Nkosi Sikelel' iAfrika
 | |
| מילים |
אינוק סונטונגה  |
|---|---|
| לחן |
אינוק סונטונגה |
| ⓘⒾ | |
  | |
Nkosi Sikelel' iAfrika - אנקוסי סיקלל י אפריקה (אלוהים יברך את אפריקה) הוא סוג של hymnשיר הלל דתי (אנ'), כלומר שיר שנכתב במיוחד למטרת הערצה או תפילה לאלוהות או לדמות אנושית רבת חשיבות.
השיר הפך לשיר שחרור פאן-אפריקאי וגרסאות שלו אומצו מאוחר יותר כהמנונים הלאומיים של חמש מדינות באפריקה כולל זמביה, טנזניה, נמיביה וזימבבואה לאחר העצמאות, ודרום אפריקה לאחר סיום האפרטהייד. הלחן של השיר עדיין משמש כהמנון הלאומי של טנזניה והמנון הלאומי של זמביה (זימבווה ונמיביה שינו מאז להמנונים חדשים עם מנגינות אחרות).
בשנת 1994[1] נלסון מנדלה קבע כי השיר יהיה ההמנון הלאומי של דרום אפריקה ;
ההמנון הזה נחשב לעיתים קרובות להמנון הלא רשמי ה"לאומי" של אפריקה. לדברי האנתרופולוג דייוויד קופלן: "נקוסי סיקלל י אפריקה מסמל יותר מכל את המאבק לאחדות אפריקה ולשחרור דרום אפריקה."[2]
הִיסטוֹרִיָה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"נקוסי סיקלל י אפריקה"הולחן בשנת 1897 על ידי אנוך סונטונגה,[3] כומר ומורה בבית ספר ליד יוהנסבורג. במקור הוא כלל בית אחד בשפת קסוסה ונועד להיות המנון. בשנת 1927 הוסיף המשורר סמואל מחאיי שבעה בתים[4].
ההמנון כתוב בסולם סי במול מזור, בהרמוניה בת ארבעה חלקים עם חזרות ש"אופיינית גם למוזיקה מערבית וגם למנגינות דרום אפריקאיות ילידיות".[5]
לראשונה הוא הושר בפומבי בשנת 1899 והביצוע הנוסף היה בסיום ישיבת הקונגרס הלאומי של הילידים בדרום אפריקה ב-1912..בשנת 1925 לאחר מכן הפך להמנון הסיום הרשמי של ישיבת הקונגרס, (ששינה את שמו וכיום הוא נקרא הקונגרס הלאומי האפריקאי.)[6] בהמשך שימש כהמנון הרשמי של הקונגרס בתקופת האפרטהייד והיה סמל לתנועה נגד האפרטהייד. במשך עשרות שנים בתקופת משטר האפרטהייד הוא נחשב בעיני רבים להמנון הלאומי הבלתי רשמי של דרום אפריקה, המייצג את סבלם של ההמונים המדוכאים. בגלל הקשר שלו ל-ANC והוא נאסר על ידי המשטר בתקופת האפרטהייד.
כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]דרום אפריקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המנון דרום אפריקה
בשנת 1994, לאחר סיום האפרטהייד, הנשיא החדש של דרום אפריקה, נלסון מנדלה, הכריז כי גם " Nkosi Sikelel' iAfrika " וגם ההמנון הקודם, " Die Stem van Suid-Afrika " יהיו ההמנונים הלאומיים של המדינה.[7][8][9]
בשנת 1996 התפרסמה גרסה מקוצרת ששילבה את שתי היצירות כהמנון הלאומי החדש של דרום אפריקה תחת חוקת דרום אפריקה וגרסה זו אומצה בשנה שלאחר מכן. גרסה זו משתמשת בכמה מהשפות הרשמיות של דרום אפריקה.
טנזניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – המנון טנזניה
תרגום סוואהילי של " Nkosi Sikelel' iAfrika "עם מילים ששונו חלקית משמש כהמנון הלאומי של טנזניה תחת השם " Mungu ibariki Afrika "[10] מאז 1961.
הלחן בלבד
[עריכת קוד מקור | עריכה]זמביה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – המנון זמביה
" Nkosi Sikelel' iAfrika "היה ההמנון הלאומי של זמביה מעצמאותה ב-1964 עד 1973, כאשר הלחן נשמר אך המילים הוחלפו ב"עמוד ושיר על זמביה, גאה וחופשית ".[11]
בעבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בזימבבואה המילים הן " אישה קומבוררה אפריקה " בשפות שונה ונדבלה. זה היה ההמנון הלאומי הראשון של המדינה כשקיבלה את עצמאותה ב-1980 והוא הוחלף בשנת 1994 ב - " Ngaikomborerwe Nyika yeZimbabwe/Kalibusiswe Ilizwe LeZimbabwe ".
