Orchestral Manoeuvres in the Dark
 | |
| אנדי מקלאסקי (מימין) ופול המפריס ב-1985 | |
| מקום הקמה |
Meols  |
|---|---|
| תקופת פעילות |
מ-1978 |
| סוגה | אלקטרונית[1] • סינת'-פופ[2] • ניסיונית[3] • גל חדש[4] |
| חברת תקליטים | Dindisc, וירג'ין, Factory, Telegraph |
| פרופיל ב-IMDb | |
|
www | |
| חברים | |
|
אנדי מקלאסקי פול המפריס מרטין קופר סטיוארט קרשאו | |
| חברים לשעבר | |
|
מלקולם הולמס גרהאם וויר ניל וויר | |
  | |
Orchestral Manoeuvres in the Dark (או בקיצור OMD) היא להקת מוזיקה אלקטרונית בריטית שהוקמה בשנת 1978 על ידי אנדי מקלאסקי (שירה, גיטרה בס) ופול המפריס (קלידים, שירה). הלהקה נחשבת לאחת המשפיעות ביותר בז'אנר הסינת'-פופ, עם מכירות של למעלה מ-40 מיליון תקליטים ברחבי העולם[5].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השנים הראשונות (1975–1979)
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקלאסקי והמפריס נפגשו בבית הספר היסודי במיולס, אנגליה, בתחילת שנות ה-60. הם השתתפו במספר להקות מקומיות, אך חלקו סלידה מרוק גיטרות שהיה פופולרי באותה תקופה[6]. בשנת 1977 הם הקימו את הלהקה The Id, שהופיעה באופן קבוע באזור מרזיסייד עם חומרים מקוריים. לאחר פירוק The Id, הם ייסדו את הפרויקט VCL XI, שהתמקד במוזיקה אלקטרונית ניסיונית.
בספטמבר 1978 הם שינו את שם הפרויקט ל-Orchestral Manoeuvres in the Dark (OMD) והחלו להופיע כצמד, תוך שימוש בסינתיסייזרים ובטייפ 4-ערוצים שכונה "וינסטון". הופעת הבכורה שלהם התקיימה באוקטובר 1978 במועדון Eric's שבליברפול[7]. בשנת 1979 הם הוציאו את הסינגל הראשון שלהם, "Electricity", בלייבל העצמאי Factory Records, שעורר עניין והוביל לחתימה על חוזה עם הלייבל Dindisc.
ההרכב הקלאסי (1980–1988)
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקום לשכור זמן אולפן, מקלאסקי והמפריס השתמשו במקדמה מהלייבל Dindisc כדי לבנות אולפן הקלטות משלהם בליברפול, שנקרא Gramophone Suite[8].
האלבום הראשון שלהם, Orchestral Manoeuvres in the Dark (1980), כלל את הלהיט "Messages". אלבומם השני, Organisation, שיצא מאוחר יותר באותה שנה, כלל את הסינגל "Enola Gay", שזכה להצלחה בינלאומית. בשנת 1981, הלהקה הוציאה את האלבום Architecture & Morality, שנחשב לאחד מהישגיהם הגדולים, וכלל את הלהיטים "Souvenir", "Joan of Arc" ו-"Maid of Orleans".
האלבום הרביעי, Dazzle Ships (1983), היה ניסיוני יותר, וכלל אלמנטים של מוזיק קונקרט וקולאז'ים מרדיו גלים קצרים, אך זכה לפחות הצלחה מסחרית. בתגובה, האלבום Junk Culture (1984) הציג סגנון פופ נגיש יותר והחזיר את הלהקה למצעדי הפזמונים עם הסינגל "Locomotion".
עזיבת המפריס ופירוק הלהקה (1989–1996)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1989, פול המפריס עזב את OMD יחד עם מרטין קופר ומלקולם הולמס, והם הקימו את הלהקה The Listening Pool. מקלאסקי נותר החבר היחיד ב-OMD והמשיך להוציא אלבומים תחת שם הלהקה[9].
האלבום Sugar Tax (1991) הציג סגנון דאנס-פופ וכלל את הלהיטים "Sailing on the Seven Seas" ו-"Pandora's Box". האלבומים הבאים, Liberator (1993) ו-Universal (1996), זכו לפחות הצלחה, ובשנת 1996 הלהקה התפרקה.
איחוד וחזרה לפעילות (2006–הווה)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2006, ההרכב הקלאסי של OMD התאחד לסיבוב הופעות שבו ביצעו את האלבום Architecture & Morality במלואו, לצד להיטים נוספים[10]. ההצלחה של סיבוב ההופעות הובילה להקלטת אלבום חדש, History of Modern, שיצא בשנת 2010. האלבום זכה לביקורות חיוביות והחזיר את הלהקה לתודעה הציבורית.
בשנת 2013, הם הוציאו את האלבום English Electric, שגם הוא קיבל ביקורות טובות על ידי המבקרים והמעריצים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
Orchestral Manoeuvres in the Dark, ברשת החברתית פייסבוק
Orchestral Manoeuvres in the Dark, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
Orchestral Manoeuvres in the Dark, ברשת החברתית אינסטגרם
Orchestral Manoeuvres in the Dark, סרטונים בערוץ היוטיוב
Orchestral Manoeuvres in the Dark, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
Orchestral Manoeuvres in the Dark, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
Orchestral Manoeuvres in the Dark, באתר ספוטיפיי
Orchestral Manoeuvres in the Dark, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
Orchestral Manoeuvres in the Dark, באתר Last.fm (באנגלית)
Orchestral Manoeuvres in the Dark, באתר AllMusic (באנגלית)
Orchestral Manoeuvres in the Dark, באתר MusicBrainz (באנגלית)
Orchestral Manoeuvres in the Dark, באתר דיזר
Orchestral Manoeuvres in the Dark, באתר Discogs (באנגלית)
Orchestral Manoeuvres in the Dark, באתר Songkick (באנגלית)- Orchestral Manoeuvres in the Dark, באתר Genius
- Orchestral Manoeuvres in the Dark, באתר SecondHandSongs
Orchestral Manoeuvres in the Dark, באתר בנדקמפ
Orchestral Manoeuvres in the Dark, באתר בילבורד (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Hanley, James (24 באוקטובר 2019). "'It's been a remarkable journey': OMD toast their 40th anniversary". Music Week. נבדק ב-30 באפריל 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Shand, Max (8 בנובמבר 2019). "OMD at 40: Making Sense of a Synthpop Legacy". PopMatters. נבדק ב-2 במאי 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Marder, Phill (13 במרץ 2014). "Goldmine's Hall of Fame Inductees - Volume 43". Goldmine. נבדק ב-12 בדצמבר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Mad World: An Oral History of New Wave Artists and Songs That Defined the 1980s". PopMatters. 15 במאי 2014. ארכיון מ-27 באוקטובר 2021. נבדק ב-2 במאי 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "OMD Biography". BBC Music.
- ^ "OMD: The Story Behind Their Success". Classic Pop Magazine.
- ^ Buskin, Richard (2000). Inside Tracks: A First-Hand History of Popular Music from the World's Greatest Record Producers and Engineers. Sanctuary Publishing. ISBN 978-0380807451.
- ^ Reynolds, Simon (2005). Rip It Up and Start Again: Postpunk 1978–1984. Faber & Faber. ISBN 978-0571215690.
- ^ "OMD Biography". AllMusic.
- ^ "OMD announce reunion tour". NME. 10 בפברואר 2006.
{{cite web}}: (עזרה)