Okkupert (סדרת טלוויזיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Okkupert
Okkupert
כרזת הסדרה באנגלית
כרזת הסדרה באנגלית
סוגה מותחן פוליטי
יוצרים
כותבים Erik Richter Strand, Harald Rosenløw Eeg, אריק סקולדברג, יו נסבו, Björn Paqualin עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי אריק סקולדברג, John Andreas Andersen, Pål Sletaune, Erik Richter Strand עריכת הנתון בוויקינתונים
ארץ מקור נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות נורווגית, אנגלית, רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עונות 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר פרקים 18 עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה
מפיק יו נסבו עריכת הנתון בוויקינתונים
מפיקים בפועל יו נסבו עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Yellow Bird עריכת הנתון בוויקינתונים
הפצה Zodiak Media עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה Sivert Høyem עריכת הנתון בוויקינתונים
שידור
רשת שידור TV 2 (נורווגיה) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
האתר הרשמי
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

Okkupert (תורגם לאנגלית בשם כבושה) הוא שמה של סדרת טלוויזיה נורווגית מז'אנר מותחן פוליטי ששודרה בבכורה ברשת TV2 ב-5 באוקטובר 2015.[1] מבוססת על רעיון מקורי של יו נסבו, בבימויו של אריק סקיולדביירג.[2] פרק בכורה של העונה השנייה שודר ב-10 באוקטובר 2017.[3]

עם תקציב של 90 מיליון קרונות נורווגיות (כ-11 מיליון דולר אמריקני), הסדרה נחשבת לסדרה הנורווגית היקרה ביותר והיא נמכרה לבריטניה, גרמניה, צרפת, שוודיה, דנמרק, פינלנד, איסלנד, סרביה, אסטוניה, פולין, צ'כיה, בלגיה, הולנד, לוקסמבורג, ספרד, ופורטוגל.[4][5] בנוסף, הסדרה הופצה על ידי נטפליקס לשידור בשירותי הזרמת המדיה שלה בארצות הברית, אוסטרליה, ניו זילנד, אירלנד, בריטניה, הודו, קנדה, בלגיה, שוודיה, איטליה והולנד.[6]

Okkupert מתארת עתיד בדיוני שבו רוסיה, בסיוע האיחוד האירופי, כובשת את נורווגיה על מנת לשחזר את תפוקת הנפט והגז, בשל משבר אנרגיה כלל  אירופי שנגרם בעקבות החלטת מפלגת השלטון הנורווגית, מפלגת הירוקים, להפסיק הפקת נפט וגז.[7] הסדרה חודשה לעונה השלישית.[8]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעתיד הקרוב, המתיחות במזרח התיכון הביאה להפרעה בתפוקת הנפט. ארצות הברית משיגה עצמאות אנרגטית ופורשת מברית נאט"ו. אסון הוריקן פוגע בחופי נורווגיה ומביא למות אלפים. מה שגורם לכאוס ולעלייתה המטאורית של מפלגת הירוקים. ראש הממשלה החדש, מנהיג מפלגת הירוקים, ג'ספר ברג, הוא פוליטיקאי אידיאליסט שמנסה לקדם פתרון לבעיית האנרגיה באמצעות קידום בניית תחנות כוח גרעיניות המונעות בתוריום. לצורך הגשמת הפרויקט הוא חותך את ההסתמכות על דלק מאובנים. האיחוד האירופי אינו מגיב לפלישה של כוחות צבא רוסיה לנורווגיה.

בטקס חניכת מפעל התוריום, הכוחות המיוחדים הרוסיים חוטפים את ברג מידי מאבטח שירות הביטחון של משטרת נורווגיה הנס מרטין דיופוויק וכתב החדשות תומאס אריקסן. הוא מונחת במסוק בלב יער, שם, באמצעות צ'אט וידאו, נציב האיחוד האירופי פייר אנסלם דוחק בו להיכנע לדרישות האיחוד האירופי או להתמודד בכוחות עצמו עם הפלישה הרוסית. ברג, תחילה מסרב אך לאחר שחוטפיו מוציאים להורג אזרח מן השורה שהתקרב למסוק, הוא נכנע באומרו שהוא פציפיסט ולאף אחד לא מגיע למות. הוא משוחרר בלב היער. על מנת לאסור את הפלישה, ברג משווק את כניסת הכוחות הרוסיים כשותפות אנרגטית ומבטיח לעם הנורווגי שהכיבוש הוא אמצעי זמני עד שתפוקת הנפט והגז בנורווגיה תחודש בידי צוות עובדים רוסי. אלא שהמעורבות הרוסית והיחסים המתהדקים בין נורווגיה לרוסיה נמשכים על פני חודשים.

