OneWeb

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Merge-arrows-3.svg
מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך OneWeb (חברת תקשורת) עם ערך זה, הסיבה לכך היא: אין סיבה אמיתית לערכים נפרדים, גם הטקסט בגופי שני הערכים מראה שהם בעצם מדברים על אותה ישות.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.
OneWeb
OneWeb satellite constellation
OneWeb Logo.png
OneWeb Logo.png
נתונים כלליים
תקופת הפעילות 2012–הווה (כ־10 שנים)
מיקום המטה לונדון, הממלכה המאוחדת
ענפי תעשייה אינטרנט וחלל
מוצרים עיקריים לוויינים ומערכות חלל
 
http://oneweb.world
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

OneWeb (המוכר בשם WorldVu) הוא ספקית לווייני תקשורת של תאגיד התקשורת OneWeb, שנועדה לספק חיבור לאינטרנט בפס רחב באמצעות טכנולוגיית לווין סלולריות. המשקיעים בפרויקט OneWeb הן חברות ידועות כמו קבוצת איירבוס, Bharti Enterprises, יוז רשת מערכות, Intelsat, Qualcomm Inc חברת קוקה קולה, Totalplay, חברת גרופו סלינאס, קבוצת וירג'ין ואחרות.[1]. המיזם מנוהל על ידי חברת התקשורת OneWeb.

בסוף אפריל 2021, מספר הלוויינים הכולל ברשת היה 182 מתוך 600 המתוכננים להיות משוגרים לחלל, מרביתם בסיוע רוסקוסמוס, תאגיד החלל הממשלתי הרוסי.[2]

תפיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת GPS של לוויינים קטנים. לוויינים הנראים מנקודה נתונה על פני השטח מוצגים, בהתאם לסיבוב כדור הארץ.
דגם לווין OneWeb

רעיון המערכת שייך לחברת WorldVu Satellites Ltd. (כיום OneWeb LLC), המשתמשת בשם החלופי "L5" במסמכי בקשה לאישור ברגולציות שונות.[3]

השלב הראשון של ההזמנה כולל הקמת מערכת לוויין ראשונית והפעלת גרסאות ההדגמה הראשונות של מכשירי קצה עד סוף 2020, ותחילת פעילות מסחרית באזורי הים, למגזר התעופה, הממשלה והעסקים מתוכננת לשנת 2021.[4] מתוכנן שהשלב הראשון של המערכת יורכב מלוויינים הממוקמים ב-18 מסלולים, 36 לוויינים כל אחד. במקביל, 588 לוויינים מגובה 1,200 ק"מ יספקו את שירותי התקשורת העולמיים, ו-60 לוויינים יהיו במסלולים כגיבוי.[5] שיגורי הלוויין מתבצעים מקוסמודרום בייקונור, קוסמודרום ווסטוצ'ני וממרכז החלל בגויאנה.[6]

כדי ליישם את הרעיון, מתוכנן למשוך עד 3 מיליארד דולר הון פרטי כדי להפעיל את המערכת בשנים 2019–2020. התוכנית העסקית של OneWeb היא לספק גישה בפס רחב למאות מיליוני משתמשים פוטנציאליים החיים במיקומים שלא מחוברים לרשת האינטרנט.[3] לאחר השקת הרשת כולה, המערכת תוכל לספק קצב העברת נתונים של 10 טרה-ביט לשנייה לאזורים מרוחקים ברחבי העולם[7], באמצעות טכנולוגיות Wi-Fi, LTE (4G), 3G ו-2G לחיבור טלפונים ניידים, טאבלטים וניידים באמצעות מכשירי קצה זולים קטנים באמצעות רשת הלוויין OneWeb. קישור אינטרנט לאזורים מרוחקים הוא הסיבה שרוסיה מסייעת בשיגור הלוויינים, משום שזה יאפשר לה לפרוס רשת אינטרנט במיקומים נידחים כמו באזור חוג הקוטב הארקטי.[8]

ניתן יהיה לחבר טלפון סלולרי, טאבלט ונייד ללוויינים דרך מכשיר הקצה של OneWeb, המורכב מצלחת לווין, מקלט ויחידת תקשורת Wi-Fi / LTE / 3G. לכל לוויין OneWeb יש אחיזה שמאפשר לחלליות אחרות להתחבר במסלול ולהחזירן לאטמוספירה של כדור הארץ כדי להישרף עם חזרתם. OneWeb מתכננת לפרק את לווייניה לאחר סיום חייהם, באמצעות מערכת הנעת פלזמה של החללית כדי להוריד את הגובה ולהיכנס שוב לאטמוספירה.[9]

