ל-1,000,000 עותקים והגיע למעמד פלטינה בארצות הברית.

ב-23 בנובמבר 2008, הופיע וסט בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית, באותו לילה הוא זכה בשני פרסים. וסט גם הופיע באמנה הדמוקרטית הלאומית בדנוור באוגוסט 2008. ב-20 בינואר 2009, הופיע וסט ב"נשף השבעת הנוער" שבחסות MTV, לאות תמיכה בברק אובמה. ב-17 בפברואר 2009, וסט הופיע ברשימת "10 הגברים המסוגננים ביותר באמריקה" של מגזין ה-GQ. למחרת זכה וסט בפרס המוזיקה הבריטית בקטגוריית "האמן הבינלאומי". וסט לא נוכח באירוע, אך קיבל את הפרס עם נאום וידאו, שבו אמר "ברק (אובמה) הוא הזכר הגזעי הטוב ביותר, אבל אני גאה להיות הזכר הבינלאומי הטוב ביותר בעולם".[12]

ב-13 בספטמבר 2009, במהלך חלוקת פרסי ה-VMA, זכתה זמרת הקאנטרי האמריקאית טיילור סוויפט בפרס "הקליפ הטוב ביותר לזמרת" על השיר You Belong With Me. במהלך נאום הזכייה שלה עלה וסט לבמה, לקח את המיקרופון והכריז כי דעתו היא שהקליפ Single Ladies (Put a Ring on It)‎ של הזמרת ביונסה נואלס הוא "אחד הקליפים הטובים ביותר בכל הזמנים". טיילור סוויפט לא הצליחה לסיים את הנאום, ירדה מהבמה ולאחר מכן צולמה כשהיא בוכה מאחורי הקלעים. קניה וסט נדרש לעזוב את האולם מיידית. מאוחר יותר בטקס, ביונסה זכתה בפרס "קליפ השנה" על Single Ladies (Put a Ring on It)‎ וקראה לסוויפט לעלות לבמה כדי שתוכל לסיים את נאומה.

מבקרים וידוענים רבים בכל העולם מתחו ביקורת שלילית על התנהגותו של וסט ועל ההתפרצות, וברק אובמה, נשיא ארצות הברית, כינה אותו jackass‏ (אידיוט) בהערה על הנושא. אותו אירוע עורר גל גדול של תמונות, סטיקרים, בלוגים וציוצים שהתבדחו על קניה עם המשפט "Let you finish" ‏. מקורות טוענים כי במהלך הטקס וסט היה שיכור. לבסוף פרסם וסט בבלוג האישי שלו שתי התנצלויות על המאורעות בטקס; ההתנצלות הראשונה פורסמה לאחר שהופיע במופע של ג'יי לנו יום לאחר האירוע, ב-14 בספטמבר 2009. יומיים לאחר המקרה הופיעה סוויפט בתוכנית The View, בין היתר כדי לדון בנושא. וסט ביקש להתנצל בפניה אישית, סוויפט אמרה שקיבלה את התנצלותו.

2010–2012: My Beautiful Dark Twisted Fantasy ו-Watch the Throne[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2010, וסט התארח בתור אנימציה בסדרת הטלוויזיה The Cleveland Show של פוקס (תוכנית נלווית לאיש משפחה), כשדיבב את קני וסט (Kenny West), היריב של בנו של קליבלנד בראון. מפיקי הסדרה אמרו שזו חוויה טובה מאוד מצידם, והסיבה שבחרו לעבוד עם וסט היא משום שידעו שהוא מעריץ נלהב של איש משפחה.[13] וסט הופיע במספר פרקים בעונה הראשונה ובפרק אחד בעונה השנייה.

