M3

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
M3
M3aHunterWilson.jpg
M3 בצילום באמצעות טלסקופ חובבים
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים כלבי ציד
שמות נוספים NGC 5272
מגלה שארל מסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך גילוי 3 במאי 1764
סוג צביר כדורי
בהירות 6.2+
סיווג מורפולוגי VI
עלייה ישרה 13ʰ 42ᵐ 11.23ˢ
נטייה ‏31.5″ ‏22′ ‏28°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 8.9-
מרחק 33,900 שנות אור
10,393.67 פארסק
קוטר 180 שנות אור
מסה 245,000 M
מספר כוכבים 500,000
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

M3 (מ-Messier 3, נקרא גם NGC 5272) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים כלבי ציד הנמצא במרחק של כ-33,900 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-500,000 כוכבים. זהו אחד מהצבירים הכדוריים הגדולים ביותר שמוכרים כיום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצביר התגלה בשנת 1764 על ידי שארל מסיה והוא העצם הראשון בקטלוג מסיה שזוהה לראשונה על ידיו. מסיה לא זיהה שמדובר בצביר כוכבים ורק בשנת 1784 גילה האסטרונום ויליאם הרשל עובדה זו.

הצביר ניתן לצפיה בעין רק בתנאי תצפית מיטביים, והוא נמצא על הגבול עם קבוצת שערות ברניקי כ-6 מעלות מצפון-מזרח ל-β בשערות ברניקי. במשקפת או בטלסקופ חובבים ניתן להבחין שמדובר בגרם שמיים שאינו כוכב ובאמצעות ציוד חובבים איכותי ניתן אף להבחין בכוכבי הצביר, שהבהירים ביותר מביניהם הם בעלי דרגת בהירות 12.7.

מאפייני הצביר[עריכת קוד מקור | עריכה]

M3 הוא אחד הצבירים הגדולים ביותר שמוכרים כיום - קוטרו כ-180 שנות אור, כך שלמרות מרחקו הגדול - כ-33,900 שנות אור גודלו הזוויתי הוא כ-18 דקות קשת - כמעט שליש מעלה. הוא צפוף למדי - חצי ממסתו מרוכזת ברדיוס של כ-22 שנות אור בלבד. הצביר מכיל כוכבים משתנים רבים, מעל 200 כאלו זוהו עד היום, יותר מאשר בכל צביר כדורי אחר. מתוכם כ-170 הם משתני RR בנבל הנפוצים יחסית בצבירים כדוריים ומסייעים בקביעת מרחקו. הספקטרום הכולל של אור הצביר מתאים לסוג ספקטרלי F7. גילו של הצביר מוערך בכ-8 מיליארדי שנים והוא מקיף את מרכז שביל החלב בזמן הקפה של כ-990 מיליוני שנים[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא M3 בוויקישיתוף
  • M3 בקטלוג מסיה באתר SEDS.
  • M3 באתר SIMBAD.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]