סדרת אירועים מובילים את חבר המשמר המלכותי, סטפן כריסטנסן להתנקש בחיי שגרירת רוסיה בנורווגיה, אירינה סידורובה. אך ניסיון ההתנקשות נכשל ויחידה צבאית נורווגית לוכדת שני אזרחים רוסיים שהתווכחו עם מפקד המשמר המלכותי בניסיון לאלצו להיכנע לרשויות ולהודות במעורבותו בניסיון ההתנקשות. כאשר סוכן רוסי הופך קורבן לתאונת פגע וברח בחזית השגרירות, ממשלת רוסיה דורשת מנורווגיה להסגיר לידיהם את הנהג הנמלט, מחבל צ'צ'ני בשם אלבק מוסאייב. בפועל התאונה בוצעה על ידי בנו של הצ'צ'ני, איליה, בטעות, אך אלבק מחליט להתאבד על מנת להימנע מהסגרתו לרוסיה. בינתיים מתעוררת תנועת התנגדות בשם "נורווגיה החופשית" (Fritt Norge) בראשותו של כריסטנסן ולאומן בשם וולד. החבורה תוקפת את מטה המשטרה באוסלו ומפזרת כרוזים בגנות רוסיה. בנוסף, מופצץ מתקן להפקת גז שבתקרית שהביאה למות פועלים רוסים רבים והמתיחות בגבול נורווגיה-רוסיה עולה, כאשר כוחות רוסיים פולשים למחוז פינמארק בעוד הצי הרוסי מתקרב לחופי צפון נורווגיה. האיחוד האירופי לא מצליח לנהל משא ומתן להרגעת המצב.

"נורווגיה החופשית" מקבלת סיוע מתוככי שירות הביטחון של משטרת נורווגיה ומפקדה ונצ'ה ארנסן, שערק מהמשטר, לאחר שהתגלה שהוא חולה מאוד. החבורה מגייסת חיילים ואסירים. ראש הממשלה ברג מכונן ממשלה זמנית שפועלת בכפוף למלך נורווגיה, זאת לאחר שמפלגתו הפסידה את כוחה. סוכנים חשאיים רוסיים פולשים למשרדו של ברג ולוקחים אותו בשבי, הוא מחולץ בהמשך ונוברח למעונו של שגריר ארצות הברית ויחד עם האמריקאים מכונן ממשלה בגולה. עד מהרה מתברר שהמתקפה על מתקני הגז בנורווגיה אורגנה על ידי רוסיה.

ברג, מסתתר במעונו של שגריר ארצות הברית, נוטל את ההזדמנות לחזק קשרים עם ארצות הברית, אך האמריקאים מסרבים להתערב ישירות בנעשה בנורווגיה. בתגובה הוא ונאם בציבור וקורא לכל הנורווגים להתנגד לרוסים. אנשי "נורווגיה החופשית" חוטפים את השגרירה אירינה סידורובה ואחד ממאבטחיה ומפרסמים את מכתבם באינטרנט. בתגובה, כוחות מיוחדים רוסיים כובשים את נמל התעופה אוסלו גרדרמואן. הלחץ של ברג על האמריקאים, מוביל את השגריר האמריקאי להרעיל את ברג, שמובהל לבית החולים שם הוא מוחזק בידי אנשי "נורווגיה החופשית", שהתנקשו בקצין רוסי רם-דרג בחזית השגרירות הרוסית. לאחר שחולצה, סידורובה מודיעה כי רוסיה הכריזה מלחמה על נורווגיה. ארנסן מפרסם וידאו בה נראה שהיא עורקת לצד הנורווגי, היא בתגובה מתאבדת בכנסייה על מנת שלא להיתפס והכומר מבעיר את גופתה. ברג נלקח על ידי למחנה אימונים של "נורווגיה החופשית" והוא נשאל על ידי וולד האם הוא מוכן להילחם למען מדינתו.

עונה 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שנחטף, ברג מוכרז למנהיג החדש של "נורווגיה החופשית" והחבורה מוציאה לפועל לוחמת גרילה נגד הכיבוש, כשהם תוקפים כוחות רוסיים ונורווגיים בכל רחבי המדינה, לוחמה שהופכת למלחמת אזרחים. ברם, חצי שנה לאחר מכן המתנגדים מאבדים את כוחם בעקבות רצף פעולות משטרתיות נורווגיות ומתקפות נגד צבאיות של רוסיה. ברג נשלח לגלות בשוודיה, שתמכה בפלישה הרוסית בשל היותה חברה באיחוד האירופי.