במחצית הראשונה של 2010, וסט עבד על אלבום האולפן החמישי שלו בהונולולו, הוואי. תחילה שם האלבום תוכנן להיות Good Ass Job, אך מאוחר יותר נקרא My Beautiful Dark Twisted Fantasy, יצא לאור ב-22 בנובמבר 2010. וסט ציין את מאיה אנג'לו, גיל סקוט הרון ואת נינה סימון בתור ההשראה המוזיקלית שלו לאלבום זה. עלות עבודת האלבום הוערכה בכ-3 מיליון דולר, כשווסט עבד על האלבום עם מספר רחב של אמנים. וסט הטיס את סולן להקת בון איבר, ג'סטין ורנון, אל אולפן ההקלטות שלו שבאואהו, לאחר שהביע עניין בסמפול אחד משיריה של בון איבר. ורנון ביצע קולות רקע במספר רצועות מן אלבומו של וסט, כשקניה סימפל שיר של ורנון עצמו, Woods, ברצועה Lost In The World. לפני צאת האלבום, קניה הוציא לאור בכל שבוע מ-20 באוגוסט 2010 עד חג המולד בדצמבר 2010 שיר חדש. חלק מהשירים הם רמיקסים לגרסת האלבום של My Beautiful Dark Twisted Fantasy, וחלקם רצועות שלבסוף הוחלט לא להכניסן לאלבום.

ב-28 במאי 2010, הסינגל הראשון מן האלבום, בשם Power, הודלף לרשת. השיר, שבו משתתף זמר מוזיקת הנשמה דוולה, יצא רשמית ל-iTunes ב-30 ביוני. ב-12 בספטמבר 2010, וסט הוציא לאור סינגל נוסף (בהשתתפות פושה טי) מן האלבום בשם Runaway, שאותו ביצע לראשונה בטקס פרסי ה-VMA לשנת 2010. זמן קצר לאחר ההופעה, חשף קניה כי הוא עובד על סרט קצר בן 35 דקות, המבוסס על שם השיר. הסרט, שיצא לאור ב-5 באוקטובר 2010, מושפע מסרט אפל, ובו קניה (בתור השחקן הראשי) מתאהב בעוף חול.

בספטמבר 2010, פרסם קניה בטוויטר הרשמי שלו סדרת "ציוצים" שבהם הביע את התנצלותו לסוויפט. בין המשפטים הוא רשם "ביונסה לא הייתה צריכה את זה. MTV לא היו צריכים את זה וטיילור, משפחתה, חבריה ומעריציה בהחלט לא רצו ולא היו צריכים את זה". וסט סיכם את סדרת ההתנצלויות במשפטו האחרון "אני מצטער, טיילור".

ב-15 באוקטובר 2010, קניה וסט דורג במקום ה-3 במצעד "עשרת הראפרים של המאה ה-21" של BET (מגזין בידור).[14] בינואר 2011, My Beautiful Dark Twisted Fantasy הגיע למעמד אלבום פלטינה כשמכר מעל 1,000,000 עותקים, ובכך הפך לאלבום החמישי ברצף של וסט שמגיע למעמד פלטינה. האלבום זכה לשבחים רבים ועפ"י אתר Metacritic הוא האלבום בעל ממוצע הביקורות הטוב ביותר לשנת 2010, עם ממוצע ציון משוקלל של 94, המבוסס על 43 ביקורות מקצועיות.

