My 21st Century Blues

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
My 21st Century Blues
אלבום אולפן מאת ריי
יצא לאור 3 בפברואר 2023
הוקלט 2021–2022
מקום הקלטה בקתת עץ ביוטה[1]
סוגה האוס • פופ • בלוז
דאנסהול[2] • טריפ הופ[3]
שפה אנגלית
אורך 46:38
חברת תקליטים Human Re Sources
הפקה מפיקים שונים[4]
כרונולוגיית אלבומים של ריי
Euphoric Sad Songs
(2020) 		My 21st Century Blues
(2023) 		My 21st Century Blues Symphony
(2023)
סינגלים מ-My 21st Century Blues
  1. "Hard Out Here"
    תאריך יציאה: 30 ביוני 2022
  2. "Black Mascara"
    תאריך יציאה: 26 באוגוסט 2022
  3. "Escapism"
    תאריך יציאה: 14 באוקטובר 2022
  4. "The Thrill Is Gone"
    תאריך יציאה: 14 באוקטובר 2022
  5. "Ice Cream Man"
    תאריך יציאה: 3 בפברואר 2023[5]
  6. "Flip a Switch"
    תאריך יציאה: 7 באפריל 2023
  7. "Worth It"
    תאריך יציאה: 10 בנובמבר 2023

My 21st Century Blues (בעברית: בלוז המאה ה-21 שלי) הוא האלבום הבכורה של הזמרת-יוצרת הבריטית ריי. האלבום יצא לאור ב-3 בפברואר 2023, על ידי חברת התקליטים Human Re Sources.[6][7]

האלבום מייצג נושאים שונים באופן מילולי כולל המאבקים של ריי עצמה בהתמכרויות, חוסר ביטחון, דיסמורפיה בגוף והתעללות מינית.[8][9]

הכרזה והוצאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2022, ריי הופיעה בתחנת הרדיו "BBC Radio 1", בתוכנית לייב לאונג' וביצעה את השיר "Black Mascara" וקאבר לשיר "Running Up That Hill" של קייט בוש.[10] ב-13 באוקטובר 2022, הכריזה ריי על הפרויקט ברשתות החברתיות שלה יחד עם יציאתם של הסינגלים "Escapism" ו-"The Thrill Is Gone". לאחר ההוצאה הכפולה, ריי ביצעה את שני השירים בתוכנית "Later... with Jools Holland".[11]

סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 ביוני 2022, הוציאה ריי את הסינגל המוביל "Hard Out Here", שיצא לראשונה בהוצאה העצמאית לאחר פרידתה מחברת התקליטים פולידור רקורדס.[12][13] הסינגל השני, "Black Mascara", יצא לאור ב-24 באוגוסט 2022 לאחר שבסוף הקליפ של "Hard Out Here", ניתנה השמעה לשיר.[14] הסינגל הכפול שמכיל את, "Escapism" ביחד עם 070 שייק ו-"The Thrill Is Gone" יצא לאור ב-12 באוקטובר 2022.[15]

רשימות סוף שנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון רשימה דירוג מקור
בילבורד 50 האלבומים הטובים ביותר של 2023: רשימת הצוות 34 [16]

סיבוב הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת לקדם את האלבום, ריי יצאה למיני סיבוב הופעות באוקטובר ובנובמבר 2022 הנקרא "The Story So Far", שהיה מיני סיבוב ההופעות הראשון שלה באירופה ובצפון אמריקה. הסיבוב כלל תפאורה אקוסטית ואינטימית עם קהל יושב וריי דנה על הקריירה שלה בין הופעות שלה ועל הדיסקוגרפיה שלה בסדר כרונולוגי.[17] ב-13 בנובמבר הכריזה ריי על צאת סיבוב הופעות הראשון שלה שנקרא "My 21st Century Blues tour", שיחל ב-25 בפברואר 2023.[18]

רשימת רצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

My 21st Century Blues
מס' שם משך
1. Introduction 0:57
2. Oscar Winning Tears 3:02
3. Hard Out Here 3:11
4. Black Mascara 3:59
5. Escapism (בהשתתפות 070 שייק) 4:32
6. Mary Jane 3:51
7. The Thrill is Gone 3:19
8. Ice Cream Man 4:08
9. Flip a Switch 3:21
10. Body Dysmorphia 2:33
11. Environmental Anxiety 3:14
12. Five Star Hotel (בהשתתפות מהליה) 3:24
13. Worth It 4:07
14. Buss It Down 2:38
15. Fin 0:33
משך כולל:
 46:38

הערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כל השירים נכתבים כאשר יש נקודה בסוף הכותרים; כגון, "Introduction" נכתב כ-"Introduction.".