נמיביה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נקוסי סיקלל י אפריקה שימש כהמנון הלאומי של נמיביה עם קבלת עצמאותה של המדינה במרץ 1990, אך הוחלף ב-1991 ב"נמיביה , ארץ האמיצים ".
מדינות וארגונים אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במדינות אפריקאיות אחרות ברחבי דרום אפריקה, השיר הושר על ידי תנועות שונות ששאפו לעצמאות. בין השאר גרסאות בצ'יצ'ווה (מלאווי וזמביה). מחוץ לאפריקה הוא מוכר בעיקר כהמנון של הקונגרס הלאומי האפריקאי (ANC), בעקבות התנועה העולמית נגד האפרטהייד של שנות ה-70 וה-80, והיה נהוג לשיר אותו בקביעות. בפגישות ובאירועים אחרים.
בפינלנד משתמשים באותה מנגינה בשיר בשם " Kuule, Isä taivaan, pyyntö tää "[12] (אבא שבשמיים שמע בקשה זו).
מילות השיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלוהים, ברך את אפריקה
יהי רצון שתעלה רוחה גבוה
שמע אתה תפילותינו
אלוהים יברך אותנו,
משמעות וסמליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המוזיקולוג הבריטי ניקולס קוק מסביר:
עצם ביצוע ההמנון Nkosi Sikelel' iAfrika מעניק לו משמעות. בכל שירת מקהלה, בין אם זה מזמור דתי או תרועות במשחק כדורגל, יש השתתפות קהילתית ופעולת גומלין. כולם צריכים להקשיב לכולם ולהתקדם ביחד. זה לא רק מסמל אחדות, זה מממש אותה... באמצעות הבנייה ההרמונית האחידה נוצרת תחושה של יציבות והדדיות, כשלא קיים חלק קולי אחד ששולט על האחרים... נקוסי סיקלל י אפריקה מתקיים בממשק שבין ההרמוניה האירופית למסורות אפריקאיות של שירת הקהילה, ובכך מתאים לגמרי לשאיפותיה של דרום אפריקה החדשה... המוזיקה מעניקה אפשרות לעצב זהות אישית, "... במובן הזה, שירה היא מעשה פוליטי.[13]
הקלטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההמנון הוקלט על ידי פול סיימון ומרים מקבה, ובביצוע ליידיסמית' בלק ממבאזו.
אנסמבל הא-קפלה הבריטי The King's Singers הוציא הקלטה של השיר, בעיבודו של Neo Muyanga, באלבומם Finding Harmony.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "South Africa (1994-1997) – nationalanthems.info". אורכב מ-המקור ב-1 ביוני 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Coplan, David B.; Jules-Rosette, Bennetta (2004). "'Nkosi Sikelel' iAfrika': From Independent Spirit to Political Mobilization". Cahiers d'Études Africaines. 44 (173/174): 343–367. doi:10.4000/etudesafricaines.4631.
- ^ Enoch Mankayi Sontonga, South African History Online
- ^ Jules-Rosette, Bennetta; Coplan, David B. (2004). "'Nkosi Sikelel' iAfrika': From Independent Spirit to Political Mobilization". Cahiers d'Études africaines. 173–174: 343–367. doi:10.4000/etudesafricaines.4631. נבדק ב-2024-08-10.
- ^ Redmond, Shana L. (2014). Anthem: Social Movements and the Sound of Solidarity in the African Diaspora. New York: New York University Press. p. 225. ISBN 978-1-243-64654-5.
- ^ "Enoch Mankayi Sontonga". South African History Online. נבדק ב-7 במאי 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ SABC Digital News (8 במאי 2015). "Full Nelson Mandela Inauguration on 10th of May 1994" – via YouTube.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Anthem Base (26 בפברואר 2016). "Die Stem, 'Nkosi Sikelel' iAfrika' and 'Star Spangled Banner' – Mandela State Visit (1994)" – via YouTube.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "New South African Flag Raising Ceremony | C-SPAN.org". www.c-span.org (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-06-21.
- ^ Ian Berwick (2016-08-19), National Anthem: Tanzania - Mungu ibariki Afrika, נבדק ב-2025-02-02
- ^ "National Anthem Act, Cap 7". Zambia Legal Information Institute. 14 בספטמבר 1973. אורכב מ-המקור ב-2 במאי 2014. נבדק ב-30 באפריל 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Kuopion Alavan seurakunta (2021-05-30), Kuule, Isä taivaan, pyyntö tää | Virsi 501, נבדק ב-2025-02-02
- ^ Nicholas Cook (24 בפברואר 2000). Music: A Very Short Introduction. Oxford: Oxford University Press. ISBN 978-0-19-160641-0.
{{cite book}}: (עזרה))