NYPD Blue
| עטיפת ה-DVD של העונה השנייה | |
| סוגה | דרמה משטרתית |
|---|---|
| יוצרים |
סטיבן בוצ'קו דייוויד מילץ' |
| שחקנים |
דניס פרנץ (עונות 1–12) גורדון קלאפ (עונות 1–12) ג'ימי סמיטס (עונות 2–6) קים דלייני (עונות 3–8) דייוויד קרוזו (עונות 1–2) ריק שרודר (עונות 6–8) |
| פרסים |
פרס אמי (1995) פרס גלובוס הזהב (1993) פרס גילדת שחקני המסך (1994) |
| ארץ מקור |
ארצות הברית |
| שפות |
אנגלית |
| מקום התרחשות |
ניו יורק |
| מספר עונות |
12 |
| מספר פרקים |
261 |
| הפקה | |
| מפיקים בפועל |
סטיבן בוצ'קו |
| הפצה |
פוקס המאה ה-20 בטלוויזיה, הולו, דיסני+ |
| מוזיקה |
מייק פוסט |
| אורך פרק | 45 דקות |
| שידור | |
| רשת שידור |
ABC |
| רשת שידור בישראל |
ערוץ 2 (קשת) סטאר וורלד AXN |
| תקופת שידור מקורית | 21 בספטמבר 1993 – 1 במרץ 2005 |
| קישורים חיצוניים | |
| דף התוכנית ב-IMDb | |
NYPD Blue היא סדרת דרמה משטרתית אמריקאית מצליחה, זוכת מספר פרסי אמי, המתרחשת בעיר ניו יורק, וחוקרת את מאבקיה של יחידת הבילוש הבדיונית של התחנה ה-15 של משטרת ניו יורק במנהטן.[1] הסדרה נוצרה על ידי סטיבן בוצ'קו ודייוויד מילץ', והושפעה ממערכת היחסים של מילץ' עם ביל קלארק, חבר לשעבר במשטרת ניו יורק, שהפך בסופו של דבר לאחד ממפיקי הסדרה.
הסדרה שודרה ברשת ABC מ-21 בספטמבר 1993 עד 1 במרץ 2005. זו הייתה סדרת הדרמה הארוכה ביותר של ABC בשעות הפריים-טיים עד ש"האנטומיה של גריי" עקפה אותה בשנת 2016.[2]
הסדרה זכתה לשבחים רבים מצד המבקרים, על תיאורה המחוספס והריאליסטי של חייהם האישיים והמקצועיים של השחקנים. עם זאת, הסדרה עוררה מחלוקת בשל תיאורי העירום והאלכוהוליזם שלה. בשנת 1997, "True Confessions" (עונה ראשונה, פרק רביעי), שנכתב על ידי ארט מונטרסטלי ובויo על ידי צ'ארלס הייד, דורג במקום ה-36 ברשימת 100 הפרקים הגדולים בכל הזמנים של TV Guide. בשנת 2009, " Hearts and Souls " (עונה שש, פרק חמש), הפרק האחרון עם ג'ימי סמיטס כחבר צוות ראשי, דורג במקום ה-30 ברשימת "100 הפרקים הגדולים בכל הזמנים" של TV Guide.
בישראל שודרה הסדרה בערוץ 2, במסגרת שידורי הזכיינית קשת, ולאחר מכן גם בסטאר וורלד ו-AXN.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העלילה עוסקת בבלש בשם אנדי סיפוויץ' (דניס פרנץ) שעובד במשטרת העיר ניו יורק (NYPD). סיפוביץ' מתואר כבלש קשוח, אלכוהוליסט, מיזוגני והומופוב שעושה שינוי לאחר שנורה וכמעט מת. בשתי העונות הראשונות הוא עובד עם הבלש ג'ון קלי (דייוויד קרוזו) ולאחר מכן עם בלשים רבים שבאים והולכים לאורך 12 עונות הסדרה. הוא מנהל מערכת יחסים עם סילביה קוסטק (שרון לורנס), השניים מתחתנים בעונה השנייה אך דמותה נרצחת בעונה השישית.
דמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| דמות | שחקן | תפקיד |
|---|---|---|
| ג'ון קלי | דייוויד קרוזו | בלש |
| אנדי סיפויץ' | דניס פרנץ | בלש, סמל |
| ארתור פנסי | ג'יימס מקדניאל | סגן, קפטן |
| לורה מייקלס קלי | שרי סטרינגפילד | פרקליטת המדינה |
| ג'ניס ליקליסי | איימי ברנמאן | שוטר, בלש |
| ג'יימס מרטינז | ניקולס טורטורו | קצין, בלש, סמל |
| סילביה קוסטס | שרון לורנס | פרקליטת המדינה |
| גרג מדבוי | גורדון קלפ | בלש |
| דונה באבנדנדו | גייל אוגריידי | עוזרת אישית |
| בובי סימון | ג'ימי סמיטס | בלש |
| אדריין לסניאק | ג'סטין מישלי | בלש |
| דיאן ראסל | קים דלייני | בלשית |
| ג'יל קירנדל | אנדריאה תומפסון | בלשית |
| ג'ון ארווין | ביל ברוקטראפ | עוזר אישי |
| דני סורנסון | ריקי שרודר | בלש |
| בולדווין ג'ונס | הנרי סימונס | בלש |
| ואלרי הייווד | גרצ'ל בובואה | פרקליטת המדינה |
| קוני מקדואל | שרלוט רוס | בלש |
| טוני רודריגז | אסאי מוראלס | סגן |
| ג'ון קלארק ג'וניור. | מארק פול גוסלאר | שוטר, בלש |
| ריטה אורטיז | ג'קלין אברדורס | בלשית |
| אדי גיבסון | ג'ון או'דנוהו | בלש, סמל |
| קלי רונסון | ג'סלין גילסיג | בלש |
| תומאס בייל | קורי גראהם | סגן |
| לורה מרפי | בוני סומרוויל | בלשית |
סקירת הסדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עונה | פרקים | שודרה לראשונה | ||
|---|---|---|---|---|
| הפרק הראשון | הפרק האחרון | |||
| 1 | 22 | 21 בספטמבר 1993 | 17 במאי 1994 | |
| 2 | 22 | 11 באוקטובר 1994 | 23 במאי 1995 | |
| 3 | 22 | 24 באוקטובר 1995 | 21 במאי 1996 | |
| 4 | 22 | 15 באוקטובר 1996 | 20 במאי 1997 | |
| 5 | 22 | 30 בספטמבר 1997 | 19 במאי 1998 | |
| 6 | 22 | 20 באוקטובר 1998 | 25 במאי 1999 | |
| 7 | 22 | 11 בינואר 2000 | 23 במאי 2000 | |
| 8 | 20 | 9 בינואר 2001 | 22 במאי 2001 | |
| 9 | 22 | 6 בנובמבר 2001 | 21 במאי 2002 | |
| 10 | 22 | 24 בספטמבר 2002 | 20 במאי 2003 | |
| 11 | 22 | 23 בספטמבר 2003 | 11 במאי 2004 | |
| 12 | 20 | 21 בספטמבר 2004 | 1 במרץ 2005 | |
הפקת הסדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפקת הסדרה שהופקה על ידי אולפני המאה ה-20 ו-Steven Bochco Productions, התקיימה בעיקר באזור לוס אנג'לס. הסדרה צולמה בניו יורק, אך רק בצילומים חיצוניים שהשתמשו בציוני דרך של ניו יורק. בעונה האחרונה, הסדרה צולמה רק בלוס אנג'לס כדי לחסוך כסף.
הסדרה צולמה בפילם ועוצבה ביחס גובה-רוחב של 16:9 מהפרק הראשון, אם כי לא שודרה באופן מקורי ב-HD עד לעונה 9. בשנת 2016, שמונה העונות הראשונות עברו רימסטר לתמונה ברזולוציית 2K HD לשימוש בסינדיקציה ובסטרימינג עתידי.
צילומים חיצוניים של הרובע ה-15 השתמשו בבניין הרובע ה-9 ברחוב החמישי מזרח בניו יורק, ששימש גם עבור "קוג'אק".
