NGC 4214

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
NGC 4214
NGC 1560 בתמונה של טלסקופ החלל האבל
NGC 4214 בתמונה של טלסקופ החלל האבל
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים כלבי ציד
שמות נוספים NGC 4228
מגלה ויליאם הרשל
תאריך גילוי 24 באפריל 1785
סוג גלקסיה לא-סדורה ננסית
בהירות 9.93[1]
סיווג מורפולוגי IAB(s)m[2]
עלייה ישרה 12ʰ 15ᵐ 39.2ˢ
נטייה ‏36.8″ ‏19′ ‏36°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 17.3-
מרחק[2] 9,700,000 שנות אור
2,974,000.49 פארסק
קוטר 24,010[2] שנות אור
מסה ‎3.25×109‎‏[3] M
הסחה לאדום 291[2] ק"מ/שנייה
0.001

NGC 4214 (נקראה גם NGC 4228, ככל הנראה בעקבות זיהוי שגוי שלה כגלקסיה נוספת) היא גלקסיה לא-סדורה ננסית, דומה לענני מגלן, בקבוצת הכוכבים כלבי ציד, הנמצאת במרחק של כ-9.7 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצת M94.

מבין הגלקסיות שבקבוצה, זאת אחת הגלקסיות הקרובות ביותר לקבוצה המקומית, כך שהיא נמצאת בחזית הקבוצה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגלקסיה בהירות מדרגה סביב 9.9 והיא התגלתה ב-24 באפריל 1785 על ידי האסטרונום ויליאם הרשל, שהכניס אותה לרשימת הערפיליות שפרסם בשנת 1789 תחת הציון I.95, ותיאר אותה כבהירה למדי, גדולה למדי ומאורכת בכיוון צפון־מערב - דרום־מזרח ועם מרכז בהיר יותר משוליה.[4] בנו, ג'ון הרשל, צפה בה גם כן והכניס אותה לקטלוג הערפיליות שפרסם בשנת 1833 תחת הציון 1146 כשהיא מתוארת כבהירה, גדולה, מתבהרת בהדרגה בכיוון המרכז ועם גרעין כפול,[5] והוא גם הוסיף שרטוט שלה.[6] באותו הקטלוג הוא ציין ערפילית נוספת שהתגלתה על ידיו במרחק של כ-8.5 דקות קשת ממזרח לערפילית שגילה אביו והוא נתן לה את הציון 1157 ותיאר אותה כעמומה מאוד, גדולה, עגולה ומתבהרת בהדרגה בכיוון מרכזה.[7] הוא כלל את שתי הערפיליות בקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים שפרסם בשנת 1864 תחת הציונים GC 2804 ו-GC 2818 בהתאמה. בשנת 1888 ג'ון דרייר הכניס את שתיהן לקטלוג הכללי החדש תחת הציונים NGC 4214 ו-NGC 4228 כאשר הראשונה מתוארת כבהירה למדי, גדולה למדי, מאורכת ולא סדורה עם גרעין כפול, והשנייה כעמומה מאוד, גדולה, עגולה ומתבהרת בהדרגה בכיוון המרכז, בתוספת הערה שהוא לא הצליח לזהות אותה וייתכן שמדובר למעשה ב-NGC 4214.[8] כיום מקובל להניח שאכן NGC 4214 ו-NGC 4228 הן אותה הגלקסיה.[1]

תצפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגלקסיה נמצאת כ-6 מעלות מדרום-מערב לכוכב β בכלבי ציד וכ-8.3 מעלות ממערב-דרום-מערב לכוכב קור קרולי. כמעלה וחצי מצפון לה נמצאת NGC 4244 וכ-3.5 מעלות מדרום-מזרח לה נמצאת NGC 4395, שתיהן גלקסיות ששייכות גם כן לקבוצת M94.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכה הזוויתי של NGC 4244 הוא כ-8.5 דקות קשת שממרחקה שקול לקוטר של כ-24,000 שנות אור, כרבע מהקוטר של שביל החלב. מסתה מוערכת בכ-‎3.25×109מסות שמש, כחצי אחוז ממסת שביל החלב, כאשר כשליש ממסתה או כ-‎109‎ מסות שמש מורכבים ממסת הכוכבים שבה,[9] ומסת המימן החופשי שבה היא כחצי מכך, כ‎5×108‎ מסות שמש.[10] שאר המסה, כ-50%, היא של חומר אפל שטיבו אינו ידוע. למרות שכוכבי הגלקסיה הם זקנים יחסית וגילם של כשלושה רבעים מהם הוא למעלה מ-8 מיליארד שנים, בגלקסיה מתרחשת במאה מיליון השנים האחרונות עלייה בקצב יצירת הכוכבים כך שיש בגלקסיה גם אוכלוסייה צעירה של כוכבים חמים ומסיביים עם מסה שמגיעה לעשרות מסות שמש,[11] ביניהם יש מאות כוכבי וולף-ראייה.[12] יצירת הכוכבים החדשים מתרכזת באזורים שבהם נוצרים צבירי כוכבים צעירים עם מתכתיות של כשליש מהמתכתיות של השמש, לעומת מתכתיות נמוכה מאוד של כ-2.5% מהמתכתיות של השמש בשאר חלקי הגלקסיה שבה אוכלוסיית הכוכבים זקנה בהרבה.[13] בשנת 1954 זוהתה בגלקסיה סופרנובה מסוג I שהגיעה בשיאה לבהירות מדרגה 9, כלומר דומה לבהירותה של כל הגלקסיה.[14]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא NGC 4214 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 SIMBAD: NGC 4214
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 NED: NGC 4214
  3. ^ F. Lelli, M. Verheijen & F. Fraternali : Dynamics of starbursting dwarf galaxies. III. A H I study of 18 nearby objects, Astronomy & Astrophysics, Vol. 566, id. A71, p. 22 (2014)
  4. ^ W. Herschel: Catalogue of a second thousand of new nebulæ and clusters of stars; with a few introductory remarks on the construction of the heavens, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 79, p. 226 (1789)
  5. ^ J. F. W. Herschel: Observations of nebulæ and clusters of stars, made at Slough, with a twenty-feet reflector, between the years 1825 and 1833, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 123, p. 417 (1833)
  6. ^ J. F. W. Herschel: Observations of nebulæ and clusters of stars, made at Slough, with a twenty-feet reflector, between the years 1825 and 1833, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 123, p. 493-5 (1833)
  7. ^ J. F. W. Herschel: Observations of nebulæ and clusters of stars, made at Slough, with a twenty-feet reflector, between the years 1825 and 1833, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 123, p. 418 (1833)
  8. ^ J. L. E. Dreyer: A New General Catalogue of Nebulæ and Clusters of Stars, being the Catalogue of the late Sir John F. W. Herschel, Bart, revised, corrected, and enlarged, Memoirs of the Royal Astronomical Society, Vol. 49, p 120 (1888)
  9. ^ A. Rémy-Ruyer, S. C. Madden, F. Galliano, V. Lebouteiller, M. Baes, G. J. Bendo, A. Boselli, L. Ciesla, D. Cormier, A. Cooray, L. Cortese, I. De Looze, V. Doublier-Pritchard, M. Galametz, A. P. Jones, O. Ł. Karczewski, N. Lu & L. Spinoglio: Linking dust emission to fundamental properties in galaxies: the low-metallicity picture, Astronomy & Astrophysics, Vol. 582, id. A121, p. 26 (2015)
  10. ^ T. X. Thuan, K. M. Goehring, J. E. Hibbard, Y. I. Izotov & L. K. Hunt: The HI content of extremely metal-deficient blue compact dwarf galaxies, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 463, Iss. 4, p. 13 (2016)
  11. ^ B. F. Williams, J. J. Dalcanton, K. M. Gilbert, A. C. Seth, D. R. Weisz, E. D. Skillman & A. E. Dolphin: The ACS Nearby Galaxy Survey Treasury. VII. The NGC 4214 Starburst and the Effects of Star Formation History on Dwarf Morphology, The Astrophysical Journal, Vol. 735, Iss. 1, article id. 22, p. 1 (2011)
  12. ^ W. L. W. Sargent & A. V. Filippenko: Luminous clusters of Wolf-Rayet stars in the SBmIII galaxy NGC 4214, Astronomical Journal, vol. 102, p. 110 (1991)
  13. ^ A. Sollima, R.G. Gratton, E. Carretta, A. Bragaglia & S. Lucatello: Infrared photometry of Young Massive Clusters in the starburst galaxy NGC 4214, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 433, Iss. 2, p. 1 (2013)
  14. ^ P. Wellmann: Die Supernova in NGC 4214. Mit 3 Textabbildungen, Zeitschrift für Astrophysik, Vol. 35, p. 205 (1955)