LODLAM – נתונים מקושרים בספריות, ארכיונים ומוזאונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נתונים מקושרים בספריות, ארכיונים ומוזאונים (באנגלית: Linked Open Data in Libraries, Archives and Museums, בראשי תיבות LODLAM) הוא תחום העוסק במורשת ותרבות בעידן הדיגיטלי (Cultural Heritage). מטרתו העיקרית של התחום היא: קיבוצם של איי המידע ("Silos of content") המייצגים אוספים מתחומי התרבות והמורשת למאגר ידע אחד מאוחד ורב ערך, באמצעות קישורם של האוספים זה לזה. בבסיס הקישור – קישור מילונים רב לשוניים מתמות שונות בתחומי התרבות והמורשת. התבססות על קישורם של מילונים, המהווים כלי קטלוג חשוב בפעולתם של ארגוני LAM מאפשר קיצור התהליך לקיבוצם של האוספים למאגרי ידע גלובלי. פעילותה של קבוצת חברי LODLAM, אשר מוזגה עם קבוצת חברי OpenGLAM היא פעילות חובקת עולם המתפתחת באורח מואץ וקונה אחיזה בפרויקטים רבים ובעשרות אלפי מוסדות וארגוני תרבות בכ-150 מדינות בעולם.

ענן LOD, פברואר 2017

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתונים מקושרים במחשוב מתארים שיטה לפרסום נתונים מובנים בצורה כזאת שהם יוכלו להיות מקושרים ולהיות שימושיים יותר. הנתונים מתפרסמים על גבי טכנולוגיות רשת כמו HTTP ו-URI. אך במקום פרסומם בדפי רשת המיועדים לקוראים אנושיים, מרחיבים אותם כך שיתמכו בשיתוף מידע הניתן לקריאה באופן אוטומטי על ידי מחשבים. דבר זה מאפשר לקשור ולחקור נתונים ממקורות שונים[1].

כאשר הנתונים המקושרים חופשיים מכל זכויות יוצרים, פטנטים או הגבלות אחרות, הם קרויים: נתונים פתוחים מקושרים[2]. נתונים אלה הם קומבינציה של כלים, טכניקות וסטנדרטים המאפשרים לרשת לצמוח מעולם של מסמכים לרשת של נתונים.

כאשר הנתונים הפתוחים המקושרים מתייחסים למילונים מנוהלים (אנ') ולערכות נתונים בספריות, בארכיונים או במוזאונים הם משויכים לקטגוריה המכונה LODLAM ‏(Linked Open Data in Libraries, Archives and Museums)[3].

  • Linked – מתייחס לנתונים מקושרים, כלומר לעיקרון של קישור נתונים באמצעות תקני W3C[4].
  • Open – מתייחס לשימוש ברישיונות פתוחים, כגון: Public Domain Marks (אנ'), Creative Commons לסוגיו.
  • Data – מתייחס לנתונים במבנה רשומה, מטא דאטה, נתוני מתאר, נתונים ביבליוגרפיים וכדומה.
  • LAM – מתייחס לייחוס הנתונים הפתוחים המקושרים לספריות ("L"), לארכיונים ("A") ולמוזאונים ("M").

כאשר מיישמים בעולם ה-LAM את הקומבינציות של נתונים פתוחים מקושרים, הנתונים המקושרים מיתרגמים לכלים המגלים, מנתחים ומציגים תרבות ומידע מדעי וציבורי נלווה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טים ברנרס-לי מנהל World Wide Web Consortium טבע את המונח "נתונים מקושרים" בדיון על נושאים הקשורים בפרויקט הרשת הסמנטית[5]. למרות שהרעיון די מוכר וקרוב למושגים כמו מסד נתונים רשתי, ניתוח ציטוטים ובקרת זהויות בקטלוגים של ספריות, הצגתו סביב ארבעה העקרונות שטבע טים ברנרס-לי היוו חידוש ונקודת מפנה בכל הקשור לרשת הסמנטית. בסתיו 2010, טבע ג'ון ווס (Jon Voss) את המושג LODLAM (בתחילה נכתב המושג כ-LOD-LAM)[6]. מטרתו הראשונית של ג'ון ווס חתרה לגרות את סקרנותם ועניינם של אנשים בעלי זיקה מקצועית לתחום בארצות הברית. בראשית 2011 חבר ג'ון ווס לכריס קרפנטר נגולסקו. השניים כוננו בצוותא התאגדות בינלאומית מקרב חברי קבוצת ה-GLAM. הודות להשקעה מקרן אלפרד סלואן ומארכיון האינטרנט, נערך ביוני 2011 כנס LODLAM העולמי הראשון בסן-פרנסיסקו. הכנס זכה לתהודה נרחבת והשתתפו בו למעלה מ-100 אנשי מקצוע בעלי זיקה לתחום, אשר ייצגו 85 ארגונים מ-17 מדינות.

