Non ho l'età

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Non ho l'età
Gigliola Cinquetti - Non ho l'età.jpg
השנה שבה השתתף 1964
מקום בגמר 1
ניקוד בגמר 49
פזמונאי ניקולה סלרנו עריכת הנתון בוויקינתונים
מלחין מריו פנצרי עריכת הנתון בוויקינתונים
מבצע ג'יליולה צ'ינקווטי
מדינה איטליה
שפות איטלקית
סוגה מוזיקלית מוזיקת פופ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
Non ho l'età
סינגל בביצוע ג'יליולה צ'ינקווטי
יצא לאור 1964 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקת פופ עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים CGD עריכת הנתון בוויקינתונים
כתיבה ניקולה סלרנו עריכת הנתון בוויקינתונים
לחן מריו פנצרי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

Non ho l'età (per amarti)עברית: "צעירה מדי לאהבה") היה השיר הזוכה בתחרות האירוויזיון של שנת 1964 שנערכה בקופנהגן. את השיר ביצעה הזמרת ג'יליולה צ'ינקווטי שייצגה את איטליה. כמו בכל השנים הקודמות השיר שייצג את איטליה באירוויזיון היה השיר שזכה בפסטיבל סן רמו באותה שנה. צ'ינקווטי הייתה בת 16, והיא הייתה אז הזוכה הצעירה ביותר בתולדות האירוויזיון עד לאירוויזיון 1986, שבה זכתה הזמרת הבלגית סנדרה קים עם השיר "J'aime la vie". קים הצהירה אז שהיא בת 15 אבל לבסוף התברר שהייתה רק בת 13.[1] בשנת 2005 ביצעה קים את השיר Non ho l'età בתחרות שיר היובל באירוויזיון.

בערב התחרות שובץ השיר במקום ה-12 אחרי השיר "Oração" של אנטוניו קלוואריו מפורטוגל, ולפני השיר "Život je sklopio krug" של סאבהודין קורט מיוגוסלביה. לשיר הוענקו 49 נקודות שזיכו אותו במקום הראשון מתוך 16.

השיר "Non ho l'età" של צ'ינקווטי זכה להצלחה רבה באיטליה ובשאר מדינות אירופה, וכן במדינות נוספות ברחבי העולם. היא הקליטה גרסאות של השיר באנגלית ("This is My Prayer"), ספרדית ("No Tengo Edad"), צרפתית ("Je suis à toi"), גרמנית ("Luna nel blu") ויפנית ("Yumemiru Omoi"). מאז בוצע השיר על ידי אמנים רבים, בהם, הזמרת האיסלנדית אלי וילהלמס בשם "Heyr mína bæn".[2][3] הזמרת הבולגרייה לילי איוואנובה, והזמרת רבקה פאן מהונג קונג, שהקליטה גרסת כיסוי של השיר ב-1964. עוד הקליטו גרסאות כיסוי וייסלבה דרויצקה (Wiesława Drojecka) מבלארוס בשפה הפולנית ("Nie wolno mi"), אנלי סארי בפינית ("Liian nuori rakkauteen"), וסנדרה רימר בהולנדית ("Als jij maar wacht").

בשנה שלאחר מכן, באירוויזיון 1965, זכתה הזמרת פראנס גל, שייצגה את לוקסמבורג עם השיר "Poupée de cire, poupée de son", והנציג של איטליה באירוויזיון היה הזמר בובי סולו ששר את "Se piangi, se ridi".

צ'ינקווטי חזרה להופיע באירוויזיון 1974 עם השיר "", אז סיימה במקום השני אחרי "Waterloo" של להקת אבבא. היא הנחתה את אירוויזיון 1991, שנערך ברומא לצדו של טוטו קוטוניו.

מצעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצעד (1964) מיקום שיא
פלנדריה ‏1
ולוניה ‏1
צרפת (InfoDisc)[4] 1
גרמנה (Media Control AG)[5] 3
איטליה (Musica e dischi)[6] 1
הולנד ‏2
נורווגיה ‏3
הממלכה המאוחדת ‏17

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ O'Connor, John Kennedy. The Eurovision Song Contest - The Official History. Carlton Books, UK. 2007
  2. ^ Thorsson, Leif. Melodifestivalen Genom Tiderna. Premium Publishing, Sweden. 1999 ISBN 91-89136-00-4
  3. ^ Rateyourmusic.com, Gigliola Cinquetti, discography entry
  4. ^ "Tout les Titres par Artiste - C" (בצרפתית). Infodisc.fr. אורכב מ-המקור ב-17 February 2014. בדיקה אחרונה ב-10 ביוני 2012.  Select Gigliola CINQUETTI from the menu, then press OK.
  5. ^ "Single - Gigliola Cinquetti, Non ho l'età" (בגרמנית). Charts.de. Media Control.. בדיקה אחרונה ב-10 ביוני 2012. 
  6. ^ Christian Calabrese. "Settimana 2 Maggio 1964 da Musica & Dischi" (באיטלקית). Hitparadeitalia.it. בדיקה אחרונה ב-10 ביוני 2012.