OneWeb חתמה על הסכם מסגרת עם ממשלת העיר סניה (מחוז היינאן, דרום סין) להקמת תחנת קרקע לוויינית שתהיה הראשונה מסוגה באסיה.[10][11]

יישום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 ביוני 2015 בלונדון, חברת Arianespace (צרפת) ו-OneWeb (ג'רזי, בית המלוכה הבריטי) חתמו על חוזה לשגר 672 לוויינים של מערכות תקשורת לוויינית ניידת מבית oneweb באמצעות 21 טילי השיגור סויוז בשנים 2017 עד 2019, עם אפשרות לחמישה רכבי שיגור מדגם סויוז-ST-B מבסיס החלל קורו בגויאנה הצרפתית לאחר 2020 וגם, לפחות 15 שיגורים באמצעות סויוז-2.1b[12] ששוגרו ומתוכננים להיות משוגרים מקוסמודרום בייקונור וווסטוצ'ני. כדי לשגר לוויינים למסלול נתון, משתמשים בטיל שלב עליון (RB) מסוג "פרגאט". החוזה קובע שיגור כלי רכב (כל אחד מהם שוקל כ-150 ק"ג) למסלול מעגלי בגובה 1,200 ק"מ, כחלק מראשי משגר משולב במשקל של עד 5.5 טון לשיגור. לסיום החוזה קדם טקס חתימה על מזכר הבנות בין רוסקוסמוס, Arianespace, המרכז לשיגור רכבי חלל של רוסיה, חברת לאבוצ'קין, חברת פרוגרס וחברת גלאבקוסמוס, שהתקיים ב-15 ביוני 2015 בסלון התעופה והחלל בלה-בורג'ה.[13]

מפעל ייצור לוויינים OneWeb, מריט איילנד, פלורידה, 2019

10 המכשירים הראשונים לשיגור יוצרו על ידי מטה תאגיד ההגנה והחלל של איירבוס.[7] השאר נוצר על ידי מיזם משותף בין OneWeb ו-Airbus Defense בפלורידה. [14]

כדי לספק שירותים ברוסיה בשנת 2017, הוקם מיזם משותף של OneWeb בהשתתפות OneWeb (עם נתח ראשוני של 60%) וחברת גונץ למערכות לוויין הרוסית (40%).[15][16] בינואר-פברואר 2019 הוגדל חלקו של הצד הרוסי לנתח שליטה של 51%; OneWeb - 49%.[17] כמו כן, על פי מנכ"ל רוסקוסמוס דמיטרי רוגוזין, תוכנן לקבל חלק בפרויקט הראשי OneWeb.[18]

בדצמבר 2017, ועדת המדינה הרוסית לתדרי רדיו לא הקצתה תדרים עבור OneWeb לפעול ברוסיה מבלי לחשוף את הסיבה בפומבי. תדרים התבקשו ברצועות 27.5-29.1 GHz, 29.5-30 GHz, 14-14.5 GHz (Earth-to-space) ו-17.8-18.6 GHz, 18.78-19.3 GHz ו-10.7-12.7 GHz (space-to-Earth). לפני ישיבת הוועדה נתן משרד ההגנה תגובה חיובית לפניית OneWeb. שירות האבטחה הפדרלי ותאגיד המדינה רוסקוסמוס השיבו בחיוב, אך בתנאים מסוימים, בעוד שרגולטור האינטרנט הממשלתי, סוכנות רוסקומנדזור, התנגד לבקשת החברה. [19]

על פי הצהרות העיתונות, באוקטובר 2018 אמרו גורמים בשירות הביטחון הפדרלי הרוסי כי OneWeb מהווה איום על ביטחון המדינה ברוסיה, מכיוון שחלק מהאזורים ברוסיה עשויים להיות תלויים לחלוטין בשירות לוויינים זר וכי המערכת יכולה לשמש לצורכי מודיעין. לדעתם, ניתן לארגן מערכת תקשורת לוויינית מקומית יחד עם הודו, סין ומדינות אחרות ש"אינן נוקטות מדיניות אגרסיבית כלפי רוסיה".[20][21][22]

באוקטובר 2018 עלו דיווחים כי OneWeb מחסלת את גרעין השליטה שלה במיזם המשותף.[20] בינואר-פברואר 2019, חברת הבת של רוסקוסמוס, גונץ, קיבלה את השליטה במיזם המשותף וחלקה הוגדל ל-51%, כך גונץ הפכה לבעלים העיקרי של המיזם המשותף.[17]

