Level 42

**Level 42**
	הלהקה בהופעה בלונדון, 2009
מקום הקמה	האי וייט
תקופת הפעילות	מ-1980
סוגה	ג'אז-פאנק, גל חדש, סופיסטי-פופ, דאנס-רוק, פופ רוק
חברת תקליטים	פולידור רקורדס, יוניברסל מיוזיק גרופ, RCA, אדסל
	www.level42.com
	פרופיל ב-IMDb
חברים
	Mike Lindup; Nathan King; Mark King
חברים לשעבר
	Gary Husband; Boon Gould; Alan Murphy; Gary Husband; Phil Gould

Level 42 (בתרגום מילולי לעברית: מפלס 42) היא להקת ג'אז-פאנק (אנ') אנגלית שחיברה וביצעה מספר להיטים שהגיעו למקומות הראשונים במצעדי הפזמונים בבריטניה ובעולם במהלך שנות ה-1980 וה-1990.

הסינגל המוצלח ביותר שלהם בבריטניה היה Lessons in Love ("שיעורים באהבה") (אנ'), שהגיע למקום השלישי במצעד הסינגלים הבריטי, ולמקום ה-12 בבילבורד הוט 100 בארצות הברית עם הופעתו ב-1986^[1]. סינגל מוקדם יותר, Something About You ("משהו אודותיך") היה המוצלח ביותר שלהם בארצות הברית והגיע למקום שביעי בבילבורד הוט 100.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1979-1980: הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1979 פעלו פיל גולד ומארק קינג (במקור: מהאי וייט) בלונדון והיו מעורבים בלהקת M של רובין סקוט. תוך כדי עבודה בלהקת M התוודעו לנגן המקלדת האפרו-צרפתי וולי באדארו (אנ'), שניגן בסינתיסייזר ב-M, בסינגל שהיה במקום הראשון בארצות הברית, "Pop Muzik" (אנ'). בסוף 1979 הכיר פיל גולד בין מארק קינג ומייק לינדאפ והם החלו לנגן יחד ולפתח את סגנון הג'אז-פאנק (פאנקי ג'אז) פיוז'ן. גיטריסט מקורי בלהקתם היה דומיניק מילר (שמאוחר יותר התפרסם כשניגן עם סטינג), אך הוא הוחלף על ידי בון גולד עם שובו של גולד מעבודה בארצות הברית.

בתחילה התחלפו לעיתים נגני הכלים בתפקידיהם. בון גולד ניגן גיטרה בס וסקסופון ולינדאפ - על קלידים ותופים. מארק קינג היה בעיקר מתופף (למרות שגם ניגן על גיטרה) אבל מכר את התופים כדי לשלם עבור תחבורה בחזרה לבריטניה לאחר פרויקט כושל באירופה. פיל גולד היה המתופף ובון גולד - הגיטריסט ברביעייה. קינג העדיף ללמוד גיטרה בס במקום לתופף. הוא עבד בלונדון בחנות מוזיקה. הוא היה מוזיקאי שהצליח לנגן על מספר כלים, ותלמיד מהיר. הוא הבחין בנגני פאנק אמריקאים שניגנו בטכניקה של מכת (אנ') אגודל בגיטרה, ופיתח בתוך שבועות סגנון דומה משלו.

הלהקה המתפתחת (שבשלב זה עוד הייתה אינסטרומנטלית לחלוטין) אימצה את השם Level 42 ("מפלס 42") כמחווה לספר מדע בדיוני קומדי בשם"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" מאת דגלאס אדמס, בספר המספר מייצג את "התשובה לחיים, ליקום, ולכל השאר". קינג ניגן בגיטרה בס ובכלי הקשה, לינדאפ - בקלידים ובכלי הקשה, בון גולד - בגיטרה ובסקסופון ופיל גולד - בתופים.^[2] הלהקה שמרה על קשר עם וולי באדארו והזמינה אותו לעבוד עמה. למרות שמעולם לא הצטרף רשמית אל הלהקה, באדארו הפך לחבר החמישי בפועל: הוא כתב ללהקה שירים, ניגן בקלידים ובסינתיסייזר באולפן והיה שותף בהקלטות.