Watch The Throne, אלבום שיתוף פעולה קרב של וסט עם הראפר ג'יי זי, יצא בחברת התקליטים Def Jam ב-8 באוגוסט 2011. העבודה עליו החלה כבר מאוגוסט 2010 בתחילת G.O.O.D. Fridays, ותאריך יציאתו הוא ב-2 באוגוסט 2011. וסט אמר בראיון ל-MTV כי האלבום "הולך להיות מאוד כהה וסקסי, כמו היפ הופ אפנתי".[15] תחילה נאמר כי Watch The Throne יהיה מיני אלבום שיכלול 5 שירים, אך ביוני 2010 הודלפו 10 רצועות שייתכן ויופיעו באלבום. הסינגל הראשון מן האלבום יצא בינואר 2011 ונקרא H•A•M. הסינגל Monster היה אמור להיכלל באלבום, אך וסט החליט להשתמש בו ב-My Beautiful Dark Twisted Fantasy.[16] ב-23 בינואר 2011, וסט הודיע בדף הטוויטר שלו כי יוציא לאור אלבום אולפן נוסף (שישי במספר) בקיץ 2011.[17] ב-17 באפריל 2011, וסט סגר את פסטיבל Coachella Valley Music & Artists שבאינדיו, קליפורניה. וסט קיבל שבחים נלהבים מן המעריצים והמבקרים כאחד. ב-8 באוגוסט, ערב יציאת האלבום Watch The Throne, הופיע וסט בפסטיבל הביג צ'יל שבאנגליה ושם יצא כנגד המארגנים שאתם רב וסט מספר שעות לפני שהופיע, ולכן הגיע צרוד להופעה ובאיחור של כחצי שעה. במהלך ההופעה גינה וסט גם את MTV כשכעס על הסיבה שבערוץ שללו את שידור הקליפ לסינגל Monster. באותו הזמן אמר וסט: "אנשים מתייחסים אליי כאילו אני משוגע, כאילו אני היטלר".[18] חלק מן המעריצים בקהל בזו לאמירותיו וקניה קיבל תגובות כעוסות ממספר מבקרים. ב-28 באוגוסט 2011 בטקס ה-VMA ביצעו וסט וג'יי זי את השיר Otis, ובטקס זה מתוך 7 מועמדויות זכה וסט בשני פרסים על השיר E.T. ביחד עם קייטי פרי.

ב-12 בפברואר 2012, זכה וסט ב-4 פרסי גראמי מתוך 7 מועמדויות (מספר המועמדויות הגבוה ביותר לאמן באותו ערב) בקטגוריות "אלבום הראפ הטוב ביותר" על My Beautiful Dark Twisted Fantasy, "שיר הראפ הטוב ביותר" ו"ביצוע הראפ/שירה המשותף הטוב ביותר" על All of the Lights ו"ביצוע הראפ הטוב ביותר" על Otis.

2012–2014: Cruel Summer ו-Yeezus[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 באוקטובר 2011, וסט הודיע דרך הטוויטר שלו כי הוא מתכנן להוציא באביב 2012 אלבום משותף יחד עם האמנים החתומים בחברת התקליטים שלו, GOOD Music.

ב-4 באפריל הוציא קניה וסט שיר בשם Theraflu בהשתתפות DJ Khaled, וב-17 באפריל יצא כסינגל רשמי בשם Way Too Cold. בהמשך שם השיר שונה ל-Cold.

במאי 2012 נחשף שם האלבום, שייקרא Cruel Summer. ב-6 באפריל 2012 יצא הסינגל הראשון של וסט מתוך האלבום, Mercy, יחד עם ביג שון ופושה טי בהשתתפות הראפר 2 Chainz, שבאותו זמן הצטרף ל-GOOD Music. בנוסף, ב-4 במאי הוציא וסט קליפ לשיר Lost in the World, מתוך האלבום My Beautiful Dark Twisted Fantasy. ב-29 במאי הוציאו וסט וג'יי זי קליפ לשיר No Church In The Wild וב-6 ביוני הוציא וסט קליפ רשמי לשיר Mercy.

ב-18 ביוני 2013 הוציא וסט את אלבומו השישי, Yeezus.[19]הסינגל הראשון מהאלבום "Black Skinhead" הגיע למקום 69 במצעד בילבורד הוט 100. ב-25 באוגוסט 2013 הוקלט הרמיקס לסינגל יחד עם מיילי סיירוס.[20] ב-6 בספטמבר 2013 קניה הודיע על מסע הופעות לקידום האלבום Yeezus, שבו התארח גם הראפר קנדריק לאמאר.[21]

2015–2017: The Life of Pablo[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-31 בדצמבר 2014 יצא לאור השיר "Only One" בהשתתפות פול מקרטני. במרץ 2015 הוציא כסינגל את "All Day", בו משתתפים תיאופילוס לונדון, אלן קינגדום ופול מקרטני.