ברג מוחלף בחברו למפלגת הירוקים, אנדרס קנודסן, שממונה לראש הממשלה, אך הוא לא עומד בלחץ ומתפטר. לאחר הגלייתו, ברג מנסה הקים ממשלה מקבילה בגולה. יועצתו הפוליטית אניטה ריג ממליצה למפלגת הרוב לייצר ממשלה חדשה, הנשיא מסרב אך מציע לה את תפקיד ראשת הממשלה. היא מסכימה ובכך מנתקת את קשריה עם ברג.

קצין של משמר החופים הנורווגי יוצר קשר עם ברג ומספר לו שהרוסים הציבו ספינת טילים על רציף הנפט במלקויה שבצפון נורווגיה. מעמדתו בשוודיה הוא מורה למתנגדים להביא ראיה לכך. סיירת של תנועת המחתרת מתעמת עם שכירי חרב רוסיים שהוצבו שם ואחד מהם, מהגר סומלי בשם פייזל עבדי, מצלם סרטון של הטילים, אך במהלך קרב יריות הוא נלכד ונשלח לכלא רוסי. מנהיג המשלחת מת מפצעיו לאחר שנורה וחזרת החיילים הופך למקור למתיחות בין ריג לעם ולמבחן האמיתי הראשון שלה כראשת ממשלה.

משטרת נורווגיה לוכדת את וולד במהלך פשיטה ושירותי הביטחון מגלים שברג משתמש במשחק וידאו על מנת לשמור על קשר עם המורדים וכאשר הם מוצאים הוכחה לכך שהוא הורג למתנגדים לשוט אל רציף הנפט הם שולחים צו מעצר. ברג נמלט באישון ליל ויוצא לפולין, שם הוא פוגש כתב גרמני מעיתון השטרן ומדליף מסמכים ממשלתיים, לפני שהוא ממשיך במסעו לבלגיה ואז לצרפת, שם הוא נלקח למעצר. הוא תובע מבית המשפט האירופי לזכויות אדם לאפשר לו את זכות השיבה לארצו ומקבל אותה.

כאשר הרוסים מסרבים לשחרר את אנשי המחתרת שהם לכדו. האסורים מועמדים למשפט בעוד שירותי הביון הרוסיים עולים על עקבותיו של כריסטנסן, ממנהיגי תנועת "נורווגיה החופשית" והוא בהמשך מת. ריג מציעה למורדים חנינה בתמורה לוויתורם על נשקם. הממשלה משחררת את אנשי המחתרת יחד עם וולד, שמייסד מפלגה פוליטית במקום תנועת "נורווגיה החופשית". אמה של ריג, שתמכה בה בעבר, הופכת למתנגדת שלה משהיא רואה כיצד נורווגיה אבודה. נציב האיחוד האירופי אנסלם מוחלף על ידי פוליטיקאי פולני שמזדהה עם ברג ומצבו.

לאחר שהוא מנוקה מכל פשעיו, ברג מורשה לחזור לנורווגיה יחד עם קבוצת מדינאים אירופיים שתומכים בו. אך הפוליטיקאים האירופיים נאלצים לעזוב לאחר שממשלת נורווגיה איימה לעצור את אספקת הגז לאירופה. בתגובה, ברג מגייס האקר בשם טנגן על מנת שיחדור למערכת הטילים הרוסים ויירט מטוס קרב פיני במתקפה מבוימת שתגרום לאיחוד האירופי להתנגד נחרצות לרוסיה. אך טנגן נורה למוות על ידי יחידה צבאית רוסית. ריג מורה לצי הנורווגי המלכותי לעצור את ברג, אך הצי מסרב. כאשר וולד מוביל הפיכה צבאית. על מנת להכיל את האירועים, היא קוראת למבצע להשבת הסדר ומחליטה להצטרף לברג לחופי נורווגיה, שם היא פוגשת בקהל תומך. ברג מכריז על ריג כיורשתו הרשמית והיא מכריזה על סיום הכיבוש הרוסי. ברם, היא נורית על ידי עבדי. מאוחר יותר באותו לילה ברג חוזר למשרד ראש הממשלה ומתיישב על הכיסא, תוך ידיעה שלפניו עתיד לא ברור.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרדי חברת האנרגיה Statoil שימשו כמשרד ראש ממשלת נורווגיה בצילומי הסדרה

יו נסבו כתב את הפרקים הראשונים ב-2008 והסדרה תוכננה להיות מופקת עבור רשת NRK עם תקציב של 9.7 מיליון קרונות שמכון הסרטים הנורווגי הסכים להשקיע באפריל 2013. לאחר ארבע שנות תכנון, אי ההסכמה הביאה לכך שרשת NRK פרשה מהפרויקט; רשת TV2 נטלה את מקומה באוקטובר 2013.[9][10]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]