La France périphérique
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | כריסטוף גילווי |
| שפת המקור | צרפתית |
| סוגה | מסה (חיבור עיוני) |
| הוצאה | |
| הוצאה | Flammarion |
| תאריך הוצאה | 2014 |
| מספר עמודים | 192 |
La France périphérique: Comment on a sacrifié les classes populaires (בצרפתית: צרפת הפריפרית: כיצד הקרבנו את המעמדות העממיים) הוא ספר עיון מאת הגאוגרף החברתי-פוליטי כריסטוף גילווי. הספר בא לתאר את הקרע אותו מזהה גילווי בין "שתי צרפת" - זו המטרופוליטנית, החיה בערים הגדולות, נהנית מן הגלובליזציה ומשירותי תעסוקה, בריאות, רווחה, חינוך ותחבורה ברמה הגבוהה ביותר בעולם לבין זו הפריפריאלית (בעיקר בערים הקטנות והבינוניות הוותיקות של לב הארץ) המתקשה למצוא פרנסה ושירותים ולמעשה היא וערכיה נזנחו על ידי תושבי הערים הגדולות. הספר ראה אור ב-2014, לאחר גיבוש רעיוני שהחל במיוחד לאחר הבחירות לנשיאות צרפת 2012. הספר זכה להתייחסות רבה לאחר הוצאתו ומונחיו הפכו שגורים בשיח.[1] גילווי הפך לפרשן פוליטי ובמסגרת זו הכליל את הרעיונות שהביע בספרו ואף ביקש להסביר את הצלחתו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016, כמי שפנה אל "אמריקה הפריפריאלית", ערכיה והנושאים החשובים לה (בפרט תעסוקה).[2] הספר זכה להתעניינות וחשיבות רבה במיוחד עם פרוץ מחאת האפודים הצהובים בשלהי 2018, אשר קיבלה בסיס רעיוני והצדקה תוך התבססות על רעיונות הספר.[3]
התזה של צרפת הפריפריאלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספרו הצביע גילווי על הפער החמור בין "שתי צרפת", מחד - צרפת המטרופוליטנית, כלומר זו של הערים הגדולות, פריז, ליון, מרסיי וטולוז, בהן מתגוררת קצת פחות ממחצית האוכולסיה ומנגד - צרפת הפריפריאלית, כלומר עיירות קטנות וערים קטנות ובינוניות בהן מתגוררת מעט יותר מן המחצית השנייה של האוכלוסייה. בעוד החיים בערים הגדולות מאופיינים בנגישות גבוהה לשירותי חינוך, בריאות ורווחה, מן הטובים בעולם, ברמה גבוהה יחסית של תעסוקה (אחוז אבטלה נמוך יחסית) ובתחבורה ציבורית מעולה; הרי שמחוצה להן מתקיימת מציאות שונה לחלוטין בה אחוז האבטלה גבוה ביותר (עד כדי 40%), מתקיימת הגירה שלילית לכיוון המטרופוליטנים המרוקנת את הערים והעיירות (חלקן עתיקות ביותר) מתושביהן בעלי היכולת, הנגישות לשירותי בריאות, חינוך ורווחה נמוכה ורמתם ירודה ומעל הכל - אין שירותי תחבורה ציבורית יעילים. עובדה אחרונה זו מחייבת משק בית בפריפריה להחזיק רכב פרטי אחד לפחות כצורך חיוני (בשל האבטלה, רבים נוסעים שעה ויותר מביתם על מנת לעבוד בעיר אחרת), זאת בעוד שבערים הגדולות אין צורך ברכב פרטי וגם אם כן הרי שלרוב מדובר ברכב חשמלי עירוני קטן.[4][5][6]
בנוסף לפערים אלה, הגורמים לכך שהמחייה בפריפריה יקרה יותר ובטוחה פחות מהמצב בערים הגדולות, הרי שגם סדר היום האזרחי שונה. לדברי גילווי, בעוד שב"צרפת המטרופוליטנית" מתהדרים באידאולוגיה פרוגרסיבית "שבעה" (המופנה לאלה שביטחונם הכלכלי מובטח) של הכרה במיעוטים ופליטים, זכויות להט"ב וסביבתנות, קשיי המחייה בפריפריה אינם מאפשרים התחברות לערכים אלה.
בעוד המטרופולינים נהנים מן הגלובליזציה של סחורות וכוח אדם, הרי שהפריפריה אינה נהנית מפירות הגלובליזציה, אך נאלצת לסבול את חוליה כגון אובדן הזהות והפניית העורף לתוצרת מקומית לטובת תוצרת חוץ זולה. חלק מה"פריפריאלים" נופלים לפיכך למלכודת של שנאת זרים וגזענות, כאשר הם רואים כי מהגר או פליט החי בפרברי פריז נהנה מתעסוקה וממערכות בריאות, רווחה וחינוך נגישות, זולות וטובות יותר מאלו של "צרפתי שורשי" החי באלבי או לה רושל, למשל.
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הביקורת העיקרית המופנית אל גילווי היא שהוא מציג תאוריה של נאו-קונסרבטיזם, המבטלת את ערכם של ערכים כגון סביבתנות וזכויות להט"ב ומגדירם כ"ערכים לעשירים", בעוד הם נוגעים לכלל האוכלוסייה וחיוניים לטובתה. יש גם המאשימים אותו במתן מצע אידאולוגי לשנאת הזרים של מפלגת האיחוד הלאומי של מרין לה פן.[7][8] בנוסף, נמתחה על התזה ביקורת כגסה, לא מדעית ומדויקת מספיק, שטחית ופשטנית.[9]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Peripheral France : the book that Nicolas Sarkozy must read, לה פיגארו, 19 בספטמבר 2014
- ^ כריסטוף גילווי, "Faire passer les classes populaires pour fascisées est très pratique", מגזין lepoint, 16 בנובמבר 2016
- ^ ר' נתוני Google Trends לשנים 2014-2019
- ^ ריאיון עם גילווי מנובמבר 2018
- ^ הפילוסופיה שמאחורי המחאה, 7 בדצמבר 2018
- ^ C. Guilluy : « Les “gilets jaunes” attestent la révolte de la France périphérique »
- ^ Olivier Galland, Christophe Guilluy et la France périphérique, telos-eu.com, 14 בדצמבר 2016
- ^ Samuel Depraz, De la France périphérique à la France des marges : comment rendre leur juste place aux territoires urbains marginalisés ?, hypotheses.org, 20 באפריל 2018
- ^ Roger Martelli, La gauche dans le piège de Guilluy, regard, 21 בנובמבר 2014