היסטוריית יציאות לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריכי יציאות לאור ופורמטים עבור My 21st Century Blues
אזור תאריך יציאה פורמט חברת תקליטים מקור
כלל העולם 3 בפברואר 2023 הורדה דיגיטלית • הזרמת מוזיקה • תקליטור • תקליט • קלטת שמע Human Re Sources [19]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Richards, Will (6 בינואר 2023). "RAYE talks scoring UK Number One single with 'Escapism': "It's the ultimate validation"". NME. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Petridis, Alexis (2 בפברואר 2023). "Raye: My 21st Century Blues review – major label escapee makes revenge taste sweet". The Guardian. נבדק ב-9 בפברואר 2023. Her confident DIY debut, mixing house, pop, blues and dancehall, is a vindication {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "RAYE – 'My 21st Century Blues' review: a triumphant, hard-fought debut". NME. 19 בפברואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ בלאדפופ, פונקטואל, ריי, מייק סבת', די ג'ניוס
  5. ^ "The Smashing Pumpkins, Peach PRC & More: This Week's Best New Music". The Music. 3 בפברואר 2023. נבדק ב-5 בפברואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "RAYE announces debut album titled 'My 21st Century Blues'". REVOLT (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-11-27.
  7. ^ "Raye announces debut album 'My 21st Century Blues'". DIY (באנגלית). נבדק ב-2022-11-27.
  8. ^ "RAYE announces debut album titled 'My 21st Century Blues'". REVOLT (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-11-27.
  9. ^ "Raye announces debut album 'My 21st Century Blues'". DIY (באנגלית). נבדק ב-2022-11-27.
  10. ^ Skinner, Tom (2022-09-08). "Check out RAYE's haunting cover of Kate Bush's 'Running Up That Hill'". NME (באנגלית בריטית). נבדק ב-2022-11-27.
  11. ^ "Guests for Later… with Jools Holland tonight have been confirmed". www.nationalworld.com (באנגלית). 2022-10-15. נבדק ב-2022-11-27.
  12. ^ Magnocavallo, Fabio (2022-07-01). "RAYE - Hard Out Here". EUPHORIA. (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-11-27.
  13. ^ Mier, Tomás; Mier, Tomás (2022-07-01). "Raye Is 'Done Being a Nice Polite Pop Star' as She Debuts Unapologetic Comeback". Rolling Stone (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-11-27.
  14. ^ "RAYE unveils new single "Black Mascara"". The Line of Best Fit (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-11-27.
  15. ^ "RAYE delivers new tracks "Escapism." featuring 070 Shake and "The Thrill Is Gone."". The Line of Best Fit (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-11-27.
  16. ^ The 50 Best Albums of 2023: Staff List, Billboard, ‏2023-12-06 (באנגלית אמריקאית)
  17. ^ Ackroyd, Stephen (2022-09-13). "RAYE has announced a string of intimate shows for this October and November | Dork". readdork.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-11-27.
  18. ^ Richards, Will (2022-11-13). "RAYE drops new single 'Escapism' and announces 2023 world tour dates". NME (באנגלית בריטית). נבדק ב-2022-11-27.
  19. ^ Release formats for My 21st Century Blues on November 28, 2022:


ריי
דיסקוגרפיה
אלבומי אולפן My 21st Century Blues
מיני-אלבומים Welcome to the Winter • Second • Side Tape • Deezer Sessions • Euphoric Sad Songs • Euphoric Sad Songs (Dance Edition)
סינגלים "I, U, Us" • "The Line" • "Check" • "Cigarette" • "Friends" • "Love Me Again" • "Make It to Heaven" • "Please Don't Touch" • "All of My Love" • "Tequila" • "Secrets" • "Natalie Don't" • "Love of Your Life" • "Bed" • "Ferrari Horses" • "Call On Me" • "I Don't Want You" • "Money Calling" • "Summer Love" • "Waterfall" • "Hard Out Here" • "Black Mascara" • "Escapism" • "The Thrill Is Gone" • "Ice Cream Man" • "Flip a Switch" • "The Weekend" • "Prada" • "Worth It"
השתתפות בסינגלים "By Your Side" • "You Don't Know Me" • "Bridge over Troubled Water" • "Tied Up" • "Tipsy" • "Stay (Don't Go Away)" • "Thank You" • "Go Girl" • "You Can't Change Me"
סינגלים שיווקיים "Flowers" • "Alien" • "Distraction" • "Ambition" • "Sober (Stripped)" • "Confidence" • "Please Don't Touch" • "All of My Love"
סיבובי הופעות Raye Live • Euphoric Sad Show Tour • The Story So Far • My 21st Century Blues Tour
פרס המוזיקה הבריטית לאלבום השנה הבריטי
1977–2000 Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band – הביטלס (1977) ‏•‏‏ Kings of the Wild Frontier – אדם והנמלים (1982) ‏•‏‏ Memories – ברברה סטרייסנד (1983) ‏•‏‏ Thriller – מייקל ג'קסון (1984) ‏•‏‏ Diamond Life – שאדיי (1985) ‏•‏‏ No Jacket Required – פיל קולינס (1986) ‏•‏‏ Brothers in Arms – דייר סטרייטס (1987) ‏•‏‏ ...Nothing Like the Sun – סטינג (1988) ‏•‏‏ The First of a Million Kisses –‏ Fairground Attraction (1989) ‏•‏‏ The Raw and the Cooked – פיין יאנג קניבלז (1990) ‏•‏‏ Listen Without Prejudice Vol. 1 – ג'ורג' מייקל (1991) ‏•‏‏ Seal – סיל (1992) ‏•‏‏ Diva – אנני לנוקס (1993) ‏•‏‏ Connected – ‏Stereo MC's (1994) ‏•‏‏ Parklife – בלר (1995) ‏•‏‏ (What's the Story) Morning Glory? – אואזיס (1996) ‏•‏‏ Everything Must Go – מאניק סטריט פריצ'רז (1997) ‏•‏‏ Urban Hymns –‏ The Verve (1998) ‏•‏‏ This Is My Truth Tell Me Yours – מאניק סטריט פריצ'רז (1999) ‏•‏‏ The Man Who – טראוויס (2000)
2001–הווה Parachutes – קולדפליי (2001) ‏•‏‏ No Angel – דיידו (2002) ‏•‏‏ A Rush of Blood to the Head – קולדפליי (2003) ‏•‏‏ Permission to Land – ‏The Darkness (2004) ‏•‏‏ Hopes and Fears – קין (2005) ‏•‏‏ X&Y – קולדפליי (2006) ‏•‏‏ Whatever People Say I Am, That's What I'm Not – ארקטיק מאנקיז (2007) ‏•‏‏ Favourite Worst Nightmare – ארקטיק מאנקיז (2008) ‏•‏‏ Rockferry – דאפי (2009) ‏•‏‏ Lungs – פלורנס אנד דה מאשין (2010) ‏•‏‏ Sigh No More – ממפורד אנד סאנז (2011) ‏•‏‏ 21 – אדל (2012) ‏•‏‏ Our Version of Events – אמילי סאנדיי (2013) ‏•‏‏ AM – ארקטיק מאנקיז (2014) ‏•‏‏ x – אד שירן (2015) ‏•‏‏ 25 – אדל (2016) ‏•‏‏ Blackstar – דייוויד בואי (2017) ‏•‏‏ Gang Signs & Prayer – סטורמזי (2018) ‏•‏‏ A Brief Inquiry into Online Relationships – ה-1975 (2019) ‏•‏‏ Psychodrama – דייב (2020) ‏•‏‏ Future Nostalgia – דואה ליפה (2021) ‏•‏‏ 30 – אדל (2022) ‏•‏‏ Harry's House – הארי סטיילס (2023) ‏•‏‏ My 21st Century Blues – ריי (2024)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=My_21st_Century_Blues&oldid=38201463"