אחרי שנצפתה בג'אם סשן, הוזמנה הלהקה לחתום בחברה עצמאית קטנה בשם Elite Records בשנת 1980. הם קיבלו עידוד לשיר. הם שקלו גיוס זמרת, אך בסופו של דבר החלו קינג ולינדאפ לשיר. השניים פיתחו סגנונות משלימים. לינדאפ שר בפלצטו הרמוניות וכמקהלה כשקינג עם הטנור העמוק והצרוד מוביל (אם כי לעיתים לינדאפ שר שירים שלמים בעצמו). את המילים כתבו בדרך כלל האחים גולד וקינג, באדארו ולינדאפ התרכזו במוזיקה, בהלחנה, בביצוע ובשירה.

1984-1981: השנים המוקדמות והצלחות ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסינגל בהפקת Elite Records ‏"Love Meeting Love" הביא את הלהקה לתשומת לבה של חברת התקליטים פולידור, עמה חתמו את חוזה ההקלטות השני. ב-1981 הפיקו את הסינגל הראשון שלהם בפולידור, "Love Games", שהגיע ל-40 הגדולים בבריטניה. אלבום הבכורה שלהם, "Level 42", היה הצלחה מיידית ברחבי אירופה. הלהקה ביססה את עצמה במהירות כלהקת הופעות, תוך ניצול יכולותיהם המוזיקליות וביצועיהם הגבוהים של כל ארבעה החברים. חברת פולידור ניצלה את ההצלחה על ידי הפקת האלבום השני, ההקלטות המוקדמות (משנת 1979), מאוחר יותר באותה השנה. היה זה אוסף של הקלטות מחברת Elite Records. ב-1982 הפיקה הלהקה את אלבומה השלישי, המרדף אחר תאונות (The Pursuit of Accidents). זו הייתה התפתחות נוספת בביצועי הלהקה - שמירה על ביצועים אינסטרומנטליים בסגנון ג'אז-פאנק, ובנוסף - שירי פופ. שני סינגלים מתוך האלבום — "ארגי את הקסם שלך" (Weave Your Spell) ו"הדרך הסינית" (The Chinese Way) — הגיעו לטבלת הלהיטים. האחרון בפרט הצליח והרחיב את קהל הלהקה.

האלבום הרביעי, עומד באור (Standing in the Light), הופק בשנת 1983 על ידי לארי דאן וורדין וייט (המפיקה של אדמה, רוח ואש), אלבום זה פתח שלב חדש בלהקה. הוא היה פחות ניסיוני וג'אזי מהאלבומים הקודמים ואחד מיצירותיו נכנס לראשונה לעשרת הלהיטים הגדולים בבריטניה: "השמש שוקעת (The Sun Goes Down - Living It Up)". באלבום זה היו כל הקטעים קוליים ולא רק אינסטרומנטליים, ובשלב זה התמקדה הלהקה במידה רבה בשירים. הלהקה לא הפיקה עוד שיר אינסטרומנטלי בלבד עד אלבומה משנת 1988 - מביט בשמש (Staring at the Sun).

בשנת 1984 הפיקה הלהקה את האלבום צבעים אמיתיים (True Colours) שמבחינה סגנונית נע בין פאנק, פופ, רוק ובלדות. אלבום זה הניב את הסינגלים "המזמור החל" (The Chant Has Begun) ו"מים חמים" (Hot Water). האחרון היה להיט בבריטניה, והגיע לרשימת 20 הלהיטים הגדולים, לחמישה המובילים בהולנד ולמקום שביעי בבלגיה. במהלך אותה שנה הפיק מארק קינג אלבום סולו ראשון, השפעות (Influences) בו ניגן ברוב הכלים (עם הופעות אורח של מתופף להקת Aswad ושל מייק לינדאפ על קלידים נוספים).

באותה עת הייתה הלהקה ידועה בייחודיותן של הופעותיה החיות. בשנת 1985 הופק אלבומה הכפול, שהוקלט בהופעה חיה, נוכחות פיזית (A Physical Presence). בהופעות החיות ניגן עם הלהקה כריס מאק (Krys Mach) מ-1984 עד 1988, והוא היה שותף גם לכמה הקלטות אלבומים.

1985-1987: תהילה ברחבי העולם (מכונת עולם/מכונה עולמית ועובר במשפחה) [עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום האולפן הבא, 'מכונת עולם/מכונה עולמית (World Machine)', הופק בשנת 1985. הפעם עברה הלהקה מהג'אז-פאנק המקורי שלה לכיוון המיינסטרים - פופ וכן ריתם אנד בלוז. קינג היה על הבס ולינדאפ ובאדארו התחלפו על הקלידים בשירים כגון "משהו אודותיך" (Something About You) (אנ') ו"עוזבת אותי עכשיו" (Leaving Me Now) (אנ'), שהגיעו שניהם לצמרת מצעדי הפזמונים בבריטניה (טבלת ה-Top 20) ובהולנד (טבלת ה- Top 40). "משהו אודותיך" היה גם להיטם היחיד ב-Top 10 בארצות הברית. שיר זה הגיע לפסגה גם בקנדה, איטליה וניו זילנד. אלמנטים של הג'אז-פאנק השורשי של הלהקה עדיין נמצאו בקטעים Coup d'État ו-Dream Crazy.