באפריל 2015 ביקר בישראל יחד עם אשתו, קים קרדשיאן כחלק מהתוכנית משפחת קרדשיאן.[22]

ב-31 באוגוסט 2015 במהלך נאומו בטקס ה-VMA אמר וסט כי יציג את מועמדותו לנשיאות ארצות הברית בבחירות של שנת 2020.[23]

ב-30 בספטמבר 2015 הופיע באצטדיון רמת גן לעיני כ-30 אלף צופים.[24][25]

בפברואר 2016 הופץ אלבומו השביעי של ווסט, The Life of Pablo, דרך טיידל, שירות מוזיקלי בבעלות הראפר ג'יי זי. האלבום הורד באופן פיראטי מעל ל-500,000 פעמים נכון ל-17 בפברואר 2016.[26] ב-1 באפריל 2016 יצא האלבום בשאר שירותי המוזיקה.[27]

בשיר "Famous" מתוך אלבומו The Life of Pablo טען וסט כי הוא הפך את סוויפט למפורסמת - "I feel like me and Taylor might still have sex/ Why? I made that bitch famous". לאחר שהשיר ספג ביקורת על היותו מיזוגני כתב וסט בטוויטר שלא התכוון להעליב את סוויפט, ושבתור אמן הוא יבטא את עצמו ללא צנזורה.[28]

2017–הווה: Ye, Jesus Is King ושיתופי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2018 הוציא וסט את הסינגל שלא מתוך אלבום "XTCY" שבמקור אמור היה להיכלל באלבום "Ye". ב-7 בספטמבר 2018, הוציא שיתוף פעולה עם הראפר האמריקני ליל פאמפ בשם "I Love It". בהמשך הודיע על אלבום האולפן התשיעי שלו "Yandhi" שיצא בסוף החודש ועל אלבום שיתופי עם הראפר הצ'יקאגאני צ'אנס הראפר תחת הכותרת Good Ass Job. וסט הודיע ​​גם בספטמבר כי ישנה את שמו לשם הבמה ל"יה".[29] "Yandhi" נקבע במקור לצאת ב-29 בספטמבר 2018 אך נדחה ל-23 בנובמבר 2018. וסט דחה אחר כך את האלבום שוב בנובמבר 2018 ללא שום תאריך יציאה חדש.

בהמשך 2018, וסט החל לשתף פעולה עם אמנים נוספים מלבד ליל פאמפ. וסט הופיע כאורח ברצועות "Kanga" ו"Mama" עם ניקי מינאז' באלבום הבכורה של הראפר האמריקאי 6ix9ine. וסט הוא גם הופעת האורח היחידה באלבום של XXXTentacion. שניהם היו אמורים להיכלל ב-"Yandhi". בינואר 2019.

ב-6 בינואר 2019, ווסט החל את התזמור השבועי שלו "שירות יום ראשון" הכולל וריאציות נפשיות של שירים של וסט ואחרים בהשתתפות מפורסמים רבים ובהם הקרדשיאנים, צ'רלי ווילסון וקיד קאדי.

ב-25 באוקטובר, הוציא ווסט את אלבום האולפן התשיעי שלו, "Jesus Is King", אשר במקור נדחה מספר פעמים לפני יציאתו. כמו כן, הודיע שב-25 בדצמבר, של אותה השנה יצא אלבום חדש בשם "Jesus Is Born".

חיים אישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 2002 ניהלו וסט והמעצבת אלקסיס פיפר מערכת יחסים ארוכה אך לא רצופה, התארסו באוגוסט 2006 אך נפרדו כעבור שנה וחצי. מ-2008 ועד קיץ 2010 היה וסט בקשר עם הדוגמנית אמבר רוז מבית האפנה של לואי ויטון.