קשיים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-28 במרץ 2020 הגישה OneWeb בקשה לפשיטת רגל לבית המשפט במדינת ניו יורק, על פי הודעה לעיתונות באתר האינטרנט שלה נאמר כי "החברה וכמה מחברות הבת הנשלטות שלה הגישו מרצונן הגנה במסגרת פשיטת רגל פרק 11 בבית המשפט לפשיטת רגל במחוז דרום ניו יורק", נכתב בהודעתה.[23] תהליך השגת המימון הדרוש היה קשה בשל המצב עם התפשטות נגיף COVID-19. בנובמבר 2020 OneWeb יצאה מהליך פשיטת רגל הודות להשקעות של ממשלת בריטניה ושל חברת בהארטי העולמית בשווי של יותר ממיליארד דולר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא OneWeb בוויקישיתוף

Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של OneWeb (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Для спутников OneWeb закупят российские комплектующие". Известия. 2015-06-26. נבדק ב-2016-08-02.
  2. ^ OneWeb запустила с Байконура десятки спутников. Они обеспечат доступ к интернету, BBC, 22.03.2020
  3. ^ 1 2 de Selding, Peter B. (2014-05-30). "Google-backed Global Broadband Venture Secures Spectrum for Satellite Network". SpaceNews. נבדק ב-2014-06-14.
  4. ^ "OneWeb Confirms Launch Date from Baikonur, Kazakhstan | OneWeb" (באנגלית). www.oneweb.world. 2020-01-30. נבדק ב-2020-02-06.
  5. ^ "СМИ узнали дату следующего запуска спутников OneWeb с Байконура" (ברוסית). רי"א נובוסטי. 2020-02-08. נבדק ב-2020-02-08.
  6. ^ "Государственная корпорация по космической деятельности «Роскосмос»". www.roscosmos.ru. 2020-02-07. נבדק ב-2020-02-07.
  7. ^ 1 2 "Концерн Airbus намерен построить 900 спутников для обеспечения доступа к интернету" (ברוסית). טאס"ס. 2015-06-16. נבדק ב-2016-08-02.
  8. ^ "OneWeb" (באנגלית). oneweb.world. נבדק ב-2016-08-02.
  9. ^ Stephen Clark (2020-02-07). "Successful Soyuz launch deploys 34 satellites for OneWeb network – Spaceflight Now" (באנגלית). נבדק ב-2020-02-08.
  10. ^ "Британская OneWeb построит на Хайнане свою первую в Азии спутниковую станцию" (ברוסית). Рамблер/новости. נבדק ב-2019-12-08.
  11. ^ "Глава Правительства обсудил с руководством «One Web» развитие спутникового интернета в РК" (ברוסית). primeminister.kz. 2020-02-05. נבדק ב-2020-02-06.
  12. ^ "РКЦ «Прогресс»: летный образец ракеты «Союз-5» ожидаем к 2022 году" (ברוסית). רי"א נובוסטי. 2015-08-18.
  13. ^ "Роскосмос: 21 ракета-носитель «Союз» для Arianespace И OneWeb" (ברוסית). Роскосмос. 2015-06-25.
  14. ^ "«Роскосмос» подтвердил факт переговоров с OneWeb по дополнительному контракту на запуски" (ברוסית). טאס"ס. 2016-06-01. נבדק ב-2016-08-02.
  15. ^ "Великобритания и Россия попали в спутниковую сеть. OneWeb и «Гонец» создают совместное предприятие". Коммерсант. 2017-06-02.
  16. ^ "Роскосмос создаст национальную систему покрытия территории Земли доступом в интернет". ТАСС (ברוסית). 2018-05-10.
  17. ^ 1 2 "«Дочка» «Роскосмоса» получила контроль над совместным с OneWeb бизнесом". rbc.ru. 2019-02-18.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  18. ^ "Рогозин — РБК: «Формула «космос вне политики» не работает»". rbc.ru. 2019-01-10.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  19. ^ "Российские власти отказались дать частоты для глобального спутникового интернета". www.cnews.ru (ברוסית). 2018-02-14. נבדק ב-2019-01-14.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  20. ^ 1 2 "Exclusive: Russia opposes U.S. OneWeb satellite service, cites security concerns". reuters (באנגלית). 2018-10-24.
  21. ^ Ведомости (2018-10-24). "ФСБ увидела угрозу в проекте глобального интернета OneWeb". נבדק ב-2018-10-25.
  22. ^ "Reuters: ФСБ выступила против развертывания в России глобальной сети спутниковой связи OneWeb — Meduza". Meduza (ברוסית). נבדק ב-2018-10-25.
  23. ^ Роскосмос теряет партнера: One Web на грани банкротства, Газета.Ru (ברוסית)