Lunar Gateway
 | |
.jpg) | |
| הדמיה של תחנת החלל במסלול סביב הירח | |
| NSSDC | |
|---|---|
| צוות | 4 (תכנון) |
| שיגור | 2027 (מתוכנן) |
| משגר |
פאלקון כבד Space Launch System |
| כן שיגור |
מרכז החלל קנדי כן שיגור LC-39A כן השיגור LC-39B |
| סטטוס | בוטל |
| מסה | 63,000 קילוגרם |
| נפח מדוחס | 125 מ"ק |
| פריגיאה | 1,500 ק"מ |
| אפוגיאה | 70,000 ק"מ |
| נטיית מסלול | מסלול אליפטי סביב הירח מעלות |
| זמן הקפה | כשבוע דקות |
 תצורה נכון ל-16 בנובמבר 2022 | |
Lunar Gateway (או "שער הירח"[1]) הייתה תחנת חלל אשר תוכננה לפעול במסלול סביב הירח. תחנת החלל הייתה אמורה להיות הראשונה שמוצבת מעבר למסלול הלווייני הנמוך והיא יועדה לשמש כמרכז תקשורת, מעבדה מדעית[א] וכמגורים עבור אסטרונאוטים כחלק מתוכנית ארטמיס. זה היה פרויקט בין-לאומי משותף של מספר סוכנויות חלל בהובלת נאס"א וכולל גם את סוכנות החלל האירופית, הסוכנות היפנית לחקר החלל, סוכנות החלל הקנדית ועוד.[2]
המחקרים שהיו אמורים להערך בתחנה היו צפיים לעסוק בין היתר בתחומי האסטרופיזיקה, אסטרוביולוגיה, מדעים פלנטריים ומדעי כדור הארץ. מלבד חלקה בתוכנית ארטמיס, התחנה הייתה צפויה לשמש כבסיס היציאה לכוכב הלכת מאדים בבוא היום.[3]
סקירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התחנה נועדה להקיף את הירח במסלול אליפטי מוארך[ב] כאשר בנקודה הקרובה ביותר היא תהיה במרחק של 1,500 ק"מ מהקוטב הצפוני של הירח[ג] ובנקודה המרוחקת ביותר היא תהיה במרחק של כ-70,000 ק"מ מהקוטב הדרומי של הירח.[ד] הקפה אחת מלאה תימשך כשבוע. תכנן שבתחנה יעגנו החללית אוריון בנוסף לנחתת אשר תשמש עבור משימות מאוישות שינחתו על פני השטח של הירח.[4][5]
הקמתה של התחנה הייתה אמורה לאפשר להשתמש בנחתת רב-שימושית עבור מספר נחיתות מאוישות מהתחנה אל פני השטח של הירח ובחזרה. התחנה הייתה מאפשרת לראשונה שהות ארוכת-טווח של אסטרונאוטים הרחק מהמסלול הלווייני הנמוך ומההגנה הטבעית של השדה המגנטי של כדור הארץ מפני קרינה ורוחות סולאריות והיתה יכול לשמש בין היתר כהכנה למשימה מאוישת למאדים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תכנון התחנה החל בשנים שלאחר ביטולה של תוכנית קונסטליישן, אז ערכה נאס"א מחקרים ובדיקות עבור פיתוח אפשרי של תחנת חלל בקרבת הירח. בסוף שנת 2011 פרסמה נאס"א הצעה לבניית תחנת חלל בשם "Deep Space Habitat" אשר תוצב בנקודת לגראנז' בין כדור הארץ לירח ותסייע לפתח טכנולוגיות שישמשו עבור משימות ארוכות טווח הרחק מכדור הארץ וביניהן משימות מאוישות למאדים.[6] בשנים הבאות המשיכה נאס"א בפיתוח הרעיון ובשנת 2015 פתחה במכרז במסגרת תוכנית "NextSTEP Program" שבו מימנה חברות בתעשייה לפתח תכנונים של יחידות מדוחסות אוויר המיועדות למגורים ומחקר בתחנת חלל הרחק מכדור הארץ.[7]
ב-28 במרץ 2017, חשפה נאס"א תוכנית מפורטת לתחנת חלל בשם "Deep Space Gateway" אשר תימצא בקרבת הירח.[8] בפברואר 2018 הגישה נאס"א את בקשתה לתקציב לשנת 2019 ובו כללה לראשונה את תחנת חלל זו כחלק מהתוכניות לשנים הבאות. תקציב זה עבר בהצלחה בפברואר 2019.[9] יחידת הכוח וההנעה של התחנה (Power and Propulsion Element) פותחו ונבנו על ידי חברת Lanteris Space Systems האמריקאית, ויחידת המגורים והלוגיסטיקה (Habitation and Logistics Outpost) פותחו ונבנו על ידי נורת'רופ גראמן ו-Thales Alenia Space. שתי היחידות הראשונות של התחנה תוכננו לשיגור בסוף שנת 2027 על ידי משגר פאלקון כבד.