ב-10 בנובמבר 2007, נפטרה אמו של קניה מסיבוכים של ניתוח פלסטי עקב מתיחת הבטן והרמת חזה. היו לה בעיות בריאות קודם לכן והרופאים הזהירו אותה שהיא יכולה לקבל התקף לב במהלך הניתוח. קניה הושפע רבות ממותה, והיא היוותה חלק גדול מהשראתו באלבום האולפן הרביעי שלו, "808s & Heartbreak".

משנת 2012 נמצא וסט בקשר עם כוכבת הריאליטי קים קרדשיאן. ב-15 ביוני 2013 נולדה לזוג בת. ב-2014, השניים נישאו, וב-5 בדצמבר 2015, נולד לזוג בן. ב-15 בינואר 2018, נולדה בתם השלישית, מאם פונדקאית, עקב בעיות בריאותיות שלא אפשרו לקרדשיאן להיכנס להריון.

לאחר מקרה שדידת תכשיטיה של קים קרדשיאן במהלך אירועי שבוע האופנה בצרפת, חווה וסט התמוטטות פסיכולוגית וביטל מספר הופעות על-מנת לשהות לצד אשתו, כמו כן, גם אצל קרדשיאן התפתחה מחלת האנדומטריוזיס.[30][31][32]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן

אלבומים משותפים

אלבומי הופעה

אלבומי וידאו

  • 2005: The College Dropout Video Anthology
  • 2006: Late Orchestration
  • 2010: VH1 Storytellers: Kanye West

מיקסטייפים

  • 2003: Get Well Soon...‎
  • 2003: I'm Good
  • 2006: Welcome to Kanye's Soul Mix Show
  • 2008: Can't Tell Me Nothing

הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבוב הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2004: School Spirit Tour
  • 2005: Touch The Sky Tour
  • 2008: Glow in the Dark Tour
  • 2009–2010: Fame Kills: Starring Kanye West and Lady Gaga
  • 2011–2012: Watch the Throne Tour
  • 2013–2014: The Yeezus Tour
  • 2016: Saint Pablo Tour