מכונת עולם זכה לביקורות חיוביות. עיתונאי AllMusic ויליאם קופר, תיאר אותו באופן רטרוספקטיבי כ"אחד הטובים באלבומי הפופ של שנות ה-80."^[3] במהלך ההקלטות של האלבום, החלו להיווצר מתחים בין פיל גולד ומארק קינג, מתחים שהובילו את גולד לעזוב את הלהקה לשבוע. גארי האזבאנד (Gary Husband) היה מוכן להחליפו אבל גולד וקינג השלימו והלהקה המשיכה בהופעות ובהקלטות.

הסינגל "שיעורים באהבה" (Lessons in Love) (אנ') פורסם בתחילת 1986^[1]. השיר הופיע ב-1987 באלבום עובר במשפחה (Running in the Family) (אנ')^[4]. השיר היה הלהיט הבינלאומי הגדול ביותר של הלהקה, והיה במקום הראשון במצעדי הפזמונים בדנמרק, גרמניה, שווייץ ודרום אפריקה, מקום שני באיטליה, הולנד ושוודיה, מקום 3 בבריטניה ואירלנד, מקום 4 באוסטריה, וכן במקומות הראשונים בנורווגיה, ארצות הברית, ניו זילנד וצרפת.^[5] עוד סינגלים מ"עובר במשפחה"המשיכו ובנו על ההצלחה של האלבום: "להיות איתך שוב"; הבלדה "זה נגמר".^[6] האלבום עצמו היה הצלחה בינלאומית.^[7] הלהקה שימרה את המומנטום והופיעה בקונצרט הצדקה הלאומי ב-1987, עם אריק קלפטון על הגיטרה בביצוע "עובר במשפחה". קינג ולינדאפ הופיעו עם בן אי קינג בביצוע של "Stand By Me" ועם ג'ורג' האריסון ורינגו סטאר בשיר "While My Guitar Gently Weeps".^[8]

בשנת 1987 הופיעה הלהקה כלהקת החימום של מדונה ואז עזב בון גולד עקב תשישות ולחץ, ועקב סגנון החיים התובעני של הלהקה, שכלל נסיעות אינטנסיביות והופעות רבות. עם זאת, יחסיו עם הלהקה נותרו ידידותיים. הוא לא הופיע או הקליט עם הלהקה, אך כתב לה שירים. החליף אותו פול גנדלר (Paul Gendler). לתקופות קצרות של מספר שבועות שב ללהקה, למשל כאשר הייתה להקת החימום של טינה טרנר.

בדצמבר 1987 עזב פיל גולד, באמצע סיבוב הופעות, עקב לחץ ותשישות, ועקב משבר ביחסים עם מארק קינג. כמו כן היה פיל חסר שביעות רצון לגבי כיוון הפופ החדש של הלהקה. החליף אותו ניל קונטי (Neil Conti).^[9]

1988–1989: ההרכב החדש: מביטים בשמש (Staring at the Sun)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיבוב ההופעות הצטרף ללהקה גארי האזבאנד בתור המתופף הקבוע. הוא המליץ על סטיב טופינג בתור גיטריסט מחליף. בתחילת 1988 עזב טופינג ורוב האלבום של הלהקה, "מביטים בשמש" (Staring at the Sun), הוקלט ללא גיטריסט קבוע. בהקלטות האולפן ניגנו בגיטרה דומיניק מילר או מארק קינג, ללא קרדיט. באפריל 1988 גייסה הלהקה את הגיטריסט אלן מרפי (Alan Murphy) שעבד בעבר עם קייט בוש.