באוגוסט 2024, פרסם משרד החשבונות הכללי של ארצות הברית (GAO), המקבילה למבקר המדינה בישראל, דו"ח שקובע כי יש לשנות את התוכנית. זאת בשל גודלה של החללית ה"שיפ" של ספייס אקס. מחברי הדו"ח ציינו כי המסה המתוכננת של ה"שיפ" גדולה פי 18 מהמסה של חללית שמתאימה לעגינה בתחנת החלל הירחית. חללית עם מסה זו תקשה על שמירת התחנה במסלולה, תגביל את האפשרות לסובב את התחנה סביב עצמה לזווית הרצויה ותשבש את התקשורת עמה. לפי מחברי הדו"ח, על מהנדסי נאס"א לחפש דרכים לעקוף את הבעיה. הם ציינו שהיא תהיה חמורה עוד יותר אם התחנה העתידית תשרת גם משימות למאדים, שידרשו מן הסתם חלליות גדולות עוד יותר. במרץ 2026, הודיע מנהל נאס"א (אנ') על ביטול התוכנית להקמת התחנה.[1]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
Lunar Gateway, ברשת החברתית פייסבוק
Lunar Gateway, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- Lunar Gateway, באתר נאס"א (באנגלית)
- איתי נבו, "פותחים שער לעומק החלל", 5 באפריל 2017, מכון דוידסון לחינוך מדעי
- רויטרס, בוטלה תוכנית "שער ירח", במקומה יוקם בסיס על הירח ב-20 מיליארד דולר, באתר ynet, 24 במרץ 2026
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ מעבדה מדעית היא חלל מבוקר המאפשר ביצוע מחקרים, ניסויים ומדידות בתחומי המדע השונים. המעבדה מצוידת במכשור ייעודי (כגון מיקרוסקופים, מכשירי מדידה) ומקפידה על תנאי בטיחות ודיוק גבוהים, המיועדים לביולוגיה, כימיה, פיזיקה ומדעים רפואיים.
- ↑ מסלול אליפטי מוארך (אקסצנטריות גבוהה) הוא מסלול כבידתי שבו גוף נע סביב גוף מרכזי באליפסה "דקה" ומתוחה, ולא במעגל. בנקודה הקרובה ביותר (פריאפסיד) הגוף נע מהר מאוד, וברחוקה (אפואפסיד) - לאט, כאשר המרכז נמצא באחד ממוקדי האליפסה.
- ↑ הקוטב הצפוני של הירח הוא אזור עתיר מכתשים, המשתרע עד קו רוחב 84.5 מעלות צפון, ומתאפיין בנוכחות קרח. אזור זה כולל שקעים ומכתשים קטנים רבים, המהווים יעד מחקרי חשוב לאיתור משאבים, כאשר מכתשי צל-עד בו עשויים להכיל מים קפואים.
- ↑ הקוטב הדרומי של הירח הוא מוקד אסטרטגי עולמי לחקר החלל, המושך משימות בשל פוטנציאל למציאת מים קפואים במכתשים מוצלים תמידית. הודו רשמה היסטוריה באוגוסט 2023 עם נחיתת צ'אנדריאן 3, שחשפה עדויות למאגמה קדומה. האזור קריטי למשימות מאוישות עתידיות (כמו ארטמיס) וסין מתכננת שם נחיתות נוספות.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 בוטלה תוכנית "שער ירח", במקומה יוקם בסיס על הירח ב-20 מיליארד דולר, באתר ynet, 24 במרץ 2026
- ↑ כריס גבהרדט, "NASA finally sets goals, missions for SLS – eyes multi-step plan to Mars", 6 באפריל 2017, nasaspaceflight.com
- ↑ איתי נבו,"פותחים שער לעומק החלל", 5 באפריל 2017, מכון דוידסון לחינוך מדעי
- ↑ איתי נבו, "לא נקים מושבה על הירח", 22 בפברואר 2023, מכון דוידסון לחינוך מדעי
- ↑ פול רינקון, "To the Moon and beyond", BBC
- ↑ כריס גבהארדט, "Deep Space Habitat module concepts outlined for BEO exploration", 30 במרץ 2012, NASASpaceflight
- ↑ מייק וול, "NASA Funds 12 Deep-Space Exploration Technologies", 2 באפריל 2015, space.com
- ↑ אריק ברגר, "Finally, some details about how NASA actually plans to get to Mars", 28 במרץ 2017, Ars Technica
- ↑ קייסי דרייר, "NASA just got its best budget in a decade", 15 בפברואר 2019, האגודה הפלנטרית
.svg)