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים שבהם זכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס המוזיקה האמריקאית - "אלבום הראפ/היפ הופ הטוב ביותר" על Graduation (שנת 2008).
  • פרס המוזיקה האמריקאית - "אמן הראפ/היפ הופ הזכר המועדף" (שנת 2008)
  • פרסי BET - "אמן ההיפ הופ הזכר הטוב ביותר" (שנת 2005)
  • פרסי BET - "אמן ההיפ הופ הזכר הטוב ביותר" (שנת 2008)
  • פרסי BET - "שיתוף הפעולה הטוב ביותר" עבור השיר Good Life עם טי פיין
  • פרסי ההיפ הופ של BET - "ההופעה החיה הטובה ביותר" (שנת 2007)
  • פרסי ההיפ הופ של BET - "קליפ ההיפ הופ הטוב ביותר" עבור Stronger (שנת 2007)
  • פרסי ההיפ הופ של BET - "מבצע הופעות חיות הטוב ביותר" (שנת 2008)
  • פרסי ההיפ הופ של BET - "קליפ ההיפ הופ הטוב ביותר" עבור Good Life (שנת 2008)
  • פרסי ההיפ הופ של BET - "מפיק השנה" (שנת 2009)
  • פרסי ה-אלבומי R&B/היפ הופ של בילבורד על Late Registration (שנת 2006)
  • פרסי ה-שירי R&B/היפ הופ של בילבורד עבור Gold Digger (שנת 2006)
  • פרסי המוזיקה הבריטית - "הזמר הבינלאומי" (שנת 2006)
  • פרסי המוזיקה הבריטית - "הזמר הבינלאומי" (שנת 2008)
  • פרסי המוזיקה הבריטית - "הזמר הבינלאומי" (שנת 2009)
  • פרס גראמי - "אלבום הראפ הטוב ביותר" על The College Dropout (שנת 2005)
  • פרס גראמי - "שיר הראפ הטוב ביותר" עבור Jesus Walks (שנת 2005)
  • פרס גראמי - "שיר ה-R&B הטוב ביותר" עבור You Don't Know My Name של אלישיה קיז (כמפיק) - שנת 2005
  • פרס גראמי - "שיר הראפ הטוב ביותר" עבור Diamonds from Sierra Leone (שנת 2006)
  • פרס גראמי - "ביצוע הראפ הטוב ביותר" עבור Gold Digger (שנת 2006)
  • פרס גראמי - "אלבום הראפ הטוב ביותר" על Late Registration (שנת 2006)
  • פרס גראמי - "שיר הראפ הטוב ביותר" עבור Good Life (שנת 2008)
  • פרס גראמי - "אלבום הראפ הטוב ביותר" על Graduation (שנת 2008)
  • פרס גראמי - "ביצוע הראפ הטוב ביותר על ידי צמד או הרכב" על השיר Southside עם קומון (שנת 2008)
  • פרס גראמי - "ביצוע סולו הראפ הטוב ביותר" עבור Stronger (שנת 2008)
  • פרס גראמי - "שיתוף הפעולה הטוב ביותר בשיר ראפ" עבור American Boy עם הזמרת אסטל (שנת 2009)
  • פרס גראמי - "ביצוע הראפ הטוב ביותר על ידי צמד או הרכב" עבור השיר Swagga Like Us עם T.I., ג'יי זי וליל ויין (שנת 2009)
  • פרס גראמי - "שיתוף הפעולה הטוב ביותר בשיר ראפ" עבור השיר Run This Town עם ג'יי זי וריהאנה (שנת 2010)
  • פרס גראמי - "שיר הראפ הטוב ביותר" עבור Run This Town עם ג'יי זי וריהאנה (שנת 2010)
  • פרס MOBO - "אמן ההיפ הופ הטוב ביותר" (שנת 2004)
  • פרס MOBO - "המפיק הטוב ביותר" (שנת 2004)
  • פרס MOBO - "האלבום הטוב ביותר" (שנת 2004)
  • פרס MOBO - "שחקן ההיפ הופ הטוב ביותר" (שנת 2007)
  • פרס MOBO - "הקליפ הטוב ביותר" עבור Stronger (שנת 2007)
  • פרסי המוזיקה של MTV אירופה - "שחקן ההיפ הופ הטוב ביותר" (שנת 2006)
  • פרס המוזיקה של MTV אירופה - "Ultimate Urban" (שנת 2008)
  • פרס VMA - "הקליפ הטוב ביותר של זכר" עבור Jesus Walks (שנת 2005)
  • פרס VMA - "האפקטים הטובים ביותר בקליפ" עבור Good Life (שנת 2008)
  • פרס VMA - "שיתוף הפעולה הטוב ביותר" עבור E.T.
  • פרס VMA - "האפקטים המיוחדים הטובים ביותר בווידאו" עבור E.T.
  • פרס VMA - פרס מפעל חיים (ע"ש מייקל ג'קסון) (שנת 2015)
  • פרס NAACP - "אמן מצטיין חדש" (שנת 2005)
  • פרס Teen Choice - "אמן ראפ נבחר" (שנת 2009)