הסדרה נבנתה בתחילה סביב דייוויד קרוזו. ג'ון קלי היה הדמות הראשית, והעונה הראשונה סבבה סביבו וחייו המקצועיים והאישיים. צילומי קידום מכירות של הסדרה תיארו את קרוזו בקדמת הבמה ודמויות אחרות מהעונה הראשונה יצאו מאחוריו. בעונה השנייה עזב ג'ון קלי, והסדרה נבנתה לאחר מכן סביב צוות שחקנים שלם.
דניס פרנץ, בתפקיד אנדי סיפוביץ', בלש ותיק במשטרת ניו יורק, התפתח לדמות הראשית בסדרה, אשר נטל על עצמו תפקיד של חונכות לדמויות אחרות ככל שהסדרה התקדמה. בין כוכביו המשותפים (בעונה השנייה ואילך) היו ג'ימי סמיטס כלש בובי סימון (1994–1998), ריק שרודר כלש דני סורנסון (1998–2001), ומארק-פול גוסלאר כלש ג'ון קלארק ג'וניור (2001–2005).
פרסים ומועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]"NYPD Blue" זכתה ב-84 פרסים מתוך 285 מועמדויות. הסדרה זכתה ב-84 מועמדויות לפרס אמי לבידור בפריים טיים, וזכתה ב-20 מהן. מתוך 20 הזכיות, הסדרה זכתה בפרס אמי לבידור בפריים טיים לסדרת הדרמה הטובה ביותר, דניס פרנץ זכה ארבע פעמים בפרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקן ראשי בסדרת דרמה, קים דילייני זכתה בפרס שחקנית משנה מצטיינת בסדרת דרמה, גורדון קלפ זכה בפרס שחקן משנה מצטיין בסדרת דרמה, שירלי נייט ודברה מונק זכו כל אחת בפרס שחקנית אורחת מצטיינת בסדרת דרמה ופריס ברקלי זכתה פעמיים בפרס בימוי מצטיין בסדרת דרמה.[3]
הסדרה קיבלה שלוש עשרה מועמדויות לפרס גלובוס הזהב, כאשר דייוויד קרוזו, דניס פרנץ וג'ימי סמיטס זכו כל אחד בפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר בסדרת דרמה והסדרה זכתה בפרס גלובוס הזהב לסדרת הדרמה הטובה ביותר.[4]
הסדרה קיבלה 23 מועמדויות לפרס גילדת שחקני המסך, כאשר פרנץ זכה פעמיים בפרס הופעה מצטיינת של שחקן גבר בסדרת דרמה והקאסט זכה בפרס הופעה מצטיינת של אנסמבל בסדרת דרמה. "NYPD Blue" קיבלה 13 מועמדויות לפרסי TCA, וזכתה פעם אחת עבור הישג יוצא דופן בדרמה.[5]
שבחים נוספים כוללים שני פרסי פיבודי,[6][7] פרס גילדת המפיקים של אמריקה לדרמה האפיזודית הטובה ביותר, פרס גילדת הכותבים של אמריקה לטלוויזיה: דרמה אפיזודית,[8] ופרס סטלייט לסדרת הטלוויזיה הטובה ביותר - דרמה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"NYPD Blue", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"NYPD Blue", באתר AllMovie (באנגלית)
"NYPD Blue", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"NYPD Blue", באתר Metacritic (באנגלית)- "NYPD Blue", באתר דיסני+ סדרות (באנגלית)
- "NYPD Blue", באתר Hulu סדרות (באנגלית)
"NYPD Blue", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ ABC.com: ABC's 'NYPD Blue', Tuesday 10/9c, abc.go.com
- ↑ Steve Spears, NYPD Blue to Cop Rock: Top 10 shows from TV’s Steven Bochco, Tampa Bay Times (באנגלית)
- ↑ NYPD Blue, Television Academy (באנגלית)
- ↑ NYPD Blue, Golden Globes (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Television Critics Association Awards (1994), IMDb (באנגלית אמריקאית)
- ↑ NYPD Blue, The Peabody Awards (באנגלית אמריקאית)
- ↑ NYPD Blue: Raging Bulls, The Peabody Awards (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Awards Central, IMDb (באנגלית אמריקאית)
| פרסים בהם זכתה הסדרה | ||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||