ב-1988 יצא לאור האלבום "מביט בשמש", שכלל את הלהיט "השמיים בידי" (Heaven in My Hands)^[10]. האלבום זכה להצלחה בבריטניה, הולנד, נורווגיה ושווייץ. כותבי השירים היו בון גולד, מארק קינג, מייק לינדאפ ווולי באדארו. את הלהיט "טרייסי" (Tracie) כתבו קינג והאזבאנד יחדיו (כמחווה לאהובת נעוריו של קינג). כדי לקדם את האלבום יצאה הלהקה לסיבוב הופעות של ארבעה חודשים באירופה, כולל שש הופעות שנמכרו מראש באצטדיון ומבלי. חלק מהופעות אלה הפכו לאלבומה החי השני של הלהקה, "הופעה חיה בוומבלי" (Live at Wembley), שפורסם ב-1996.

בינואר 1988, הגיעה הלהקה לשתי הופעות בישראל, באולם הסינרמה בתל אביב^[11]^[12].

הלהקה התאוששה מהמחלוקות ומפירוק ההרכב המקורי, אך באותה עת היה הגיטריסט אלן מרפי חולה איידס. הוא היה מודע לכך לפני שהצטרף ללהקה. להקתו הקודמת, Go West, התפרקה עקב חילוקי דעות, ואחת הסיבות לרצונו של מרפי לנגן עם הלהקה הייתה רצונו לנגן מוזיקה שהוא אוהב בימיו האחרונים. במהלך 1989 לקה מרפי בדלקת ריאות, נחלש במהירות ומת ב-19 באוקטובר 1989^[13]. הלהקה הוכתה קשה ויצאה לחופשה של שנה מהופעות כדי להתארגן מחדש. כדי למלא את חלקה בחוזה עם "פולידור", הפיקה הלהקה את אלבום האוסף "Level Best" בסוף 1989 וגם לציון עשור מאז תחילת פעילותה של הלהקה. במהלך ההפסקה, הקליט לינדאפ אלבום סולו, שינויים (בכיכובם של דומיניק מילר, פינו פלאדינו בבס ומאנו קאטצ'ה (Katché) בתופים).

1990-1992: ההרכב השלישי והרביעי - האלבום Gueranteed[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה חתמה על חוזה חדש עם RCA בשנת 1990, ובמסגרת זו הפיקה את אלבומה הבא, Guaranteed. את רוב הנגינה בגיטרה ביצע דומיניק מילר, אך גארי האזבאנד ביקש מאלן הולדסוורת' לתרום בגיטרה. האזבאנד תופף וניגן בקלידים, וכן הרחיב את תפקידו בכתיבת שירים במשותף עם קינג, לינדאפ ובאדארו. האלבום התקבלה היטב על ידי מבקרי המוזיקה בארצות הברית אך לא קיבל ביקורות טובות בבריטניה (למרות שהצליח במצעדים) ובסופו של דבר הצליח פחות מבחינה מסחרית מאשר קודמיו.

בדצמבר 1990 שבה הלהקה להקליט בקונצרטים ב-Hammersmith Odeon, לונדון, כחלק ממילוי חובות שקדמו להפסקת פעילותה. הולדסוורת' הצטרף ללהקה באופן זמני, לבקשתו של האזבאנד, בעוד הלהקה מחפשת גיטריסט קבוע.

לתקופה קצרה הצטרף ללהקה הגיטריסט ג'קו ג'קשיק (Jakko Jakszyk), שבעברו שיתף פעולה עם טום רובינסון.^[14]

1993-1994: הרכבים חמישי ושישי, כולל שיבה קצרה של פיל גולד, הפקת האלבום עכשיו לנצח ופירוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 1993, גארי האזבאנד עזב את הלהקה. פיל גולד חזר לתפקיד המתופף וכותב השירים עבור אלבום 1994, לנצח עכשיו (Forever Now) האלבום זכה לביקורות חיוביות.

עם זאת, האיחוד עם גולד היה קצר-ימים. כאשר הלהקה החלה לקדם את האלבום החדש, היה זה בלי פיל גולד. הוא ניגן מעט בקליפים ולשם קידום האלבום, אך לא הצטרף לסיבוב ההופעות. הוא הוחלף בגאווין האריסון שלאחר מכן ניגן בתופים עבור Porcupine Tree וקינג קרימזון. במהלך סיבוב ההופעות הודיעה הלהקה על פירוק לצמיתות לאחר התחייבויות ההופעות החיות.

1996-2000: שנות הסולו של מארק קינג [עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996 חתם קינג על חוזה עם וירג'ין רקורדס והפיק אלבום סולו, "ירח מר", ואחריו - את אלבום הסולו השני, "אדם אחד", הכולל שירים עם מילים של בון גולד. האלבום לא היה הצלחה מסחרית.