  • פרס Vibe - "הראפר הטוב ביותר" (שנת 2005)
  • פרס Vibe - "המיקסטייפ של השנה" על Can't Tell Me Nothing (שנת 2007)
  • פרסי המוזיקה העולמיים - "האמן החדש הטוב ביותר בעולם" (שנת 2004)
  • פרסי המוזיקה העולמיים - "מספר המכירות הגבוה ביותר של אמן היפ הופ בעולם" (שנת 2006)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "50 מפיקי ההיפ הופ הטובים ביותר".
  2. ^ 10 המפיקים הטובים ביותר של העשור, בילבורד.(הקישור אינו פעיל, 31.1.2019)
  3. ^ Kanye West - Forbes
  4. ^ Kanye West Buys $14 Million Wyoming Ranch, guardian.ng
  5. ^ Rolling Stone, Rolling Stone, Photos: Kanye West’s Career Highs — and Lows, Rolling Stone, ‏2010-12-10 (בAmerican English)
  6. ^ Kanye West: The College Dropout, Pitchfork (באנגלית)
  7. ^ Shaheem Reid, Road To The Grammys: The Making Of Kanye West's College Dropout, MTV News (באנגלית)
  8. ^ MTV.com: Kanye West: Kanplicated, web.archive.org, ‏2009-04-06
  9. ^ Rob Sheffield, Rob Sheffield, My Beautiful Dark Twisted Fantasy, Rolling Stone, ‏2010-11-25 (בAmerican English)
  10. ^ Through The Wire by Kanye West - Music Charts, acharts.co
  11. ^ Austin Scaggs, Austin Scaggs, Kanye West: A Genius in Praise of Himself, Rolling Stone, ‏2007-09-20 (בAmerican English)
  12. ^ קניה וסט זוכר בפרס המוזיקה הבריטית, nme.
  13. ^ קניה וסט הופך לאנימציה בקליבלנד שואו, חדשות MTV.
  14. ^ 10 הראפרים של המאה ה-21, thatgrapejuice.
  15. ^ וסט וג'יי זי משתפים פעולה במיני אלבום חדש, MTV.
  16. ^ וסט וג'יי זי מוציאים את "Monster",‏ MTV.
  17. ^ אלבום החדש בקיץ הזה, קניה וסט, 2011.
  18. ^ "קניה וסט: אנשים מתייחסים אלי כאילו אני היטלר". 
  19. ^ Kanye West's Yeezus Gets Rave Reviews(הקישור אינו פעיל, 31.1.2019)
  20. ^ Miley Cyrus Skipped VMAs After-Party to Record With Kanye West
  21. ^ Kanye West Announces Tour With Kendrick Lamar
  22. ^ וואלה! סלבס‏, איפה קים? קניה ווסט נחת בישראל, באתר וואלה! NEWS‏, 30 בספטמבר 2015
  23. ^ מערכת mako מוזיקה, ‏קניה ווסט יתמודד לנשיאות ארצות הברית, באתר ‏mako‏‏, ‏31 באוגוסט 2015‏
  24. ^ ערן איצקוביץ', קניה ווסט בישראל: היה שווה לחכות, באתר nrg‏, 1 באוקטובר 2015
  25. ^ שי סגל‏, קניה ווסט העיף את אצטדיון רמת גן: "הייתם הקהל הטוב ביותר השנה", באתר וואלה! NEWS‏, 1 באוקטובר 2015
  26. ^ Kleinman, Zoe (16 בפברואר 2016). "Kanye West album 'pirated 500,000 times' already - BBC News". BBC News (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-25 ביוני 2017. 
  27. ^ Brandle, Lars (31 במרץ 2016). "Kanye West's 'The Life of Pablo' Now Available to Buy Or Stream, 'Saint Pablo' Leaks". Billboard (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-25 ביוני 2017. 
  28. ^ גלי עמרן, ווסט על סוויפט: אני הפכתי את הביצ' למפורסמת, באתר nrg‏, 14 בפברואר 2016
  29. ^ Association, Press (29 בספטמבר 2018). "Hear Ye: Kanye West announces name change ahead of SNL". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-25 באוקטובר 2019. 
  30. ^ באיומי אקדח: חמישה חמושים שדדו תכשיטים בשווי מיליוני דולרים מקים קרדשיאן, באתר של "רשת 13", 3 באוקטובר 2016 (במקור, מאתר "nana10")
  31. ^ התמוטטות עצבים או פסיכוזה: מה עובר על קניה ווסט?
  32. ^ ימים לא קלים: המחלה המסתורית של קים נחשפת