L band

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תחום התדרים  L band, הוגדר על ידי ה-IEEE, כתחום 1 עד 2 ג'יגה-הרץ, מתוך ספקטרום גלי הרדיו.

יישומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירות טלפון נייד[עריכת קוד מקור | עריכה]

באירופה, הוועדה לתקשורת אלקטרונית (ECC) של ה "European Conference of Postal and Telecommunications Administrations" (או CEPT) תואם חלק של תחום L של הרדיו (1452-1492MHz), המאפשר למדינות בודדות לאמץ את הספקטרום עבור רשתות יבשתיות ניידות/קבועות לתקשורת משלימה (MFCN SDL). באמצעי "צבירת נשאים" (Carrier aggregation), תחנת LTE-Advanced או UMTS/HSDPA יכולה להשתמש בספקטרום הזה כדי לספק רוחב פס נוסף עבור תקשורת מתחנת הבסיס למכשיר הנייד, כלומר כיוון ההורדה.[1]

ניווט לוויני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת הניווט GPS משתמשת בתדרים בתחום L, וכמותה גם המערכות גלילאו ו-GLONASS.

טלקומוניקציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלפונים ניידים GSM פועלים על 800-900 ו 1800-1900 MHz. טלפונים של מיזם התקשורת הלוויינית אירידיום  עושים שימוש בתדרים בין 1616 ו 1626.5MHz[2] כדי לתקשר עם לוויינים. מסופי Inmarsat ו LightSquared משתמשים בתדרים בין 1525 ו 1646.5 MHz. טלפונים לווייניים של Thuraya משתמשים בתדרים בין 1525 ו 1661 MHz.

ביון מטוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוסים יכולים להשתמש בציוד לשידור ביון אוטומטי תלוי (ADS-B) ב-1090MHz כדי להעביר מידע  על מיקום לתחנות קרקעיות, כמו גם ביניהם אותם לקבלת מידע על תנועה ומניעת התנגשות. 1090MHz (יחד עם 1030MHz) נמצא בשימוש משלטי Mode S, אשר ADS-B מגבירה כאשר מופעלת בתדר הזה. מידע של ADS-B יכול להיות גם שידור קצת מעבר לתחום L ב-978MHz.

אסטרונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחום מכיל גם תדר של מעבר מבנה על-דק של מימן נייטרלי  (קו המימן, 1420MHz), אשר הוא  עניין רב באסטרונומיה כאמצעי הדמיה של אטומי מימן נייטרליים בתוך החלל הבין-כוכבי אשר הם בדרך כלל "בלתי נראים". כתוצאה מכך, חלקים של L-band הם תת-תחומים המוגנים ומוקצים לרדיו אסטרונומיה ברחבי העולם.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • FlightRadar24 - אתר מבוסס על קהילה של מקלטי ADS-B ברחבי העולם ומציג בזמן אמת את תנועת המטוסים.
  • FlightAware - אתר נוסף המבוסס על אותה קהילה שמשתפת את נתוני המקלטים שלה.
  • PiAware - פרויקט מבוסס Raspberry Pi ושימוש ב DVB-T לבניית מקלט ביתי של ADS-B (מתוך הבלוג הטכנולוגי של תומר קליין)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]