NGC 4449
.jpg) | |
| NGC 4449 בתמונה של טלסקופ החלל האבל | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | כלבי ציד |
| מגלה | ויליאם הרשל |
| תאריך גילוי | 1 באפריל 1787 |
| סוג | גלקסיה לא-סדורה |
| בהירות נראית | 9.64[1] |
| סיווג מורפולוגי | IBm[2] |
| עלייה ישרה | 12ʰ 28ᵐ 11.1ˢ |
| נטייה | 36.8″ 05′ 44°+ |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 18.26- |
| מרחק[2] |
12,600,000 שנות אור 3,863,134.66 פארסק |
| קוטר | 22,720[2] שנות אור |
| מסה | 1.1×1010[3] ☉M |
| הסחה לאדום |
207[2] ק"מ/שנייה 0.0007 |
NGC 4449 היא גלקסיה לא-סדורה דמוית ענני מגלן בקבוצת הכוכבים כלבי ציד, הנמצאת במרחק של כ-12.6 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצת M94.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לגלקסיה בהירות מדרגה סביב 9.6 והיא התגלתה ב-1 באפריל 1787 על ידי האסטרונום ויליאם הרשל, שהכניס אותה לרשימת הערפיליות שפרסם בשנת 1789 תחת הציון I.213, ותיאר אותה כבהירה מאוד, גדולה למדי, מאורכת בכיוון דרום-מערב - צפון-מזרח ועם 4-3 גרעינים בהירים.[4] בנו, ג'ון הרשל, צפה בה גם כן מספר פעמים והכניס אותה לקטלוג הערפיליות שפרסם בשנת 1833 תחת הציון 1281 כשהיא מתוארת כערפילית כפולה או מפוצלת, בהירה או בהירה מאוד וגדולה או גדולה מאוד וכן ציין שהוא מצליח להבחין בכוכבים בתוכה.[5] הוא הכניס את הערפילית לקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים שפרסם בשנת 1864 תחת הציון GC 3002 ובשנת 1888 ג'ון דרייר הכניס אותה לקטלוג הכללי החדש, תחת הציון NGC 44449, כשהיא מתוארת כבהירה מאוד, גדולה למדי, מאורכת מאוד, כפולה או מפוצלת ומורכבת מכוכבים הניתנים להפרדה.[6]
תצפית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגלקסיה נמצאת כ-3 מעלות מצפון-צפון-מערב לכוכב β בכלבי ציד וכ-7.75 מעלות מצפון-מערב לכוכב קור קרולי. כ-5 מעלות ממזרח-דרום-מזרח לה נמצאת M94 וכ-6.5 מעלות מדרום-דרום-מערב לה נמצאת NGC 4244, שתיהן שייכות גם כן לקבוצת M94.
תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורכה הזוויתי של NGC 4449 הוא כ-6 דקות קשת, שממרחקה שקול לקוטר של כ-23,000 שנות אור, כרבע מהקוטר של שביל החלב. מסתה מוערכת בכ-1.1×1010 מסות שמש, כ-2% ממסת שביל החלב, כאשר רק כעשירית ממנה, כ-1.2×109 מסות שמש היא מסת הכוכבים שבגלקסיה ומסה דומה יש גם לגז המימן החופשי שבגלקסיה.[3] שאר המסה של הגלקסיה, כ-80%, היא של חומר אפל שטיבו אינו ידוע. הגלקסיה מוקפת בענן עצום של מימן נייטרלי שמשתרע למרחק של פי 10 מרדיוס הגלקסיה עצמה וצורתו מעוותת, ככל הנראה בשל נוכחותה של גלקסיית לוויין ננסית שמקיפה את NGC 4449.[7] בתוך הגלקסיה יש למעלה מ-10 צבירי כוכבים צעירים שגילם לא עולה על 5 מיליון שנים ומסתם בין 5,000 ל-50,000 מסות שמש, והם פולטים קרינה על סגולה בעוצמה שמצביעה על קיומם של עשרות כוכבי הסדרה הראשית צעירים וחמים מסוג O.[8] הגלקסיה כולה מתאפיינת ביצירת כוכבים חדשים בקצב גבוה יחסית של כמסת שמש וחצי בשנה,[9] בערך פי שניים מקצב יצירת הכוכבים בענן המגלני הגדול. ככל הנראה יצירת הכוכבים האינטנסיבית היא תוצאה של תהליך התמזגות של NGC 4449 עם גלקסיה לוויינית קטנה שהקיפה אותה והתפרקה.[10]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- NGC 4449, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ SIMBAD: NGC 4449
- ^ 1 2 3 4 NED: NGC 4449
- ^ 1 2 D. Martinez-Delgado, A. J. Romanowsky, R. J. GaBany, F. Annibali, J. A. Arnold, J. Fliri, S. Zibetti, R. P. van der Marel, H.-W. Rix, T. S. Chonis, J. A. Carballo-Bello, A. Aloisi, A. V. Maccio, J. Gallego-Laborda, J. P. Brodie & M. R. Merrifield ¨ Dwarfs Gobbling Dwarfs: A Stellar Tidal Stream around NGC 4449 and Hierarchical Galaxy Formation on Small Scales, The Astrophysical Journal Letters, Vol. 748, Iss. 2, article id. L24, p. 4 (2012)
- ^ W. Herschel: Catalogue of a second thousand of new nebulæ and clusters of stars; with a few introductory remarks on the construction of the heavens, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 79, p. 229 (1789)
- ^ J. F. W. Herschel: Observations of nebulæ and clusters of stars, made at Slough, with a twenty-feet reflector, between the years 1825 and 1833, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 123, p. 424 (1833)
- ^ J. L. E. Dreyer: A New General Catalogue of Nebulæ and Clusters of Stars, being the Catalogue of the late Sir John F. W. Herschel, Bart, revised, corrected, and enlarged, Memoirs of the Royal Astronomical Society, Vol. 49, p 126 (1888)
- ^ E. Bajaja, W. K. Huchtmeier & U. Klein: The extended HI halo in NGC 4449, Astronomy & Astrophysics, Vol. 285, p. 385 (1994)
- ^ A. E. Reines, K. E. Johnson, W. M. Goss: Emerging Massive Star Clusters Revealed: High-Resolution Imaging of NGC 4449 from the Radio to the Ultraviolet, The Astronomical Journal, Vol. 135, Iss. 6, p. 2237 (2008)
- ^ F. Annibali, A. Aloisi, J. Mack, M. Tosi, R. P. van der Marel, L. Angeretti, C. Leitherer & M. Sirianni: Starbursts in the Local Universe: New Hubble Space Telescope Advanced Camera for Surveys Observations of the Irregular Galaxy NGC 4449, The Astronomical Journal, Vol. 135, Iss. 5, p. 1900 (2008)
- ^ D. Martinez-Delgado, A. J. Romanowsky, R. J. GaBany, F. Annibali, J. A. Arnold, J. Fliri, S. Zibetti, R. P. van der Marel, H.-W. Rix, T. S. Chonis, J. A. Carballo-Bello, A. Aloisi, A. V. Maccio, J. Gallego-Laborda, J. P. Brodie & M. R. Merrifield ¨ Dwarfs Gobbling Dwarfs: A Stellar Tidal Stream around NGC 4449 and Hierarchical Galaxy Formation on Small Scales, The Astrophysical Journal Letters, Vol. 748, Iss. 2, article id. L24, p. 1 (2012)