הכנס התמקד בשני נושאים:

  1. זיהוי הכלים והטכניקות לפרסום ולעבודה עם LOD.
  2. תקדימים ומדיניות של רישוי וזכויות שימוש במטא דאטה של ארגוני LAM.

בעקבות הצלחתו של הכינוס, כתב החוקר הבריטי טים ריי (Tim Wray) במאמר כי "אנו חיים בעולם בו הנתונים נמצאים ב-'Silos' (כלומר ממגורות מבודדות ובלתי קשורות זו לזו). נתונים פתוחים מקושרים נועדו להרוס את הממגורות הללו וליצור אחדות בין האוספים, הנתונים שלהם ומשמעותם... מוזיאון העולם ממתין לנו". לראייתו של טים – ארגוני ה-LAM שירתמו טכנולוגיות LOD יאפשרו להפוך את כלל הארגונים ל'מוזיאון עולם' אחד."

מאז 2011 נערכו שלשה כנסים בינלאומיים נוספים. הכנס הרביעי, האחרון עד כה, נערך בוונציה בשלהי יוני 2017. בשל רצונם של המארגנים לאפשר מפגש בעל יכולות החלטה אודות כיוונים ומגמות עתידיות, הוגבל מספר המשתתפים בכנס ל-100 מומחים בלבד.

מיזוג רשתות עם OpenGLAM[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש אפריל 2013 הודיע ארגון LODLAM על מיזוג רשת משתתפיו עם רשת OpenGLAM[7][8]. מיזוג זה יצר את הקהילה הבינלאומית השעניינה מורשת פתוחה בעידן הדיגיטלי. המיזוג הנביט מחקרים אקדמיים, כגון: New Heritage: New Media and Cultural Heritage[9], הכרזות, כגון הכרזתה של הספרייה הלאומית הגרמנית (DNB) אודות שחרור נתונים רחב היקף ברישיון פתוח ובעל מגבלות מינימליות[10] ופרויקטים, כגון eSpace של אירופיאנה שעיקרו פיתוח והטמעה של שירותים וכלים טכנולוגיים לקיבוצו של תוכן ולניהול מערך הקשרים הפנימיים של פרטיו למטרות הנגשה, צפייה ושימוש פתוח[11]. אחד מתוצרי המיזוג, בשנת 2014, היה כנס בינלאומי משותף ראשון שהתמקד באסטרטגיה של התרבות הדיגיטלית בעידן הדיגיטלי[12].

ארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום מאוגדים חברי LODLAM בארגון בעל הכרה בינלאומית רחבה. אתר הארגון מציג את המידע שנאגר עם השנים בפרויקטים ובאמצעים מגוונים ומעמידם לרשות הציבור. לארגון קבוצת גוגל רבת משתמשים וארכיון טוויטר ובו ריכוז רב ערך של ציוצים בעלי משמעות למקצוענים הפועלים בתחום. ארכיון הווידאו של האיגוד מכיל מצגות לימוד רבות ומהווה אבן שואבת למעוניינים בהתנסות המקוונות שהוא מציע.

מקומו הייחודי של LOD בעולם ה-LAM[עריכת קוד מקור | עריכה]