קינג הופיע במספר הופעות סולו, בהן ביצע מספר יצירות שחיבר וכן להיטים של Level 42. לאחר מכן הקים להקה ובה מספר חברים מהרכבים קודמים של הלהקה - גארי האזבאנד, ג'קו ג'קשיק ונתן קינג, אחיו הצעיר של קינג, וכן לינדון קונא (Connah) בקלידים.

באוגוסט 1999 התאחדו שלושה רבעים מההרכב המקורי של הלהקה להופעה פרטית. פיל גולד הזמין את אחיו בון ואת מייק לינדאפ. בשנת 2001, מארק קינג, מייק לינדאפ ופיל גולד ניגנו יחד בחתונתו של לינדאפ, לראשונה מזה עשר שנים.

2001-2005: שובה של Level 42[עריכת קוד מקור | עריכה]

קינג ולהקתו ניגנו יותר ויותר להיטים של הלהקה בהופעותיהם. בסוף 2001 הגיע קינג להסכם עם מייק לינדאפ וקנה את הזכויות על השם "Level 42". לינדאפ הסכים לנגן באלבומים עתידיים של הלהקה, אך לא ביקש להופיע בהופעות חיות.

ב-12 ביולי 2002 הופיעה שוב הלהקה בשם "Level 42", עם מארק קינג, גארי האזבאנד, נתן קינג, שון פרימן בסקסופון ולינדון קונא בקלידים. ב-13 בפברואר 2005 הופיעה הלהקה בלונדון. בפעם הראשונה מאז 14 באוקטובר 1994 הצטרף לינדאפ ללהקה על הבמה.

ב-2005 שבה הלהקה לפעילות אינטנסיבית בהופעות, הקלטות אולפן ופרסום אלבומים מהקלטות ישנות.

2006-2007: Retroglide והחזרה של מייק לינדאפ[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום חדש, Retroglide יצא בפברואר 2006. האלבום הוקלט והופק על ידי קינג באולפן בביתו. ב-Retroglide השתתפו חברי עבר בלהקה. לינדאפ ניגן בקלידים ושר שירים רבים, בון גולד כתב את רוב האלבום עם קינג ותרם סולו גיטרה בשיר "ספינה" (Ship) ולמרות שפיל גולד לא קיבל קרדיט באלבום, שיר זה היה השיר הראשון מאז 1986 שעליו עבדו כל ארבעת החברים המקוריים בלהקה, מכיוון שפיל עבד על השיר עם אחיו בון.

האלבום קודם בסיבוב הופעות ברחבי בריטניה, הולנד, גרמניה ומדינות אחרות באירופה, באוקטובר 2006. במאי 2006 פרסמה הלהקה שמייק לינדאפ ישוב במשרה מלאה ללהקה.

2008 – הווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010, האזבאנד התפטר מתפקיד המתופף בפעם השנייה, בשל התחייבויות קודמות לנגינה עם ג'ון מקלפלין. האזבאנד הוחלף על ידי פיט ריי ביגין.

ב-2012 קיימה הלהקה הופעות בבריטניה וביבשת, לרגל יום השנה ה-25 ללהיט "עובר במשפחה". לכבוד האירוע ניגנה את כל האלבום, עם להיטים אחרים. בהופעה נכלל סט אקוסטי, עם מייק לינדאפ מנגן באקורדיון. באוקטובר 2012, לרגל יום הולדתו של מארק קינג, בון גולד הצטרף ללהקה, להופעה בבריסטול.

בסוף 2013 הופיעה הלהקה במספר שירים חדשים. חלק מהשירים הופקו תחת הלייבל של Level42. בתו של קינג, מרלי, סיפקה את קולות הרקע לשיר "לבנות לעצמי טיל" (Build Myself A Rocket).

ב-2014 קיימה הלהקה סיור הופעות בבריטניה, הולנד, גרמניה ואיטליה והופיעה במספר פסטיבלים בבריטניה וביבשת.

ב-2015, הלהקה המשיכה להופיע במספר פסטיבלים בבריטניה וביבשת, וכללה יותר כלי נשיפה: דן קרפנטר (חצוצרה), ניקול תומסון (טרומבון) ושון פרימן (סקסופון).

ב-2016, הלהקה יצאה למספר פסטיבלים ברחבי בריטניה ואירופה, כמו גם בקורסאו, צ'ילה וארגנטינה, וקיימה סיבוב הופעות בבריטניה, הולנד וסקנדינביה לשם קידום אלבומה החדש, "סירנות".