M34

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף NGC 1039)
M34
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים פרסאוס
שמות נוספים NGC 1039
מגלה ג'ובאני בטיסטה אודיירנה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך גילוי לפני 1654
סוג צביר פתוח
בהירות נראית 5.5+
סיווג מורפולוגי I,3,m
עלייה ישרה 02ʰ 43.1ᵐ‏
נטייה ‏‏46′ ‏42°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 3.2-
מרחק 1,400 שנות אור
429.24 פארסק
קוטר 14 שנות אור
מספר כוכבים 100
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

M34 (מ-Messier 34, או NGC 1039) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים פרסאוס הנמצא במרחק של כ-1,400 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-100 כוכבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצביר מופיע ברשימותיו של האסטרונום האיטלקי ג'ובאני בטיסטה אודיירנה משנת 1654, אך לא מצוין שם מתי נצפה לראשונה. ב-25 באוגוסט 1764 הוא נצפה על ידי האסטרונום הצרפתי שארל מסיה, שלא ידע על גילויו המוקדם יותר ותיאר אותו בקטלוג מסיה כ"צביר של כוכבים קטנים בין הראש של מדוזה (אלגול) והרגל השמאלית של אנדרומדה".

לצביר דרגת בהירות 5.5 וקל לאתרו באמצעות משקפת, או אפילו ללא ציוד עזר בתנאי תצפית מיטביים. בעוד שבעין הוא נראה ככתם מעורפל וחלש, במשקפת איכותית ניתן להבחין בכוכבים החברים בו, שהבהירים שבהם הם מדרגת בהירות נראית 7.9. באמצעות טלסקופ חובבים ניתן להבחין בכ-80 מכוכבי הצביר, כאשר נראה שחלק מהם מסודרים בזוגות. הצביר נמצא כ-5 מעלות ממערב לאלגול וכ-7 מעלות ממזרח לכוכב γ באנדרומדה, מעט צפונית לקו המחבר ביניהם.

מאפייני הצביר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטרו של M34 הוא כ-14 שנות אור ומרחקו ממערכת השמש הוא כ-1,400 שנות אור כך שגודלו הזוויתי הוא כ-35 דקות קשת, בערך כגודלו של הירח המלא. הצביר מכיל כ-100 כוכבים בצפיפות ממוצעת ולפי גיל כוכביו גילו מוערך בכ-180 מיליוני שנים. כיוון התנועה של הצביר בחלל ומהירותו דומים לשל צבירים נוספים, ביניהם הפליאדות והצביר המקיף את α בפרסאוס והכולל אותו, כך שייתכן שכל הצבירים האלו נוצרו מאותו ענן של גז ואבק בין-כוכבי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא M34 בוויקישיתוף