Linked-Open-Data-BVMC - Biblioteca Virtual Miguel de Cervantes

אוספי המורשת והתרבות העולמית מתרכזים, רובם ככולם בספריות, בארכיונים ובמוזאונים, הכוללים גם גלריות. יודגש כי למרות כי העולם רואה בגלריות משאב תרבות ומורשת, לבעלי הגלריות יעדים כלכליים המשפיעים על פתיחותם ל"עולם הנתונים הפתוחים". לאורך מאות שנים נבנו ברחבי העולם איים מבודדים של מידע שנאצר בכל אחד מארגוני המורשת והתרבות. מאגרי מידע אלה הנביטו מילונים, בדרך כלל לוקליים וענפיים (לקסיקונים). מקצתם של המילונים אומץ על ידי קבוצה של ארגוני LAM ואף התרחב לתזאורוס, אשר בפועל הוא מבנה אחוד של לקסיקונים. במהלך המאה העשרים, עם התגברות תהליכי הגלובליזציה וניתוץ גבולות התרבות בעולם, תזאורי לא מעטים התרחבו לתמיכה דו ואף רב לשונית. אך עדיין המאגרים התקיימו כמאגרים מבודדים, נקראים לעיתים: "silo". פריחת רעיון הרשת הסמנטית וההתבססות על מילונים, לקסיקונים ותזאורי, זימנו הזדמנות יוצאת דופן לקישורם של אוספי המורשת, בעולם כולו, למאגר ידע תרבותי, מתקדם ורב חשיבות למורשתו של המין האנושי. נתונים שנאצרו קודם לניהול רשומות ומסדי נתונים מובנים ובכך היוו בלם ומכשול להתפתחות ארגון ה-LAM ושיתופו בעולם, הפכו אתגר אשר באמצעות טכנולוגיה זמינה, אפשר למוסד ה-LAM, לראשונה, לחבור ולחלוק ידע עם ארגוני LAM אחרים בעולם, באמצעות האינטרנט. הגדרה מינימלית, דה-פקטו, של תזאורוס כמילון מובנה העונה לפחות על ארבע הגדרותWhat, Who, When, Where, מהווה בסיס רחב הקשרים לקישור. משלימה אותו העובדה כי הערכים המופיעים במילונים הם ממילא נחלת הכלל ועל כן עומדים בתנאי הפתיחות של LOD. קישורם של המילונים הפתוחים, יוצר ענן רב לשוני, בינלאומי, פשוט, יחסית, לתחזוקה ולהרחבה סמנטית וכמותית. אחת התוצאות המתאפשרות בענן ה-LODLAM הוא אחזור רב לשוני. לדוגמה: מורה המכינה מערך שיעור בחיפה, מבקשת (אנ') לרכז מידע באמצעות חיפוש "דיוקנו של קליגולה" (What, Who, When, Where). תוצאות החיפוש עשויות לכלול מסמכי קומיקס מבריטניה[13], פסל ראשו של הקיסר מטורקיה[14], מטבע בו חקוקה דמותו מספרד[15], דפי הערך מוויקיפדיה, תוצרי ניתוח היסטורי ממצרים[16] ועוד. הערכים המרכזיים הם ערכים מילוניים מקושרים ועל כן איכותם טובה מאוד.

מקורות הנתונים הפתוחים המקושרים בעולם ה-LAM[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אונתולגיות – כגון GeoNames.
  • רכיבי מטא-דאטה סדרתיים או סימוני Mark up.
  • נתונים מובנים במבנה XML או RDF, כגון Dbpedia (אנ')
  • רשומות ביבליוגרפיות של ספריות, כגון MARC records או schema.org markup.
  • מטא דאטה אודות אוספים דיגיטליים, כגון Dublin Core-based.
  • תיאורי אובייקטים ויזואליים ואו אודיו-ויזואליים, כגון VRA Core או LIDO.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Christian; Heath, Tom, 1–22 Interoperability Conflicts in Cross–Border, International Journal on Semantic Web and Information System 5, vol. 3
  2. ^ Auer, S. R.; Bizer, C.; Kobilarov, G.; Lehmann, J.; Cyganiak, R.; Ives, Z., The Semantic Web. Lecture Notes in Computer Science. 4825. p. 722, DBpedia: A Nucleus for a Web of Open Data"., 2007
  3. ^ Alison Hitchens, What is #LODLAM?! Understanding linked open data in libraries, archives [and museums], https://www.slideshare.net, ‏2014
  4. ^ תקני W3C
  5. ^ Tim Berners-Lee, Linked Data, https://www.w3.org, ‏2009
  6. ^ About, http://lodlam.net
  7. ^ OpenGLAM
  8. ^ Joris Pekel, LODLAM Joins the OpenGLAM Network, OpenGLAM
  9. ^ Yehuda Kalay,Thomas Kvan, Janice Affleck, New Heritage: New Media and Cultural Heritage
  10. ^ Joris Pekel, One year later: Linked Open Data in the German National Library, OpenGLAM
  11. ^ E-Space Portal | Europeana Space, Best Practice Network
  12. ^ A strategy for cultural heritage in the new digital age, Digital meets Culture
  13. ^ מסמכי קומיקס מבריטניה
  14. ^ פסל ראשו של הקיסר מטורקיה
  15. ^ מטבע בו חקוקה דמותו מספרד
  16. ^ תוצרי ניתוח היסטורי ממצרים
  17. ^ "CORDIS FP7 ICT Projects – LOD2". European Commission. 2010-04-20.
  18. ^ "LOD2 Project Fact Sheet – Project Summary" (PDF). 2010-09-01. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2011-07-20. נבדק ב-2010-12-18.